פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני עובדת במקום עבודה כמעט שנה
אני מאוד מרוצה ממקום עבודתי ,הן מבחינת התנאים והן מבחינת השכר ,אך אני מרגישה שאני ממש נפגעת מכל דבר ,אם שמעתי שריכלו עליי אני מאוד נפגעת ולוקחת את זה קשה ,אני פשוט לא מפסיקה לחשוב על זה וזה הורס לי את כל היום ,אני כ"כ משתדלת להיות בסדר ואפילו יותר מכך אך תמיד אני מוצאת את עצמי שנואה על ידי כמה מחבריי לעבודה (פגשתי את זה גם בצבא ,אני בת 22 עוד חודשיים)
אני אתן דוג' משום מה באופן סיסטמתי אני שולחת מכתבים בדואר ללא כתובת ,אני לא מצליחה להבין למה אני עושה את זה אבל זה קורא לי פעמיים בחודש ,היום המנכלית שלי קראה לי אליה למשרד ואמרה ושאלה אותי זה שלך?,אמרתי לה כן ,היא אמרה את יודעת שאני משלמת על זה בול וזה נשלח חזרה אלינו כי לא רשמת כתובת וכרגע שוב צריכים לשלוח את זה ,זה עולה לי כסף ,אם תמשיכי ככה אני יוריד לך במשכורת ,תקפידי על העבודה ,נורא נפגעתי ממנה ,לקחתי את זה מאוד קשה ,עצוב לי מאוד ,למה את צריכ לרדת לפסים כאלה ,"אני יוריד לך במשכורת ",זה כ"כ איום כזה !
מעבר לכך מאוד קשה לי לקבל ביקורת ולומר טעיתי ,זה מתבטא גם ביחסים שלי עם בן זוגי ,למה זה קורה לי ?למה אני נפגעת מכל דבר קטן? איך אני פותרת את הבעיה הזו?

אימי נוטלת את תרופת הרסיטל במשך כשלושה שבועות, לפי דיברי הרופא אמור להיות שיפור משמעותי במצבה אך ההפך הוא הנכון, מצבה ממשיך להתדרדר.

מה ניתן לעשות?

האם לפנות חזרה לרופא ולבקש תרופה אחרת?

שלום רב,
שמי הילה, בת 32, סובלת מחרדת טיסות. טסתי בעבר יחסית הרבה. בגיל צעיר יותר לא סבלתי מפחד אך בשנים האחרונות כן. לא יכולה להצביע על סיבה שגרמה לכך. לא חוויתי לשמחתי טיסה קשה. הפחד הוא מהכל. מחבלה למטוס, תקלה טכנית, אירוע טרור, מזג אויר- הכל.
אני הולכת לפסיכולוגית ועובדת על הפאן הקוגנטיבי התנהגותי. יש לי טיסה ב- 3/9 וכבר עכשיו אני סובלת מהמחשבה שאצטרך לטוס. אי שקט. רעד. בחילות. וזה שבועיים וחצי לפני.
האם לבטל? קיבלתי מהרופאה כדור וואבן - האם יש משהו חזק יותר? משהו שאני אהיה בטוחה שאשן איתו?
תודה רבה,
הילה

אני לא יודע להסביר את התופעה הזאת אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר חברים שלי מתגייסים
ואני מתחיל לראות פחות אנשים , עוד מעט גם אני מתגייס ואני פשוט נכנס לדכאון מכל הקטע הזה של הצבא , אני לא יודע איך אני אצליח לסיים את השירות שלי ככה , אם אני במצב הזה לפני הגיוס , כשאני אתגייס אני לא יודע איך אני אשרוד שם... חוץ מזה כל הקטע הזה של לקום מוקדם כל הזמן
כי אני כבר במשך שנה וחצי קם בלי הרגלי שינה , יכניסו אותי לעוד יותר דכאונות ..
מה אני אעשה בבקשה עזרה אני לא רוצה להגיע למצב שאני מכריח את עצמי לצאת מצה"ל , זה פשוט הדבר האחרון שאני רוצה אני חייב לסיים את ה-3 שנים האלה .. :\

שלום רב
ברצוני לשאול האם בן אדם בריא ללא חוסר בסרוטנין אשר לוקח את הציפרלקס יהיה
כביכול יותר שמח ומאושר ביום יום מאשר במצבו הרגיל שהיה לפני לקיחת התרופה?
או שאין כל הבדל
החלטתי לקחת את הציפרלקס בהתחשב בעבודה שאני לא בדכאון אלא יש לי חרדה חברתית
ממש קטנה
האם יכול להיגרם לי נזק כלשהו(עצם לקיחת התרופה יותר נובעת מהסקרנות)

