פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

המצב חוזר לקדמותו.. ודוקא לכן הפסיכאטרים לא נבהלים מכל תיאורי המחשבות והחרדות הכי מופרכים שיש כי אתה אדם בריא , וכל עוד אין לך מחלת נפש. זה הפרעה שעם איזון או תרופתי או יכולת אישית להתמודד בלי זה ..זה יחלוף..

השאלה מה גרם לזה לצוץ...

שלום יניב.
הפרעות חרדה הם הפרעות בעלות מקורות מגוונים. כיום ידוע כי יש עלייה בסיכון להפרעות חרדה אצל אנשים עם קרובי משפחה הסובלים אף הן מהפרעות דכאון וחרדה אך זה לא אומר שהפרעת חרדה היא גזרה משמיים!
בכל מקרה כיום להפרעות חרדה קיימים טיפולים יעילים שהוכחו מחקרית.
ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר בקשר ליעוץ תרופתי. נוסף על כך, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי יכול להיות יעיל ביותר להפרעות חרדה.
בהצלחה.

שלום לימי.

את התחושות שאת מתארת גם אני עברתי. היו לי ארבעה אישפוזים. הראשון היה בגיל 18, ואחריו, אפשר לומר חזרתי לתיפקוד תקין פחות או יותר. השאר היו בגיל 29 ואפשר להסתכל עליהם כאל חטיבה אחת.

אינני יודע מה היה האיבחון באישפוז הראשון, אבל האיבחון באישפוז הראשון בחטיבת האישפוזים האחרונה (שהחלה בגיל 29) היה מאניה-דיפרסיה, ואח"כ הוחלט באישפוז הבא לשנות את האבחון לסכיזו-אפקטיב.

אחרי זה הרגשתי זומבי, לא מסוגל לתפקד, ובהחלט הרגשתי שאני לא אותו בן אדם שהייתי כמו לפני האישפוזים.

אני יכול להגיד שהפסקת הטיפול התרופתי, היא זו שעזרה לי לחזור לעצמי.

האישפוז האחרון שלי היה משום שהתחילו להיות לי מחשבות אובדניות בגלל המצב הבלתי נסבל של חוסר תיפקוד.

התרופות האנטי-פסיכוטיות גורמות לעייפות חזקה ובכלל לחולשה שאיננה מאפשרת לתפקד, והרבה מהמטופלים סובלים מתופעות לוואי אלו. כתבת שאת לוקחת אביליפי וזו תרופה אנטי-פסיכוטית.

משום מה, הרופאים נוטים שלא לומר את האמת, ולהסביר שהעייפות והקושי לתפקד הינם "סימפטומים שליליים של המחלה".

אני רוצה להעיר, שהטיפול במאניה-דיפרסיה הוא ע"י מייצבי מצב רוח. תרופה אנטי-פסיכוטית ניתנת כנגד הפאזה המאנית אם המייצב אינו יעיל מספיק.

יכול להיות שאת סובלת מתופעות הלוואי של התרופות.

יכול להיות שאם תפסיקי רק את התרופה האנטי-פסיכוטית, זה יוכל לעזור לך.

חשוב לציין, כי מה שהרופאים מזהירים שלא להפסיק את התרופות, יש לכך בסיס מחקרי שמראה שברוב המקרים הפסקת התרופות עלולה להחמיר את המצב.

עם זאת, אצלי, כשהחלטתי להפסיק את התרופות, הודעתי על כך לפסיכיאטרית, שהיא כמובן התנגדה. בסופו של דבר, כשלוש שנים אחרי, היא ראתה שזה היה צעד נכון.

אם את סומכת על עצמך, שאם המצב יתדרדר בעקבות הנסיון להפסיק את התרופות, ואז תקחי אותם, אז את יכולה לנסות להפסיק את התרופות בהדרגה.

בכל אופן, התרופה הראשונה שכדאי לנסות להפסיק היא אביליפי.

כל טוב,
שמוליק.

אל יאוש. כאחד שעבר משברים. ראי את האור בקצה המנהרה. אמונה תמיד עוזרת.
כפי שאת רואה יש הרבה עם בעיות כאלו ואחרות. תייהיה חזקה כולם עוברים משברים. שולח לך קרן אור. (תגובה אישית אני לא רופא).

מרגיש בחדר כושר כמו בול עץ שמתאמן... אבל זה הולך ומשתפר..

