פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום אני לוקחת אינווגה במינון של 6 מ"ג כבר עשרה ימים בזמן האחרון אני מרגיש שהחרדות של התגברו נורא רציתי לדעת האם האינווגה יכולה להגביר את החרדות קיבלתי את האינווגה לטיפול במחשבות פסיכוטיות וכפיתיות

אוף נמאס לי אני כבר לא יודעת מה לעשות!!!
אני לא מרוצה מאיך שאני נראית בכלל!! אני מרגישה שאני מבזבזת את כל השנים הכי יפות שלי (אני בת 21) רק בגלל המראה שלי..
אין לי אומץ להתחיל קשר עם בנים כי אני תמיד אומרת לעצמי שאין מצב שהם ישארו איתי כי אני לא מספיק מושכת או יפה..כתוצאה מזה אני גם חסרת בטחון ולא מצליחה לתקשר עם אנשים בצורה נורמלית, אז גם חושבים שאני ביישנית וסגורה ובקיצור אני ממש מיואשת!
כל החברות שלי יפות מאוד וזה ממש משגע אותי כי הן לא היו יפות כל כך בתיכון אבל עם השנים הן הלכו והתייפו ורק אני נשארת כמו תמיד..אף אחד לא מחמיא לי אף פעם על המראה שלי..אם אנחנו יוצאות לפאב או משהו תמיד אומרים להן שהן נורא יפות ורק אליי אף אחד לא שם לב..
פעם אחת מישהו אפילו התנדב לומר לי שאני דומה לאיזה בן מהשכבה שלו !!! איזה כיף שאומרים לבת שהיא דומה לבן נכון???
ובכלל אני מרגישה שלאנשים בעולם כבר אין מעצורים ושהם אומרים מה שהם חושבים מבלי לחשוב פעמיים, זה ממש רוע לב..היו לי מלא מקרים שבטעות אנשים פלטו דברים שאמרו עליי..זה ממש כואב כי זה גורם לאנשים שלא בדיוק מלכי ומלכות יופי שיש להם מה להציע להתחבא מהעולם רק כדיי שלא יוכלו לראות אותם..

היי קשה לי להאמין שאני מספרת למישהוא את המצב לי או מה שלא יהיה!שמי יעל בת 25 מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי דיכאונות הם חולפים ובאים כול הזמן בלי שום סיבה ,הדכאונות בעיקר אני חושבת מהפחד מהחיים ומה שמצפה ,כמו למשל כול פעם שאני במצב רוח טוב ואני חושבת על מישהוא קרוב אליי או על עצמי שיום אחד כבר לא יהיה פה יותר או על עצמי אז המחשבות הדכאוניות מתחילות לבוא כמו אז למה בכלל לחיות אם זה יגמר למה לטרוח ,ועוד המון סיבות זה בא לי בל שאני מוכנה התפרצויות בכי בלי שום סיבה,אני לא יודעת אם זה קשור לחברה שלי שהתאבדה לפני 6 שנים כי גם לפני היה לי,אני חייבת להגיד שחזרתי מטיול לפני חודש חצי שנה שחסכתי המון בשבילו ונהניתי אבל אני מרגישה רקנות כלום ,אני רוצה ללמוד משהוא אבל כול הדכאונות מפריעם לי בדרך לזה ,אפילו החבר שלי ב5 שנים האחרונות כבר לא יודע מה לעשות ,אני לא יודעת מה לעשות אני בכלל לא מבינה מה הוא עושה איתי אשמח אם מישהוא יענה לי יעל

שלום רב,
אני לוקחת כדור ציפרמיל 20 מילגרם ביום ולעיתים גם קלונקס. אני סובלת בעיקר מפחד קהל. איני מסוגלת לדבר מול קהל לא באוניברסיטה ולא בעבודה פרט לתלמידים או בישיבות בקבוצות קטנות ומוכרות. בשנה הבאה אחנך כיתה ואז אצטרך להעביר ישיבה פדגוגית מול שאר המורים ואני עומדת לוותר על התפקיד, כיוון שחוששת מאוד לדבר מול קהל מבוגר. ניסתי לדבר היום בישיבה על מנת להתנסות ודפיקות הלב שהיו לי מנעו ממני להביע את דעתי. האם יש כדור טוב ממה שאני לוקחת? במקביל התחלתי טיפול פסיכולוגי בימים אלו.

תודה...

