פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

רק לאחר הנישואין גילה לי בעלי כי הוא חולה במאניה דיפרסיה, מסתבר שבכל אותם חודשים שיצאנו ואף גרנו חודש לפני כן ביחד נעשו מאמצים ענקיים על מנת למנוע ממני לדעת שהוא חולה ורק לאחר החתונה בתום ירח דבש הוא סיפר לי, איך אפשר להתמודד עם מסכת שקרים גדולה כזאת?איך אני יכולה להאמין לו יותר? מה זה אומר על הילדים שיהיו לנו?, יש אפשרות שהוא יתחרפן לי וינסה לפגוע בי ?אני ממש מפחדת? מה צריך לעשות? לא חשבתי שזה מי שאני מתחתנת איתו? מישהו יכול לעזור לי???

שלום,

אני בן 36 מטופל בסימבלתה 60 מג לטיפול ב CFS ו IBS.
בנוסף אני סןבל מכאבי ברכיים לאחר מאמץ קל.

בדיקות (דם,מיפוי עצמות,US) לא העלו ממצא והרופא מקשר למצב נפשי.

האם מצב נפשי יכול לגרום לכאבי ברכיים שמופיעים לאחר מאמץ ?
אם כן מה ניתן לעשות ?

תודה

אני כמעט חצי שנה אחרי לידה הייתי בדיכאון עם חרדות קשות. אני נוטלת מזה כ-4 חודשים לפחות ויפאקס. יש שיפור משמעותי בדיכאון אבל החרדות עדיין קיימות (לא כמו שהיו) עם שיפור מעט. אני נוטלת 150 מג'. האם כדאי להעלות את המינון בעוד 75 מג'. הפסיכיאטרית אמרה לי שאם אני רוצה להעלות אז 75 מג'.
בעבר נטלתי ציפרלקס בעקבות דיכאון אחרי ניתוח ובידוד עם הטבה מלאה. אבל ההשפעה הפסיקה אחרי הלידה כנראה. האם מומלץ להעלות את המינון של הויפאקס כדי להגיע להטבה מלאה.
שמרית.

האם יכולות להיות תופעות לוואי במעבר מ-SSRI ל-SNRI?

שלום שמי שמואל בן 32.
מזה שנה אני מאובחן כסובל מדיכאון וחרדות.
בעצת הפסיכיאטר התחלתי שימוש(לפני כשנה ) בציפרלקס..כעבור שלושה חודשים ללא תוצאות עברתי לשימוש בויפאקס במינון של 75 מילגרם(לאחר שמינון של 150 גרם לי עייפות חוסר ריכוז וכד').
כיום אני מרגיש מאוזן מזה מספר חודשים כאשר ישנם נפילות קטנות מדיי פעם(אחת לשבועיים בממוצע) . קראתי המון חומר וספרים בעניין הטיפול הקוגנטיבי ואני מיישם את השיטות בהצלחה לרובה לדעתי.(בעיקר מחשבות בריאות,דימיון מודרך וכו')..
לאחרונה אני מרגיש כי הטיפול התרופתי מיצה את עצמו(בכך שאינני מצלח להשיג איזון מלא). במטרה לשפר ולהגיע לתוצאות טובות יותר + רצון להתנתק מהטיפול התרופתי הינני שוקל להעזר בטיפול אלטרנטיבי כגון דיקור סיני או הומופתיה.

אבקש את דעתכם.

אני סטודנטית בת 22 ואני בדיכאון מזה חודשיים אחרי פרידה קשה מחבר שלי. אני עדיין מאוהבת בו בטירוף. הלכתי לפסיכולוג והוא הפנה אותי לפסיכיאטר שנתן לי ציפרלקס 10 מ"ג על מנת להפחית את הדיכאון ( מזה חודש). אני לא מצליחה ללמוד, לעבוד או לעשות כלום. אני רק בוכה ונזכרת בו כל הזמן. כל יום אני אוספת את עצמי ואומרת החיים לא נגמרו ואני צריכה להיות חזקה, אבל אחרי פחות משעה נשברת ונזכרת בכל מה שהיה בינינו. אני לא מצליחה לשכוח אותו למרות שעברתי מקום מגורים ולא אראה אותו עוד. מה יכול לעזור ? כבר ניסיתי להתאבד פעם ואני חושבת על זה הרבה אבל אין לי את האומץ. הציפרלקס לא עוזר. מה אפשר לעשות??? אף אחד לא מבין אותי אפילו הפסיכולוג מתח ביקורת עליי איך אני עדיין מאוהבת במישהו שפגע בי כל כך. הפסיכיאטר אמר לי שהציפרלקס יעזור אבל הוא לא עוזר !!!!!!! בבקשה עזרה אני כבר לא יכולה יותר אני בקושי ישנה בלילה

