פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום . טופלתי בלוסטרל במינון של 200 מ"ג להפרעות חרדה ודאגנות יתר . הכדור לא עזר לי ובהתייעצות עם הרופא הפסיכיאטר . הוא רשם לי איקסל . הבעיה שקראתי כאן ובמרשם של התרופה שהתרופה מיועדת לדיכאון במבוגרים ולא כל כך יעילה הפרעות חרדה . האם זה נכון ? יכול להיות שהוא טועה בגדול ?

רוב היום אני בסדר גמור אבל בלילה מתחילות לי מחשבות טורדניות וזה ממש מפריע לי לישון. לא נראה לי שהמצב שלי מצריך תרופות פסיכיאטריות, האם הייתם ממליצים על טיפול פסיכולוגי או פשוט טיפול קצר מועד בכדור שינה? תודה

יש לי בעיית חרדות וקשב וריכוז ודיכאון קל וכל כדור משפיע לי על השינה

והריכוז וזה מאוד מפריע לי ואני לא מצליח להתרכז מוחית רק בחלק מהמקרים

שהשינה שלי ממש טובה ואז גם רק עם רילטןי או קונצרטה מצליח לתפקד אבל

קצת.בבקשה אם מישהו יש לו משהו כמו רגיעון שעוזר לשינה ומרגיעה

לחצים או מתחים וטבעי(שלא משפיע על הריכוז במוח כתוצאה משינה לא

מושלמת בבקשה שיגיד לי.)

שלום , אני סובלת מדיכאון , אני גרה לבד ומאד לא טוב לי עם זה
ואשמח מאד אם יש מישהי כמוני שהיתה רוצה במגורים משותפים..
או בכלל אשמח להתכתב ולהתידד עם מישהי היודעת מה זה דיכאון..

שלום, אני 14 שנים עם דיכאון ניסיתי הרבה כדורים וכולם עושים לי תופעת לוואי של אטימות,
רצינות, מתח בפנים ויובש בפה שאיכשהוא נראה לי שיש קשר בין האטימות ליובש. האם יש כדור
שאינו גורם ליובש בפה או אטימות?? בזמנו המליצו לי על גריה מגנטית או נזעי חשמל אך הבנתי
שגם בזה צריך תמיכה של הכדורים כך שהבעיה לא נפתרת. קשה לי עם זה מאד הרגשות זה הדבר
שאני הכי אוהבת ובקושי יש לי מזה כך שמאד קשה לי עם זה.תודה.

היי אנחנו זוג בשנות השלושים פלוב ויש לנו ילדה בת 3,
היחיסים בינינו הם גרועים וחייבים להיפסק(קשה לי לעשות את מהלך הגירושין אני מאוד חלשת אופי) גם בבית עם הוריו היחסים הם קשים לסירוגין.
במצבי לחץ ומריבות (שהן על תקן יום יומי) הוא נישבר וזורק לי כל מיני פצות והשבוע זה כבר עבר כל גבול הוא אמר שהרבה פעמיים הוא חשב לירות לעצמו כדור בראש ולהשאיר לי מכתב.
הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד ולא לקבל טיפול מה אני עושה??????????
אני ממש בטראומה ולא יודעת מה לעשות.

אני לוקחת 150 מ"ג וולבוטרין 120 מ"ג אנטומין 100 מ"ג סרוקוואל 2מ"ג לוריוון ליום ואחד דקינט
אני חולה בדיכאון עמיד רציתי לדעת האם התרופות שאני לוקחת הם לסכיזופארניה?

שלום,

אני לוקחת כל יום כדור אחד של ציפרלקס כבר במשך 4 שבועות בגלל חרדה ולא מרגישה שום שינוי. המצב לא נהפך לגרוע יותר פשוט אין שינוי לטובה, בדיוק אותו דבר כמו לפני שהתחלתי עם התרופה. לפי מה שהבנתי ההשפעה של הכדור אמורה להיות הדרגתית ובשבועיים הראשונים כבר אמורים להרגיש שיפור כלשהו במצב, אני יודעת שעל כל אחד זה פועל באופן שונה, אך רציתי לדעת אם זה יכול להיות שלוקח כ"כ הרבה זמן עד שזה משפיע עליי, ואם יכול להיות שזה לא ישפיע בכלל?

אשמח לתגובה,
תודה מראש.

