פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום לך,

למעשה, זה כלללא משנה פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט. שניהם עושים את אותה העבודה - תרפיה. מה שכן חשוב, זה הקשר עם המטפל והגישה הטיפולית. לפי התיאור של הקשיים נראה לי, שגישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) יכולה מאוד לעזור.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום לך,

תופעה שאת מתארת יכולה להיות בגלל רמה גבוהה מאוד של לחץ, מתח, חרדה, התרגשות. ניתן ללמוד טכניקות של הרפיה, הרגעה עצמית. ביופידבק יכול מאוד לעזור.

חג שמח,

שלום . מזל טוב להולדת התינוקת!
כדי לתת אבחנה מדויקת נדרשת בחינה מעמיקה של מצבך. דיכאון אחרי לידה הינה תופעה שכיחה יחסית אשר דורשת טיפול. נשים רבות מתנסות בדיכאון שלאחר הלידה.
אני מאוד ממליצה ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר בהקדם לאבחון והמלצה על טיפול. את מוזמנת לפנות לאחד המומחים במיינד קליניק .
תרגישי טוב,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

ראשית, מזל טוב להולדת הבת!
שנית, אני זוכרת שלי לקח המון זמן להבין שמה שאני חווה זה דיכאון שאחרי לידה, בדיעבד זה היה זמן של סבל מבוזבז. היום אני מטופלת בטיפול תרופתי בנוסף לטיפול פסיכולוגי, ומצבי מעולה. אני חושבת שאסור לך להזניח, התייעצי עם פסיכיאטר שיאבחן את מצבך. רק בריאות.

קודם כל טוב מאוד שאת מודעת לאפשרות הזאת, חשוב שהסביבה שלך (בעלך) מודעים אלייך ושמים לב לשינוים
דיכאון אחרי לידה מטופל על ידי תרופות ולעיתים גם טיפול פסיכולוגי
כדאי לפנות לרופא משפחה/ פסיכיאטר ולא להזניח את זה, אם את חוששת תבקשי מבעלך שיצטרף אלייך ויהיה מוקד תמיכה
תנסי לצאת יותר, להתאוורר בנתיים, לשבת עם חברות בבית קפה ללא הילדים פשוט לקחת זמן לעצמך
לידה היא חוויה שמשנה הרבה דברים אבל אין שום סיבה שתסבלי מדיכאון

זו אמרו להיות התקופה היפה בחייך, אין סיבה שתסבלי נשמה.
לא מגיע לא לך, לא לבעלך, ולא לתינוק שלך!
גשי לגורו רפואי כלשהו שיפנה אותך לטיפול בהקדם, דיכאון שמוזנח או לא מאובחן ומטופל יחמיר ויהיה קשה יותר לטפל בו בהמשך.
מניסיון שלי ברגע שהרופא רשם לי את הויפאקס XR תוך זמן יחסית קצר הרגשתי הרבה יותר טוב והתפנתי להנות ולטפל בתינוקת המקסימה שלי.

לירון שלום.יש כיום מספר קבוצות של תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. התכשירים נבדלים זה מזה בעיקר בתופעות הלוואי שלהם, ויש ביניהם גם הבדלים ביכולת של תכשיר מסוים להועיל למטופל מסוים. זאת אומרת, יכול להיות שלאדם אחד עם OCD יועיל מאד פרוזק (מקבוצת ה- SSRI), ולאחר שסובל גם כן מ-OCD, פרוזק לא יועיל, ומצבו הנפשי ישתפר דווקא עם טיפול באפקסור (מקבוצת ה- SNRI). היכולת לנבא מראש באופן אינדיבידואלי למי מהמטופלים יעזור תכשיר א' ולמי תכשיר ב' עדיין מוגבלת ביותר.
כיום, בשל עדויות מחקריות שנצברו בשנים האחרונות, מקובל להתחיל טיפול עם תכשיר מקבוצת ה- SSRI. תכשירים אלו הוכחו כיעילים וכבעלי מיעוט תופעות לוואי.
קבוצת ה- SNRI מעט יותר חדשה, ולכן יש עדיין פחות מידע מחקרי לגביהן. נראה כי גם קבוצה זו כוללת תכשירים יעילים ועם מעט תופעות לוואי.
מאד מקובל, כאשר אדם מנסה טיפול בתכשיר SSRI ללא הטבה מספקת במצבו, להחליף את הטיפול לתרופה מסוג SNRI,
בברכה,

מקבוצת SNRI יעיל גם לדיכאון וגם לחרדות.
קבוצה זו עובדת על שיחרור מושהה של חומרים ופועלת גם על מנגנון הסרוטנין במוח וגם על מנגנון הנוירואדרנלין.
יש לה פחות תופעות לוואי של השמנה וירידה בחשק המיני ויותר ויותר רופאים מאמינים שכדאי להתחיל ולהשתמש בתרופות אלו כקוו טיפול ראשוני במקום ה- SSRI.