שלום רב,

אני בת 43, מטופלת תרופתית בשנתיים האחרונות בסימבלטה - 90 מ"ג ליום (אני שוקלת 120 ק"ג). אחרי הטבה חלקית מרגישה שוב את הייאוש הגדול והחרדות - ולמעשה הם תמיד היו שם מתחת לפני השטח, מעולם לא היתה הטבה ממש משמעותית. האם כדאי להוסיף תרופות מסויימות שיגבירו את התועלת? ניסיתי כבר אפקסור ופרוזק ותמיד ההשפעה הטובה חולפת, מה גם שכל אחד היה בדכאון במצבי - אין לי חבר ומעולם לא היה לי, אין לי משפחה מורחבת (יש לי הורים ואח נשוי ללא ילדים), מעט החברות נשואות או בעלות משפחה מורחבת. אני אקדמאית ועובדת אבל אין לי כל רצון לחיות בבדידות "מזהרת". לא מצליחה להכיר אנשים חדשים - כולם עסוקים עם המשפחה הגרעינית שלהם ואני מרגישה פליטה בשולי החברה האנושית. ניסיתי טיפולים שיחתיים - לא עזרו כלל - לא נתנו תקווה, לא נתנו נחמה והסבל קשה מנשוא. למען האמת, אני תולה תקווה רק בטיפול תרופתי, אבל ייתכן שבנסיבות כמו שלי גם התועלת שלו חלקית בלבד.

אודה לך תשובתך.

יעל

קוראים לי קרן ואני בת 18 לפני כ3 שנים היו לי מקרים שנחנקתי מסוכריות ודברים כאלה..אבל זה לא השפיע עלי.. לאחר מכן הייתה את המלחמה ועברו שנתיים מאז ואני לא בדכיאון מהמלחמה אלא שמאז אני פשוט הולכת לכל מקום עם בקבוק מים כי אני מרגישה שאם לא יהיה איתי בקבוק מים אני יחנק ואני נכנסת ללחץ כשאין לי מים.
למרות שיש איתי מים אני אף פעם לא נוגעת בהם, הם רק מרגיעים אותי שהם איתי..
אני רוצה להפסיק עם השטות הזאת בלי כדורים בלי כלום כי זה נשמע נורא טיפשי אבל זה משפיע לי על החיים כל יום וזה קשה לי
יש לכם עצה או משהו שאני יכולה לעשות?

שלום רב,

אני בן 26, סובל מפיברומיאלגיה- כאבי פרקים ושרירים כבר 8 שנים.

בנוסף בארבע שנים האחרונות אני סובל ממחשבות טורדניות שבאות עם חרדה.

נטלתי במשך שנה ציפרלקס שעזר מאד למחשבות ולחרדות, אך לא לפיברומיאלגיה.

קיבלתי לאחרונה המלצה(מראומוטולוג) על הכדור סימבלטה שיעיל במצבים של פיברומיאלגיה.

השאלה שלי האם הסימבלטה יכול לעזור גם במצב של המחשבות והחרדות?

דבר נוסף, הציפרלקס פגע לי בזקפה ובחשק המיני, האם זה אומר שכך יהיה גם עם הסימבלטה.



תודה רבה!!

האם סרוקסט יכול לגרום לנשירת שיער במהלך טיפול של 3 חודשים בלבד .....?

שלום,
אני בשבוע 28 להריון. אני מטופלת באפקסור (75 מ"ג ליום) עוד מלפני ההריון ועד עכשיו הייתי מאוזנת. כעת התגלה אצלי סכרת הריון והתחלתי דיאטה בעקבות כך.
מאז השינוי בתזונה אני מרגישה הדרדרות רצינית במצבי. אני כל הזמן בוכה ללא סיבה, כועסת ועצבנית ועם מחשבות לפגוע בעצמי.
אני לא יודעת בוודאות אם זה קשור לשינוי בתזונה או למשהו אחר אבל זה ככה בערך שבוע וחצי.
מה כדי לעשות?
סיגל

לפני כשלושה חודשים עברתי הפלה בשבוע 9 אחרי שלעובר לא היה דופק
מאז אני בהרגשה של רצון לבכות כל הזמן חוסר סבלנות וכאבים בכל הגוף עם עצבות תמידית.
בעלי ואני מנסים להכנס שוב להריון אבל זה נראה כי זה הולך קשה יותר מהפעם הקודמת שהיתה כמעט ללא מאמץ וניסיונות להרות מה שגורם לי לעצבות ועצבנות יותר ממקודם.
מה עלי לעשות?