אני בת 21 ותמיד היו לי חברות סביבי משפחה גג מעל הראש ועל פני השטח שום דבר לא חסר.אבל תמיד יש לי את התחושה שמשהו כן חסר-תחושת שייכות,תחושה של קבלה מהסביבה.זה מתחיל עם המשפחה שלי שאני פשוט מרגישה חוסר זיקה חוסר הנאה להיות איתם-והם לא אנשים רעים אני די בטוחה שהבעיה היא אצלי-זה ממשיך לכשאני נכנסת לקבוצה חדשה של אנשים אני לא מצליחה להפתח אליהם לא מרגישה בנוח בעור של עצמי ומרגישה שכולם רק בוחנים אותי ושופטים אותי.אני כן בןאדם חברותי בדרך כלל..
אני לא מצליחה להתנער מהתחושות האלה של ניכור ושל קנאה לאנשים סביבי שכן מרגישים בכיף עם המשפחות שלהם ויש להם סביבה תומכת וטוב להם-זו כבר נהיית קנאה בלתי נשלטת בכל דבר בכל קום.
יש לכם עצה בשבילי להתמודדות? לשינוי המצב? לשינוי התחושות המעיקות האלה?
תודה

רציתי לדעת בבקשה כשמחליפים וייפקס 150 מל לוובולטרין 150 ,האם זה אמור להשפיע באותה מידה בדרך כלל?(ובמקרה שלי הוסיפו לי גם 50 מל למיקטלכמו שהבנת בהודע הקודמת)

שלום לכולם! מזה כשמונה שנים אני לוקח וייפקס 150 מל( 75 +75 )ולמיקטל 100 מל(עקב מאנייה דיפרסייה ) לפני כשבועיים ביקרתי אצל הרופא בתל השומר וביקשתי להחליף את הוייפקס לוולבוטרין,ואכן הרופא החליף לי ל150 מל וולבוטרין והעלה לי את הלמיקטל ל150 מל. הבעיה היא שעד ליפני שבוע היו לי סחרחורות ובחילות מאוד קשות ואז התחלתי לקחת חצי כדור וייפקס 75 (מקריאה באינטרנט הבנתי שהפסקה של וייפקס גורמת לתופעות הנל) וזה מאוד עזר לי,והיום אני על רבע כדור בשאיפה לרדת מהוייפקס לגמרי,שאלתי היא האים הוולבוטרין לא מיתנגש עם הלמיקטל והוייפקס (יש רופאים שסבורים שהוולבוטרין (על בסיס זייבן)מסוכן לשלב אותו עם תרופות פסיכיאטריות נוספות . שאלה נוספת,האם להמשיך עם הרבע כדור וייפקס ואולי אפילו פחות מרבע עד להעלמת תופעות הלוואי בתודה מראש אלי

שלום!
אני סובלת מדיכאון-חרדה כבר כ-8 שנים. במשך 8 שנים אלו לקחתי כדורי "רסיטל", אך בשלושה חודשים אחרונים התחלתי להרגיש שהמצב הולך ומחמיר. היו כמה פעמים ששככתי ליטול כדור אבל זה לא קרה יותר מ - פעמיים בחודש. בפעם ראשונה לפני חודש פניתי לפסיכיאטר, שהמליץ על החלפת כדורים ל - ציפרלקס. למרות המלצה עד היום לא עברתי ל-ציפרלקס, משהו עוצר אותי. אתמול היה לי התקף ממש לא נעים. לא יודעת מה לעשות. אפשר הסבר מורחב יותר על ציברלקס? האם זה כדור יותר חזק? לא כל כך בא לי לעבור לכדורים יותר חזקים. האם יש סיכוי לצאת ממצבי דיכאון ולהפסיק מתישהו כדורים, או שזה לכל החיים?
אודה על תשובתכם .

שלום.
אני נער בן 20 שאמור להתגייס ליחידה קרבית בחודש הקרוב.
אני בטוח שמספר פעמים בחיים שלי עברתי התקפי חרדה. זה תמים מלווה בפחד איום, זיעה, אי יכולת לישון, רעד בכל הגוף, צמרמורת ובעיקר בחילות.
זה קורה לי בכל מיני מצבים שונים, בדרך כלל זה שבמצבים שנראים כמו חוסר אונים.
במקומות חדשים, כשאני לא אוכל למשך זמן מסויים, כשאני לא ישן, כשמתחיל לכאוב לי הראש או דברים מהסוג הזה..
יש מקרים שההתקף ממש חזק ויש מקרים שהוא רק לכמה רגעים.
הבעיה הנוכחית שלי היא שאני מתגייס בעוד חודש, וכבר מעכשיו מגיעים לי התקפי חרדה מאוד מאוד חזקים.
אני לא מצליח לישון, יש לי בחילה נוראית, ובעיקר בעיקר תחושה נורא נורא רעה.
אני ממש ממש לא יודע מה לעשות.
חשוב לי לציין שהשירות בצה"ל חשוב לי מאוד! ואני לא רוצה לוותר עליו בגלל איזה שהיא בעיה חולפת.
השאלה שלי היא האם יש איזה שהיא דרך להתגבר על התחושה הנוראית הזאת, או שפשוט להתגייס איתה, לסבול כמה חודשים עד שאני אסתגל למקום החדש(אם בכלל) ואז להמשיך את חיי כרגיל.

