פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני רגיש מאוד והיה לי היום התקף חרדה למה זה קורה לי ואין לי בטחון למשל היום הייתי בביטוח לאומי והם שאלו אותי שאלות ונלחצתי עוד לפני זה היייתי לחוץ כל הגוף שלי רעד וכמעט בכיתי להם שם מול העיינים ובסוף שסיימתי שיצאתי החוצה התחלתי לבכות אני לא יודע למה אני כזה רגיש ומפוחד מה לעשות אני רוצה שיהיה לי בטחון שאני לא יתרגש מאף אחד ושאני לא יבכה ככה יותר מה לעשות ??

מזה כארבע שנים אני נוטלת פאקסט 20 מ"ג ביום, עקב התקפי חרדה- שאגב במשך כל התקופה לא עברו לגמרי- אך אין ספק שהטיפול התרופתי עזר בלגרום לי לצאת מהבית, לצאת ללמוד. בזמן האחרון אני מרגישה שאני חוזרת אחורה וההתקפי חרדה- בעיקר במקומות הומי אדם- חוזרים אליי. התייעצתי עם פסיכיאטר שהמליץ לעבור לסמבלטה.התחלתי לקרוא על התרופה, ודיי נלחצתי. האם זה הדבר הנכון בשביל התקפי החרדה? זה לא תרופה לדיכאון בלבד? אין סיכוי שהיא תגביר לי את החרדה? תגרום לי להשמנה? אני בנאדם די שמח וממש לא דיכאוני.. ואני מפחדת ליטול את התרופה. אשמח לשמוע את דעתכם
תודה רבה ויום נעים

אני כבר פעם שרביעית שקעתי לתוך דיכאון שאני לא יודעת איך לצאת מימנו מפחדת מהכול לא מסוגלת להמשיך לחיות ככה מבקשת עזרה

אני בן 27 כמה שנים אם חרדה כללית שנמשכת כמה ימים ואף שבועות לפני כמעט שנה אפילו קצת פחות התחלתי טיפול תרופתי שהתחיל בציפרלקס 5מג 10 מג 15 דבר לא הועיל עברתי לאיקסל 50מג אחרי שחשבתי שהגעתי לנחלה היה לי את הכייף הכי גדול הייתי ללא חרדות חודשיים בערך דבר שהחזיר והחייה אותי.הייתי ועודני במצב קצת לחוץ עקב שינויים בעבודה והחרדה חזרה והרימה את ראשה כאילו דבר לא קרה חזרתי אחורה יש לי חרדה פיזית וגם מחשבות לא הכי נעימות.בקיצור ניראה לי שזהו צריך ללמוד לחיות אם זה אני רוצה להפסיק אם התרופה איקסל מה אני צריך עשות ?גם ככה ניראה לי שדבר לא באמת עוזר אלא רק מכהה את התחושות איך מפסיק את השימוש

שלום לכם,
אשתי מאוד עצובה בחודשים האחרונים, אנו לא מצליחים להרות למרות נסיונות חוזרים ונשנים- לאחרונה התחלנו טיפול ובינתיים ללא הצלחה.
יש לנו ילד אחד בן שנתיים וחצי ולאחרונה אשתי עצבנית מאוד ביחס אליו- היא כמובן אוהבת אותו אהבה עזה אבל לעיתים היא מתנהגת אליו בעצבנות יתרה.
לאחרונה הילד אף החל מעט לגמגם.
אשתי לאחר כל פעם שזה קורה בוכה ומאשימה את עצמה שוב ושוב על מה שקרה- דבר שלא גורם להפסקת ההתנהגות.

אודה לכם מאוד לכל עזרה- היא לא רוצה פסיכולוגים ולא רופאים, בשל חוויה לא טובה עם פסיכולוגית שלא עזרה לה כלל.

תודה רבה.

דודתי בת ה-59 נוטלת תרופות כבר 5 שנים. לפני שנה מצבה החמיר והיא ניסתה אף להתאבד לפני 3 חודשים. היא מאוד רוצה לחיות אך יא הסתבכה עם הכדורים, כל הזמן מחליפים לה כדורים ויש להם תופעות לוואי קשות. היא כל היום שוכבת ולא יכולה לתפקד כמעט. היא כבר לא יכולה לשאת את הסבל והגהינום שהיא חיה בו. מה האופציות שיש לה חוץ מלמות ?
מה עוד אפשר להציע לה ? היא חוששת מאישפוז, לא רוצה זריקות ולא רוצה לראות מקרים קשים. מה קורה שם באברבנל ? האם באמת זה כ"כ מפחיד להיות שם? איך היא תעביר את היום? האם תוכל להשתחרר מתי שתרצה ? הרופאה אמרה לה שאי אפשר להכריח אותה להתאשפז . בל היא במצב קשה, היא עלולה כל יום להתאבד. כל יום עושים לה" ביביסטר", אך בלילה היא יכולה לבלוע את הכדורים ופשוט לא להתעורר. מה לעשות, האם יש מומחה מס' 1 שיש לו הצלחות מוכחות בטיפול במקרה כזה ? היא רוצה לחיות, היא אומרת שהיא לא רוצה שיזרקו עליה חול (כלומר למות).
מבקשת יעוץ והסבר מה קורה לה, למה היא טעונת שהכדורים גמרו לה על המוח, ומרות זאת, היא מדברת בצלילות דעת ולעניין.