מרגיש ככה אני מקווה שאני לא מדבר בשם עצמי אבל כמו שטוח בלי התלהבות וכו
ושותק כשאני נמצא בחברה אולי זה בעיה שלי
תרגישי טוב

התפקעה לי הסבלנות!! לא יכולה יותר
אני בת 21, פאקינג אמורה להיות בשיא פריחתי
כשהמשבר התחיל למעשה לפני כמעט שלוש שנים
אני באמת שוקלת לאור התגובות כאן ולאור הרגשה אישית ודברים נוספים ששמעתי- להוריד את התרופות לאט ובהדרגה, את כולן!
סתם רעל לכבד ולא עוזר לי לדיכאון גם ככה.. פשוט מנסה להשלים עם המצב וכבר נמאס לרצות לשנות אותו כשזה פשוט לא קור
חבל שאין התוויה למצב שלנו לטפל בגראס רפואי בשילוב עם נוגדי פסיכוזה למצב שאולי תהיה מאניה..
לדעתי שווה לקחת את הסיכון, ע"מ לחיות כמו שצריך
לצערי דעתי לא שווה כלום שכן אפילו אנשים עם דיכאון רגיל בקושי מקבלים את האישור לקנביס רפואי, כל שכן אנחנו עם הסיכון למאניה
איך איך איך יוצאים מזה לעזאזאל!?

רציתי לשאול מתי והאם בכלל ניתן להפסיק אי פעם עם נוגדי הפסיכוזה?
אסכם ואומר שהיו לי אפיזודה פסיכוטית אחת, והיפו מאניה אחד (אחד וחצי אפשר להגיד..)
אני לא רוצה להכנס להריון ולקחת תרופות גם במהלכו... לא משנה מה יגידו לי אני יודעת שכל תרופה פוגמת בעובר(ושוב- אפילו אם יראו לי מחקרים לא אשנה את דעתי)
אף על פי שזה לא רלוונטי כרגע- מתי, מתי מפסיקים עם האביליפיי אם בכלל? כיום אני על 10 מ"ג..ואף אחד מהפסיכיאטרים לא הציג בפניי תשובה

שלום, לימי.
דבריך נוגעים ללב ואכן מייצגים את התמודדות הלא הקלה של נפגעי נפש עם תנודות במצב-רוח, מצוקה וקשיים.
במישור התרופתי- ע"פ דבריך התחלת טיפול בלמיקטאל, שהיא תרופה מייצבת מצב-רוח יעילה במיוחד כנגד אפיזודות דכאוניות ובד"כ נוחה לשימוש ללא תופעות לוואי. עליך להתאזר בסבלנות שכן את מנון הלמיקטאל יש להעלות בהדרגה באופן איטי מחשש לתופעות לוואי עוריות מסוכנות אך נדירות- כדאי להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל.
אביליפיי היא תרופה טובה ובד"כ לא גורמת לתחושת "רובוטיות" אותה את מתארת.
אני ממליץ לך לפנות לפעילות פנאי, ספורט שיכולה לעזור מאוד מבחינת הרגשה והתמודדות עם תופעות לוואי.
בכל מקרה- אני ממליץ מפורשות ובאופן חד משמעי להמנע משימוש בסמים כולל גראס וקנאביס, שבציבור ידועים כ"סם קל" או "חומר טוב ולא מזיק".
צריכת קנאביס בנפגעי הפרעה דו-קוטבית עלולה להביא להדרדרות קשה במצבם.
בהצלחה.

שכחתי לציין שאני בן 28 ועוסק בספורט

שלום מאור,
קלונקס היא תרופת הרגעה מקבוצת בנזודיאזפינים שניתנת למשך תקופה קצרה לאנשים בשלבי גמילה המוקדמים מאלכוהול כדי למנוע סיבוכים של הגמילה. ציפרלקס היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה יעילה. כדי לענות על השאלה שלך האם כדאי לקחת את התרופה, צריך קודם כל להעריך את מצבך הנפשי ולקבוע האם אתה סובל מדיכאון וחרדה וזקוק לטיפול זה. במידה ואתה לא סובל מתסמינים של הפרעה או בעיה נפשית, אין צורך בטיפול ומומלץ לשקול הפסקת קלונקס, זאת כמובן לאחר התייעצות עם הרופא ובאופן הדרגתי, בהתאם להמלצותיו.

