פורום הפרעות אכילה - תמיכה - יש לך שאלה?

אני בת 34,שנתיים וחצי אחרי ניתוח מוצלח של קיצור קיבה...
מרגישה שאין לי שליטה על האוכל,יש לי בולמוסים ואני לא מצליחה לשלוט בעצמי,לא מקיאה אבל אוכלת בלי שליטה.
התחלתי לעלות קצת במשקל וזה מלחיץ אותי מאוד.
אני בקופת חולים כללית,יש איזו מרפאה להפרעות אכילה (פרט לתל השומר) בתל אביב?
אני צריכה טיפול קוגניטיבי התנהגותי,לא בקבוצה רק אחד על אחד...
מאוד אשמח להמלצה,תודה מראש,
תום.

יש לי רקע של בולימיה. מזה כתשע שנים אינני מקיאה, אבל סובלת מתקופות שבהן יש לי בולמוסים בלתי נשלטים בתדירות משתנה (ללא הקאה/ הרעבה או כל פעולת ריקון אחרת). יש לציין שלעיתים עוברות תקופות של מספר שבועות עד חודשים ללא בולמוסים ויש תקופות (כמו בחודשים האחרונים) שזה קורה לפחות 3-4 בשבוע. זה היה כך גם במהלך ההיריון.
ניסיתי להימנע מהמאכלים שמעוררים טריגר לבולמוס וזה עזר לפרקי זמן קצרים. ניסיתי גם את הגישה ההפוכה, של לשלב את המאכלים האהובים בתפריט. גם זה החזיק מעמד מעט מאוד זמן. הגעתי לנקודה שנמאס לי, השמנתי 6 ק"ג בחודשיים האחרונים ואני פשוט רוצה לאכול בצורה מאוזנת ובריאה ושחיי לא יהיו סביב הבולמוסים/ הניסיון להוריד את מה שהעלתי בגלל הבולמוסים. אני מתכננת הריון נוסף, אבל רוצה לייצב את האכילה שלי, כי אני חוששת גם מהפן הבריאותי וגם מהשמנה וכמובן מהמחיר הנפשי מדפוס ההתנהגות הזה. יש לציין שעשיתי כל מני טיפולים בעניין הזה(התנהגותי- קוגניטיבי, פסיכותרפיה וכל מני אלטרנטיביים כמו טטא הילינג וכו', דיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה) וכלום לא עזר לי מעבר לזמן מאוד מוגבל, אז אשמח להצעות נוספות מעבר לפנייה לטיפול. אני מעדיפה לקבל כלים פרקטיים בשביל לפתור את זה לבד ולקחת אחריות על עצמי.

שלום,

בעברי הייתי ילד שמן מאוד (בסביבות ה 100 קילו בכיתה ו').

לאחר מכן ירדתי קצת, אך תמיד הייתי שמנמן.

לאחרונה התחלתי אורך חיים בריא הכולל 5-6 ארוחות ביום (כל שלוש שעות) עם פחמימות מלאות והרבה אימונים (6 אימונים בשבוע - זה התחיל בהדרגה, ללא עומס).

הבעיה שלי היא האובססיה, אני מגיע למצבים בהם אני מהווה מטרד לסביבה שלי בגלל האורח חיים כי אני מתעצבן בקלות מאוד עם משהו קטן לא מסתדר, ומיד מרגיש שזה משפיע לי על הגוף (אני שוקל כעת 65 עם 12.5% שומן - כאשר התחלתי הייתי 85 עם 27% שומן).

וזה עוד בעיה שיש לי, הדימוי גוף, אני ממש מרגיש שאני שמן..אני מסתכל במראה, וימים רבים אני באמת רואה אדם שמן, לעיתים בתמונות שאני נתפס מרחוק אני פתאום מבין שאני נראה חטוב - וכך גם רבים מעידים על גופי שהוא חטוב (יש לי קוביות..) אבל אני עדיין מרגיש ורואה את עצמי כשמן..ובעיקר לאחר חריגה (קטנה ככל שתיהיה - ברמת האכלתי עוד 2 כפות קוסקוס, מחיטה מלאה כמובן) אני מרגיש שהשמנתי בטירוף והרסתי את כל מה שהשגתי.

