פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום.רופא משפחה יכול לתת מרשם אך הוא לא מומחה לפסיכיאטריה ולא מתמצא בדקויות ובחינות לעומק. התאמה נכונה של התרופה בפעם הראשונה מאוד חשובה ולעיתים יכול להיות נושא מאוד קריטי. אני מאוד ממליצה לך לפנות להתייעצות אצל פסיכיאטר מומחה. כדאי לעשות אבחון מעמיק של מצבך ולהתאים תרופה שהכי יעילה למצבך.
בברכה,

שלום.
בתחילת חודש אוקטובר 2008 אישר מנהל התרופות של ארצות הברית את השימוש במכשיר לגרייה מגנטית למוח- -TMS לטיפול בדיכאון עמיד לתרופות.


מידע על טיפול בגרייה מגנטית (TMS) לדיכאון עמית ניתן לקרוא בכתבה:

http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=7705
בברכה,

ללימור שלום. דפיקות לב -זה עדיין ביטויים של חרדה. לפעמים צריך להתאים את המינון של התרופה. לפעמים צריך להחליף. תתייעצי עם הרופא.
תרגישי טוב,

רחל שלום,

באופן כללי, ניתן לשקול הורדת המינון כאשר קיימת שליטה מירבית בסימפטומים של החרדה על מנת למנוע הזרתיות של ההפרעה. כלים ומיומנויות של שליטה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT). אני מאוד ממליצה לך לשלב תרופות עם CBT. שילוב זה הוכיח את עצמו כגישה הכי יעילה בטיפול בחרדות. CBT הינו טיפול קצר וממוקד.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום לך,

לדעתי, כדאי שתפנה שוב לפסיכיאטר המטפל שמכיר אותך, דווח לו על ההחמרה ותנסו למצוא פתרון תרופתי. בנוסף, מומלץ מאוד לשלב טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיתית (CBT). בטיפול CBT תוכל ללמוד כלים להתמודדות יעילה עם מצבך.

בברכה,

האם את מאמינה שטיפול פסיכולוגי יעיל במקרה הספציפי הזה? הבנתי שהוא מתאים לתסמינים פשוטים יותר כמו פחד מלכלוך וכיו"ב. בנוסף יש בעיה של עלות. זה נכון שפגישה בודדה עולה מאות שקלים? תודה.

יש בשוויץ גוף חוקי להמתת חסד. צריך לעבור וועדה שבודקת את הסיבות למוות ומאשרת. לרב מדובר בחולים וכאלה אבל היו גם מקרים של קשישים שרצו למות ביחד ועוד דוגמאות. הדבר הזה קיים וחוקי בשוויץ בלבד. הלוואי והייתי יכולה להעזר בהם.... :-(

שאף אחד מהרופאים כאן שאמורים להיות אמונים על שבועת היפוקרטס לא מתערב ואומר לך כמה מלים טובות.

מספיק שהתגובה שלך העלתה חיוך מסויים על פני, שלא היה הרבה זמן. תודה. :-)

אירית שלום,

מעבק, כאב, אובדן והתמודדות הם חלק בלתי נמנע ובלתי נפרד מהחיים. אחת העובדות הבסיסיות של החיים שאנו נדרשים מדי פעם להשקיע מאמצים להתמודדויות שונות. יחד עם כל זה ניתן לחיות חיים טובים, איכותיים ומאושרים. התמודדות אלה יכולים להיות הזדמנויות נפלאות לצמיחה אישית. כך זה נראה גם מניסיונך האישי כאשר התמודדות עם משבר תרמה להתפתחות נוספת בזוגיות. אם תתמקדי בחצי כוס המלאה וודאי תרגישי הרגשה חיובית יותר. נסי להשאיר את המשבר מאחורייך ולהתמקד בהווה. החיים מתרחשים כאן ועכשיו, בהווה. התעסקות בעבר או גלישות לעתיד אינן רלוונטיות כי את העבר כבר לא ניתן לשנות והעתיד עוד לא קרה. יש לך שליטה רק על ההווה. כפי שאת מתארת במכתבך, ההווה לא רע בכלל: משפחה, ילדים, ללא בעיות, עבודה, אין קשיים כלכליים וכו'. אלה הם הדברים המשמעותיים החיוביים בחייך. שמחת החיים נובעת מהתחברות למה שיש כרגע.

בנוסף, יתכן וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר וממוקד יכול מאוד לעזור לך לפתח כלים להתמודדות יעילה עם מצבך.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

