פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום
הפסקתי טיפול בחרדה לפני 3 חודשים ע''פ הוראת רופא.טופלתי ברימוטיב וקרדילוק 2.5 מ'ג להרגעת דפיקות לב והורדת לחץ דם . כרגע לא לוקחת כלום ובמשך היום מרגישה נהדר. יש לי רק תופעה אחת שמטרידה אותי מאוד. כל בוקר אני מתעוררת באותה השעה 6.30 בהרגשה שכאילו אני נבהלת ממשהו לפעמים מחלום מוזר...ומרגישה מן רטט לא מוגדר באיזור החזה והידיים... אם אני ממשיכה לשכב במיטה זה לא עוזב אותי. אך ברגע שאני קמה ומתחיל לתפקד זה כאילו לא היה... ואחר ככ הכל תקין לחלוטין. אני בת 50.
האם זה סימפטום חרדתי שעדיין קיים אצלי ? ואיך מתפטרים ממנו?.

תודה
מימי

לקחתי אתמול כדור ציפרלקס לאחר התלבטות בעניין. לאחר מכן התחרטתי, האם אני יכולה להפסיק לאחר פעם אחת? כדי לנסות ולראות אם אני אוכל "לצאת מזה" לבד (דיכאון מלווה בחרדה) והם במקרה הצורך אני אוכל שוב להתחיל ולקחת (והפעם באופן סדיר) לאחר יומיים או שבוע?

אני בן 28 , נראה בס'ה'כ בסדר,לא שמן ,לא רזה אבל תמיד שאני הולך לים יש לי חרדות לפני זה,אני לא אוהב לחשוף את החזה שלי בפומבי למרות שהוא בסדר גמור ולכן אני בדר'כ נשאר עם גופיה עליי ,מילא אם הייתי שמן הייתי מבין את זה,אבל תמיד הייתי עם משקל ממוצע פחות או יותר והבעיה הזו מלווה אותי שנים.

שלום, אם תוכלו בבקשה לעזור לי ולתת לי תשובה על בעיה שמפריעה לי.
יש לי חברה והחלטנו להתחיל לקיים יחסי מין בפעם הראשונה היה הכל בסדר אך בפעמים הבאות שרצינו לקיים יחסי מין הזקפה נעלמת בדיוק לפני החדירה.
אם תוכלו להגיד לי מה אפשר לעשות ואיך לסדר את זה במהרה תודה.

שלום לצוות
אני כבר נוטלת הרבה שנים תרופה בשם פרימוניל, ניסתי מספר פעמים להחליף בתרופות שונות, אך תמיד חזרתי לפרימוניל שהוא הכי היטיב עימי.
מה שקורה לי לאחרונה שעקב בעיות אישיות כמו חיפוש עבודה, חלה עליה במפלס הדכאון והחרדה, אני סובלת מחרדה כלכלית, ובנוסף סובלת מחולשה רבה ואפיסת כוחות, זה מתבטא בחוסר אנרגיה, ועשה הכל לאט, כמו הולכת לאט, מנקה לאט, ושוחה בבריכה לאט. פשוט אין לי כוחות.
האם זה נובע ממצבי הנפשי? ומה אפשר לעשות או להוסיף כתוספת לפרימוניל?
לי מתאים רק התרופות הטרציקליים ואין מיזה הרבה. לוקחת לפעמים קלונקס אך פוחדת להתנכר לזה
אודה על עזרתכם
ריקי

שלום,
מזה כ3 שנים אני סובלת מהתקפי חרדה ומצב נפשי ירוד.
אני חייה בחרדה תמידית ונמנעת מלעשות המון דברים.

מפחדת להיות לבד.תמיד צריכה מישהו איתי.
לא נשארת לבד בבית ולא יוצאת לבד מהבית.
אחרת יש התקף קשה.

נמאס לי לחיות ככה.זה מונע ממני לחיות.
לא עובדת ולא עושה כלום עם עצמי עקב החרדות.

ניסיתי הכל.
טיפול פסיכולוגי+EMDR
טיפול תרופתי-רסיטל
הומאופ דבר עזר לי קצת אבל עדיין המצב אותו הדבר.

מה הפתרון?
יש טיפול מוכח ויעיל למצב?
אני מוכנה לנסות הכל רק כדי להחלים.
אני עומדת ללדת את הילד הראשון ואני עוד יותר בחרדה ובלחץ איך אני אתפקד כאמא ומה יהיה.

אשמח לכל עזרה..
תודה.

שלום,
אני סובלת מחרדות, ולוקחת סרוקוול ומירו. לאחרונה קיבלתי רשיון ובשבוע הקרוב תיגמר תקופת המלווה שלי. כשאני נוהגת עם ההורים אני מרגישה ביטחון, ונאמר לי שאני נוהגת טוב ושאני בשלה לנהיגה לבד.
אני לא מרגישה שאני מסוגלת לנהוג בלי מלווה, והפחד הכי גדול שלי הוא לקבל התקף חרדה בעקבות זה באמצע הכביש חס וחלילה.
יש משהו שאפשר לעשות בנושא? כל תגובה תעזור.

