פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

היי גיא .
כחלק משינוי תרופתי, יש תגובות גופניות ונפשיות
במהלך ירידה ואו עליה בניורוטרנסמיטרים במוח ( סרוטונין, נוראדרנלין..)
פאקסט מהווה אתגר טיפולי בהפסקה, בגלל זמן מחצית חיים קצר ותופעות גמילה קשות.
שילוב וולבוטרין + מירו , יכול להוביל להגברת פעילות נוראדרנלין, עליה בדופק ולחץ דם וכן החמרת חרדות לפעמים.
יש לעשות הערכה מסודרת, קביעת יעד טיפולי, לברר מרכיב פסיכולוגי וסביבתי,
יש לתכנן שינוי התנהגותי, תזונה , הפחתת קפה וממריצים, הייגינה של השינה , הימנעות מסמים , אלכוהול ושאר מזיקים...

לפעמים יש צורך להחליף פאקסט בפריזמה לזמן מסויים ואז לנסות גמילה מפריזמה ( זמן מחצי חיים ארוכה מאוד, הרבה יותר להיגמל).
בהצלחה !!

וחוץ מזה- וזו ממש לא דעה של מומחה אלא נאמר רק מנסיון אישי- אם תרופה משפיעה עלייך רע- פשוט תפסיקי לקחת אותה. אני לא עשיתי את זה וסתם סבלתי מלא זמן. (כי היה לי רופא טיפש).

שלום רב,
סוליאן הוא תכשיר נוגד פסיכוזה שניתן לפעמים גם כטיפול "מחזק" במקרים של דיכאון, חרדה והפרעות אחרות. סוליאן לא גורם לעייפות או ישנוניות וגם לא צפוי להגביר תאבון.
בתופעות שתיארת אינן אופייניות לסולאין ומומלץ לפנות לרופא משפחה להערכה כללית ולודא שלא מדובר בבעיה גופנית שגורמת לתסמינים הנ"ל.
בנוגע להמלצות לגבי המשך הטיפול, לא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום וללא בדיקה.

אם זה חלום שלך , שווה לנסות ולא לוותר.
זה שאלה של איזון נפשי, באם האבחנה סכיזופרניה , המאפיין זה ירידה תפקודית וקוגנטיבית ואז עלול להיות מצב של אי יכולת למידה בעתיד.
במצב מאניה דפרסיה , התיפקוד הקוגנטיבי שמור ואם מאוזנים בהחלט ניתן ללמוד, אני מכיר רופאת משפחה הסובלת ממחלה נפשית, אפילו נסיונות אובדניים ועדין עובדת.
היה לנו ראש ממשלה עם מאניה דיפרסיה כמה שמפורסם וידוע .... אז ללמוד בהחלט ניתן ושווה לנסות.
בהצלחה !!

שלום.
יש חשד למצב של סיכפורניה בגלל שאני לא סומך על אנשים אבל אני מאובחן בתסמונת אספגר.
עם יש לי תסמנות אספגר זה יכול להקשות על החלם?

אם יעשו לך בעיות, תמיד תוכל להתקומם.

אני רציתי להוציא רשיון לנשיאת נשק אחרי ארבעה אישפוזים, רק שהמטרה האמיתית הייתה ברשיון עצמו, וממש לא היה לי צורך בזה...

בכל אופן, אם אני ארצה להוציא רשיון לנשק, ויעשו לי בעיות, אני מבטיח, שאני אעשה מזה רעש גדול.

לך על זה, ואלוהים יהיה בעזרך.

כל טוב,
שמוליק.

שלום
נראה לי שכדאי להתחיל ב:..לטפל בעצמך!
ברגע שיהיה לך את עצמך,תוכלי להתמודד בצורה נאותה!
אחרת...את כבר רואה!
אז שנסי מותניים ותני אפשרות ליטפול לעזור לך!
בהצלחה!