אותן קודם?
לפני שמנסים SNRI???

אולי הרגל של פסיכיאטרים/ רופאים לרשום תרופות ישנות יותר
למרות ששמתי לב שיותר רופאים מתחילים לרשום SNRI כטיפול ראשוני ושמים דגש על הצלחת הטיפול יותר מבעבר, מתחילה להתעורר מודעות לנושא הזה

נעמה שלום,

אכן, כן! הטיפול היעיל ביותר בהפרעות חרדה הינו שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). הגישה המשולבת הוכיחה את עצמה מבחינה קלינית ומחקרית. היא עוזר לפתח כלים לשליטה בחרדה בהווה וגם לטווח הארוך.
פסיכותראפיה קוגניטיבית-התנהגותית CBT מתמקדת בתהליכים שכליים והשפעתם על הרגשות ועל ההתנהגות. נקודת המבט בגישה זו מתמקד בשאלה כיצד מחשבות ועיבוד מידע יכולים להשתבש ולגרום לרגשות ולהתנהגות בלתי מסתגלת. הגישה מתייחסת למחשבות כאל "התנהגויות" שאפשר לחקור אותן אמפירית ואחר כך להעניק להן תשומת לב מרכזית בטיפול. כמו כן, חקר דפוסים של עיבוד מידע משובש אצל בני אדם בעלי צורות שונות של פסיכולוגיה האיר את המנגנונים הכרוכים בהשתמרותן של הפרעות מסוימות. לגישה השפעה רבה בגלל ההצלחות שהיו לה בפיתוח טיפולים יעילים בהפרעות בבעיות רבות בשל הדגש על מחשבות מסולפות בהבנת התנהגויות חריגות. לפי הגישה בני אדם בונים מבנים אישיים – דרכים ייחודיות לכל אדם לתפיסת עצמם, בני אדם אחרים ואירועים בחיים. בני אדם משתמשים במבנים אישיים אלה כדי לפרש אירועים המתרחשים סביבם. מכאן שהמשמעות שאדם מייחס לגירוי מסונן דרך המבנים האישיים המיוחדים לו. כתוצאה מהעברת מידע דרך הפילטרים הללו נוצרת תחושה שלילית ותגובה רגשית. כך למשל, הפירוש שנותן אדם להערה שהעיר לו מכר עלולה לגרום לסערת רגשות, גם אם נאמרה בתמימות ובלא כוונה לפגוע. הטיפול על פי הגישה מצטיין בזיהוי מדויק של התנהגויות בעיתיות ספציפיות ובעקבותיו שימוש בטכניקות המכוונות ישירות לאותן ההתנהגויות ולאותן הקוגניציות שמנחות התנהגות מסוימת. שינוי התנהגות באמצעות שינוי קוגניציות.

מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים משתמשים במגוון טכניקות המיועדות לשינוי כל הטיה קוגניטיבית שלילית שהמטופל מפתח. בשלבים הראשונים לומדים המטופלים את הקשר בין דפוסי החשיבה שלהם לבין תגובותיהם הרגשיות. הם לומדים לזהות את כמחשבותיהם האוטומטיות ולתעד את תוכן החשיבה והתגובות הרגשיות שלהם. אחרי שלמדו על הטעויות הלוגיות שבדרך חשיבתם, הם לומדים לערער על תקפותם של מחשבות אוטומטיות אלה. במהלך הטיפול המטופלים אוספים מידע באמצעות ניסויים נטולי הטיה, המאפשרים להם להפריך את אמונותיהם המוטעות. מטלות התנהגותיות שמטופלים מבצעים בנויות על פי דרגת הקושי מן הקלות ביותר לקשות יותר. במהלך הטיפול המטופל רוחש מיומנויות חיוניות להבטחת חסינות מפני נסיגה כאשר ייאלץ המטופל להתמודד בעתיד עם אירועי חיים מעוררי דחק. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר טווח, תחילתי, יעיל וממוקד מאוד. יחס בין עלות – תועלת הפך את הגישה לגישה הכי יעילה בחברה המודרנית.