בתודה

לפני כ-8 חודשים עברתי הפלה מלאכותית. אני סטודנטית ולא עובדת וחשבתי שיש לי את כל הסיבות המוצדקות לעשות זאת... היום, אחרי שעבר הזמן שבו התינוק היה כביכול אמור להיוולד אני מרגישה גועל עם עצמי, תחושת אשמה שלא עוברת... אני כל הזמן מדמיינת אותו או אותה אם היה או היתה בחיים שלי... חושבת איך הייתי קוראת לו או לה... המחשבה הזו מטריפה אותי..
אני לא ישנה כל כך טוב בלילה ולא טוב לי עם עצמי אני מרגישה שאני שונאת את עצמי יותר על מה שעשיתי.. אני רוצה לדעת אם אכן יש לי למה ללכת לרופא ולהתייעץ עמן או שזו תחושה שאמורה לעבור.. האם זה נורמלי שיירד החשק המיני? מה קורה לי?!? אני לא מה שהייתי קודם...
הייתי בחורה חייכנית, עודת, צוחקת, לומדת... ועכשיו אין לי חשק כבר לעשות כלום... אין לי כוח לעבוד, ללמוד- הציונים שלי ירדו... מה עושים?

האם חרדה יכולה לתקוף את נפשינו גם בלי שיש סיבה לכך? גם כשאר הכל בסדר אצלנו ואנחנו לא מודעים לגבי סיבה שיש לנו לדאוג בגללה?

חזרתי אלייך אלונה שוב בשאלות: כמו שאמרת קניתי את הספר בוחרים להרגיש טוב והתחלתי לקרוא אותו. הפסיכיאטרית שלי החליפה לי את הכדורים לויפאקס XL 150 מ"ג ובשבוע הראשון זה עזר לי פלאים, חשבתי שאני חוזרת לעצמי תוך שבועיים. כל כך שמחתי. נפגשתי עם הפסיכיאטרית וגם עם הרופא שלי וסיפרתי לה וכולנו שמחנו. לצערי הרב אחרי שבוע וחצי חזרתי שוב לאותה תקופה קשה, כבר שבועיים שאין לי מצב רוח ושוב חרדות (לא כמו שהיו בהתחלה). זה כל כך מעצבן, כל כך מעיק, כבר 3 חודשים עברו ועדיין הדיכאון נשאר, מה לעשות? זה מייאש. חופשת הלידה נגמרת עוד שבועיים ואני מקווה שלפחות זה יעזור קצת.
אודה לך על תשובתך המהירה.

בני אוטיסט הוא קיבל 10 מ"ג זיפרסקה עד לפני חודש, היות והאקולליה(הוא מדבר על דברים שליליים שאמרו לו פעם והוא מתחיל להכות )לאחרונה אלימות שלו גברה והפסיכיאטר העלה את הזיפרקסה ל-12 מ"ג והוסיף אטומין 20 מ"ג . א. אחרי כמה זמן האטומין מתחיל להשפיע ב. האם זה עוזר לאקולליה היות והוא חוזר על דברים השליליים שאמרו לו שהיה קטן ואז הוא מתעצבן ומתחיל להרביץ ג. ואם לא יעזור מה יכול לעזור לאקולליה

שלום רב,
מזנ כמעט שנה שהפסיכולוג של החבר שלי (שנינו בני 25), איתו הוא נפגש כבר שנתיים חשש לדיכאון והפנה אותו לפסיכיאטר. לקח לבן הזוג שלי כמה חודשים עד שעשה את הצעד. כשהתחיל קשר עם פסיכאטר אובחן כסובל מדיסתימיה והחל לקחת איזשהו כדור טבעי שלא עזר ולאחר כחודש הוחלף בציפרלקס. חשוב לציין שיש תחושה שהדיכאון החריף מאז החל לקחת את התרופה. למרות שגם מורגשים רגעי שיפור. כעת, לאחר כארבעה חודשים בערך הוא לוקח את הכדור במינון של15 מיליגרם וממשיך להיפגש עם הפסיכולוג. הוא נמצא בתקופה מאוד מבלבלת. כבר זמן ממשוך שאחת לשבוע ולעיתים שבועיים ופרקי זמן ארוכים או קצרים יותר יש לו נפילות קשות. חוזרים כל הסימפטומים הקשים- כאבים בחזה, עצבנות רבה, חוסר מנוחה, בכי, ייאוש טוטאלי, חוסר אמונה בחיים והרבה אמירות אובדניות. כל נפילה כזאת נמשכת כיומיים שלושה.
אני וחבריו משתדלים להיות שם איתו, אך לרוב בהתקפים הללו הוא לא מצליח בכלל לשמוע אותי ועושה רושם שהוא מנסה להכאיב לי (נפשית) כדי שאבין כמה הוא סובל.
הפסיכולוג והפסיכיאטר שלו לא חושבים שאני צריכה להיות מעורבת ואני מקבלת את זה אבל לתחוששתי אני צריכה קצת כלים להתמודדות עם האמירות הדכאוניות וכו'.
כמו כן,אני מעוניינת להבין אם אלו הם חלק מהסימפטומים שמופיעים כחלק מהתמודדות עם הדיכאון.
תודה מראש,
סיון

