פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

מה מתוך התרופות הבאות גורם להכי פחות הפרעות תנועה ובמיוחד "טארדיב דיסקינזיה":זיפרקסה, ריספירידאל, סוליאן,סרדולקט? הדבר חשוב לי מאד היות ואני סובל מהפרעת תנועה מאוחרת{טארדיב דיסקינזיה"} ולכן החליפו את התרופה שלי מסרדולקט לסוליאן. אנא דרגו את התרופות בסדר יורד מהטוב ביותר לפחות טוב, מתוך ארבעת התרופות שצינתי לעיל. תודה מראש .

אני מבקשת מכם לסנן הודעות מבישות של עודד, הוא מוריד את הרמה של הפורום לאפס. אנשים פונים לפורום זה מתוך בעיות אמיתיות, מתוך כאב ומצוקה, ולדעתי הוא מכניס להם רעיונות חולים!!!!!!!

מזה כמה שנים אנו סובלת מתופעות וכאבים גופניים ללא סיבה רפואית מוגדרת וכן בעיות עם שינה יש לילות שלא נרדמת וגורם לי ללחץ מאד גדול- רופא המשפחה טוען שכנראה בעיה נפשית. בעבר רצה להתחיל איתי עם טיפול של רסיטל - אך ברגע האחרון פחדתי ולא לקחתי - התתופעות הללו מגיעותבתקופות יש תקופות שלמות שאני בסדר - אך ברגע שאני מרגישה משהו לא בסדר אני מאד נלחצת ובטוחה שיש לי מחלה הכי גרועה שיש .בכל התקופות איכשהו התגברתי על זה בכוחות עצמי - לאחרונה לפני ראש השנה שוב הרגשתי משהו לא תקין - עקצוצים וגירודים בגוף, חשבתי ללכת לרופא שלו ולבדוק - אך הפעם החליט שאולי אלרגיה ונתן לי באותו רגע זריקה שתשפר לי את ההרגשה ותעזור לי. אני לא יודעת אם לקשר זאת לזריקה - הרופא אמר לי שאין כל קשר - מאז התהפך עולמי - יתכן בגלל חרדה סמוייה מהזריקה והשפעותיה בנוסף היו הרבה לחצים וכעסים בבית עם הילדים - הקיצור התחלתי להרגיש גרוע יותר כאילו אני הולכת להתעלף הרגשתי חום בכל הגוף - ולאחר כמה ימים כבר היה לי קשה להרדם , בתקופה שלפני כן כל פעם שהיתה לי בעיה עם השינה נעזרתי ב 1/2 כדור שינה בונדומין . גם הפעם התחלתי לקחת כמה ימים 1/2 כדור אך לא כל כך עזר לי קמתי עייפה ועצבנית שלא יכולתי לישון לכן החלטתי לקחת כדור שלם וכך במשך 7 ימים כאשר בינהם פעמיים ישנתי בלי כדור בכלל. לאחר 10 ימים מתחילת הבלגן התחלתי להרגיש מוזר כאילו אני מחוץ לתמונה - הכל מסביב נראה אחרת - בעבר נתקלתי בתופעה זו אך לאחר כמה ימים עבר לבד וחזרתי לאיפוס - נלחצתי מהמצב החדש לי והחלטתי ללכת לרופא המשפחה ומה שהדאיג אותי שאני כרגע תלויה בכדור שינה להרדם לכן- הוא אמר לי שזו תופעה כתוצאה מחרדה - והציע להתחיל עם טיפול בכדור ,מירו במקביל לבונדומין - כך שהציע לי לקחצ 1/2 כדור בונדומין ו1/2 כדור מירו

שלום אבי לא יוצא מהבית מזה 3 שנים הוא מטופל בזיפרקסיה 15 מ,ג פסיכאטרית באה הביתה אך הוא אינו יודע בשבילו אנחנו ממצאים לו כל מיני סיבות אחרת הוא לא היה מסכים שתבוא לאחרונה הוא אומר שכואב לו הגרון אך הוא לא יוצא לעשות צילום ולא מטפל אני הבת מאוד רוצה לעזור לו לצאת מהבית מה אפשר לעשות לגרום לו לצאת אמי מיואשת אך היא מטפלת בו והוא מקבל תרופה ללא מודע במזון כואב לי מאוד ועצוב מה אוכל לעשות {הוא היה כל הזמן בחוץ}הוא מפחד הוא אומר שמשטרה רוצה לקחת אותו{לאחר טראומה שהיה קצת זמן במעצר }אני מודע לכם מאוד אולי ממכם תבוא הישועה