אני בת 32 וכל הזמן אני מאמצת לי מחלות עושה בדיקה ואחרי שהתוצאות שליליות, תקופה אני רגועה ושוב מאמצת לי מחלה אחרת ומרגישה את הסימפטומים של המחלה ואני בחרדה איומה לא יכולה לישון ובוכה בלי הפסקה עד לתוצאות. לפני כשנתיים טופלתי בציפרלקס עקב דיכאון, תקופה אחרי שהפסקתי התחיל החרדה ממחלות. אני בטיפול אצל פסיכולוגית קוגנטיבית האם יש סיכוי להתגבר על המצב הזה ללא תרופות .כרגע אני אחרי תוצאות שליליות של מחלה שהמאצתי לי ואני רגועה. אודה על תשובתכם המהירה

שלום רב, אבי (50) עסק במשך כ-25 שנה בתחום ההייטק, לפני כ-10 חודשים פוטר עקב צמצומים בחברה, בהתחלה אבי שידר שזה לא נורא והוא יצליח למצוא עבודה אחרת ולא הראה סימנים של שינוי במצבו, הוא היה הולך לסדנאות למפוטרים, והעסיק את עצמו בתיקונים של הבית ועוד דברים. לפני כ-3 חודשים החל שינוי במצבו, הוא החל לא לישון טוב בלילה, עד שהגיע למצב שבו לפעמים לא היה יושן במשך 2-3 לילות רצופים גם אם היה מצליח להירדם זה רק לכמה שעות הוא התחיל לקחת כדורי שינה למשך כשבועיים-שלול אך הפסיק עם זה , הוא התחיל להיות יותר לחוץ וחרד מאוד למה שקורה מסביבו, בין אם זה סדר בבית או המחשבה על הדברים שעליו לעשות, או כל דבר קטן שיכול להלחיץ ולגרום לאי שקט. אני רוצה לציין שאבי מאז ומתמיד היה טיפוס די לחוץ אבל כנראה שהעבודה העסיקה אותו ופחות הראה סימנים כאלו, רק לאחר התקופה שציינתי החל השינוי וכנראה שהדברים שהיו טמועים בו מגיל קטן החלו להשפיע עליו בצורה יותר קיצונית, כיום הוא בלי חשק של ממש, הוא גם לא ממש טיפוס של קשר עם אנשים, הצענו לו ללכת להתנדב במשך כמה ימים בשבוע, לנסות דברים שאולי הוא יאהב אבל הוא לא מראה רצון לעשות זאת, הוא מרגיש שאיבד את הביטחון, וכבר לא חושב שהוא יצליח לעבוד במקום עבודה עקב מצבו, ישנם ימים מסויימים שמצבו קצת משתפר והוא מראה סימנים טובים, אך ככלל מצב רוחו מאוד ירוד, ללא חשק לעשות דברים, נלחץ ומגלה סימני חרדה מפני דברים שעליו להתמודד איתם ביום יום ומראה חוסר ביטחון בכל הדברים שעושה, הוא מנסה להבין דברים שקרו לו בעבר ומנסה לנתח את מצבו ומרבה לחשוב מחשבות על מצבו ואיך יכל אולי לעשות אחרת, אנו מנסים לעודד אותו ותומכים בו אך הוא חושב לפעמים שאין אנו מבינים אותו, הוא נוטה להסתכל על הדברים השליליים שמסביבו ונראה חסר אמונה. הוא מראה סימנים שכחה, הוא פחות זוכר אירועים מסויימים וגם דברים בסיסיים שקשורים לחיי היום יום, הוא חושש שאולי איבד את הזיכרון למרות שלדעתי נראה שהמצב השפיע עליו וגרם לו לתחושה זו.
הוא כבר לוקח מזה חודש ויותר כדור ציפרמיל (פעמיים ביום) וקלונקס, הוא התראה עם פסיכיאטר לפני כשבוע והפסיכאטר ביקש ממנו להמשיך עם הכדורים הללו, המליץ לו להיות פעיל גם בבית וגם בחוץ אך הוא לא מראה סימנים של אחד שגם רוצה להתאושש, אני מבין שגם זה לא תלוי בו אבל במידה מסויימת נוח לו לא להתאמץ יותר מדי, הוא יותר טיפוס שאם יבקשו ממנו הוא יעשה אך אם לא הוא לא מרגיש צורך ליזום מעצמו, אני חייב לציין כי כשאבי עבד הוא עשה זאת בצורה מקצועית הוא נסע לחו"ל הרבה פעמיים ונחשב למאוד מקצועי, משם בעיקר הוא שאב את האנרגיה שלו, אך אחד שלא לוקח עליו יותר מדי, הוא אמיתי אך לפעמים לא מגדיל ראש.
רציתי לשאול מה הטיפול המומלץ במקרה כזה? כדורים? פסיכולוג? פסיכיאטר? רופא מסויים? מה בדיוק עלינו לעשות ואיך עלינו להתנהג איתו?
תודה רבה.