תודה רבה והמשך יום נעים.

שמי בן.. רציתי לדעת אם מה שעובר עליי הוא תהליך טבעי או שאני צריך לטפל בזה.
אני בן 23 ויש ל קשר אדוק עם אימי... במשך כל חיי חייתי חדר צמוד אליה והעסק שלי היה בבית.. לפני כשנה חויתי נסיון התאבדות שלה מול העיניים..
נסיון ההתאבדות שלה הוא תוצאה של דיכאון שנובע מבעיה פיזית שלה שנמשכה כ-10 שנים שזה בעצם כל תהליך ההתבגרות וההתפתחות שלי.. מצאתי את עצמי מגיב לסיטואציה בקור רוח.. עושה בדיוק מה שצריך אם זה להביא לה מים ולהתקשר במקביל למדא.. ולהוריד אותה לאמבולנס על הכתפיים שלי.. חצי שנה לאחר מכן הכל התחיל לחזור אלי והגעתי להבנה שכנראה שחויתי ניתוק רגשי טוטלי עוד לפני הארוע עקב עומס נפשי שנוצר עלי במשך השנים.. אמא חזרה הביתה אחרי אשפוז ממושך ואני המשכתי לעבוד ולחיות כרגיל תוך כדי שאני מרגיש חוסר מוטיבציה וראיית עולם שטחית למדי.. לפני כ-4 חודשים הפסקתי לעבוד כי הרגשתי שמשהו ממש לא בסדר אצלי.. ואז קיבלתי זעזוע שהוריד אותי לרצפה.. מעבר לניתוק הרגשי הגעתי למצב של דיכאון קשה שהתבטא אף בבעיות מוטוריות, קשיים בתנועה וחשיבה בסיסית.. תפיסת המציאות שלי התעוותה במקצת והרגשתי במערבולת אינסופית.. בשלב הזה הציפרלקס כבר הגיע אליי אני אפילו לא זוכר שבדקתי אם הוא טוב לי או לא.. לא הייתי במצב של התקטננות על תופעות לוואי.. נזכרתי שיש חיים בחוץ והם ממש לא נראים כמו מה שהמוח שלי מייצר באותו הזמן.. בכוחות שלא היו לי שבועיים לאחר נטילת הציפרלקס בניתי חדר כושר מאולתר בבית והתחלתי להתאמן ולאכול בכמויות ולצאת לתל אביב שזכרתי שתמיד עשתה לי טוב והתחלתי ליצור אינטראקציות עם אנשים כדי להאחז במציאות.. אני יקצר ויאמר שהיום אני כבר לא בדיכאון אך עדיין בניתוק רגשי.. ותוך ניסיון לנתח את עצמי הגעתי לדף באינטרנט שמסביר על התופעה שנקראת דה פרסונליזציה שהסימפטומים שלה זהים למה שאני חווה כרגע.. אני כמעט בטוח שהתופעה הזאת היא חלק ממה שאני עובר אבל לא סובל ממנה כהפרעה בפני עצמה.. שאלתי היא האם יש משהו שניתן לעשות.. שכחתי לציין שהתחלתי לעבוד במוסך של חבר רק כדי להעסיק את הראש כרגע.. ועוד משהו אני מאוד אוהב את אימי ומבין שעליי להפנים שאני לא יכול לשנות את מה שקרה ואת מה שהיא היום.. אבל אני רוצה לשנות את הקרבה שלי אליה בצורה כזאת שאני לא יקח קשה את מה שעובר עלייה האם זה אפשרי מבחינה מקצועית לגרום לי פשוט ללמוד לאהוב מרחוק? אני לא מדבר על עכשיו אני בניתוק רגשי. דרך אגב עברתי ליחידת דיור נפרדת בבית ואני מרגיש הקלה עצומה ככה שאני חושב שאני בכיוון הנכון.. אבל לא מרגיש..איך ממשיכים מפה? תודה מראש

רוצה למותתתתתתתתתתתתת
אין לי כוח יותר להתמודד עם החיים!!!!
חייבת לדבר עם מישהו עכשיו אם לא הסוף שלי מגיע!!!!!
לא רוצה כלוםםםםםםםם