פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום,

לצערי, יש לי היסטוריה של הפרעות חרדה והייתי מטופל בכדורים עקב כך. לא יכולתי לשרת בצה''ל וניתן לי על כך פטור.
האם זה מהווה חסם במידה וארצה להיות פסיכולוג קליני? (אני מניח שבתור פסיכולוגים, אתם יודעים).

שלום אני בת 27 מתמודדתי עם התקפי חרדה במשך שנתיים מטופלת בכדורים ושיחת דרך בראות הנפש המצב השתפר במשך התקופה אבל יש לי עדין התקפים.
שנתי כדורים פעמים אבל אין לי התפתחות משמעותי בראות אני מרגשה לפעמים שאני אולי לא מטופחת בדרך הנכונה.
ואך אני יכולה לקדם את עצמי. אני לא עובדת המשך השנתיים כי אני לא יציבה מספיק .


תודה על האתר.

במשך 4 השנים האחרונות סבלתי מחולשות וסחרחורות על רקע לא מוסבר, הייתי אצל כל הרופאים ועשיתי את כל הבדיקות, אך לא מצאו שום דבר.
לפני כחודשיים קיבלתי תפקיד חדש הכרוך בהמון לחץ והרבה עבודה, ומאז התחלתי להרגיש קוצר נשימה קושי בבליעה שהלך והחמיר לחרדות מטרידות. אני הולכת לעבודה אך זה כרוך בהמון סבל אני מרגישה שקשה לי לנשום, ידיים קרות והתכווצות של שרירים בפנים כמעין שיתוק.
לפני חודשיים התחלתי טיפול פסיכולוגי בגישה הפסיכודינמית, עוד לפני שהחרדות הגיעו לרמה של הימנעות ( לצאת לעיר, לנהוג וכו'), כמו כן התחלתי טיפול טבעי המשלב לקיחת כדור גאבא, אומגה 3,סטביליום), יש שיפור אך נראה לי שהדרך ארוכה וקשה לי מאוד.
אני מרגישה שהטיפול הפסיכולוגי עוד לא נותן את אותותיו, האם זה בכלל טיפול יעיל וכדאי להמשיכו? כמו כן האם כדאי להמשיך טיפול טבעי, שאכן מראה על שיפור אך עדיין זה לא חיים נורמלים? אני פוחדת שאם אקח טיפול תרופתי קונבנציונאלי זה יהיה לאורך זמן,( אולי אפילו שנים) ואני חושבת אולי להביא עוד ילד. אני בחורה צעירה, בת 38 וממש אובדת עצות אני מרגישה שפשוט אני לא יכולה להמשיך את חיי כך , מה לעשות?
תודה רבה.

שלום, הבעייה שלי היא כזו:
אני בן 34 וחברתי בת 29. אנחנו כבר ביחד שנה וחודש וגרים כבר 8 חודשים.
הקשר בינינו רציני טוב וחזק למרות שהיו עליות וירידות אך סה"כ קשר שמתפתח.
חברתי, אופטימית וחייכנית בדר"כ,תומכת ודואגת ויש בינינו אהבה ומשיכה ואנו חושבים להתמסד בעתיד.
חברתי היא מרקע משפחתי די קשה: היא גרושה ללא ילדים, הוריה התגרשו בגירושים מכוערים ודודים שלה תובעים את חברתי על הירושה. למרות שאני לא מעורב בכך אישית הדבר משפיע עליי לא טוב נפשית ויחד עם זאת אני תומך בה.
במהלך הקשר היו לי 3 פעמים הפרעות חרדה קשות שנבעו מטון כועס בזמן ריב ואפילו רק ממבט כועס. למרות שהתפייסנו אחר כך. נכנסתי להתקפי חרדה קשים : כאבים מטורפים בחזה , תחושה כאילו של התקף לב, נשימות קצרות וכו'. כשאני בזמן התקף עולות לי מחשבות על פרידה כיציאה מהלחץ אבל אח"כ ההיגיון מחזיר אותי למציאות וכיוון שאני אוהב אותה אני עובר הלאה. הבעייה שהתקף חרדה יכול להימשך אצלי גם שבוע. אני מטופל אצל פסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי שחושף אצלי את הפחד כדי שאוכל להתמודד איתו אבל זה מכניס אותי לעוד יותר לחץ. מה לעשות? האם אצטרך לקחת כדורים כל חיי? אשמח לתשובה, עידו.

