פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב - יש לך שאלה?

הניתוח מבוצע בד"כ ע"י מנתחי כלי דם ולכן השאלה אמורה להיות מופנית אליהם ולא אלינו.
בהצלחה בניתוח.

שלום יעקוב.
במחלקת ניתוחי לב עושים ניתוחי מעקפים לפי הנחיות של הקרדיולוגים ומנתחי הלב בישראל ובעולם. ז"א יש אינדיקציות ברורות לעבור ניתוח מעקפים. ההנחיות האלו הם לפי מחקרים אשר הראו שניתוח מעקפים הבאנדיקציות המקובלות מוריד תמותה ותחלואה. לכל חולה אשר מועמד לניתוח מעקפים מוסבר לו בדיוק מה הסיכוניןם של הניתוח לעומת הסיכונים ללא ניתוח ובוודאי שההחלטה הסופית היא של החולה. יש לציין שהחולים אשר מתקבלים למחלקה שלנו עברו את הבירור אצל הקרדיולוגים וההחלטה על המלצה לניתוח מתבצעת לאחר דיון בין הקרדיולוגים ומנתחי לב.
דר סאמר דיאב

שלום רב
לגבי שאלתך באשר למדיניותינו לצורך בניתוח - קיימות הוריות די ברורות מתי יש צורך בניתוח ומתי יש צורך בטיפול ע"י צנתור לגבי עורקים חסומים, או בעלי היצרות בשריר הלב.
עיקרי העקרונות המנחים אותנו הם יש להפנות חולה לניתוח כאשר יש לו היצרות של מעל 50 בעורק השמאלי הראשי או כאשר יש מחלה בשלושה כלים ומעלה או בשני כלים ממערכות שונות באספקת הדם ללב במידה והחולה סכרתי, או במידה והיה כשלון כלשהו בצנתור לפתור את הבעיה. כמו כן יש נטייה להפנות את החולה לניתוח בקלות רבה יותר במידה וכבר קיימת מידה מסויימת של אי ספיקת לב כתוצאה מפגיעה מאוטם קודם בשריר הלב.
אלה הם עיקרי המיקרים בהם חולים מופנים לניתוח והוכח בעבודות מדעיות כי במיקרים אל התוצאות כלומר תוחלת חיים וחופש מהתקפי לב ואשפוזים חוזרים גבוה יותר לאחר ניתוח בהשוואה לצנתור. במידה והחולה לא שייך לאחר מהקטגוריות הללו ניתן ורצוי לטפל בו ע"י צנתור.
זו המדיניות שלנו ובכנות מתוך הבנה לחשיבות הנושא אנו שוקלים בכבד ראש כל מקרה לגופו ורק במצב בו אנו משוכנעים כי קיים יתרון לניתוח רק אז החולה מנותח.

אנו הפסקנו לפני כ 10 שנים להתייחס ל CARTIA כגורם המשפיע על דימום ומנתחים את כל החולים שלנו ללא הפסקת התרופה. הנוהל הזה קיים למיטב ידיעתי בכל המחלקות לניתוחי לב בארץ וככל הנראה גם בעולם.
אני מודע לעובדה שבמחלקות אחרות כמו אא"ג פלסטיקה ועיניים יש מנתחים שלא מוכנים לנתח אם קרטייה וכבודם במקומם מונח ויש להשמע להנחיותיהם.
המלצתי היא להחזיר את הקרטיה בימים הראשונים לאחר הניתוח

מה למעשה קרטיה עושה ?? באיזה מקרים היא ניתנת..

