פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב - יש לך שאלה?

שלום אבנר
קרוב לוודאי שאתה סובל מדליפה של המסתם המיטרלי בדרגה משמעותית. אי לכך בזמן שכיבה פרקדן ההחזר הוורידי ללב עולה ונפח הדם שנכנס לחדר השמאלי עולה . עקב כך בזמן ההתכווצות החדר הרי שנפח גדול יותר זורם אחורנית לתוך העלייה השמאלית ולחץ הדם בתוך העלייה עולה משמעותית ה"מושלך" אחורה לתוך הריאות ועקב כך יש עלייה בלחץ הדם הריאתי הוורידי שגורם לגודש ריאתי שביטויה הקליני הינו קוצר נשימה.
חשוב שתיבדק אצל קרדיולוג ולבצע אקו של הלב שיאפיין את הבעיה המסתמית שלך תפקוד הלב. ניתן לטפל בסימפטומים אלו בתרופות שונות, לדוגמא במשתנים המקטינים את נפח הפעימה של הלב על ידי הקטנת מילוי הלב ושנית עם תרופות המורידות לחץ דם ומורידות את התנגודת ההקפית של כלי הדם היכול להקטין את מידת הדליפה דרך המסתם. בכל מקרה עלייך להיבדק אצל קרדיולוג שימליץ על טיפול פרטני ומעקב
בהצלחה
דר דני פינק
מנתח לב מרכז רפואי שערי צדק

שלום רב
להערכתי אין מניעה לטיסה קצרה לאילת
לגבי טיסות ארוכות יותר הייתי מחכה כשישה שבועות לאחר הניתוח
אין משנה סדורה בנושא זה אך אלה ההמלצות שלנו למטופלים באופן שגרתי

שלום רב
אנסה לעזור כמיטב יכולתי
בת כמה אחותך ומה גילה? האם יש לה מחלות רקע והאם היו בעיות במערכת העיכול לפני הניתוח?
התופעות שאת מתארת בהחלט יכולות להתרחש במהלך השבוע הראשון לאחר הניתוח אך לרוב חולפות לאחר מכן.
חשוב לוודא שאיןם לה חסימת מעיים וכמוכן לוודא שהיתה לה פעולת מעיים תקינה וטובה. לעתים עקב העצירות שקיימת לאחר הניתוח ישנן תלונות דומות. חשוב שבין משככי הכאבים שהיא נוטלות אינן נרקוטיות כמו פרקוסט או אוקסיקונטין. תכשירים נרקוטיים גורמים לעצירות ולבחילות והקאות.
בנוסף כדי לעזור למערכת העיכול כדאי לתת מרככי צואה כמו שמן פרפין או לקטולוז. אם כבר ניסיתם ללא הצלחה תכשירים כאלה הרי שניתן לנסות תמיסות המכינות את מערכת העיכול ומנקות אות כמו לפני בדיקת קולונוסקופיה.
בכל מקרה חשוב לתת תכשירים המבטלים ומטפלים בבחילות. אם כבר ניסית פרמין ללא הצלחה הרי שניתן לתת תכשיר הנקרא זופרן שהוא "חזק" יותר.
בכל מקרה עלייך להיבדק אצל רופא המשפחה וייתכן שאת צריכה להיבדק על ידי גסטרואנטורולוג כדי לברר את תלונותייך במידה ולמרות כל הטיפולים התלונות לא יחלפו. לא מן הנמנע שיצטרכו לבצע אנדוסקופיה להסתכל בתוך הקיבה והתריסריון לוודא שאין שום בעיה שם.
אשמח להשיב על שאלות נוספות במידת הצורך
בכבוד
דר דני פינק- מנתח לב וחזה . יחידת אבי העורקים
מרכז רפואי שערי צדק ירושלים