שלום,
שמי רווית, אמא לתאומות בנות שבע כיתה ב.' שנה שעברה שעלו לכיתה א' אחת מהן חוותה קושי רב ומשבר גדול בבוקר בבית הספר. כל בוקר הייתה בוכה ונסערת מאד ולא נתנה לי ללכת. היא טופלה שנה שעברה אצל פסיכולוגית ילדים למשך חצי שנה חל שיפור לבסוף מצאנו לנכון שאפשר להפסיק את הטיפול. כשעלתה לכיתה ב' חזרו כל הסימפטומים של שנה שעברה. קשה לה מאד לשחרר אותי בבוקר.חשוב לציין שהמורה לא הוחלפה והיא בכיתה עם אותם ילדים. יש לה מורה מדהימה!!!!!!! וגם היא מאד מקובלת בין חברותיה ועדיין יש לה קשיים של פרידה בבוקר. מה עושים????בעיה נוספת שקיבלנו חוזר לרשימת הצגות שיהיו בשנה זו והיא מסרבת בתוקף ללכת. האם לוותר לה? או עלינו לשלוח אותה ולתת לה להתמודד עם הפחדים? המורה ייעצה לנו לשלוח אותה והיא תיהיה אחראית עליה גם עם תצטרך לשבת ליידה ולהחזיק לה את היד. בתודה מראש על הייעוץ רווית.

אני בת 28 אמא לשני בנים מקסימים ( 4 וחצי ו שנה וחצי ) לפני כחצי שנה הייתי בלחץ בעבודה ובאותה התקופה נגנב לי האוטו לאחר כשבוע הרגשתי לחצים בחזה ובעקבות זה קיבלתי כעבור כשבוע נוסף התקף חרדה ופונתי לבית חולים שם לא נתנו לי שום טיפול ונשלחתי הביתה והדבר הוביל אותי לאט לאט למצב של דיכאון שהתבטא באי יציאה מהבית וחשש להיכנס לקניונים התחלתי לחשוב שאצא מדעתי ושאני עלולה לגרום נזק לעצמי או לסביבה ( מחשבה מש לא הגיונית ) אך בכל פעם חשבתי על זה ונכנסתי לחרדה איומה שבא לידי ביטוי בלחץ בחזה הקאות שילשוליםוגל חום נוראי בכל הגוף ניגשתי לרופא המשפחה שרשם לי מיד ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביום וניטלין חצי כדור בוקר חצי כדור צהריים וכדור בלילה והאמת שזה ממש עזר לי והרגשתי נהדר חזרתי לעצמי התחלתי לצאת וכמובן לשמוח ולחייך וירדתי ליטול רק חצי כדור ניטלין בבוקר וציפרלקס בבוקר אבל מאז יש לי ימים בהם קופצות לי מחשבות פתאום על מוות ועל אנשים שהתאבדו והדבר מכניס אותי לחרדה איומה וכל התסמינים מופעים שוב, השבר מופיע במיוחד אם אני שומעת על מישהו שמת או יתאבד בחדשות או על אמא שהזיקה לילדים שלה ואני ממש בלחץ יומי וחרדה כל היום, כאשר אני מעסיקה את עצמי הכל נעלם כלא היה ואני חשה נהדר אבל אם פחד מסוים שמא המחשבה תשוב בנוסף אני לא ישנה טוב בזמן האחרון, האם זה נחשב מחשבות טורדניות? רציתי רק לציין שאני מנסה לדבר הרבה בטלפון על מנת לדחות את המחשבות והדבר עוזר אבל זה קצת לא הגיוני האם הטיפול שקיבלתי אמור לעזור למצבי או שמא לפנות לעזרה אחרת אני מרגישה שזה משתלט לי על אורך החיים התקין ומשרה בי פחד איום.
תודה רבה על העזרה