בברכה,

שלום לך .אני חייבת להתנצל ,אבל בפורום הזה לא נוכל להתייחס לשאלות שלך. אנו עובדים רק עם מבוגרים. עליך לפנות לפורום של ,תינוקות וילדים. אני מקווה שתקבלי מענה.
בברכה,

שלום. עניתי לך בפורום קודם. כדי להבין ממה את סובלת נדרש אבחון מקצועי ומעמיק. לצערי, דרך הפורום בלתי אפשרי לתת אבחנה. אני מאוד ממליצה לך לפנות להתיעצות פסיאטרית.
בקשר להפרעת אישיות.אחד הקשיים המאפיינים הפרעת אישיות גבולית זה קושי ביחסים בין האישיים. במצב כזה גם הסביבה נפגעת וגם הסובל. אחת הגישות מסברה התנהגות זו כצורך בלתי פוסק למלא צרכים בסיסיים (אהבה, ביטחון, קבלה וכו') שלא מולאו בצורה תקינה בשלבים התפתחותיים הראשונים בילדות. טיפול בהפרעת אשיות מורכב וקשה במיוחד דווקא בשל הקושי היחסים הבינאישיים. כיום יש גישות טיפוליות חדשניות ומאוד יעילות שפותחו במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית.
בתחום של הפרעת אישיות גבולים היום מובילים שני סוגי טיפול עיקריים: הגישה הדיאלקטית (על פימרשה ליהאן) וטיפול ממוקד סכמה (על פי ג'פרי ינג). הטיפולם מתמקדים בהקניית כישורים ומיומנויות לשיפור יעילות ביחסים בין אישיים, וויסות רגשות, סובלנות למצוקה, שינוי תגובות התנהגותיות, שינוי תבניות חשיבה וכו'. תמשיכי לנסות ועל תתייאש!
אשמח לענות על שאלות נוספות
בברכה,

שלום. אסציטאלופראם (ציפרלקס) היא תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. היא שייכת למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ומעלה את כמות הסרוטונין במוח.
בהשוואה לתרופות מקבוצת SSRI פועלת במינונים נמוכים יותר, משפיעה תוך זמן קצר יותר (בין שבוע לשבועיים), ויש עדויות לכך שיש לה פחות תופעות לוואי. נסבלה טוב יותר על-ידי המטופלים.
אסציטאלופראם נוחה לשימוש ונלקחת פעם ביום.
תופעות לוואי אפשריות כוללות: בחילה, יובש בפה, קשיי שינה, עייפות, הזעה מרובה וקשיים בתפקוד המיני. תופעות אלו הן בדרך-כלל קלות וחולפות בהמשך השימוש.
השפעה של ציפרלקס מורגשת תוך שבוע עד שבועיים בממוצע. הטבה מלאה תיתכן תוך 4 עד 6 שבועות .
לגבי אלכוהול: חל איסור על שתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופות פסיכיאטריות.
הטיפול היעיל ביותר בהתקפי הפאניקה הינו שילוב של תרופות אנטי חרדתיות עם תרפיה התנהגותית – קוגניטיבית (CBT). לפי המחקרים העדכניים, שילוב זה מונע חזרתיות של ההפרעה למשך של 5 שנים.
תרגיש טוב,
בברכה,

שושנה שלום,

כדי להבין ממה את סובלת וכיצד לעזור לך נדרש אבחון מקצועי ומעמיק. אני מאוד ממליצה לך בשלב הראשון לפנות להתיעצות לפחות לרופא משפחה.

בברכה,

גל שלום,

יתכן ואבחון נוירוקוגניטיבי יכול לעזור לך. האבחון בנוי ממערכת ממוחשבת המופעלת באמצעות מסך מגע ומספקת אבחון מקיף ומדויק, אובייקטיבי ומהימן של התפקודים הקוגניטיביים. הדו"חות המתקבלים, מציגים את הפרופיל הקוגניטיבי של הנבדק על ידי השוואה לנורמות על פי גיל מין ושנות לימוד, תוך שמירה קפדנית על בקרת איכות ועוצמה סטטיסטית. זאת במטרה להרחיב ולהעמיק את המידע אשר בידי הקלינאי (נוירולוגים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים).

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

מה הכוונה לקוגנטיבי? מה האיבחון בודק?

קוגניציה, פירושה חשיבה. המבחן בין היתר בודק תפקודים של חשיבה.

שלבי האבחון:

1. מילוי שאלונים ואיסוף חומר על הנבדק, רקע משפחתי, לימודי וחברתי.
2. בדיקה נוירוקוגניטיבית ממוחשבת המשמשת ככלי עזר לאיתור הפרעות קשב וריכוז.
3. הערכה פסיכיאטרית: בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות או רגשיות. שלב זה מהווה מפגש מסכם של האבחון ולאחריו תבנה תוכנית הטיפול המתאימה.
מהו אבחון נוירוקוגניטיבי הממוחשב?


בין התפקודים הנבדקים:

תפקוד סנסו-מוטורי
זמן תגובה
הערכת זמן זיכרון
מילולי (זיהוי ושליפה)
זיכרון מיידי וזיכרון לטווח ארוך
זיכרון ויזואלי מרחבי
קשב מתמשך
הסטת קשב
יכולת הבחנה בין מסיחים ומטרה
תפקודים ניהוליים
יכולת ויסות עצמי ולמידה מטעויות
יכולת תכנון וארגון
נטייה להתמכרויות
התנהגות כפייתית
מחשבות טורדניות
לקחת סיכונים
שליטה על הדחפים
תגובה לגירויים חיצוניים
סבלנות ועניין במשימות

בברכה,

אבדוק את העניין,תודה רבה.