שלום יעל,
עצם השימוש בכדורים נוגדי דיכאון וחרדה לא מהווה עילה לשלילת המועמדות שלך למשרות שונות, כולל משרות ממשלתיות. לעומת זאת, התסמינים של הפרעות אלו ופגיעה תפקודית כתוצאה מכך עלולים להשפיע על היכולות שלך להתמודד ולענות על דרישות שמציבים בפני המועמדים.

שלום רב,
תופעות לוואי של זיפרקסה בזריקה לא נבדלות מאלו שבכדור, כך על פי הערכה של חברת התרופות שמייצרת את שתי הצורות של התרופה.

שלום חנה,
לוסטרל עלולה לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול שבדרך כלל חולפות תוך מספר שבועות. במקרה כמו אצלך, כשהתופעות ממשיכות מעבר לשבועות בודדים, כדאי לשקול בירור אצל רופא גסטרואנטרולוג כדי לודא שאין בעיה גופנית שגורמת לתופעות הללו. בכל מקרה, מומלץ ליטול את הכדור אחרי אוכל, כדי להפחית את השפעתו על העיכול.
אין מניעה משילוב בין התרופות נוגדות אלרגיה ללוסטרל וניתן לקחת אותן ביחד.

רוגע והרפיה עשויה לסייע לדכאון.

צריך לקוות, לחכות, לנסות לשמח אותה בדברים שהיא אוהבת למרות שאני יודעת-יודעת-יודעת מה זה להיות בדיכאון ולא לשמוע מכלום
להתחיל לעשות ספורט אפילו בכח(כל מה שמזיעים בו טוב) ..
נקווה לטוב!

שוקי, שלום.
בן-משפחה הסובל מדיכאון מהווה אתגר והתמודדות קשה לכל המשפחה.
דיכאון קליני נוטה לפעמים למהלך כרוני של עליות וירידות ולכן יש צורך בסבלנות אך בעיקר בתמיכה המשפחתית הקרובה והאותנטית.
מחקרים רבים מצביעים על לכידות וקשר משפחתי כגורם טיפולי ומגן מפני דיכאון.
חשוב להיות בקשר עם הפסיכיאטר המטפל.
בכל מקרה- אם אתה חש כי יש רמז או סימן לאובדנות יש לפנות לפסיכיאטר מטפל.
בהצלחה.

שלום שירלי,
המנגנון של עליה במשקל אינו ידוע בשני המקרים, אך ככל הנראה הוא שונה. במקרה של Zappa מדובר בעיקר בעליה משמעותית בתאבון וככל הנראה גם השפעה על מטבוליזם (חילוף החומרים). העליה במשקל עם התרופה ניכרת יותר בחודשים הראשונים של הטיפול ולאחר מכן יש התייצבות.
במקרה של התרופות מקבוצת SSRI, העליה בתאבון היא כנראה פחות משמעותית, אם בכלל. חושבים כי יש שיפור בתאבון שהוא חלק מתהליך הריפוי (הרי ירידה בתאבון היא אחת התסמינים של דיכאון) וכנראה גם השפעה על מטבוליזם. במקרה של התרופות מקבוצה זו עליה במשקל היא איטית ומתונה יותר ומתרחשת לאורך זמן ארוך יותר.

שלום-יש הבדל ניכר בין 2 ההפרעות-בעצם מדובר על אבחנה מבדלת בין ADD לבין הפרעת חרדה או כל הפרעה נפשית אחרת-כל פסיכיאטר מומחה ידע לעשות על פי ץסמינים ברורים ושונים-

שלום גילה,
פריזמה היא תרופה נוגדת חרדה ודיכאון שבתחילת הטיפול, עשויה לגרום לירידה בתאבון ומשקל, אך ההשפעה זו פוחתת במהלך מספר חודשים ומרבית המטופלים חוזרים למשקל ההתחלתי ואף לפעמים עולים במשקל. מדובר בהשפעה שלא תלויה במינון.

ממליץ בירור יסודי , בירור המרכיבים הפסיכולוגים, גורמי דחק, משפחה , סביבה ועוד...
הפיתרון טמון בטיפול פסיכולוגי דינמי, על מנת להבין את הצורך הפסיכולוגי בשקרים, מה המעשה תורם לנפש? כיצד גורם לרגיעה ואו שיפור בערך העצמי ? בירור קונפליקטים מאז הילדות ועוד..
טיפול תרופתי ניתן להוסיף לפעמים לזמן קצר, לשם השגת רגיעה , שיפור במצב הרוח וכו.. לזמן קצר ומוגבל, כמו שציינתי , הכסף הגדול מונח בטיפול פסיכולוגי.
מיניסיון, שילוב של שיחות ותרופות מהווה אופציה יעילה ביותר, זה מהווה את רוב עבודתי בקליניקה הפרטית , שילוב תרופתי ושיחות, מה שנותן את התוצאות הטובות ביותר, לפעמים כולל החלמה אמיתית.