שלום,

התחלתי טיפול בציפרלקס לפני 5 ימים, במינון של חצי כדור (5 מ"ג), כרגע ללא תופעות לוואי משמעותיות, חוץ מסחרחורת קלה לעיתים או קושי לישון בלילה.

בעוד כיומיים אני אמורה לעלות לכדור שלם (10 מ"ג).

שאלתי היא, האם צפויות לי תופעות לוואי שונות מאלו שחשתי עד כה בעקבות העלאת המינון?

תודה רבה!

שלום ,
אני סטודנטית, סובלת מזה כשנתיים מחרדה והתקפי פאניקה. אני מטופלת אצל פסיכולוגית וזה עוזר לי מאוד.
לפני חצי שנה ניסיתי לשלב טיפול תרופתי- ציפרלקס. הכדור החמיר את המצב, הפך אותי לדכאונית ולא התאים לי. הפסקתי ליטול אותו. בזמן האחרון בעיקר מתוך הרצון ללמוד באוניברסיטה בנחת חשבתי לנסות כדור אחר, הרופאה נתנה לי סרוקסט.
החלטתי לנסות לברר קצת על הכדור מעבר-דרך פורומים/מאמרים וכו' וגיליתי שזהו אחד הכדורים בעלי תופעות הלוואי הקשות ביותר..
רציתי לשאול- א. האם אני צודקת? ב. עד כמה סרןקסט באמת יעיל לטיפול בחרדות?
אני מאוד חוששת לעבור שוב את מה שעברתי עם הציפרלקס..
אשמח מאוד לתשובתך.
סטודנטית

שלום רב ואשמח לעזרתך...
קורה לי ממש משהו מוזר לאחרונה (זה חוזר בפעם שניה ) אני חשה חרדה ומחשבות של פחד כגון לאבד שליטה ולפגוע במישהו פיזית,פוחדת לאבד או לפגיע בקרוביי, אני כל הזמן נמצאת במחשבות כאלה שלא עוזבות אותי וזה גם פוגע לי בכושר ריכוז והקשבה יש לציין שזה חוזר לי בפעם שניה ,פעם ראשונה היתה לפני כשנה וחצי כאשר התחלתי לחוש סחרחורות ודפיקות לב ולא נמצא אצלי כלום התחלתי לקרוא באינטרנט על חרדה והתסמינים שלה וישר הגעתי למסכנה שמדובר אכן בזה ,כמובן שפניתי לפסיגיאטר של קופ"ח שללא בעיה רשם לי ציפרלקס אך הרגשתי שתרופה לא ממש מויעלה והתופעה חלפה בעזרת עבודה "עצמית", ועכשיו הסיוט שוב חוזר לי...
האם מדובר בחרדה נפוצה ?אולי OCD?
אני ממש מפחדת ממחשבות אלו ולא מבינה איך הן הגיעו אלי,
אשמח באם תוכל לעזור.
תודה רבה

שלום רב. לפני כי שנתיים הייתי צריך לעשות בדיקה וחשבתי שיש לי סרטן.
הבדיקה הייתה תקינה אבל פחד נשאר.מ אוטו רגה כל דבר שלפמים מציק לי מבחינה בריעותית-אני פוחד שזה סרטן.רק אחרי בדיקות אני נרגע-אבל זמן עד קבלת בדיקות קשע לעבור וגם ולא לכל בדיקות שולחים.
גם מצב רוח בזמן אחרון לא משהו.
מה מחלה הזאת ואיך לטפל בה-קדורים או פסיכלוג?

אני מאוד סובל מזה.