אך יש ימים שבהם אני קם ומרגיש מעולה עם הגוף שלי ומתלהב מאוד מהשרירים וממה שהשגתי, ברור לי שאין מצב שהשינויים כל כך קיצוניים וזה רק בראש שלי כנראה בגלל שפשוט התרגלתי להיות שמן. השאלה היא אחת איך משפרים את היחס כלפי הסביבה, ושתיים איך לשפר את היחס שלי לגבי עצמי?

היי,
אני חולה בבולמיה כבר 4 שנים , מאד רוצה לצאת מזה בכוחות עצמי.
האם יש לך טיפים ? עצות? תפריטים? כדי לא לעלות במשקל אך לצאת מהמחלה?
אני כיום בת 23 ודואגת מאד לבריאותי, המצב הוא שכל מה שנכנס לי לפה יוצא בהקאה..
תודה רבה!!

שלום האם קיים טיפול תרופתי שיכול לסייע בנוסף לטיפול הנפשי בבולמיה?

שלום אני בת 17 ואני ספורטאית בענף הריצות הקצרות באתלטיקה קלה.
עם התחלתי בענף זה (לפני שנה וחצי) החלטתי שאני רוצה לרזות הרצון הזה גבר והפך לכפייתי. התחלתי לפצוח בימי צום הכוללים אימונים שלא שיקפו חולשה שנראו למאמן והקאות מכוונות לאחר בולמוסים בזמנים שונים. הבולימיה מלווה אותי הרבה זמן והורסת אותי!! המשקל שלי הוא תקין 58 והגובה שלי 1.75. אני רוצה להוריד עוד 2 ק״ג
תודה לעוזרים!

שלום. שמי נויה ויש לי אחות ששמה טליה (שם בדוי). טליה כמעט בת 14, היא עולה לכיתה ט׳. מזה זמן אני חושדת שהחלה לפתח הפרעת אכילה. היא סופרת קלוריות, שוקלת את עצמה (ככל הנראה לפחות פעם ביום אם לא יותר), אוכלת מעט פחמימות, מתאמנת פעמיים בשבוע ומתאמצת רבות. כאשר הוריי קוראים לה לאכול היא מסרבת בטענה שהיא אינה רעבה, ומשמפצירים בה לאכול היא אוכלת אך כמויות מועטות. לפי מיטב זיכרוני עניין זה החל לפני בערך 4 חודשים, אך רק הופך מוגבר ומוקצן בחלוף הזמן. אני שמתי לב לכך מזמן אך להוריי לקח דיי זמן עד שהשתכנעו שככל הנראה יש כאן בעיה, אבל למרות זאת הם לא מצליחים למגר את התופעה. אחותי סגורה רוב שעות היום בחדרה, כך היה גם לפני תחילת החופש הגדול. אנו יודעים שהיא צופה בטלוויזיה בתוכנית אהובה עליה. כאשר אנו יוצאים מהבית היא מעדיפה להישאר. בזמן האחרון האנשים הקרובים החלו להחמיא לה על שרזתה ( יש לציין שאחותי לא מלאה, וגם לא הייתה בעבר, משקלה אולי היה גבוה טיפה אך לא באופן מוגזם). הבגדים שלה כבר נראים תלויים עליה ואני מאוד מפחדת שהיא באמת חולה. הוריי שמים לב לכך את אני חושבת שמנסים להדחיק את העובדה והם גם לא ממש מצליחים להתמודד איתה כיוון שהיא צועקת הרבה ומתווכחת. אני לא יודעת מה לעשות, איך לגרום להוריי להבין שיש כאן סכנה משמעותית? תודה רבה!
חזור

אין לי מושג איך זה קרה או למה אבל לפני כמה שנים שמתי לב שכל פעם שאני שותה קצת יותר מידי מים אני מקאיה את כל האוכל לפעמים זה קורה גם אם אני שותה רק כוס מים אחת כול האוכל עולה לי
יש לזה סיבה רפואית? אני צריכה ללכת ליבדוק את זה?