בתי בשנות העשרים לחייה סובלת בחודשים האחרונים ממצבי רוח קודרים דכאון חוסר רצון לחפש כיוון בחייה. עברנו לדרום הארץ מהמרכז ולאחר כשנה וחצי באזור בו אנו גרים עם תקופת ביניים בחול' היא לא מוצאת את עצמה מבחינה חברתית היא די מנותקת אמנם היא עובדת במישרה מלאה אך כיוון שעל הזמן מחשבות מנקרות במוחה היא גם לא כל כך אפקטיבית בעבודה זכרונה לא מהמשופרים עקב כך וכל המערכת כולה זקוקה לחיזוקים. היא ניסתה דיקור סיני מספר פעמים ולדעתי לא רק שזה לא עזר זה פתח אצלה את מעיין הדמעות ואם היו קודם קצת איפוקים הרי שמאז כל הברזים נפתחו וכיום היא מטופלת אצל פסיכולוגית אך היא פוחדת לקחת תרופות כי בראש ובראשושנה הפחד שלה לא להתמכר. בזמנו היא היתה מכורה לשוקולוד ובכוחות משותפים ועידוד מצידי וכמובן עבודה קשה שלה היא התגברה על כך ירדה יפה במשקל אבל כל הזמן היא מלאה בחששות שלא תוכל להתקדם בחייה בגלל בעיות כלכליות ובגלל ריחוק ממקום לימודים פוטנציאלי ובכלל היא איבדה את האמון שאי פעם משהו ישתנה. מדובר בבחורה מאד חכמה ואינטליגנטית שרואה את הדברים בדרך כלל בפרספקטיבה נכונה ובריאה ובעלת רצון לעזור לאחרים תמיד אבל כשהיא במצב כזה היא אינה יכולה להביא את עצמה להפסיק את המחשבות הטורדניות שמנקרות במוחה האם ניתן בדרך אלטרנטיבית או קונבנציונליתלעזור לה אבל על ידי כדורים שאינם ממכרים או לחילופיןאשמח לשמוע על שיטות אחרות יעילות תודה על תשובה מהירה.

אני נוטלת מזה כשנה ציפרלקס בעקבות דכאון וחרדות.
לאחרונה התחלתי להרגיש כי הסימנים הפיזיים של המשיכה המינית שלי נעלמו, כרגע אני בקשר עם בנזוג חדש שאני מאד נמשכת אליו אבל נראה כאילו הגוף שלי מגיב אחרת, זה מאד מתסכל ומפריע לשנינו.
האם הציפרלקס הוא הגורם לכך?
מה ניתן לעשות במקרה כזה? האם כדאי להפסיק ליטול את התרופה או שיש פתרונות אחרים לבעיה הזו?

תודה

שלום רב,

אני מטופל זה זמן רב ב- CIPRALEX + TEGRATOL
10 M"G CIPRALEX
200 M"G TEGRATOL

אני מרגיש עייף מרבית היום ובמיוחד לאחר יום עבודה.
ממש אין לי כח לעשות כלום. פשוט חסר אנרגיות!
יש לי לפחות 30 קילו עודף ואני מנסה לחזור לכושר
אך העייפות פשוט שוברת אותי.

האם עליי לנסות להחליף תרופות?
ואם כן על מה אתם ממליצים?

תודה
אייל

שלום

האם SNRI כמו סימבלטה יעיל נגד מצבי חרדה, חרדה חברתית, דפרסונליזציה\רדיאליז רבה

שלום רב. אני בת 35, עובדת (ד"ר, עצמאית), אם ל-3 ילדים. תמיד הייתי חרדתית משהו וגם יש רקע משפחתי של חרדות ודיכאון. ממאז לידת בני הראשון (10 שנים) התחלתי לחוות "גלים" של תחושות דכדוך, מועקה, חוסר שמחת חיים, השמנת יתר, עצבנות, חוסר סבלנות, עייפות וליאות, קשיי שינה, השמנת יתר - ובמקביל לכך מעין תחושה של "עוד קצת ואני אתרומם מעל למים"... "מחר אקח את עצמי בידיים"... מה שלא ממש קרה כשהתקופות הללו הופיעו. נורא קשה להסביר. תפקדתי, אבל כמו רובוט. רוב הזמן, עם זאת, הייתי בסדר. בשנה האחרונה, הרגשתי שהתופעות הללו מכריעות אותי ופניתי לעזרה. קיבלתי טיפול בציפרלקס שחולל נפלאות, אך גזל ממני את היכולת לחוות אורגזמה לחלוטין. החלטתי שמצב כזה הוא נכות שאינני מוכנה להשלים עימה והפסקתי את הטיפול. מה גם, שהרגשתי מצויין... מיותר לציין שהשקיעה למצב הקודם חזרה. ניסיתי טיפול ברסיטל, ושוב- אותה נכות מינית. אני לא מסוגלת להשלים עם זה!
בנוסף, אני נוטלת קונצרטה (72 מ"ג ביום). לטענת הפסיכיאטרית, הדיכאון שלי הוא משני ל-ADHD שלא טופל וכעת, כשהחיים דורשים ממני לתפקד אחרת, אני כורעת תחת הנטל ומופיע הדיכאון. הקונצרטה אכן משפרת במעט את המצב ("מעירה" אותי לפעילות היומית הנדרשת מאישה עובדת ואם) - אבל בהחלט לא מספיקה לייצוב מצב הרוח. לאור כל האמור לעיל, אני שוקלת להתחיל טיפול ברמוטיב, בתקווה שיועיל ולא יפגע בתפקוד המיני.
שאלותיי:
1. כמה זמן מהפסקת הנטילה של רסיטל ניתן להתחיל טיפול ברמוטיב?
2. האם אין מניעה ליטול רמוטיב וריטלין/קונצרטה במקביל?
3. כמה זמן מהתחלת הטיפול ברמוטיב ניתן לצפות לשיפור (אם הוא אכן מועיל?)
אודה לך מאוד על תשובתך!