תודה מראש, נטע.

שלום
אני בן 21, ומאז שאני זוכר את עצמי היו לי בעיות חברתיות.
כיוון שהבעיות שלי לא בולטות במיוחד, ובהתחשב בזה שבסך הכללי אני אדם שמאוד מקובל חברתית, לא ייחסתי לזה חשיבות, ולא ראיתי בזה משהו חריג. בעזרת כל מיני חוקים נוקשים (!!!) שאימצתי, הסתגלתי יפה מאוד למציאות החברתית שסובבת אותי. את החרדה הפנימית שלי ממצבים חברתיים ובמיוחד את הימנעותי מהם, הסברתי לעצמי, כל מיני הסברים מהסברים שונים, (זה לא מעניין אותי, זה קטנוני בשבילי, ככה זה אצל כולם רק שהם בוחרים לדבוק בנורמות וכו' וכו') .
למרות זאת, כשהייתי מתעמק במצב הכללי שלי, תמיד היה קול בתוכי שאמר לי שלמרות ההסברים הכל כך משכנעים, משהו לא תקין, אך מצד שני השוותי (בצורה אובייקטיבית) את מצבי החברתי למצבם של אחרים הסובבים אותי והמאזן היה תמיד לטובתי.
למסקנה שאני צריך טיפול הגעתי בעקבות שתי מקרים שבהם הייתי חייב להשתתף באינטרקציות מסויימות שבאופן שיטתי נמנעתי מהם לחלוטין בטענה שכשאהיה חייב לא תהיה לי בעיה להשתתף, וכל הסיבה שבגללה איני משתתף היא כי לא בא לי. בסופו של דבר הסתובבתי 3 שעות סביב המקום ולמרות כל השכנועים העצמיים, הרגשתי שמשהו חזק ממני ומההגיון שלי מונע ממני להכנס.
מחיפוש באינטרנט הגעתי לדף שמפרט את הסמפטומים של חרדה חברתית, וכיוון שזה נראה לי דומה למצב שלי אני מנחש שזאת הבעיה שלי.

הבקשה שלי היא כזאת: אין ספק שבסופו של דבר אני אלך לטיפול, כרגע עדיין קשה לי לעכל שיש לי הפרעה נפשית, ובטח שקשה לשתף את הסביבה החברתית. מהסיבה הזאת, הדרך היחידה שיש לי לקבל מידע על הנושא היא דרך פורום זה.
לכן אני מבקש שתשתפו אותי בכל המידע הרלוונטי שיתאפשר לכם, או שתפנו אותי למקום שבו אוכל למצוא אותו.

תודה מראש ושנהיה בריאים.

בני התגייס השבוע לצבא ומיועד ליחידה קרבית קשה ותובענית (זה רצונו הבלתי מתפשר של בני)
בשבוע הקרוב הוא אמור להתחיל טירונות קשה ותובענית במיוחד.
לאחרונה התוודע בפני הילד כי סובל מדיכאון. הילד סובל גם מהפרעת קשב רצינית ואינו נוטל ריטלין מאחר וזה גורם לו לא לישון 24 שעות וכמו כן לא לאכול. לאחר הריטלין הוא חש בדאון ולכן מעדיף לקחת רק במקרים ספציפיים של מבחנים וכו'.
בני בחר שלא לדווח על הבעייה לצבא שכן יש לו חשש שמא לא יקבלו אותו ליחידה קרבית.
באופן כללי מדובר בילד מאוד חברותי, מוכשר, פעיל מוקף חברים ואהוב מאוד. בעיית הקשב גורמת לו להרגיש תמיד אאוטסיידר ולא להיות בעניינים. ( אולם כשמוטלת עליו משימה שחשובה לו הוא מתפקד בצורה יוצאת מן הכלל טוב יותר מכל חבריו). לטענתו בימים האחרונים הוא מרגיש שכלום לא משמח אותו כלום לא מצחיק אותו והוא נראה עצוב וחסר אונים.
התלבטותי הינה האם להתערב ולדווח על כך או לתת לו להתסדר בכוחות עצמו. אין לי יכולת להעריך באיזו מידה זה חולף או נקודתי והאם זה יקצין במהלך התקופה הקרובה בה ישרת בצבא או אולי זה יחלוף והוא יוכל לשרת ביחידה הקרבית שהוא כל כך רוצה. ואולם אני חוששת מסיטואציה שהמצב יקצין בזמן שהוא יהיה בתנאים קשים ואולי לא יהיה לו עם מי לדבר.
להערכתי, התערבות מצידי תגרום לכך שהוא לא יוכל לשרת ביחידה שאליה הוא התקבל. דבר שבוודאי עלול מאוד להכעיס אותו.
מה עושים?