אני בת 25 בעלי בן 40.עד כה היו לו 3 חברות שנפרדו ממנו. אנו נשואים שנה יש לציין שאני תמיד הולכת לבקר את משפחתו אחיותיו ונותנת להןם יחס חם למרות שהם לא מאוד דומים לי באופי. למרות זאת הוא נמנע מלבקר את משפחתי בקושי פעם בחצי שנה וגם אז לזמן קצר מאוד לשעה שעתיים לא יותר.(כשדיברתי איתו על כך הוא אמר שהוריי לא מכובדים וממש פגע בי) הוריי נותנים לו יחס יפה אין להם תלונות עליו ועוזרים לנו כספית. יש לציין שאימא שלו תמיד מדברת ככה אנחנו משפחה מכובדת ומשפחה זו וזו לאמכובדת ואלה לא משהו.....ואנחנו יפים נראים טוב מכובדים(למרות שהם נראים סביר לא יותר!!) כנ"ל בחגים למשל (יש לנו 2 חגים בשנה) אני והוא הולכים לבקר את משפחתו ואחרי זה שאנחנו צריכים לבקר את המשפחה שלי הוא ישר מתחיל להתלונן על כאבי בטן חזקים ובחילות(כואבת לו הבטן בדרכ אך הוא אף פעם לא נמנע מלבקר את משפחתו או חבריו) כנ"ל יש הרבה אנשים שהוא לא סובל כמו בעל בת דודה שלי בן דוד שלי בעל של דודה שלי וזה בגלל דברים פעוטים שקרו). לעומת זאת יש לו המון ביקורת כלפיי שאני לא מספיק חברותית יותר מדי בישנית והוא אומר לי שזה נראה מגעיל. האם בעלי סובל מחרדה חברתית? כנל אני לא נמצאת רוב ימי השבוע בבית והוא לא מתייחס אליי כשאני חוזרת הוא מאוד קר ולא נוגע אפפילו בציפורן וגם בזה הוא מאשים אותי למשל אומר שאני לא מטפחת עצמי או אני קונה דברים בחנות שלא צריך.....וגם כשאנימטפחת עצמי מתאפרת ומתבשמת ומתלבשת יפה לא מתייחס אומר לילה טוב והולך לישון.גם לא מוכן שאדבר על כך עם אף אחד לא טיפול זוגי גם לא מוכן שאלך לבד....ותמיד כשאני משתפרת מממציא תירוצים חדשים למה לא לשכב איתי.......אני מיואשת.......

הי אני נוטלת פרוזק כחודשיים עד לפני יומיים 20 מ"ג והעלנו את המינון מעט - תמיד פחדתי להתחיל עם הכדורים מפחד מוות להשמין ואחרי שיכנועים רבים החלטתי לנסות ולהיות עם היד על הדופק - עד עכשיו אני יכולה יותר לזקוף נקודות זכות לכדור מאשר נזק אישי- אני מרגישה שיפור מה במצבי וגם חוסר תאבון יחסית ללפני לקיחתו - גם אז לא הייתי "באטרף" לאוכל אך יותר הרגשתי שאני מחפשת כל הזמן משהו להכניס לפה ממקום של חוסר שקט נפשי והמצב השתנה לטובה, אך יש בי פחד ועליו אני מאוד רוצה תגובה מקצועית- היש סיכוי שבעוד תקופת מה הכדור תופעת הלוואי שלו שלאחר תקופה נלקח "תצא נגדי" וגופי יצבור מאגר שומנים כתוצאה מהאטת חילוף חומרים או צבירת נוזלים או איזשהו משהו שצפוי להתפרץ אחרי תקופת הלקיחה של הכדור? בבקשה בבקשה בבקשה גדולה עזרו לי לקבל תשובה הכי קרובה לאמת שניתן - מבחינתי זה עניין של חיים ומות כן..