אולי אני בעצמי לא הייתי מספיק ברורה:
אני מטפלת בעצמי, כפי שציינתי בהודעה. אני רוצה לטפל בעצמי עוד יותר על ידי עזרה כספית שתאפשר לי "לנשום" קצת יותר ולטפל קצת יותר.

אני בקשיים כלכליים רציניים. אין לי במי להיעזר מהבחינה הזאת.

מה אעשה עד שאעבור את כל התהליך עם ביטוח לאומי שבסופו בכלל לא מובטח לי שאקבל כסף כלשהו.

בינתיים חוזרים לי צ'קים ואני קרובה מאוד ללהיות "על הקצה". בקרוב לא יהיה לי כסף לשכר דירה, ללהחזיר חובות, ולאוכל ונסיעות......... מה לעשות?!!!!!!!!

עכשיו יותר ברור?

אין לי כסף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בקרוב בעל הבית שלי שלא ממש מעניין אותו מצבי הנפשי-יסלק אותי מהדירה הנחמדה שלי.

גם את ביטוח לאומי אני מאמינה שלא מעניין עד כמה הבעיה שלי דחופה. הם בכל זאת יעבירו אותי תהליך בירוקרטי ארוך כמו כולם. (מישהו אמר לי שיכול לקחת שנה שלמה עד שמקבלים תשובה מהם!)


מכיר את האנשים האלה שמתאבדים בגלל בעיות כלכליות? אז הלו! דוקטור! אני לא רוצה להיות אחת מאלה!

שלום.

את הבעיה הזו עורך דין יכול לפתור הרבה יותר טוב מרופא.

לא ממש ברור לי מה אפשר לעשות, אבל יכול להיות שניתן לבצע איזה הליך משפטי שיזרז את הביטוח הלאומי.

לגבי חבות, אם לא ניתן לאיים עלייך (להבדיל מחובות כגון תשלום חשבון חשמל שניתן לנתק), אז ניתן לעשות חקירת יכולת, ואז תצטרכי לשלם מה שאת יכולה.

מאחל לך הצלחה וכל טוב,
שמוליק.

גופים שעוזרים במקרים האלה. מהסוג שעוסק ב"מימוש זכויות רפואיות" ואבדוק גם עורכי דין שמתמחים (מן הסתם, הם גם לוקחים כסף בעבור העבודה, אבל זה די הכרחי לי) בתקווה שיעזרו לי לזרז באמת את העניין כפי שכתבת, וגם למצות כמה שאפשר את הפרוצדורה לטובתי.
תודה שמוליק.

לכי לעורך דין פרטי שמתמחה בזה. ברור שמגיע לך קיצבה ממה שאת מתארת ..רק כדאי שתתפטרי מהעבודה לכמה חודשים בגלל המחלה..
הבסיס לקבלת קיצבה זה חוסר יכולת להישתכר

אתה ממליץ לא ללכת לחברה מתמחה אלא לעורך דין? האם אתה כותב מנסיון?

ובעניין ההשתכרות- קצת בעייתי לי להתפטר- כי אז באמת לא יהיה לי מה לאכול......:)
דיברתי עם אחת החברות הנ"ל והם אמרו לי שהם יכולים להגיש בקשה רק עבור אנשים שמרווחים מתחת ל-4000 שח לחודש. בקריטריון הזה אני עומדת כרגע.

הוכח: החברות הגדולות גובות אחוזים גבוהים על מעט מאד סיוע מצידם, לא ברור כמה עורך דין מטעמם בכלל מלווה ומופיע בפני הוועדה בפועל, הם לא ילכו איתך לועדת ערעור ולבית משפט ועוד פעם לוועדה.. עורך דין פרטי שמתמחה בנושא ילווה אותך לאורך כל התהליכים , ילחש לך על האוזן דברים שהם בגבול ההתחזות שכדאי לנקוט בהם, ויש לו יותר שכנוע מול הוועדה בפועל,
את תקבלי מקסימום 3000פלוס מהביטוח, וכל עוד את משתכרת אין כמעט סיכוי שתקבלי גם את זה ,
אם את רוצה אתן לך את זה שאני כעת מגיש תביעה דרכו ,תשאירי מייל...

