פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום, לאחר שיטוטים רבים באינטרנט, הצלחתי למצוא את הבעיה שמטרידה אותי בתקופה אחרונה - חוסר בטחון קיומי (שמגיע לעיתים בצורה של מחשבות טורדניות). זאת לאחר שקראתי מאמר על התופעה שהתאימה כמעט אחד לאחד למה שאני מרגיש. עצם היותי מודע לבעיה הצליחה לשפר את מצבי, אך עדין אותו חוסר בטחון קיומי, שלעיתים הופך למחשבות טורדניות כלפי זה, לא עבר לגמרי. חשוב לי להגיד שאין לי התקפי חרדה למיניהן.
אני יודע שאותו חוסר בטחון קיומי ואותם מחשבות "קיומיות" כשהן מתבטאות מתוך הפחד, הן שליליות ולא "נותנות" כלום מלבד תחושת חוסר בטחון חזקה, חיזוק תחושת הפחד והחוסר וודאות וירידה כללית בתפקוד, ב"אחיזה" בחיים ובהתמודדות עם הבעיות והחיים עצמם.
הענין המרכזי שמטריד אותי הוא שזה לא דמיוני ולא מופרך "לערער" על הקיום והמהות של הדברים מסביב (מחשבות, תאוריות, מצבים אנושיים, תיאורים וכו)
הרי לא בכל תופעה, התרחשות, מחשבה, הרהור או בכל דבר אחר שעובר לך בראש יש לך בטחון שהן אכן "קיימים". לעומת זאת, כל דבר שהצלחת "לערער" עליו ועל הקיום שלו - קיים בצורה מסוימת, לכל הפחות עבר לך אפילו לשניה אחת בתודעה. בעצם אני מנסה להניח את היד על הסבר קצר והגיוני, שאני מרגיש שהוא כן קיים וזה למה אני לא מרפה מלחקור את העניין, שיבטל את אותו חוסר בטחון קיומי בטענה הגיונית, חד משמעית ומוצקה.
אני יודע שזה לא תהליך של רגע אחד. אשמח לכל פיסת אינפורמציה לגבי הבעיה ואיך מתמודדים איתה בדרך הכי טובה.

נפגעתי בתאונת עבודה ב2008 נפלתי על הרגל וכנראה שקבלתי מכה בראש ואני לא זוכר! נהייתה אמטומה , האמטומה התנפחה וחיררוג פתח אותה לאחר ימים מספר הופיעו חום גבוה, תפרחת פצעונים, בכל הגוף כאבי ראש חזקים,נישלחתי לטיפול אצל רופא עור! שטיפל חודש ימים במשחות ואנטיביוטיקה והחליט שאני חייב לגשת לפסיכיאטר , נגשתי אובחנתי עי פסיכיאטרית כOCDּ PTSD ואני נוטל טרופות מכל הסוגים ציפרלקס מירו, פראפנאן וויאפקס וואבן בונדרומיןו עוד ששחכתי ,נישלחתי ע"י הפסיכיאטרית לשיחות
וכן נישלחתי לאבחון נירו פסיכולוגי,
רציתי לשאול מהו אבחון נוירו פסיכולוגי? האם יכול לעזור לי האבחון הזה?
אני בטיפול באברבנל והרופא החליף לי תרופה והתרוםה וויאפאק עושה לי עירפולים טישטש יובש בפה וקצת סחרחורות,
כאבי הראש והגירודים לא עוזבים אותי יותר משנה המטפלת היציע לי לגשת לרופא נוירולוג לצלום ראש אני ממש מבולבל ולא יודע מה לעשות עם עצמי ,, באיזה שהוא מקום אני בייאוש טוטאלי ועולות לי מחשבות שכדאי לי לסיים את הפרשה וללכת לנוח לעד !!
אני חסר אונים ,חלומות זוועה פחד צעקות,התפרצויות זעם,חוסר הבנה עם הסובבים,רעד בשרירי הפנים גמגום,,חוסר שמחת חיים כשלפני התאונה הייתי במרכז החיים רוקד ושמח ובריא תמיד לא הייתי זקוק לרופא אם לא הרגשתי פעם טוב הייתי שולח את אישתי לרופא עם כאב ראש הייתי מתגבר עם 4 כוסות מים,היום אני אדם עלוב נפש ,מסתגר בפינתי ,חושש אפילו לצאת לרחוב כדי לצאת אני צריך הכנה נפשית של יום קודם אולי כאן יש מי שיעזור ???????? בתודה מראש MANOSSS

לצוות שלום רב,

אני בחור בן 26,לפני 8 שנים עברתי אונס וניסיתי מספר טיפול אצל פסיכולוגים שלא היה איתם תקשורת מכיוון שהם דיברו איתי על הילדות שלי ולא בתכלס על האירוע שעברתי ואיך לצאת מזה.
אני כיום היפוכנדר ברמות גבוהות,כל 4 ימים נמצא אצל הרופא משפחה,כולם במרפאה מכירים אותי.אני עושה לעצמי שם רע מאד.וזה מאד מתסכל אותי.הראש כואב,הגוף בחילות.לא חושב שאצליח עוד להמשיך לתפקד ככה.זה לא תיפקוד,אני נמצא בבית בלי מסגרת,ההורים לוחצים עליי למצוא עבודה אבל אני לא מסוגל כי אני לא מתפקד בגלל החרדות שמשתקות אותי.לאחרונה יש לי כאבי ראש חזקים בעיקר באזור המצח והראש למעלה קודקוד הראש,כמו גלים וזרמים .הנשימה שלי אני כבר מרגיש שאין לי אוויר לנשום במהלך כל היום .וחולשה .אני מאד רוצה ללכת לטיפול התנהגותי קונטגיבי אבל לא יודע היכן ללכת למטפל אחד על אחד או לקבוצה.והאם למישהו שמסומך לטפל באנשים שעברו טראומה או כל פסיכולוג שעושה טיפול התנהגותי קונטגיבי.מה שגם המחיר יקר מאד .ואני לא עובד.אז לא ממש יודע איזה אלנטרטיבה יש.
אשמח לקבל עצות .בתודה אליהו