יש אנשים שלהם הפסיכיאטריה והפסיכיאטרים, עזרו ועוזרים, אתה זורע כאן שנאה, שככל הנראה באה מהחוייה האישית שלך, אך אתה חוטא לאמת, כשאתה טוען שבאופן גורף ישנה קונספירציה פסיכיאטרית, אשר זוממת להשתלט על מוח החולים, ולדכא להם את העצמאות המחשבתית וההתנהגותית. ישנם אנשים שלולא הטיפול, לא היו מסוגלים לקום מהמיטה, לתפקד מינימלי, ואולי אפילו לשים קץ לחייהם. אני מבקשת ממך אנא חדל!!!!

הכין ניתן להשיג טיפול פסיכולגי חינם אני משוחררת מהצבא אינני סטודנטית לא עובדת בדיכאונות קשים ואין לי תמיכה מאיש. שאלתי היכן ניתן להשיג ייעוץ פסיכולוגי גם לאחר הסיבסוד מקופ"ח זה עדיין יקר במיוחד לטיפול ארוך טווח. אני מטופלת אצל פסיכיאטרית מקופ"ח בכדורים ובנוסף זקוקה לייעוץ ולתמיכה פסיכולגית. האם רק מיש שיש לו אפשרות כלכלית יכול לקבל ייעוץ פסיכולוגי ??הייתכן מצב כזה? אין עם מי לדבר אין למי לפנות. במדינת ישאל 2009טירטרו אותי מעבודת סוציאלית לאחרת, לאנוש, למשרד הבריאות ואין להם תשובה. מה עושים כדיי לקבל ייעוץ במיידי מצבי הנפשי מתדרדר בגלל מחסור בשיחות הכדורים לבינתיים עוזרים אך זה לא מספיק לי.

לבחור בן 25 היה למשך שבוע מתלוןן על כאבי ראש ובסוף השבוע היה לו התקף שלא סבל כאבי ראש והתחיל לתת מכות לראש שלו , אחרי שעתים היה לו התקף של בלבול והזיות בבית חולים נתנו לו תריפות . בבוקר התעורר והוא לא זוכר כלום מההתקף , הוא זכר את כאבי הראש עשה בדיקות ct וmrai הכל היה תקין , כבר עברו 4 חודשים הכל בסדר אין בעיותת לא מתלוןן על דבר מה עלינו לעשות? ומה ההתקף זה ? האם זה מהשו חמור? תודה אם לענות בהקדם

האם אפשר להשליך חפצים לחולה OCD אגירה? תודה צביה פז

שלום, האם יש דרך לבדוק את רמת הסרוטונין? והאם יש כזה דבר "חוסר סרוטונין"? תודה!

שלום, בת משפחתי ניסתה להתאבד עם זיפרקסה , תרופה שהיא אמורה לקחת בשביל המחלה שלה (סכיזופרניה) היא שתתה יותר מ - 100 כדורים שזה המון . היא התחילה לפרקס באמצע הבית , כרגע היא נמצאת בבית חולים בטיפול נמרץ לב , לא עשו לה שטיפת קיבה מכיוון שהגיעה לאחר שעתיים בערך לבית החולים . הרופאים לא יודעים מה לעשות מכיוון שאינם יודעים למה גורם הכדור... היא תחת השגחה ומונשמת - מחוסרת הכרה. יש לה רפלקסים מסויימים כנראה כתוצאה מנטילה מופרזת של הכדור . אף אחד לא יודע מה יהיו ההשלכות של הכדור כאשר היא תתעורר בעזרת ה' לפחות לא באותו בית חולים , אנחנו מבקשים עזרה, אם למישהו ידוע איך לטפל במיקרה כזה בבקשה תחזרו אלינו בהקדם , בדחיפות רבה , עוד לא עברו 24 שעות מהמיקרה , אם תוכלו לחזור אלינו בהקדם האפשרי נודה לכם מאוד. מס טלפון : 04-6794344 פלא-משה 0544605422 פלא אתי: 0544803682 פלא: ניסים 0506682995 במקרה ולא ניתן לחזור לטלפון אנא מכם אם אתם יודעים מה ההשלכות של הכדור על המוח וכל מיני איברים אחרים בגוף כתבו לנו .

