פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב - יש לך שאלה?

מקובל לתת סטטינים לאחר ניתוח מעקפים גם בגלל האפקט האנטי דלקתי שלהם. ליפיטור לא שווה ערך לסמוביל היא תרופה השייכת לדור קודם אך זה מתבטא בעיקר בתופעות לואי. מי שלא סובל מתופעות לואי, הפרעות בתפקודי כבד וכו' יכול בהחלט להנות מטיפול בסמוביל ואין צורך להתעקש על ליפיטור.

1. יש צורך בחבישת הרגליים לפרק זמן של חודש ימים לאחר הניתוח גם אם לא נלקח וריד. למניעה של יצירת טרומבואמבוליות ברגליים וסכנה מוגברת לתסחיפים ריאתיים.
2. משככי כאבים בהחלט מומלצים במידה ויש כאבים ובמיוחד אם הם מגבילים בתנועה. חזרה לפעילות משפרת את ההחלמה בצורה ניכרת.
3. לא משנה אם לוקחים את הסטטינים בבוקר או בערב העיקר לשמור על נטילה של התרופה בזמן קבוע.

מומלץ לאפשר לסב לפגוש את נכדו. אין בכך כל סכנה. והעידוד מהמפגש יכול לסייע לסב להרגיש טוב יותר ולהחלים בצורה טובה יותר. במידה ואחד הצדדים חולה, מקורר, מצונן. וכו' הייתי נמנע מכך למס' ימים.

ישנה תופעה של אזורים מסויימים בלב שמתכווצים פחות טוב בנוכחות חוסר חמצן או איסכמיה ותפקודם משתפר לאחר טיפול ע"י צנתור או ניתוח מעקפים וחידוש אספקת הדם לאותו אזור.
במיקרים בהם אזור מסויים עבר אוטם והשריר עבר נזק בילתי הפיך והפך לצלקת במקרים כאלה לא יתכן שיפור של התפקוד של אותו אזור.
המושג החולה יתחזק לא ברור לי ויש לנסות להבהיר יותר טוב את המושג הזה על מנת שאוכל להתייחס אליו.

בחלק מהמקרים בהם יש צורך להחליף את האאורטה עקב הרחבה פתולוגית שלה יש צורך בהפסקת זרימת הדם. היום השיטה המקובלת היא שגם בזמן הפסקת זרימת הדם בכל זאת מזרימים בצורה מלאה דם לעורקים שמובילים את הדם למח. בשיטה זו יש זמן בטוח של כשעתיים בהם ניתן לבצע את הניתוח בצורה בטוחה כאשר הסבירות של נזק מוחי נמדדת באחוזים בודדים 1-3%
כמובן שכל הדיון הינו תאורתי מכיוון שאין בידי כל נתון לגבי המקרה הספציפי עליו אתה מספר.
אשמח להיות יותר קונקרטי בשיחה ישירה ביננו.
ההחלמה מניתוח כזה דומה להחלמה מניתוח לב פתוח. לפעמים קצת יותר ארוכה ומדובר בסדר גודל של שבוע עד עשרה ימים במידה והכל עובר בצורה תקינה.

בתסמונת מרפן ההעברה היא אוטוזומלית דומיננתית כלומר דומיננתי על כרומוזום שאינו אחד מכרומוזומי המין

עקב שקימות גורמי סיכון למחלה כלילית של לב מומלץ צינתור לב הבדיקה החי מדויקת.מהבדיקות אחרות אבשרי אקו לב וcardiac ct הבדיקות לא פולשניות דר ו.קרצמן

שלום הילה
לאור התיאור הקליני של כאבים בחזה בזמן מאמץ וגורם סיכון של כוליסטרול גבוה כן ממליץ על צינתור. היום מבוצע בארץ מאות צינתורים כל יום, בסיכונים בצינתורים נדירים אך קיימים כמו דימום, הפרעות קצב ועד אוטם חריף אך שוב אני מדגיש שהסיכון נמוך. לגבי אפשרות אחרת יש CT קורונארי (מה שנקרא בשפה העממית צינתור וירטואלי) שבו מזריקים חומר ניגוד והחולה עובר CT.

מר כהן הנכבד
יש פתרון פולשני לבעייה שלך והוא לא בניתוח אלא בצנתור. יש ברמב"ם קרדיולוג מצויין בשם ד"ר בולוס שיודע לצרוב את המוקדים שגורמים לפרפור ותוכל לפנות אליו דרך המחלקה הקרדילוגית
במידה ותרצה שנעזור לך ביצירת הקשר אתה מוזמן להתקשר למחלקה לניתוחי לב בבית חולים רמבם ואנו נסייע לך לקבל את הטיפול המתאים
ד"ר כהן
048542631 048542412

בהחלט קיים סיכוי סביר שהפרוצדורה של החלפת מסתם בעתיד לפחות בחלק מהמיקרים תעשה בצנתור. כיום הפרוצדורה הזו נסיונית בלבד והתוצאות לא מספקות ולא ברורה התוצאה לאורך זמן אבל בקצב ההתפתחות האדיר של המחקר והטכנולוגיה יתכן בהחלט שבעתיד זו תהיה אפשרות טיפולית סבירה.