שלום,
מהי מאניה דיספורית? מהם מאפייניה?
תודה

שלום לך
לקחתי ציפרקלקס במשך 8 חודשים והפסקתי למשך 3 חודשים
כרגע אני מתחילה להרגיש רע עצב וחולשה
ואני ממש מתלבטת אם להמשיך עם התרופה
אני מפחדת שאני לא אוכל לצאת מהעצב והוא רק התגבר
ומצד שני אני לא רוצה להיות תלויה בכדורים
מה אלי לעשות לפי דעתך
תודה

היי,

אני סובל מהתקפי חרדה באים והולכים + מתח נפשי מתמשך.
זה מפריע לי בתפקוד היום יומי, בעבודה וגם אחרי העבודה (אך יותר נפוץ בעבודה),

אני מרגיש דברים מוזרים בתוך הראש, האוזניים נסתמות פתאום, משהו בתוך האף זז, ותנודות פנימיות בתוך הרשת בכל מיני מקומות.

אני מרגיש שכל הצוואר שלי מתוח/מנופח, לעתים אפילו כאילו המתח עוצר לי את הנשימה, או מרגיש לי כאילו אני חוסם את העורקים שמעלים דם/חמצן למוח,
ואז אני מרגיש גם תנודות משונות בתוך הגוף שגורמות לי קצת לחוסר שיווי משקל, או ברגליים באמצע הליכה פתאום מרגיש כאילו לשנייה לא מגיע חמצן לשריר, פתאום הרגל כאילו מאבדת אחיזה לרגע קטן (לא ברמה שאני נופל או משהו דומה)
ואני מתחיל לפחד שלא יקרה לי משהו מסוכן,
ומכל מחוש הכי קטן בכל מקום בגוף אני קופץ ונבהל. לדוגמא, מרגיש משהו קטן באזור החזה, ישר אני קופץ (הלב).. אני מודע לזה שאני סובל מחרדה, ושזה כמעט בטוח לא פיזיולוגי.

עשיתי כבר כמה וכמה פעמים בדיקות אצל רופאים (ובפעם הראשונה שזה התחיל עשיתי בדיקות מקיפות גם בבתי חולים וכו') ואף פעם לא מוצאים משהו לא בסדר תודה לאל.

ניסיתי ציפרלקס וזה עזר לי, אבל גם השפיע עלי לא טוב בדברים אחרים.
כיום אני נגד כדורים פסיכיאטרים כאלה ואחרים לגמרי.

ניסיתי גם טיפולים פסיכולוגים (לטווח קצר יחסית), וזה עזר מאוד חלקית.
כי ברגע שההתקף מתחיל, קשה לי מאוד (ואפילו כמעט בלתי אפשרי ברוב המקרים) לעצור אותו.

זה ממש מדכא לי את האיכות חיים, ומפריע לי לתפקד.
אשמח אם תוכלו לתת לי רעיונות

תודה,

שלום,
אני נוטלת כדורים בשם רסיטל כבר 3 שנים , ויש לי 3 שאלות:
1. האם הכדורים גורמים לבעיות גופניות מסוג כלשהו ? מובן לי שלא משנה איזה כדור לוקחים תמיד הוא עוזר למשהו אבל גם בדרך "דופק" משהו בגוף.
2. כרגע אני מרגישה טוב, רק לעיתים רחוקות יש "דאון" שהגיוני שיקרה בחיים הללו, השאלה שלי היא האם זה מסוכן אם אני מתחילה ללרדת במינון על דעת עצמי? קיבלתי 20 מ"ג , ואני עכשיו לוקחת יום יום רק 10.כמובן שאני לא לוקחת את עצתכם במקום עצת רופא..כפי שבטח תכתבו לי :-)
3.ושאלה הכי חשובה :קורה לי לפעמים שאני שוחכת לקחת כדור יומים, ואז יש לי מן זיעזוע במוח,כמו סחרחורת נוראית כזאת..משהו ממש דרסטי, וכשאני לוקחת את הכדור תוך 20 דק עובר לי... מדוע?

אני חושבת שאחותי בדיכאון לאחר לידה והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן לא מוכנה ללכת לטיפול למרות כל נסיונות השיכנוע של כל המשפחה. היא אמנם אוכלת , מתפקדת בבית, מטפלת בתינוקת , אבל היא בחרדה לה וכמעט ולא יוצאת איתה לשום מקום. זו לידה ראשונה שלה. האם זה טבעי בלידה ראשונה או שזה באמת דיכאון אף אחד לא יכול לדעת כי היא לא מוכנה ללכת לטיפול ולא רוצה עזרה לא ממני ולא מאמא רק מבעלה. מה אפשר לעשות במקרה כזה . אין מצב שנוכל לשכנע אותה היא מאד עקשנית.

אני שמח שאתם נמצאיים בשבילנו!!!! תודה רבה!