האם ישנו טיפול שנמצא לפי מחקרים הכי מתאים לדכאון ממושך, במקביל לטיפול תרופתי?
ניסיתי מספר טיפולים, ואחד המטפלים, בעקבות הקשיים, המליץ על פסיכואנליזה, 4 פעמים בשבוע אבל זה יקר מדי..
ניסיתי קוגניטיבי אבל יש לי הפרעת קשב שעושה לי בלאגן עם המחשבות. ומטפל קוגניטיבי אמר לי שלא מתאים לי סוג הטיפול הזה.

כמו שיש שיטת טיפול אימגו, אבל כטיפול זוגי, האם יש משהו קצר מועד - אישי, לדכאון?
די נואשת לפתרון וקרובה להרים ידיים, לצערי, לשמחתי. בלאגן לי.

אשמח לעזרה.

קיבלתי רסיטל לטיפול בדיכאון במשך כ 3 חדשים במינון 20 מג
לפני כשבועיים העלו ל לי ל 40 מג
מאז עברו שבועים ואיני חש בשום שינוי .. !!!

היות ואני לוקח תרופות נוספות לטיפול במחלות אחרות אני חושש שיש אולי השפעה הדדית
שמנטרלת את השפעת הרסיטל ,
בכל אופן שאלתי היא כזו : -
האם קיימת בדיקת דם שיכולה להראות את רמת הספיגה של הרסיטל בדם ?
או במילים אחרות האם בדיקה יכולה להציג לרופא כמה מ"ג רסיטל נוטל החולה ?

תודה
נתי

קראתי קצת את השאלות והתשובות בפורום זה... אני לא יודעת אם זה המקום לעזור
לי, אך אני בכל זאת אנסה...

בעיקרון אני נתקלת הרבה בתחושות דיכאוניות (חוסר תיאבון מוחלט, הפרעות בשינה, עצבות, כעס, חוסר חשק לעשות כלום, הרגשה של אפסות, הרגשה שלא משנה מה אני אעשה לא יהיה לי טוב, וכו'...)
העניין הוא שתחושות אלו באות והולכות, כלומר, יש ימים שאני מרגישה כך ויש ימים שאני מרגישה ההיפך... אני מניחה שיש קשר חזק בין הימים הדיכאוניים שלי לבין חיי האהבה שלי...
אני בחורה צעירה, בת 24, נראית מעולה, לומדת לתואר ראשון, וסה"כ אני טיפוס מאוד אהוב ומקובל בחברה. לכאורה, אין לי שום סיבה אמיתית להיות בדיכאון. אך לא כך הדבר... משום מה, איני מצליחה למצוא אהבה אמיתית (אני מניחה שברגע שאמצא אהבה הדיכאון יחלוף, מנסיון...)
אמנם יש לי המון המון מחזרים, ואנשים נוטים להתאהב בי מהר, אך אני תמיד מתאהבת באדם שלא יכול להיות שלי... והבעיה הכי חמורה היא שאני נתקעת עליו ולא מסוגלת לשחרר ולהיות עם אחרים, עד שאני מצליחה להתאהב שוב... (וכמובן, שוב באדם שלא רוצה אותי...)

אז לשאלתי:
רציתי לדעת האם התחושות הדיכאוניות שאני חשה עכשיו הן תחושות שיכולות להיות מטופלות ע"י תרופות ולא יחזרו שנית בעקבות טיפול תרופתי, או ש\התרופות נגד דיכאון ניתנות רק למי שסובל מדיכאון ללא כל סיבה ובאופן תמידי?

בנוסף, רציתי לדעת אם ישנן תרופות נגד דיכאון או תרופות הרגעה ללא מרשם רופא, כיוון שאין לי זמן וכסף להוציא כרגע על טיפול פסיכיאטרי, והאמת שאני מתביישת לשתף את הורי בכך...

תודה מראש על התייחסותכם....

שלום רב,

האם ויאפקס XR יעילה יותר מתרופות מקבוצת הSSRI בטיפול בדיכאון? (בגלל הפעולה הנוספת על נוראפינפרין)

האם ויאפקס XR יעילה בטיפול בOCD?

האם סימבלטה יעילה בטיפול בOCD?

זה היום ה-8 ללקיחת ציפרלקס 10 מ"ג נגד דיכאון וחרדה. חדשות טובות: אני מצליחה לאכול עכשיו,התאבון שלי חזר חלקית והמועקה באזור החזה נעלמה. הדבר היחיד שנותר הוא הרגשת המעופפות,חוסר הריכוז והמבט שנתקע על פרטים מסויימים. האם אלה סימפטומים של החרדה? של הדיכאון?או של הציפרלקס?