אני מאוד מבינה ודי מעודדת את מה שכתבת בדף הקודם של הפורום לגבי כדורים.

*אני* מאמינה שכדורים צריך לקחת כשאין ברירה ולא כדרך חיים. לי ניתנו בעבר כדורים רבים שגויים והרסניים שעשו לי רע מאוד, בייחוד משום שהפסיכיאטר שאצלו הייתי באותו זמן היה איש מאוד רובוטי וחסר כל רגש ואינטואיציה- דבר שחשוב שיהיה לך כשאתה מטפל באנשים! בייחוד במקצוע כמו פסיכיאטריה-שהוא לגמרי אבל לגמרי לא מדע מדויק.

אני חושבת שברפואה באופן כללי ובטח ובטח בפסיכיאטריה- קיים חשש גדול מאוד אצל רופאים-לשחרר את האחיזה ולתת את המושכות למטופל- זאת למרות שהוכח אין ספור פעמים שאדם יודע הכי טוב מה הוא צריך (או כמו שאומר הפתגם בערבית "האדם הוא הרופא הכי טוב של עצמו")

העניין כאן הוא עניין האחריות. אם כבן אדם עם בעיה רפואית או אחרת-אתה לוקח על עצמך את האחריות לבדוק מה באמת טוב לך, וללכת עם עצמך צעד אחרי צעד עם אצבע על הדופק כמו שכתבת-עד שתמצא מזור- עשה זאת..

הרבה אנשים אם לא רוב האנשים, מעדיפים להיות ראש קטן, ולשלם כסף למישהו שיהיה אחראי על הגוף שלהם. אחרים מעדיפים דווקא ללוות את עצמם במסע החיים, ולהיעזר בדרך במה שנראה להם מתאים.

הבעיה היא שהרפואה מעודדת תלות- בייחוד הפסיכיאטריה. אבל לכל אחד יש את הנפש שלו ואת הגוף שלו-הייחודיים, ולכל אחד הקצב שלו, הדרך שלו והפתרונות משלו.

אני מאמינה שכתבתי את ההודעה הראשונה-העליונה שלי דווקא בפורום הזה כי חשבתי שמישהו מהמטופלים של אי אילו מהרופאים שכותבים כאן- היה אי פעם במצבי (כלומר- התמודד עם בעיית חרדה, הגיע למצב כלכלי בעייתי בעקבותיה, ומחפש דרך החוצה) והם יוכלו לייעץ לי בזה.

כנראה שמר חרמון שהגיב לי רגיל לכתוב לכל מגיב כאן את אותו רעיון: "לך לטיפול" (שאם היה שם לב -כתבתי שאני כבר עושה)
או שסתם לא היה לו כח לקרוא את מה שכתבתי.

בכל מקרה תודה וערב טוב

יש נטיה למטפלים נפשיים לומר למטופל "זה חלק מהבעיה שלך" , ביחוד כשזה נוגע לכפייתיות או טורדנות במחשבה.. ובחלק מהמקרים זה גם נכון , אבל זה הדרך הכי קלה והרפלקס של המטפל ששבוי באבחנה שלו לקטלג ישר את האמירה לבעיה.

לכן דר חרמון הנכבד אומר לך לטיפול, מה את מצפה שיגיד לך?
אולי כל מה שאת מתארת זה חלק מהבעיה שלך?
אבל אולי לא.. ?
והוא כרופא ישר ורציני הכי נכון מבחינתו זה לא להתייחס לשום היבט פסיוכלוגי ונפשי כאן,
רק לגבי הכדורים והשפעתם אפשר להתייחס בלי להכיר באופן אישי את המטופל

שלום לך אנה
גם לפסיכולוגית וגם לפסיכיאטרית חשוב שתרגישי טוב!
וזה מעל כל שיקולים זרים אחרים!
שוחחי בפתיחות עם שתיהן ותעברי לאן שאינטואיטיבית את חשה שתועיל לך יותר!
בהצלחה ותרגישי טוב!