דיאנה שלום,

הגישה היעילה ביותר להתמודדות עם חרדה היא שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). במהלך הטיפול CBT תלמדי כלים ומיומנויות של שליטה בסימפטומים של החרדה. כלים אלה יאפשרו לך למנוע חזרתיות של הסימפטומים לטווח הארוך. לא כדאי לסמוך רק על התרופה. מאוד מומלץ ללמוד כלים של שליטה עצמית בחרדות.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום.ההשפעה של רסיטל מורגשת תוך מספר שבועות בממוצע. הטבה מלאה תיתכן תוך 4 עד 6 שבועות .לא להיתייאש!! רסיטל כדור מצויין מאוד יעיל.יש מעט מיקרים ,שבהם שימוש ברסיטל בשלב הראשוני של הטיפול יכול להגביר את תחושת החרדה, דיכאון וכוי . במידה וקיים מרכיב של חרדה בתמונה קלינית, מומלץ להוסיף לטיפול תרופה מקבוצת בנזודיאזפינים (לדוגמה קלונקס) למשך תקופה קצרה.
בנוסף, הייתי מציעה לך לעבוד טיפול קוגניטיבי - התנהגותי (קבוצתי או אישי) בדיכאון וחרדה כדי לרכוש כלים של שליטה בדיכאון וחרדות שיעזרו לך לטווח ארוך במידה ושוב תחליטי להפסיק כדורים.
תרגישי טוב,
בברכה,

באמת הרוב המוחלט מוריד.
אבל את תבררי עם הרופא המטפל שלך על קבוצת ה- SNRI וספציפית לגבי תרופה בשם ויפאקס XR שידועה בתור אחת שאין לה את התופעה הזו.
שווה לנסות.

למרות שאתה צריך את העבודה, אתה לא צריך "לסבול" עלבון. אולי הצעקות גורמות לך להחרפה של מצבי הדיכאון. לפי דעתי, אתה חייב לתפוס שיחה ב-4 עניים עם הבוס שלך ולהציע לו ללמוד איך שולטים בכעסים. הכועסים מקצרים לעצמם את החיים. לא חייבים לקחת תרופות, אפשר ללמוד להירגע גם באצמעות הצלילים הדו שמיעתיים.

אני גם סובלת מדיכאון.וכרגע לא מסוגלת לעבוד.אבל יש לך זכויות בביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות אשר תכסה אותך גם במקרים שאינך מסוגל לעבוד.
מכיוון שגם אני סבלתי מאפיזודות דיכאוניות חוזרות.קבלתי קצבת נכות לצמיתה.של 4000 שח.
כאשר ארגיש טוב יותר בעזרת השם אצא לעבוד 5,6 שעות בשביל הנפש. קשה מאוד לתפקד .בלחץ במיוחד שהריכוז יורד...אז הנחמה היא קצבת הנכות ששויוה לשכר מעל המינימום במשק.

שלום לך,

אני מאוד שמחה לשמוע שהפרעה ביפולרית מאוזנת ולכן לא כדאי לגעת בטיפול התרקופתי הנוכחי. אני מאוד ממליצה לך טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול "שיחתי" שעשוי לסייע בהפרעת חרדה חברתית. הוא מלמד אנשים עם הפרעת חרדה חברתית להגיב באופן שונה למצבים שמעוררים את תסמיני החרדה שלהם. המטפל עוזר למטופל להתעמת עם הרגשות השליליים שלו לגבי מצבים חברתיים ועם הפחד שאחרים ישפטו אותו. המטופלים לומדים כיצד דפוסי החשיבה שלהם מוסיפים לתסמינים של הפרעת חרדה חברתית ואיך לשנות את דרך החשיבה שלהם כך שהתסמינים יפחתו. כל זה משולב עם טכניקות התנהגותיות אחרות, כגון חשיפה הדרגתית מבוקרת למצב מעורר חרדה עד שהמטופל לומד לזהות ולשנות את ההתנהגות התורמת לחרדה החברתית שלו. תרגול מיומנויות חברתיות הינו מרכיב של טיפול "שיחתי". תרגול מיומנויות חברתיות, כרוך בפגישות עם מטפלים מקצועיים בהן דנים במצבים חברתיים בעייתיים. המטופל לומד איך ליצור קשר עין, לדבר, לברך אנשים לשלום, לבקש טובה, להגיב לבקשות ולביקורת. המטופל מנטר את עצמו בעזרת יומן, ומתרגל את המיומנויות החדשות עם המטפל ולאחר מכן בחייו האמיתיים.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

יש לך מושג אם יש כזה טיפול באיזור שלי אני גרה בנתניה