תודה מראש

הפגיעה המוחית לבין הפגיעה בעין שהיא אמנם חלק מהמח אבל היא לא קשורה למנטליות, לזיכרון וכו', ורק בדיעבד ולאחרונה , שזה אחרי המון שנים, גיליתי את הכל ואני מחכה למכתב עבור רופא המשפחה מנוירואופתלמולוג פרטי שמצאתי השנה, בעקבות אבחנה שהיתה חשודה בעיני של נוירולוגית בקופת חולים שנשלחתי אליה ע"י רופא הכמשפחה. אני לא רוצה ללכת לרופא משפחה גם אם אני מצוננת כמו עכשיו, בגלל שהנוירולוגית שלחה לו אבחנה של פטוזיס , על סמך המראה החיצוני, בשעה שמעולם לא אובחן אצלי בוודאות פטוזיס, והנוירואופטלמולוג קבע שהדבר נובע מספיגת שומן שהיתה, ואני מחכה למתי שהוא יכתוב לי מכתב בשביל ללכת איתו לרופא המשפחה.
אני אלך אחר כך לרופאי עיניים שמבינים בתחום הזה ואולי אצליח לתקן, אבל עצוב לי מאוד ששנים נשרפות ודכאונות מתפתחים בגלל אבחנות מטומטמות שאנשים רגילים ופשוטים לא מסוגלים לשלול בקלות ובמהירות. אני מבקשת התייחסות גם לזה. תודה.

יש לכם הנחיות או המלצות מתי כדאי ללכת לטיפול פסיכולוגי, מתי לא צריך או כן צריך טיפול פסיכיאטרי וכדומה. כשאנשים לא מונחים נכון הם עלולים להסתבך מאוד ואכן מסתבכים מאוד וזה מגיע עד לקיצוניויות שנמשכות שנים ומסתיימות במפח נפש או אשפוז ו/או פיתוח הזיות ואף התאבדות. המצב מאוד פרוץ ואין הגנה לאנשים מפני הדברים האלה, בפרט כשאין להם אמצעים להתגונן מפניהם. אני שואלת למה זה ככה.

פגיעת ראש שהופניתי אליו מביטוח לאומי ובעקבות התרשמות שלי ממקרה אחר לגמרי:
פסיכיאטריה לא מלמדת סדר וארגון, פסיכולוגיה לא מלמדת סדר וארגון, והנפש צריכה סדר וארגון.
בלגן מכניס לסטרס ודברים אחרים גם, וטיפול בסמפטומים לא פותר את הדברים האלה, וטיפול בשיחה לא מאתר אותם בכלל. אנא הגיבו.

אני סובלת מקוצר נשימה וחוסר אויר כמעט תמידי במשך כל היום עם פעמים שזה מחמיר ושיעול כרוני מוגבר בשעת מתח ולחץ ,עשיתי את כל הבדיקות שקיימות אובחנה אצלי אסתמה מאוד קלה שגם היא בספק כי רוב התיפקודי ריאות תקינים שעשיתי אותם בבית חולים לעומת 2 בקופ"ח שהראו הפרעה חסימתית קלה יש לציין שאאג איבחן ריפלוקס קל .רציתי לשאול אם כל זה יכול להיות ממתח כי מאז שאמרו לי אסתמה אני יותר סובלת מחוסר אויר שלא נדבר על שיעול מה אעשה כל התופעות האלו אנא עיצה?יש לציין שבגלל המצב הזה אני לא טסה לא יוצאת מקומות רחוקים ועוד......

שלום רב,
בני החייל מתעורר כמעט מידי לילה בצעקות ונראה מפוחד מאוד.
בעבר הוא חווה את התופעה שהופסקה לזמן מה ועתה זה חזר וזה הגיע למצב שהוא לא יכול לישון
בבסיס שנמצא בירושלים ואנו גרים בקריות
אבקש את עצתך
בתודה מראש,דדון איריס