רואן שלום
1. כדאי להתייעץ עם פלסטיקאי
2. אינני רואה מניעה לחזור לפעילות גופנית מלאה- בכל אופן כדאי להתייעץ עם קרדיולוג מטפל
בכבוד רב
דר דני פינק

אין מניעה לאחר שישה חודשים לפעילות גופנית כלשהי בתנאי שלא היו בעיות כלשהן עם עצם החזה לאחר הניתוח
לגבי משחות לצלקת הניתוחית עדיף להתייעץ עם פלסטיקאי

דניאלה שלום

אני לא מכיר קשר ישיר בין תזונה להפרעות קצב.
למעט כמובן חסר או עודף באשלגן שבהחלט יכול להשפיע על הפרעות קצב.

למיטב ידיעתי אם אוכלים תזונה מאוזנת ובריאה לא אמורות להיות הפרעות שיגרמו לבעיות קצב.

בברכה,

דר' גיל בולוטין

אליעזר שלום
על פניו לא נראה לי סיבה שלא.
בכל מקרה אתה תידרש להמציא אישור רפואי לפני שיקבלו אותך למכון כושר.
הצעתי אלייך הינו שתיבדק אצל הקרדיולוג שלך כדי לוודא שאכן הכל בסדר.
מומלץ גם לבצע מבחן מאמץ שבכל מקרה הוא דבר טוב בפרק הזמן הזה שאחרי הניתוח. בהנחה שכל הבדיקות תהינה בסדר הרי שיוציאו לך אישור רפואי ותוכל לחזור להתעמל במכון כושר
בכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב וחזה - מרכז רפואי שערי צדק

שיר שלום

חסימות בכלי הדם המספקים דם ללב נגרמות ממגוון סיבות:

1. עישון
2. לחץ דם גבוה ולא מאוזן.
3. כולסטרול גבוה
4. סכרת
5. נטייה משפחתית וגנטית

כלומר, על ארבעה מתוך חמשת הגורמים ניתן להשפיע ולהוריד את הסיכוי למחלת לב.

באופן אישי לך, מאוד מאוד לא סביר שבגיל 27 תחושי כאבים שמקורם בחסימה של העורקים המספקים דם ללב.

בברכה

גיל בולוטין

תודה ד"ר
האמת שלפעמים יש לי דופק גבוה
עשיתי לפני שנה בערך אקג וזה יצא תקין
ובקשר לסבא שלי יש לי שאלה:
אחרי ניתוח לב פתוח הוא צריך ללכת לשיקום?
ואחרי הוא מתמודד עם זה.? (תרשה לי להזכיר שהוא בן 80)
תודה
מחכה לתשובתך

לפעמים יש לי דופק גבוה , ועשיתי לפני שנה בערך אקג ויצא תקין

ובקשר לסבא שלי יש לי שאלה:
אחרי ניתוח לב פתוח הוא צריך ללכת לשיקום?
ואיך הוא מתמודד עם זה.? (תרשה לי להזכיר שהוא בן 80)
תודה
מחכה לתשובתך

שיר שלום

ההתאוששות לאחר ניתוח לב מאוד משתנה ותלוייה בהרבה גורמים: כמו המצב הכללי של החולה, סוג הניתוח והגיל שלו.
ברוב המקרים לאחר כשבוע ניתן ללכת הביתה או להחלמה של 5 ימים.
הבחירה היא של החולה לפי ההרגשה האישית שלו ושל משפחתו.

בחלק מהמקרים בעיקר בגיל מבוגר יש צורך בהחלמה ושיקום יותר משמעותיים.

ניתן לדעת זאת רק מספר ימים לאחר הניתוח, כשמדברים על שחרור ורואים באיזו רמת תפקוד נמצא החולה.