שלום שחר.
מאות אנשים עוברים ניתוח מעקפים ביום ברחבי העולם. לגבי הסיכונים בניתוח זה תלויים מאוד במצב הבריאותי של החולה, למשל איזה מחלות נוספות יש לו כדוגמה: סכרת, יל"ד , יתר שומנים בדם, מחלה בכלי דם, עישון, מחלה ריאתית, מחלה כליתית וכו.... ז"א הסיכון שונה מחולה לחולה.
כיום אחוז ההצלחה לניתוח מעקפים בחולה רגיל ללא בעיות מיוחדות מתקרב ל- 99% הצלחה.
לגבי מיקום ביצוע הניתוח, אזי שוב תלוי בניתונים של החולה במידה והחולה נמצא בסיכון גבוה ( הרבה גורמי סיכון ןמחלות נלוות) ממליץ לעבור את הניתוח בבית חולים שיש בו את כל התשתית לטיפול בחולים אלו.
בהצלחה.
דר דיאב סאמר

שלם רב! לאחר ניתוח מעקפים מה הסבירות או הגורמים לבעיות חוזרות בלב שיצריכו חס ושלום ניתוח נוסף? מה הדרך הטובה ביותר למנוע בעיות חזרות במידה ולא מדובר במשהו שלא בהישג ידינו?

שלום שחר
בניתוח לב אנחנו לא מרפאחם את המחלה אלא עוקפים את עורקי הלב החסומים או המוצרים. וכך שריר הלב שלא קבל חמצן בכמות מספקת אחרי הניתוח יקבל את החמצן הדרוש לפעילות שלו. חולים שעוברים ניתוח לב ,ברובם המכריע, נהנים מהניתוח ע"י כך שלא חשים בכאבים בחזה והחולים חוזרים לפעילות היום יומית שלהם..
אך עדיין קיים סיכוי שהמחלה דהיינו, כאבים בחזה, קוצר נשימה ואי סבילות למאמץ, שתחזור. הסיכוי הזה תלוי בהרבה גורמים:
1. עישון, יש להפסיק עישון לתמיד.
2. דייטה נכונה והורדת שומנים וכולסטרול בדם.
3. איזון ל"ד במידה ויש.
4. איזון סכרת במידה ויש.
5. פעילות ספורטיבית יום יומית.
6. התמדה בלקיחת התרופות
במידה ומקפידים על הנזכר לעיל אזי יש סיכוי גדול מאוד להנות מהניתוח.
גרם אחר שמשפיע על המחלה הוא גורם גינטי שאין עליו שליטה אך עדיין אם מקפידים על אורח חיים שבו דואגים לסעיפים הנ"ל החולה יהנה מאוד.
דר סאמר דיאב

יש לבצע את הניתוח החוזר רק במידה וקיימת בעיה של אי ספיקה של המסתם או היצרות שלו או שאתה נהיה סמפטומטי. במידה והכל בסדר יש צורך במעקב בלבד.

בברכה
עובד כהן

יערה שלום

בארץ בוצעו כבר מספר ניתוחים של החלפת המסתם האורטלי בעזרת צנתור, או דרך העורק ברגל או דרך חתך קטן בבית החזה. בשני המקרים מדובר בהשתלת מסתם ביולוגי ללא פתיחת עצם החזה וללא שימוש במכונת לב ריאה. בעולם, בעיקר באירופה בוצעו כבר מאות ניתוחים כאלו.
בשלב זה הניתוח מתאים רק לאנשים מבוגרים עם גורמי סיכון מרובים שאינם מתאימים לניתוח הרגיל.
הסיבות הן רבות:
1. מדובר במסתם ביולוג. המסתמים הביולוגים הרגילים מחזיקים מעמד כ 15 שנים אצל אנשים מבוגרים ורק כ 5 שנים אצל צעירים. כך שהשיטה החדשה לא מתאימה לאנשים צעירים.
2. התוצאות בינתיים פחות טובות מהתוצאות בניתוח רגיל ולכן אם המועמד במצב כללי סביר וגם בגיל שמונים, עדיין מומלץ הניתוח הרגיל.
3. מדובר במסתם ביולוגי חדש ועדיין לא ידוע האם הוא יהיה טוב כמו המסתמים הביולוגים הרגילים.