שלום לך.

אני מבקש להעלות לדיון נקודה מסויימת עם הקטע הזה של שקרים.

בדרך כלל השקרים מאוד מזיקים, כפי שכתבת, אבל ישנם מקרים שבהם מצפים ממישהו שיקר, ויעמיד פוזה של מצליחן, ואם הוא לא עושה את זה, אז הוא דופק את עצמו.

אתן דוגמא:

ישנו משחק קלפים ששמו "שקרים". כל משתתף מקבל מספר מסוים של קלפים. מי שמתחיל שם קלף הפוך ואומר מה המספר שלו. כל משתתף בתורו, צריך לשים קלף שהוא או המספר האחרון שהונח על הערימה או אחד מעליו או אחד מתחתיו. הכלל הוא שחייבים לשים קלף כזה, ואם אין אז צריך לשקר. כל אחק מהמשתתפים רשאי לחשוד במשיהו שהוא שיקר ולהרים את הקלף שהונח. במקרה כזה, אם הוא אכן שיקר, אז הוא לוקח את כל הקלפים שנצברו בערימה, ואם הוא אמר אמת, אז מי שחשד בו לשווא לוקח את כל הערימה. המטרה היא להיפטר מכל הקלפים.

אפשר לומר שהמשחק הזה הוא לא כל כך חינוכי, אבל מי שמשחק, ככל הנראה יצטרך לשקר.

ישנם עוד דוגמאות ששיכות למבוגרים: ראיון עבודה במחלקת משאבי אנוש.

שם המטרה המוצהרת היא להעמיד פוזה של מצליחן, ולצורך זה רצוי לשקר, וזה עדיף מאשר לומר את האמת.

אני חושב שאם השקרים שבגללם את מחשיבה את עצמך שקרית פתולגית הם שקרים מסוג כזה, אז בהחלט אין לך מה להתבייש בזה.

דעתי האישית היא, שצריך לשנות את כללי המשחק בראיונות עבודה, כך שלא ישתלם לשקר, אבל עוד חזון למועד, ועד אז השקרים יימשכו.

בכל אופן, אני ממש מסכים עם הרופא, שכדאי לפנות לטיפול פסיכולגי. מה שכתבתי זו נקודה למחשבה.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט יש הבדל.
מומלץ להוריד את המינון ל 50 מ''ג ואפילו ל 25 מ''ג
לעוד שבוע...
לקחת לאחר אוכל, בזמנים קבועים, לעלות לאחר מכן ב 25 מ''ג
תוך מעקב רפואי.
בהצלחה !!

הצפי זה לאחר כ חודש.
יש לברר שיש הפחתה בקפה, חומרים ממריצים כגון: סוכר, קולה ...
איסור שימוש בסמים או כימיקליים מן הסתם.
כמו כן מאוד חשוב לברר באם ניתן להוסיף טיפול בשיחות.
באם קיים גורמי דחק ולחץ במשפחה מתמידים, גם המשפחה צריכה להצטרף לטיפול ולרכוש כלים להתמודד ולעזור במצב.
בהצלחה !!!

שלום לך
בהחלט יש תרופה אחרת..אפילו יותר מאחת..
שיטת ה׳עשה זאת בעצמך׳ אינה מומלצת כלל ועיקר..
גש לפסיכיאטר שיודע היטב לאזן אותך..
למה לך לנסות על עצמך?
בהצלחה!

היי אני נוטל את התרופה במינון של 20 מ"ג. התופעות אכן קיימות אצל הרבה אנשים שנוטלים ציפרלקס. אני מצאתי שיטה להתגבר על תופעות הלוואי, אך הן קשות לביצוע. אם תצליח תרגיש טוב:
1.בבוקר אני מתאמן 40 דקות מול ערוץ הספור אצל גלעד יענקלביץ-זה ספורט כללי שמשלב מתיכות שיחרור, קצת איגרוף, סרצ' וכו'.
2.נמנע לחלוטין מקוקה קולה ונס קפה-כדי להמנע מתופעות הלוואי
3.שותה נענע ומרווה פעם ביום-נותנים מרץ ומוטיבציה

בהצלחה !