בברכה

גיל בולוטין

שלום ד"ר
יש לי שאלה:
ביקרתי את סבא בבית חולים אחרי שהוא עבר ניתוח לב פתוח (הוא בן 80)
והוא נמצא בטיפול נמרץ
והוא היה חיוור כזה והיסתכל עלי בצורה מזורה כזאת (כאילו לא מכיר אותי) ועשה קולות מוזרים , פשוט לא הצליח לדבר
האם זה צריך להיות ככה אחרי ניתוח כזה
כי זה היה פשוט מפחיד לראות את זה

תודה מחכה לתשובתך

אילה שלום

החסימה בכלי הדם נוצרת משילוב של מרכיבים וכוללת סידן, כולסטרול ושומן בהרכבים משתנים.
מספר גורמים הוכחו כמאיצים את התהליך:
עישון, יתר לחת דם לא מאוזן, כולסטרול גבוה, סוכרת, ונטייה גנטית משפחתית.

על רוב הגורמים ניתן להשפיע.

בברכה

דר' גיל בולוטין

אילה שלום
מים בריאות או כפי שהוא מכונה בלשון הרפואי: בצקת ריאות בהחלט אינה תופעה תקינה ומהלך תקין לאחר אוטם. בדכ הוא מבטא כשלון של החדר השמאלי ועקב כך החולה מפתח בצקת ריאות. במידה ותופעה זו חמורה עם קוצר נשימה ניכר לעתים יש צורך בהנשמה מלאכותית. הטיפול לרוב הוא באמצעות משתנים המורידים את כמות הנוזלים ולרוב התופעה חולפת. חשוב לעשות בירור מקיף של תפקוד הלב כדי לראות עד כמה מידת הנזק והאם קיימת בעייה מסתמית.
הטיפול המקובל היום באוטם חריף של הלב הינו צינתור כמה שיותר מהר כדי ל"פתוח" את עורק הכלילי החסום ולחדש את זרימת הדם ללב כמה שיותר מהר ועל ידי כך להקטין את הנזק לשריר הלב.
לא בכל מצב של אוטם חריף מבצעים צינתור דחוף תלוי לפי הסימפטומים והממצאים באקג ורמות אנזימי הלב בקבלה. לעתים מחכים מספר ימים ואז מצנתרים.
לתופעה של חום אחרי אוטם בשריר הלב יש סיבה והוא תסמונת דלקתית של קרום העוטף את שריר הלב שכתגובה לאוטם מייצר ומפריש נוזלים לחלל הפריקרדיאלי והוא גורם לעליית החום. תסמונת זו אינה מחלה זיהומית ולרוב מטפלים בה בתכשירים כמו אספירין לשבוע שבועיים והיא חולפת.
בכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב וחזה

דניאל שלום
ישנם היום במדינת ישראל בין 50-100 אנשים המועמדים להשתלת לב. ישנם קריטריונים ברורים מי המועמדים והם עוברים הערכה מדוקדקת על ידי צוות של קרדיולוגים המתמחים באי ספיקת הלב וכן על ידי מנתחי לב. ישנם קריטריונים מאד ברורים ובו קיימת דירוג החולים על ידי חומרת מחלתם הלבבית. כך שבהחלט יכול להיווצר מצב שתקופת ההמתנה אינה בהכרח הקריטריון החשוב ביותר אלא מי שחולה יותר לפי הקריטריונים הוא זה שיעמוד בראש הרשימה. אי אפשר לקנות איבר ובטח שלא לב לצורך השתלה. עקב מצוקת תורמים הרי שבשנים האחרונות התפתח תעשייה של שליחת חולים למדינות שונות בחו"ל(קולומביה,סין) שם זמן ההמתנה קצר יותר. כמוכן חברות הביטוח הרפואי מציעים תוכניות ביטוח משלימות הכוללות גם ביטוח השתלה(כולל חו"ל). כמו שאומרים "שלא תצטרך".
אין ספק שקיימת חשיבות עליונה להעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה כדי להגביר את נושא תרומת האיברים(כרטיס אדי למשל) וכן חקיקה לטובת תורמי איברים.