אני בדכאון מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא אוהבהת את המראה אני חושבת לשנות את עצמי על ידי ניתוחים ניתוח אף וניתוח בלסת החלקת שיער להרזו טיפה למרות שמשקל 65 וגובהה 66 אני בת 23 לא הולך לי עם כלום אני במרוץ החיים עם זה לשנת את עצמי עם זה לשפר שוב ושוב תבגרויות וללמוד משהו למרות שלא יודעת מתי זה יקרה עם בכלל אני לא מאורגנת ושואפת שתמיד יהיה מושלם אני נוטה לכתוב בדף שוב ושוב עד שיהיה מושלם ומסודר אני דכאונית מתביישת לצאת מהבית שלא יצחקו עליי אני לא יודעת עם אני אי פעם התחתן מה גםן לאחרונה יש לי נטיה לבנות שלא לדבר בכלל על ילדים עם גבר או אישה הפריות למרות שלדעתי זה חולני לא טוב לי אף פעם ואני סובלת מבטחון עצמי נמוך אני אף פעם לא ששמחה והיתי רוצה להעלם את עצמי אני מבקשת מהקדוש ברוך הוא שיעשה צדק ולא מ בינה למה מגיע לי כל כך הברבה סבל תודה מראש ואשמח לעצה נכונה כדי להמשיך לחוית כי במצב הזה זאת דרך השונה

מבקשת לדעת לכמה זמן משפיע הלוריוון

האם יכול להיות שכדורים נוגדי דיכאון שאני התחלתי לנטול לפני שבועיים יכולים לגרום להרגשת שובע תמידית ואיבוד תיאבון כליל.

כך אני מרגיש כבר שבוע ואני לא מקיא ואין לי בחילות. אני פשוט לא רעב בכלל ולא צמא.

הרגשה מוזרה

אני בן 35,עם בריאות טובה ותיאבון מצויין ונוטל אנדרונקס נגד דיכאון.

אני חולה בדיכאון עמיד ורציתי מאוד לדעת האם ייתכן שאני לא יגיב לאף טיפול תרופתי? יש חיה כזאת?
או שלבסוף תמיד יימצא טיפול תרופתי שיוציא אותי מהדיכאון?

אני לוקחת משהו כמו 5 שנים רסיטל, והפסיכיאטר שהביא לי בזמנו את הכדור אמר שאני יכולה להפסיק את הכדור, אני בנתים בלי הכדור משהו כמו שבועים ויש לי סחרחורות והוא אמר שככה זה.
ואני שואלת כאן, זה בסדר? אמורות להיות סחחורות?
יש לי איתו פגישה עוד שבוע אבל אני לחוצה ורוצה לדעת מה קורה בנתים..
מישעהו יכול לעזור לי כמה שאפשר?
על ההרגשות? ותופעות הלוואי?
תדוה רבה!

שלום,מזה כחודש אני נוטל ויפאקס לאחר שלקחתי ציפרלקס במשך 4 שנים. תופעת הלוואי המורגשת אצלי כרגע היא עצירות נוראית.אני הולך לשירותים רק כל 4-5 ימים וזה גם שאני מכריח את עצמי. המצב מאוד מדאיג אותי כי זה לא היה כך בעבר. האם זה משהו שאמור לעבור עם הזמן או שצריך לצרף לזה כדור שיעשה את העבודה.

תודה

שלום שמי נתן ואני סובל מבעית חרדה קיצונית אני בן 13 ויש לי סיוטים כל לילה על היחרבות העולם... מוות... מלחמות גרעיניות וכל מני דברים שקשורים שאני מפחד שיקרו לאמא שלי. סבתא שלי מתה מסרטן אז אני מפחד שאמא שלי תמות. אני לא יודע אם פריזמה יעזור לי - ובכלל אני לא לוקח כדורים אני מפורר, זה הגיע למצב שאני לא מסכים לצאת מהבית, ואפילו אני מעדיף ללכת איתה לעבודה
מה עושים!?

שלום רב,

אני פונה אליכם עבור אחי,

יש לי אח בן 28 שסובל מדיכאון מתמשך.
כבר שנים שהוא לא נמצא בעבודה מסודרת,מרבית היום הוא סגור בחדר ,בחושך ללא טלויזיה ,מעט מהזמן הוא נמצא במחשב.
ישן בימים ,ער בלילות...
זוגיות לא היתה לו כבר מגיל 21 ,לא מתראה עם חברים ,רוב הזמן עצבני .
אני נפטר כאשר הוא היה בגיל 8 ולדעתי הוא עדיין לא הצליח להתגבר על כך.
הוא לא מוכן לקבל יעוץ פסיכולוגי וטוען כי לו מעניין אותו מה יקרה ,מה שיהיה יהיה.
הוא חי כי צריך לחיות.
מרבית הזמן אנחנו "הולכים על ביצים " איתו מהפחד שיעשה משהו לעצמו.
אשמח לעצה מה עושים במצב כזה.

בברכה,

טלי.

רציתי לדעת כמה עולה טיפול קוגנטיבי בתודה מראש
PER מפגש