שלום
לפני שמונה שנים אחותי הגדולה נפטרה במפתיעה מדום לב
מאז המיקרה אמא שלי-שהיתה אישה דיי נורמטיבית ליפני שקעה לאט לאט בדכאון
זה היה תהליך ארוך שהלך והחמיר וואני ממש עובדת עצות
אימי שהיתה מורה במקצועה נהגה לצאת ולעבוד,ללכת לקניות ולמספרה
אומנם מעולם לא היתה אישה חברותית במיוחד אך תמיד מצאה לעצמה תעסוקה
בישלה ניקתה....
היום לאחר 8 שנים היא לא יוצאת מהבית בכלל
לא מנקה לא מבשלת לא נוהגת
היא קמה בבוקר סוגרת את הטריסים....יושבת בחושך
אין לי מושגכ מה היא עושה כל היום
אני בת 25 לא גרה עם הוריי מגיל 18
אבא שלי הולך לעבודה כל יום וחוזר אחה"צ
מיותר להגיד שהורי לא מסתדרים אמא שלי מאשימה את אבי בהכל-הכל-
היא מאמינה באמת ובתמים שהיא לא צריכה עזרה
היום היא שוקלת 48 קילו רזה מאוד-תת מישקל
כל בני המישפחה ניסו לשכנע אותה לקבל עזרה אחיה
אני אבי וכל בן אדם שנתקל בה כולל רופא המישפחה
פעם הצלחנו לשכנע אותה לקבל טיפון פסיכיאטרי-אך שהיגיע רגע האמת היא לא לקחה את הכדורים
היא אינה מוכנה לקבל עזרה!@!!!היא חושבת שאבי זקוק לטיפול היא לא רואה את מצבה
אני מאוד מפחדת-משהוא יקרה בסוף
זה יהיה או היא או הוא
מה לעשות??????בבקשה בבקשה תעזרו לי
אני חוששת לחייה
תודה

האם דיכאון שאחרי לידה שונה מדיכאון רגיל אם זה בדרך טיפול וכו'

שלום אני בחור בן 25 נוטל 4 מ"ג ריספונד מצבי טוב והגעתי לאיזון אך נוצרה בעיה חדשה שהיא מפריעה לתיפקוד שלי הבעיה היא שאני לא מרגיש אותו בן אדם שהייתי לפני אני נזכר לפעמים בהרגשה שהייתי בעבר וזא לא אותה הרגשה בנוסף אני מאוד עצלן מה שלא הייתי בעבר אני לא נהנה מתחביבים שהיו לי פעם, קושי בקבלת החלטות במיוחד לגבי עבודה,קושי במציאת עבודה,לא נהנה לישמוע מוזיקה ולשיר מה שבעבר הייתי אוהב מאוד בנוסף לא מעניין אותי בנות ולבלות פשוט אין לי את החשק והתלהבות שהיה לי פעם. חשבתי או שצריך להוריד מינון שזה מה שגורם לי למצב הזה או שזה סוג של דיכאון קשה לי לדעת אם זה דיכאון כי אני לא מרגיש עצב למרות זאת לפעמים אני מרגיש תופעות שאני סובל כלומר הרגשה כללית לא נעימה עד שבא לי ליבכות אבל זה לא עצב.
רציתי לדעת אם זה סוג של דיכאון ?

בחודש מאי ,חשתי לא טוב לאחר מספר חודשים, נמצא שיש לי מחלת הנשיקה.
כאמור בחודש זפטמבר הבדיקה יצאה חיובי חלש.
אני מאוד עייפה וחלשה אך מזה מספר שבועות שיש לי דפיקות לב חזקות ,חולשה
סחרחורת וצוואר תפוס עד כדיי שאני מקיאה, אין לי במיוחד תאבון מלבד פחממות\אוכל מבושל
מגעיל אותי. הייתי במכבי טבעית הרופא המליץ על רפלקסולוביה ודיקור וחש שיש בי
סטרס והתכווצןת חזקה בשרירים.
אני מותשת הייתי אצל נוירולוג שאמרה שאין שום בעיה נוירולוגיץ,בדיקות כלליות תקינות
אך אני ממש מרגישה לא טוב הצהרים הרגשתי "גלי " חולשה ולקחתי חצי כדור ואבן
נרדמתי מעט והוטב לי. מה מה לעשות?
תוןדה וערב טוב.(אני בת 47)