שלום דלית,
ההגדרה מאוד רחבה והיא מציינת כי לילדה יש בעיה כלשהי שמצריכה התייחסות וסיוע מיוחד, החל משיעורי עזר ועד למסגרת מיוחדת.

תודה על התשובה

היא בחרדות יש לה קצת OCD וגם בעיות חברתית וקושי בלימודים

שלום ישראל,
הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה שמתאפיינת באפיזודות של מניה ודיכאון ולעיתים גם אפיזודות פסיכוטיות שלא מלוות בתסמינים של דיכאון או מניה. למעשה מדובר במחלה שמשלבת תסמינים של שתי המחלות : מניה-דפרסיה וסכיזופרניה.

שלום לך מאיה
יכולות להיות סיבות רבות לכך שהשכנה שומרת מרחק!כבדו את זה..
למה בחרתם דווקא את אופציית ההתנשאות?
חפשו אופציות אחרות..
תרגישו טוב!

שלום מיטל
תרופה שפג תוקפה אסורה לנטילה,אלא אם התקבלה הארכה ממינהל התרופות במשרד הבריאות!
הרבה בריאות!

שלום דורית.

אני ממש לא מסית נגד לקיחת תרופות.

אני בסך הכל רוצה שציבור המטופלים יהיה מודע לאפשרות של הפסקת הטיפול התרופתי.

אני כל הזמן מציין שהפסקת התרופות עלולה לגרום להחמרת המצב, ושישנם מחקרים שמאששים את החשש הזה.

אם כבר, אז אולי הפסיכיאטרים מסיתים ללקיחת תרופות.

עובדה היא שיש נטייה שלא לומר את האמת על ה"זומבי" שהוא תופעת לוואי של התרופות. במקום זה מסבירים שמדובר ב"סימפטומים שליליים של המחלה".

אני בעד שמי שסובל מתופעות הלוואי של התרופות שידע על האפשרות הזו, ואני גם מציין שבמקרה של החמרה במצב צריך לחזור ולקחת תרופות.

אין כאן שום הסתה!

אני רק רוצה שיידעו על האפשרות הזו.

כל טוב,
שמוליק.

שלום לך דורית
אני מסכים לכל מילה שכתבת!
אכן זהו ההתייחסות הראויה למחלה מתישה זו! להכות בה כל הזמן ולא לתת לה כל סיכוי לגרום להתקף חוזר!
לתרופות יש לעיתים תופעות לואי אך אלו זניחים לעומת ניזקי ההתקף ואפילו הוא טופל וחלף!
אמירתו של שמוליק כאילו הרופאים אומרים תמיד שמדובר ב'סימנים שליליים של המחלה',אינה אלא התנסותו הוא ואין לה בסיס בטיפול המבוסס על אימון בסיסי בין המטפל למטופל!
כדאי תמיד טיפול תרופתי מונע ואפקטיבי מהסכנה לחזרה להתקף פסיכוטי או אפקטיבי עם כל המשתמע מכך!