מקווה שניתי לשאלתך
כל טוב
דר דני פינק
מנתח לב, מרכז רפואי שערי צדק

יתכן ותקבלי תשובות סותרות לגבי המקרה המורכב של בכל מקרה אין תשובה אחת ברורה ברור שיש לך קרישיות יתר, קרישי דם בורידים ברגליים dvt, וחור קטן בין העליות.
אני לא מכיר מצב שמנתחים חולה לסגירה של pfo ואני סבור שהסיכון בניתוח במיוחד לנוכח קרישיות יתר גדול מהיתרון שלו כלומר מההגנה מפני שליחה של אמבוליות או קרישי דם לראש. ולכן אני ממליץ על ביצוע הצנתור והשתלה של פילטר או מטרייה כפי שהוא נקרא בבטן מבלי לבצע ניתוח לב פתוח רק על מנת להפחית את הסיכון לארועים מוחיים בעתיד. הניתוח בעצמו מסוכן במיוחד במקרה שלך לאור גורמי הסיכון הקיימים אצלך.
תהיי בריאה ובהצלחה

איציק שלום
בהנחה שהניתוח עבר בשלום וללא סיבוכים הרי שיש לחזור לפעילות בצורה הדרגתית. לאיחוי המושלם של עצם החזה דרוש לרוב 4-6 שבועותץ אנו ממליצים כי במהלך תקופה זו להגביל את המשקל שאנו מרימים לעד 5-7קג כדי לא להפעיל יותר מדי לחץ. אנו גם ממליצים שלהמנע מנהיגה במשך תקופה זו שכן אנו פוטרים את המנותחים מלחבוש חגורת בטיחות כדי שלא ילחץ על עצם החזה. לכן כדאי בעת נסיעה במהלך תקופה זו לשבת במושב האחורי.
לגבי שחיה מומלץ להמנע עד שהפצע יחלים לגמרי הן בחזה והן ברגל או ביד.
באופן כללי מומלץ לכל מנותחי הלב להשתלב בתוכנית לשיקום לב באיזור מגוריהםץ זהו תוכנית שיקום שנעשה במכונים שהם למעשה מכוני כושר עם פיקוח רפואי ופיזיולוג שמתאים תוכנית שיקום אישי לכל אחדץ התוכנית משלבת פעילות איירובית- הליכה על מסילה וגם תרגילי כוח. תוכנית זו מיועדת למנותחים להתחיל כחודש וחצי עד חודשיים משחרורם מביהח כדי לאפשר ניוד מקסימלי וכדי לאפשר ריפוי מלא מפצעי הניתוח והעלמות כאבים.
בנושא הליכה הרי שמיום השחרןר מומלץ להתחיל ללכת כל יום לפחות 30 דקות כל יום בתחילה במישור ובצורה הדרגתית לעבור לעליות וכן הארכת זמני ההליכה. כמוכן אי אפשר להמעיט בנושא תזונה נכונה.
בהצלחה ןהחלמה מהירה וקלה
בברכה
דר דני פינק- מנתח לב וחזה מרכז רפואי שערי צדק

איתי שלום
לאנשים עם מסתם ותיני דו עלי אשר אבי העורקים שלהם מורחב אכן קיימת לגביהם אזהרה שפעילות גופנית מאומצת שיכול להעלות את לחץ הדם לערכים קיצוניים הרי שקיימת לגביהם הסיכוי המוגבר יותר לדיסקציה (ביתור) אבי העורקים שהינו מצב מסכן חיים. ההנחה הינו שאצל אנשים אלו המחלה היא משולבת של המסתם ושל אבי העורקים ולהם סיכון גבוה יותר לדיסקציה של אבי העורקים.
אם אכן בדיקות האקו מראים שהמסתם הוותיני שלך אינו מוצר ואינו דולף וכי קוטר אבי העורקים הינו תקין(מותאם לפי שטח הגוף שלך- דהיינו שבהנחה שמבנה גופך הינו של אדם ממוצע) הרי שקוטר אבי העורקים אינו עולה על 4 ס"מ- הרי שנטייתי הינו להרשות לך להרים משקולות במקל בינוני ולא משקלים מאד גדולים. מומלץ גם לעקוב אחר ערכי לחץ הדם שלך בזמן מאמץ זה ובמידה וערכי לחץ הדם מאד גבוהים(<200-250) הרי שהייתי נמנע מכך.
בהצלחה
דר דני פינק- מנתח לב וחזה.מחלות אבי העורקים
מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים

תודה רבה על התשובה
איתי

שני שלום
את לא מוסרת מספר פרטים חשובים לגבי אביך כגון גילו, מה תלונותיו ומה עברו הרפוא, האם עבר ניתוחים והאם הוא מטופל באופן קבוע בתרופות.
אנסה להסביר בקצרה את ממצאי האקו- האקו מדגים שהתכווצות החדר השמאלי של הלב ירוד במידה קשה וכן יש לו פגיעה בתפקוד ההרפייה שלו דהיינו בשלב שהחדר מתרפה ואמור להתמלא בדם מהעלייה השמאלית. לא ברורה הסיבה לכך- ייתכן וזה נובע ממחלת לב נרכשת שיש לו כגון מחלת לב איסכמית שהלב סובל מהעדר אספקת דם נאותה עקב היצרויותצ או סתימות בעורקים הכליליים- זהו דבר שניתן לראותו בצינתור בו מדגימים את העורקים הכליליים. במידה וישנן היצרויות הרי שניתן לפותחן בצינתור על ידי החדרת תומכן או במידה וההיצרויות הינם בשלשת עורקי הלב ניתן לשקול ניתוח מעקפים. מה שחשוב לנסות להבין זה האם ההפרעה הזו ביכולת ההתכווצות של הלב הינה הפיכה או לא. ניתן לעשות מבחן "חיות" ללב על ידי מתן תרופה או הזרקת חומר מסומן היכול להדגים האם הירידה הינה הפיכה או לא.
בכל מקרה עלייך לגשת לקרדיולוג המטפל של אביך כדי לקבל תשובה מלאה יותר ולעשות תכנית עבודה להמשך בירור וטיפול של מצבו
בכבוד רב
דר דני פינק- מנתח לב - מרכז רפואי שערי צדק
ירושלים

שירלי שלום

שאלה מאוד חשובה שעולה יותר ויותר לאחרונה בזכות ההתפתחות של החלפת מסתמים אאורטלים בצנתור.
נכון לימים אלו, החלפת המסתם האאורטלי בצנתור מומלצת רק לאנשים שניתוח החלפת מסתם אאורטלי מסוכן מידי עבורם.
הסיבה היא שניתוח רגיל מאוד בטוח ומוכח לטווח ארוך.
מחקרים ראשונים שבדקו את ההחלפה בצנתור לעומת ניתוח לב פתוח הראו שלאחר שנה התוצאות דומות מבחינת התמותה עם מעט יותר אירועים מוחיים אחר החלפה בצנתור. במחקר זה בדקו חולים עם דרגת סיכון מאוד גבוהה לניתוח רגיל ועדיין התוצאות היו דומות.
ברמב"ם אנחנו מבצעים גם החלפה בצנתור וגם בניתוח.
אנחנו ממליצים ומבצעים החלפה בצנתור לחולים עם סיכון מוגבר משמעותית.
לחולים שאינם בסיכון גבוה לניתוח רגיל, אני ממליץ לעבור את הניתוח הרגיל שהתוצאות שלו מצויינות גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך.
באופן אישי לאימך, אין לי מספיק בפרטים ויש צורך לראות את החולה לפני קבלת ההחלטה.
קרוב לוודאי שעדיף גם לה ניתוח רגיל.

בברכה

דר' גיל בולוטין