שלום אני בן 21. לפני כשנה התחלתי טיפול פסיכיאטרי פרטי, בעקבות בעיות פיזיות בעיקר (סימני התקרחות, גניקומסטיה) שגרמו לי לטראומות נפשיות. קיבלתי מרשם לפריזמה. השתמשתי בתרופה והייתי בטיפול כ 4 חודשים, התחושה עצמה היא של ערפול וניתוק מהמציאות לדעתי. עקב בעיות כלכליות נאלצתי להפסיק את הטיפול , ביחד עם הכדורים בהדרגה. במהלך החודשים בעיית ההתקרחות החריפה וצברה תאוצה, מצבי הנפשי בהתאם הולך ומתדרדר. אני שוקל להתחיל שימוש בפרופסיה (כדור למניעת התקרחות). שאלתי היא- האם יכול להיות שהשימוש בפריזמה גרם להאצה בתהליך ההתקרחות? עד לפני שנה ראשי היה מלא שיער, כעת הוא דליל בחלקו הקדמי ונראה רע מאוד. דבר נוסף במידה ואבחר להשתמש בפרופסיה ולחזור לפריזמה - האם יש סיכון בשימוש בשתי התרופות ביחד? תודה.

דבר מזר קורה לי וסובלת ממנו אני אישה בת 27 ונשיאה +2 ילדות ועכשיו בהריון בשבוע 29 אני חייה בשמחה עם בעלי ובאהבה יש לי בעיה של פוביה ממקום צר ורחב וגבוה ופוחדת מחושך וכל דבר נודהיק (ממשיך ואין לא סוף )מפריע לי בפעם אחת הינו מדברים על צלילה במים והיה מקרה לאח שלי מפחיד שחמצן נגמר וכמעט נכנק חלמתי בלילה שאני נכנקת והתעררתי מפחד והיתי נושתמ במהירות והקול של השאיפה ונשיפה בלבל אותי וכל הריכוז שלי היה בו לא יודעת מה שבא למחשבותי כשאני לא יכולה להפסיק לנשום ובאותו רגע אי צריכה את זה לחיות וכפי שאמרתי לך שיש לי פוביה מדברים ממשיכים ואין סופ להם ולא יכולים להפסיק אותם ומכן התחיל הסבל שלי כל החיים שלי נהפכו היתי בכל דבר שמחה ועכשיו לא לא יושנתת וכל מחשבותי רק על המקרה הזה השתדלתי לחשוב על דברים אחרים ולתצאת מהבית ולעסות הרבה דברים לנשות שאשכח את הדבר הזה אבל כלום אם חושבת על דבר אחר כשאני נושמת זוכרת ואני מרגישה שאני בדיאלימה סיוט מרגישה שאני נלכדת במחשבותי שאין לה סוף סובלת מאוד וכל המשפחה סובלת ממני כל היום בוכה ועצבנית ועצובה על עצמי איך הייתי ואיר עכשיו כבר חודש ואני מרגישה כל יום 10 שנים התיעתתי עם בסיסיאטר נתן לי seroxat אבל אני בהריון ואני לא לקחתי התרופה אני פוחדת מתרופות אילו הוא אמר לי ש התרופה זו רק מונעת שאכנס לחרדה הזו אבל אני הבעיה שלי שאני לא יכולה להרחיק המחשבות האילו מראש שלי נלכדת ביו ההנשמה ו המחשבות רוצה דבר שאשכח את זה אני בהלם ממה שקורה לי גם מתבישת לדבר על הבעיה הזו כי יחשבו אותי משוגת רוצה עזרתכם

בתי בת ה-17 סבלה מדכאון, ומטופלת במרפאה פסיכיאטרית ציבורית ,בתרופות ובשיחות. עכשיו מצבה הרבה יותר טוב, והיא מתפקדת כמעט כרגיל. האם בעקבות כך תהיה בעיה להוציא רשיון נהיגה? האם תהיה לה בעיה להתגייס לצבא?