גלית שלום,

עד לא מזמן נשים שסבלו מתסמונת קדם ויסתית שמעו מהרפואים שתסמונת זו לא קיימת או שאין עבורה טיפול. המצב היום שונה. התסמונת הקדם ויסתית מוכרת בספרות כ- PREMENSTRUAL DYSPHORIC DISORDER ומינהל התרופות בארה"ב אישר כבר מספר תרופות לטיפול בתסמונת זו. בין 5-8% מהנשים מדווחות על שינויים משמעותיים במצב הרוח ובהתנהגות בשבוע שקודם להופעת הווסת. הן מדווחות על סימפטומים כגון כעס, ייאוש, אי שקט, מחשבות לא טובות, חרדה, מתח ועוד. בנוסף הן מדווחות על נטייה לבכי, חוסר שליטה על כעסים, התבודדות ועלייה בוויכוחים עם אנשים שקרובים אליהן. שינויים אלו מדווחים לעיתים קרובות כפוגעים בהתאמה המשפחתית, החברתית והתעסוקתית. על הסובלת ועל הבודק להיות בטוחים שאכן מדובר בתסמונת קדם ויסתית. עדיף להשען על בדיקה של לפחות 2-3 מחזורים ועל קריטריונים אבחנתיים ברורים. תרופות שאושרו לטיפול בתסמונת הקדם ויסתית כוללות: א. פלואיקסטין FLUOXETINE (PRIZMA, FLUTIN, PROZAC). ב. סרטרלין SERTRALINE (LUSTRAL). ג. פרוקסטין PAROXETINE (PAXXET, SEROXAT). ד. תרופות למניעת הריון. תרופות אלו הוכחו כיעילות וכמשפרות את איכות החיים של הסובלות.

בברכה,

אורי שלום,

אינני מכירה אותך ולכן, לא יכולה להגיב ספציפית. באופן כללי, קיימת תופעה שאופיינית למצבי חרדה - דיסוציאציה. תופעה זו מורכבת מדה פרסונליזציה (תחושה מוזרה לגבי עצמחה) ודה ריאליזציה (תחושה מוזרה לגבי המציאות). תופעות אלו מאוד שכיחות, מאוד מוכרות, מאוד לא נעימות, אף יכולות להיות מאוד מפחידות אך הן כלל לא מסוכנות. הן יכולות לגרום לתחושה של אובדן שליטה ופחד משיגעות אך למעשה הן כלל לא גורמות לכך. גישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) מקנה כלים ומיומנויות להתמודדות יעילה עם התופעה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

לטלי שלום. לאחר עלית מינון תרופות זקוקות ל 2-3 שבועות עד שהם משפיעות. לפעמים צריך להתאים את המינון של התרופה. לפעמים צריך להחליף. תתייעצי עם הפסיכיאטר.
תרגישי טוב,

יש תשובה מהמומחים?

לרמי שלום.
נראה מדבריך שאתה סובל במיוחד מפחד קהל. אפשר לנסות טיפול בכדורי הרגעה לפני האירוע המפחיד או אפילו לנסות תרופה שנקראית propanolol (דרלין, פרולול) כ 10 מג שעתים לפני האירוע. תבדרי על זה עם רופא המשפחה כדי לוודא שזה מתאים לך.
אני מאוד ממליצה לך ללמוד מיומנויות של שליטה עצמית במתח, שיטות לווסת לחץ. תרגילי הרפיה ועבודה על מחשבות יכולה מאוד לעזור לך. כול זה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT. CBT הינו טיפול קצר, ממוקד, מאוד יעיל ומאפשר שליטה לטווח ארוך.
בהצלחה !
תודה על פניתך לפורום!
אשמח לענות על שאלות נוספות

שלום לך,

שאלך מאוד כללית, לכן גם התשובה בהתאם. כלל חשוב הוא לא לחכות עד ששמחת חיים תשוב אלא לחזור בהדרגה לעשייה ולמעורבות בחיים כפי שהיתה קודם לכך גם אם אין כוח ואין חשק. כשמתחילים לעשות דברים משמעותיים השמחה תחזור בהמשך. יש לעודד, לעזור, לתמוך בחזרה לעשייה, יציאה מהבית, קשר עם אנשים, חידוש ארוצי תקשורת עם אנשים וכו,.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

לרן שלום. פאקסט גם מועילה כאשר חוזרים עליה לאחר הפסקה.
אין סיבה שלא ישפר את מצבך גם הפעם.
תרגיש טוב,
בברכה,

אישה יקרה דברי איתי אני חשה כמוך כיתבי למייל שלי ונדבר

לאמי שלום. צר לי על מה שאת מרגישה! קשה לתת התייחסות אישית בפורום פתוח אך אנסה לפחות להגיד מספר דברים. רצון למות יכול להופיע כחלק ממצב דיכאוני עמוק, כחלק מתסכול עמוק מהחיים או כתגובה להתפתחות עזובה רגשית קשה, התעללות ,ועוד. לפעמים האדם מאמין שהגיע לסוף ושאין יותר. האם זה נכון? האם את בטוחה שניסית את כל האפשרויות? האם באמת אף אחד לא מבין או לא יכול לעזור? האמת שלמרות שלפעמים הכול נראה שחור וחסר תיקווה תמיד יש פתח לאור שיכול לשנות דברים.
כדי לא ליפול לדיכאון כדאי שתצאי, תבלי, תכירי גברים חדשים . תהליך התאוששות מהקשר הוא טבעי ומלווה בכאב, כעס, רגשות אשם, בדידות, חוסר תקווה ואף תחושה שלאבל. את תתאוששי והדבר יקח זמן, חשוב שתהליך ההתאוששות לא ישאיר בך יותר מידי צלקות.
אני ממליצה שתפני לעזרה מקצועית.
התרופה הכי טובה - הכרויות חדשות וכמה שיותר לצאת לבלות.
תרגישי טוב,

גלית שלום,

עשויים לחלוף 6 שבועות על המינון הטיפולי עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.

חג שמח,