אז למי מתאים הניתוח החדש:
1. לחולים מבוגרים עם גורמי סיכון רבים לניתוח רגיל.
2. חולים עם קלציפיקציות קשות באורטה (פורסליין אאורטה)

יתכן שבעתיד הנתוח יתאים ליותר חולים.
כן, יש סכנת תמותה בניתוח זה.
המדיניות הזאת זהה בארץ ובחו"ל.

בברכה

דר' גיל בולוטין

שמשתילים בצינתור מחזיקים 5 שנים? או ביולוגים בכלל? כי הבנתי שהביולוגים הרגילים כששמים לאנשים צעירם מחזיקים גם 10 שנים לא? ובמה זה תלוי אורך הזמן? באורח החיים של המטופל? או רק בגילו? תודה

יערה שלום המסתמים הביולוגים הטובים ביותר שישנם כיום בשוק מחזיקים כ 15 שנים בחולים מבוגרים ובין 5 ל 10 שנים ככל שהולה צעיר יותר. אין קשר ברור לסיגנון החיים וכנראה מדובר יותר בתהליכים של קלציפיקציות עקב פעילות אימונית מוגברת. למסתמים שמושתלים ללא ניתוח מלא אין עדיין ניסיון ממושך ולכן לא ניתן לדעת כמה זמן יחזיקו מעמד. מסיבה זו ועוד רבות, בשלב זה הניתוח לא מוצע לצעירים. יתכן שהדבר ישתנה בעתיד הרחוק. בברכה גיל בולוטין

יש ניתוחי לב המבוצעים באמצעות ציוד טורקוסקופים ברובם הגדול עושים גם חתך באורך של 3-4 ס"מ בין הצלעות אך ישנם גם ניתוחים ללא ביצוע חתך זה. השכיחים שביניהם הם תיקונים או החלפות של המסתם המיטרלי, החלפה של המסתם האאורטלי וניתוחים לצריבה של העליות לצורך טיפול בפרפור פרוזדורים. ברוב המקרים הללו יש צורך כמובן בציוד מיוחד, אימון מיוחד של
המנתחים וחיבור למכונת לב ריאה דרך המפשעה בדרך כלל או בדרכים נוספות כמו בעורק גדול בכתף וכ'
מעבר לשיטה הפתוחה נעשה כאשר יש מצב היוצא מכלל שליטה כגון דימום גדול או בעיות אחרות שלא ניתן לפתור בדרך מינימלית.
אצלינו ברמבם ניתוחי תיקון הסתם המיטרלי בשיטה מינימלית נעשה דרך קבע ולאחרונה אנו מתחילים לבצע ניתוחים לצריבה של העליות לצורך טיפול בפרפור פרוזדורים במידה ומתעוררות שאלות בנושאים אלה אשמח לענות

לפרוסקופים להחלפת מסתם אורטלי? היתכן?

יש ניתוחים עם חתך מינימלי להחלפת המסתם האאורטלי למיטב ידיעתי הניתוח מבוצע באיכילוב זה לא בדיוק ניתוח טורקוסקופי קלאסי אבל יש נעשה חתך קטן ללא פתיחה באמצע בית החזה - לפרטים ניתן לפנות לד"ר שרוני או פרופ' אורצקי

הכי טוב באיזור המרכז לניתוחי מסתמים? אני חושבת ששמעתי על הניתוח הזה שהחתך מעל השד וזה די לא אסטטי לזה אתה מתכוון? תודנ

לצערי הרב השמועה ששמעת לא נכונה. הראשון שימציא דבר כזה יזכה בפרס נובל ויציל מליוני אנשים.