אם יש כאן מישהי שהחלימה מהפרעת אכילה, בולמיה , כל דבר , בבקשה תצרי קשר כאן

שלום,
אשמח לעזרתכן בהקדם...
אני נמצאת בחודש השני להריוני ולצערי סובלת מהפרעות אכילה. בעיקר בגלל ההריון אני מודאגת ומאוד רוצה לטפל בעניין בהקדם.
תודה רבה

אני בת 35 וילדתי לפני שנה, עוד קודם סבלתי מעודף משקל אלא שבזמן ההריון התפתחה גם הפרעת אכילה, אכילה בלילה ואכילת פחמימות ריקות, כמו קילו פתי בר וכל מה שזמין בבית שמיועד לבן ולבעלי
האם עד שאטפל אולי דרך oa עדיף ״לשכנע״ את עצמי לזלול ירקות ואולי להזמין 250 גר סטייק סינטה הביתה, שזה צעד שקצת ינחם אותי שבזבזתי כסף ואכלתי גורמה, כל מה שקשור לפסיכולוגיה מאוד יכול להשפיע על ההרגשה שלי לגבי אוכל, למשל אכלתי את קילו הפתי בר בכלל לא כי היה לי טעים אלא כי היתה תמונה של עוגה והיה רשום בטעם חמאה...
תודה אשמח לכל תגובה

שלום,
בתי בת 15 ואני חוששת שהיא מפתחת הפרעת אכילה. שמעתי אותה מקיאה פעמיים בשירותים מיד לאחר ארוחת הערב. היא טענה שלא חשה בטוב וכשמדדתי לה חום הוא היה מעט גבוה. אז הנחתי לזה. עם זאת, לךאחר מספר ימים ראיתי שהרבה אוכל נעלם במהירות מהמקרר. יש לנו עוד ילדה בת שמונה, אני לא מאמינה שהיא חיסלה את כל האוכל...
ניסיתי לשאול את בתי מספר פעמים אם משוה מטריד אותה, או שהיא מעוניינת לשוחח על משהו והיא רק אמרה שהכל בסדר, בנחת, לא התעצבנה אפילו. וזה עוד יותר מדאיג אותי כי אני לא יודעת מה לחשוב על זה ומבולבלת בקשר למצבה.

מה עלי לעשות כדי לעזור לה?

הי,
אני בתהליך הרזיה ולא מצליחה להתנזר מעוגות ושוקולד. יש לכם פתרון?

שלום,
אני כל החיים הייתי בעודף שמקל של בין 5-12 קילו. כיום אני כשבעה קילו ממשקל היעד שלי. אני לא באמת עושה דיאטה, שפוט שומרת. אני מוצאת את עצמי כל הזמן חושבת על אוכל, מתי אוכל, מה, איפה, עם מי, מה אחרי זה. זה ככה כל חיי. זה נחשב להפרעת אכילה?

בקיץ של 2012 החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולרדת במשקל ולהתחיל לחיות אורך חיים יותר בריא,הכל הלך מצויין שקלתי 56 ואני גובה 1.61 והורדתי חמישה קילו וכך הלאה, עד שעכשיו הגעתי ל45,44 קילו,בתקופה האחרונה שמתי לב שאני מתעסקת הרבה עם אוכל,וכל פעם שאני אוכלת אפילו שוקולד קטן אני כועסת על עצמי, החלטתי שאני לא יביא לעצמי לחלות בהפרעות אכילה,אך זה לא נפסק,יש לי ימים שאני מתחילה לזלול בלי סוף בלי שאני רעבה בכלל,כל דבר שבא ליד, ומסיימת את היום עם 3000 קלוריות,אני מרגישה נורא עם עצמי ומצפה יום אחרי עם הרבה ספורט ומורידה את המשקל המיותר, וככה זה נמשך כבר חודש,חודשיים..
אני באמת לא יודעת מה לעשות,גם היום זה קרה,ואני מרגישה נורא כי אני לא רוצה להשמין:(