בן 61
משנים רבות שהכרתי את התופעה שלי במיוחד לקראת יציאות לחו'ל או נסיעה מהבית לימים מספר.
היו פעמים של פניקה ברמות החרדה ורק בשנים האחרונות נרגעתי מהמצבים הללו לסימפטומים של טעם כזה מתכתי בפה שזה בלבד הלחיץ אותי לא מעט.
כעת,מעניין שביציאות לחו'ל ישנן פעמים שאני מתוח יותר ואז אני נאלץ ליטול משהו וישנן פעמים שכלום,הטיול עובר חלק ואני מרגיש מצויין.
אין כל ספק שאני סוחב משהו מהילדות.
מקרה אחד אני זוכר היטב..מחנה נוער עובד בחדרה ביער..בלילה הרגשתי לא טוב.

כעת בבגרותי אני עדיין מתנסה בחרדה הזאת..הסימפטומים הפעם הם קשיי נשימה קלים ומין גירוי בגרון והרגשה לא טובה כאילו משהו מטריד אותי מבפנים והמחשבה הזאת יושבת אצלי למרות הנסיון להרגיע את עצמי.

כדורי ציפרלקס שניתנו לי לפני כשנה נטלתי אותם חודשיים וכלום לא השתנה..החליפו לי לוואבן ולאחר יומיים שלושה ראיתי שאין שינוי.

רופא מהלל יפה חדרה הציע לי את הקסנג'יס 0.25
נטלתי ממנו כשמונה ימים והכל הסתדר.הרגשתי הנעימה השלווה והרגילה שבה וחזרה אלי.הבנתי שזה הכדור שמתאים כנראה לי.

כעת..יצאנו לים המלח..יום ראשון שעבר,יום קודם כבר הרגשתי משהו וכל השבוע אמנם ללא פניקה אבל היתה הרגשת חרדה שהתאפיינה בקשיי הנשימה וגירוי גרוני והפלא ופלא השינה היתה טובה.
זאת אומרת שרמת החרדה ירדה מעט.
ובכל זאת אחרי שמונה ימי חרדה החלטתי להתחיל ליטול את הקסנג'יס רק היום,ניסיתי להעביר את זה ללא כדורים ונכשלתי כנראה.
הבנתי שאני אהיה חייב ליטול כמה ימים עם הכדור הזה. בכדי לצאת ולסיים את העניין הזה שללא ספק מציק לי מאד.
ניחא..
כעת שאלה;
האם לאחר ימים מועטים שכאלו ואני אחזור לעצמי ישנה איזו בעייה של גמילה בפרקי זמן קצרים שכאלו?

אנשים שכמונו שעוד לפני שמתחילים טיופול כבר חושבים על היום שאחרי!

מה המיוחד בכדו הזה שמפיג חרדות לאדם שכמוני?
אני יודע שיש תרופות יותר מודרניות?!



אשמח לתשובה

בתודה

שלום,
אבי בן 60, דיי חלש באופיו. לפני כ- 3 שנים נפתרה אימי (אישתו).
לאחרונה מצבו הנפשי מדרדר, הוא בחששות מכל דבר ובעיקר מעתידו.
ביקש מספר פעמים מרופאת המשפחה עזרה - נתנה לו בעיקר כדורים נגד דיכאון.
באיזו מסגרת ניתן לקבל טיפול ?

אציין שמצבו הכלכלי לא מאפשר פסיכולוג פרטי יקר
כמו כן הוא מאד חושש מהמוסדות המוכרים (אברבנל וכו') - הוא לא מוכן לשמוע על ללכת לשם.

בני עבר לפני כמה שנים תאונת דרכים ואני נשארתי איתו בבית חולים במשך 3 שנים.כשחזרנו מבית חולים הרגשתי צורך להתרחק מאנשים התחלתי להתבודד וכל זמן שקוע בכל מיני מחשבות ולא משנה איפה אני בנהיגה, באוכל,במסיבה אני בתוך עצמי.ואין לי מצב רוח ולאחר מכן סמתי לבשאני כאלו מתה מבפנים .המצב של בני השתפר קצת אבל מצבי ממשיך להיות ככה.מרגישה מותשת ?כל גוף כואב במיוחד רגליים לא בא לי לצאת לקחתי רסיטל ?תרופה גרמה לי להתקררות מיני?לקחתי סיפרלקס התחילו כאבי ראש חזקים .הפסקתי עם כל תרופות ומצבי גרוע מיום ליום.מה לעשות?