יערה
מבחינת פעילות גופנית נראה לי שעיצוב גוף שלא כרוך במאמץ פיזי ניכר ואין בו כדי להאיץ את פעילות הלב הרי שאפשר בצורה קלה עד מתונה.מבחינת החתך הניתוחי הרי שהצלקת העורית יכולה להיות יחסית קצרה משהו כמו 7-9סמ- אך עצם החזה נפתח לכל אורכו או כמחציתו. אין הבדל בין מסתם פרה למסתם חזיר לשניהם יש אותו רמת ביצוע ואורח חיים.ישנן דווחים שכביכול למסתם הפרה יש אורך חיים קצת יותר ארוך -לשניהם סדר גודל של כ10 שנים.לאחר הניתוח לאחר תקופת החלמה של כ6 שבועות תוכלי לעסוק באיזה פעילות ספורטיבית שתבחרי- מרתון,טריאתלון וכדומה. בהצלחה
דני פינק

יערה שלום

כמו שכתבתי, מצד אחד אין צורך לרוץ לניתוח, מצד שני צריך לוודא שאת באמת לא סימטומטית.
בקשר לסוג המסתם:
בגילך בדר"כ מקובל להשתיל מכני.
אבל יש גם אפשרויות אחרות שתלויות ברצונות שלך.
בסופו של דבר נוכל לתת לך את כל הנתונים וההחלטה צריכה להיות שלך.

בברכה

דר' גיל בולוטין

יערה שלום

אם אומנם אין לך שום סימפטומים ותפקוד החדר השמאלי תקין לחלוטין, אפשר להמתין.
יש רופאים שימליצו ללכת לניתוח כבר עכשיו, אבל זו לא שגיאה להמתין.
השאלה אם באמת אין לך סימטומים כמו קוצר נשימה או לחץ בחזה בזמן ביצוע מאמצים.
חולים רבים מורידים בתפקוד כדי להימנע מקוצר הנשימה ובעצם הם צריכים להיות מוגדרים סימטומטים.
זה נכון שיש תמותה גבוהה בקרב חולים עם היצרות קשה של המסתם האורטלי, אך זה בקרב החולים עם סימטומים של קוצר נשימה, לחץ בחזה או אירועי התעלפות במאמץ.

בקשר לסיכון בניתוח, הוא מאוד נמוך לאישה צעירה ובריאה.
אם תרצי הסבר יותר מפורט ועזרה בקבלת החלטות את יכולה לתאם פגישה.

בברכה

דר' גיל בולוטין

אבל אני עדין עושה הליכות ובעליה אני מגיעה לדופק 140 ללא קוצר נשימה כשאני עולה 2 קומות לפעמים אני קצת מתנשמת זה נקרא קוצר נשימה? איך אתה מגדיר קוצר נשימה? מעבר לזה אין לי כלום! ומתפקדת כרגיל רק מוגבלת קצת מהפחד תודה ד"ר על תשובתך המהירה:-)

השתוממו על מפל הלחצים שלי ואמרו שאנשים בכלל לא מגיעים למפל שכזה וממפל לחצים של 80 כבר מתנתחים ושאני צפויה למות:-) מהי דעתך?

יערה שלום
בהמשך לשאלותיך-לגבי השאלה האם נכון ש50% תמותה תוך שנתיים- הרי שאלו נתונים התייחסים לחולים עם היצרות קשה של המסתם עם סימפטומים של אי ספיקת לב- מכיוון שלדברייך את אסימפטומטית דהיינו אין לך תלונות הרי שזה לא תופס לגבייךץ
אני הייתי מציע לך לעבור מבחן מאמץ עם אקו לב שיבדוק מה קורה למפל הלחצים אצלך בעת מאמץ.אני חושד שהוא יעלה אצלך ומבחינתי זה כמעט שווה ערך להיותך סימפטומטית ובמקרה זה הייתי ממליץ לך לעבור את הניתוח בעתיד הקרוב. מכל מקום לא מומלץ לבצע מאמצים גדולים בוודאי שלא הרמת משקולות וכן מומלץלהגביל את הפעילות האיירובית שלך.
לגבי בחירת המסתם אין מניעה להשתיל מסתם ביולוגי ולא תזדקקי לנטילת קומדין אך עלייך לדעת כי במקרה זה תצטרכי לעבור ניתוח נוסף בעוד כ-10 שנים עקב התבלות המסתם וחוזר חלילה אם תבחרי אז לקבל מסתם ביולוגי נוסף.רמת הסיכון הניתוחי שלך נמוך ביותר וניתן לבצע אותו עם חתך עורי נמוך יחסית כך שתוכלי ללבוש בגדים עם מחשוף. אשמח להרחיב את הדיבור אם תרצי מספר הפלאפון שלי רשום באתר
בכבוד רב
ד"ר דני פינק