אני מופל מגיל 9 בכדורים בהתחלה זה היה רטלין אחר כך קונסטרה ואחר תרות אנטי פסכטיות בגיל 10 וזה הפך אותי לזומבי כול השנים הרופא שלי איבחנה אותי כסובל מפזיכוזה בהתחלה מאנדיה דפרסיה אחר סיכפורנניה ובמשך שנים קבלתי תרפות עד שפתאום היא החליטה שאני סובל מתסומנת אספגר אוטזים בתפקוד גבוה ואף על פיהאבחנה הזאות לא רצתה להפסיק לי תרפות בטענה שיש לי אבסיסיות חמרות ומהם האבסיסיות רוצתים לדעת לחקור המון נודאים וקרוא באיטרנט ומר מתרביות עתיקות עד הסטוריה אמנות ספרות וליצור ולצייר ולכתוב סיפורים ושרים על מה שאני מגיש והיא אומרת שהיא חושדת שבנוסף לאוטסיטיזים יש לי סכופרניה פראנודית ואני בעל הזהיות שמנסים לפגוע בי כי צירתי שיוצרים שלטענתה מרים את זנ אני מטופל בקלילפקסול בריסיטל בדיקנט ובזירקה פעם בחוגדש ומרגיש כמו מת לא רק שהדורים לא עוזרים ל י הם רק מעיפים אותי אז מי שלא לקח כדורים לא יכול לטעון נגד שמוליק שהוא מטעה כי אני חוותי בדיו' כמהו ואני רק בן 19.5 לא בן 40 ואני מגיל 9 בטיפולים כצל פסכטרית אז מה תם אומרים? שאני משוגע ואני צריך כדורים כי אני אוהב ליצור נכון יש לי לפעמים התפרציות זעם אני לא ישר ואבסיסיות לשגגע תהוריםאבל היא אפילו לא מנסנה להבין אותי ולפגוש אותי לשיחות יותר מעשר דקות ואז מאבחנת זה נראה לך מקוצעי? שבוע טוב

אני לקוי למדיה בכתיבה וארגמון עמכם סליחה

שלום רב !
זה נשמע כמו מצב פסיכוטי ( אי יכולת להפריד בין מציאות ודימיון)
יש צורך לשלול בעיה גופנית ( שינוי הורמונלי, גידולים, תופעות לוואי לתרופות ועוד..)
יש לפנות לרופא משפחה, בדיקות דם מקיפות, CT מוח, לישקול MRI מוח, בהמשך, בדיקת ניורולוג, בדיקה קוגנטיבית ושלילת דימנציה, וכן גם פסיכיאטר.

מומלץ לפנות בהקדם ולברר זאת.
בהצלחה !

שכדאי לה לקחת טיפול..אחרת לא יהיה מי שידאג לחתול עוד כמה שנים.זה לא צחוק. צריך למצוא מה משמעותי בעיניה שידרבן אותה לנסות לקחת טיפפול

נראה לי שממש כדאי להכריח ללכת לטיפול, להכריח אותה להתחיל לעשות צעדים כלשהם בחיים. אולי אם ההורים היו מציבים אולטימטום זה היה עוזר. לכי לטיפול או עזבי את הבית. או לכי לטיפול או זרקי את החתול. זה נשמע אכזרי אבל אם זה משפיע ככה על כל המשפחה- חייב לעשות מעשה קיצוני בסגנון זה. זה עדיין יכול להיעשות באהבה- אבל עם דחיפה מאוד מאוד גדולה החוצה ולטיפול.

נוגד הדיכאון היחיד שיעיל בכל המצבים נקרא = אהבה !!!
כל מקרה מאוד אינדבידואלי, הטיפול ספיציפי ואין תרופה אחת היעילה באופו גורף בכולם.

שלום לך
אין לי כל דרך נאותה להשיב לך תשובה אישית כל כך במסגרת הפורום..
הכי כדאי לגשת ולשאול במסגרת טיפול...
בהצלחה!

שלום שיר,
אלטרול היא תרופה נוגדת חרדה ודיכאון מהדור הישן יותר. בגלל תופעות הלוואי הרבות שלה, היא לא נמצאת בשימוש רחב.
כיום, הטיפול הבחירה בהפרעות חרדה למיניהן, כולל הפרעה טורדנית כפייתית, הוא בתרופות מקבוצת SSRI כגון ציפרלקס, לוסטרל, פרוזאק ואחרות. חשוב להדגיש כי יש חשיבות רבה לאבחון מדוייק של הבעיה ומעקב של איש מקצוע אחרי תוצאות הטיפול.