במידה והכאבים משתנים בעוצמתם עם שינוי תנוחה או שיעול או הרמת ידיים מקורם בעיקר מבית החזה עצמו כלומר כאבי שרירים ועצמות ולא כאבים מהלב ואלה כאבים אופיניים למצב של אחרי ניתוח מעקפים והם בד"כ חולפים עצמונית עד מס' שבועות לאחר הניתוח. ניתן לקחת מס' תרופות משכחות כאבים ונוגדות דלקת על מנת לשכך את הכאבים הללו ובד"כ יש פיתרון לבעייה.
קיים קושי להמליץ על תרופות ספציפיות בפורומים מסוג מסיבות מובנות אך אשמח לסייע במידה ותצרו עימי קשר
בברכת החלמה
עובד כהן

לצערי הרב אין אפשרות להבין מהתאור שלך האם הבעייה נובעת מהמסתם או ממשהו אחר.
את התשובות לשאלתך את צריכה לקבל מהקרדיולוג שלך שעוקב אחרייך לאורך זמן ומכיר את מידת המחלה ואת קצב ההתקדמות שלה לפי בדיקות אקו חוזרות
ממליץ על ביצוע בדיקת אקו במאמץ או דובוטמין אקו ולראות האם בזמן מאמץ של הלב מחמירה הדליפה ....

שלום רב התשובה הינה בערבון מוגבל מאחר ואין בידי את החומר הרלוונטי של החולה אך מהמעט שאפשר להבין מהשאלה התשובה שלי להלן: 1. לפי הספרות הרפואית לחולה שיש מחלה כלילית קשה עם תפקוד לבבי ירוד יהנה מניתוח מעקפים. לגבי הסיכון של הניתוח שוב תלוי בניתונים של החולה. 2. לגבי החודש הקרוב יש להמנע ממאמצים ובכל כאב חזה ולו קל יש לפנות מייד לבית חולים. 3. הקפדה על לקיחת התרופות הקבועות.

נא לפנות לרופא תעסוקתי של קופת חולים. תודה רבה

טינה שלום
השיטה של שימוש בעורק מ"הבטן" מהעקומה הקטנה של הקיבה היה נסיון שעלה לראשונה לפני מס' שנים כשניסו למצא תחליף מלא לורידים ע"י עורקים. באופן הדרגתי הפופולריות של הפעולה ירדה ואני לא מכיר מרכז כלשהו שמשתמש בעורק הנ"ל באופן רוטיני.
החסרונות העיקריים היו פתיחה של הבטן וסכנה של הרניה בעתיד. כאשר במקביל לא הוכח כל יתרון לשתל עורקי לעורק הימני של הלב שלשם למעשה יועד עורק הקיבה.
כיום מקובל להשמש בשני עורקי החזה במנותחים צעירים יחסית עד גיל 65 ובעורק חזה השמאלי וורידים במנותחים מבוגרים יותר (קיימת גמישות בנושא לפי המקרה) ובכל מקרה בד"כ מקובל להשתמש בשתל ורידי למעקף לעורק הימני.

שלום

בדר"כ מקובל לשים מסתם ביולוגי מעל גיל 65.
אולם, יש הגיון ברצון שלך לקבל מסתם ביולוגי בגיל צעיר יותר ולחסוך את הטיפול בקומדין. צריך לקחת בחשבון שבעוד 10-15 שנים תזדקק כנראה לניתוח נוסף להחלפה המסתם. הסיכון בניתוח חוזר אינו יותר גדול מהסיכון המצטבר שיש בטיפול בקומדין במשך 10-15 שנים.
לפי התיאור שלך סיכוי לא גדול שניתן לתקן את המסתם, אבל צריך לראות את האקו כדי לתת תשובה ברורה.
אם תרצה ייעוץ נוסף אתה מוזמן לקבוע פגישה דרך המזכירה מיכל 04-8542631

בברכה
דר' גיל בולוטין

שלום, מנתחים בכל העולם ממליצים בשימוש במסתם מכני עד גיל 60-65,אבל יש ניסיון לא גדול גם בתיקון -ללאהחלפה-במסתם אאורטלי בעל 2 עלים בגרמניה ובלגיהי לא ידוע על תוצעות מספיק רחקות דר ו.קרצמן