בין 86 לפני הניתוח היה פעיל וכושר גופני טוב לאחר הניתוח סובל מעודף ליחה ומתקשה להוציא אותה בעצמו ולכן הוא מונשם כבר שלושה ימים ומנקזים לו את הליחה עם צינור דרך הגרון, מה אפשר לעשות מהר כדי שיפסיק לסבול מאי הנוחות של הצנרת.
תודה

לימור שלום

הנושא קשור יותר לרופאים שמתמחים בתחום הפרעות קצב. אני ממליץ לפנות לאלקטרופיזיולוג (קרדיולוג שמתמחה בתחום) ולקבל את עצתו, לאחר שיראה את תוצאות בדיקות ההולטר שלך.
בחיפה יש את דר' בולוס, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה ברמב"ם.

בברכה

דר' גיל בולוטין

בעיקרון פלויקס מגביר שכיחות של דמם בצורה משמעותית ולכן לפני כל פרוצדורה כירורגית משמעותית יש להפסיק את הפלויקס לפחות לחמישה ימים.
מכיון שלא כתבת איזה סטנט הושתל לך אפרט לגבי שני הסוגים
עם זה סטנט מצופה יש סיכון מאד גבוה להפסיק את הפלויקס למשך שנה
עם זה סטנט לא מצופה יש סיכון גבוה בחצי שנה ראשונה וסיכון בינוני בחצי השנה השניה
לגבי עקירות שיניים ניתן לבצע את העקירה תחת טיפול בפלויקס אך רצוי שרופא השיניים יהיה מנתח פה ולסת ולא רופא שיניים רגיל, שידע כמובן שאת לוקחת פלויקס ובמידה ויהיה דימום לאחר העקירה - הכוונה לדימום חריג יהיה מוכן עם תרופות כמו הקסקפרון או תכשירים אחרים.
בבית החולים רמבם קיימת מרפאה פה ולסת המנוסה מאד בעקירות תחת טיפול בפלויקס ואני ממליץ לפנות אליהם לביצוע העקירות.
מקווה שהתשובה מספקת - בכל מקרה ממליץ לא להפסיק את הפלויקס לפני שנה מהשתלת הסטנט
בהצלחה

ישנם גורמי סיכון רבים למחלת לב.
העיקרים:
1. יתר לחץ דם
2. סכרת
3. ערכי כולסטרול גבוהים.
4. עישון
תורשה

רק על התורשה אין לנו השפעה. כלומר אם תדאג להקטין את כל שאר גורמי הסיכון, תקטין את הסיכוי ללקות במחלת לב. יש סיכוי טוב שלא תצטרך ניתוח מעקפים כמו אביך, או תזדקק לטיפול בגיל הרבה יותר מבוגר.

בברכה

דר' גיל בולוטין

ישנם גורמי סיכון רבים למחלת לב.
העיקרים:
1. יתר לחץ דם
2. סכרת
3. ערכי כולסטרול גבוהים.
4. עישון
תורשה

רק על התורשה אין לנו השפעה. כלומר אם תדאג להקטין את כל שאר גורמי הסיכון, תקטין את הסיכוי ללקות במחלת לב. יש סיכוי טוב שלא תצטרך ניתוח מעקפים כמו אביך, או תזדקק לטיפול בגיל הרבה יותר מבוגר.

בברכה

דר' גיל בולוטין