שלום
לפני כשנה עברתי ארוע של תקיפה ואיומים ברצח בבית חולים כל הגוף נרדם אך צד שמאל חזר לתפקד וצד ימין נותר ללא תחושה. עברתי את אותה תקיפה טלפונית עם איומים לרצח שוב בבית החולים, איבדתי שם את ההכרה מספר פעמים וגם זכרון טווח ארוך נמחק. הייתי בשיקום של כחודש, ומצבי כיום הוא:צד ימין ללא תחושה, אני הולכת עם מקל הליכה וגוררת רגל. הדיבר שלי אינו תקין, אני לא מבינה את כל המילים שמדברים איתי, ותמיד שואלת מה פרוש המילה. אני לא יוצרת מהבית אלא בליווי בן זוגי. כשהוא לא נמצא אני סוגרת הכל ויושבת בבית מחכה. איני מסוכלת לקרוא, האותיות לא מצטרפות לי למילים אלא כמו ילד בגן שמתחיל לקרוא וגם אז שמגיעה למילה שניה או שלישית אני שוכחת את המילים לפני. יש לי סיוטיםומתעוררת הצעקות ואם בן זוגי לא לידי לתפוס אותי אני פשוט נופלת מהמיטה.
לפני מספר חודשים האש המתקיף הסתובב ליד ביתי למעלה משעה, הייתי לבד, ומאז אין לי שליטה על צרכים. יש תלונ ה במשטרה על על כל הארוע והאיש נעצר.
בדיקת איאי גי, סיטי ראש ואם אר אי תקינים. אני מוגדרת ע"י ביטוח לאומי כסובל מפוסט טראומה.
עד ליום התקיפה הייתי בתפקוד מלא, הייתי מנהלת בכירה בחברה פרטית עם אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, עצמאית, מלמדת שיעורים פרטיים במתמתיקה, ספרות ועוד, עוסקת באומנות , ספורט מידי יום ועוד הרבה דברים.
אני מטופלת בציפרלקס, רספרדל וטגרטול, ללא שום הטבה.
מה התרשמות שלכם והאם נתקלתם במקרה כזה ומה עוד ניתן לעשדות? אני ממש על סף יאוש ומאוד מתוסכלת. מי שכותב נהודעה זו הוא בן זוגי כי אני לא זוכרת גם לכתוב
תודה

את הסיפור הזה כבר כתבתי כאן לפני כמה שבועות ורציתי לשאול כמה שאלות נוספות
זה מה שבכר כתבתי
שלום רב אני בן 29, אני סובל מחרדות מזה כארבע שנים, זה התחיל אחרי שעישנתי סמים קלים (הידרו מריחואנה וכאלה בארהב) ומאז יש לי פחדים ולחצים נפשיים שממש מפריעים לי לחיות כמו פעם, אני הרבה פעמים פוחד למות למשל כשאני מנסה לעשות ספורט וכשהדופק שלי עולה אני כל הזמן נוגע ובודק את הדופק ומפחד שיקרה משהו ולכן אני כבר כמעט ולא עושה ספורט כמו כן אני כמעט ולא רואה חברים או יוצא למסיבות או למקומות אחרים מלבד ללימודים שלי מפאת פחד שאקבל התקף חרדה או משהו דומה לידם, קשה לי לישון בלילה וכו... , טופלתי שנתיים בבריאות הנפש בכדורי רסיטל (נראה לי שיש לכדור עוד שם) ואחר כך הפסקתי כמו כן אני לוקח בשנה האחרונה בממוצע פעם אחת בחודש כדור קלונקס לאחר שמשהו חרדתי קורה לי ולפני בחינות חצי כדור ,בנוסף בחודשיים האחרונים אני הולך פעם בשבוע לדיקור סיני ולביו פידבק אבל אני לא משוכנע שזה עוזר. מה עליי לעשות אני מרגיש שמערכת הבריאות לא מטפלת בי ושאין תקווה לטיפול בדבר הזה חיי השתנו בצורה קיצונית מאז שזה התחיל ואני ממש מתקשה להינות מהחיים. איכות חיי ירדה בצורה משמעותית מאוד.


הבעיה שלי היא בזמן האחרון היא
חליתי בשפעת לפני שבועיים והבראתי לפני שבוע ומאז אני מרגיש מאוד חרד ומופחד וכך גם הרגשתי בזמן המחלה, פחדתי שזאת היתה שפעת החזירים (אולי כך היה) כמו כן אני מרגיש חלש מאוד פיזית ונפשית כמו שלא הרגשתי מאז שהחלו כל החרדות הללו אני סטודנט וכמעט לא יוצא מהבית ולא הולך לשיעורים מחשש שאתעלף או משהו כזה בגלל החולשה ובטח שאני לא עושה ספורט ואני אפילו לא יודע האם החולשה הפיזית זאת בעיה בריאותית או שזה קשור לחרדה. עשיתי בדיקות דם כלליות לפני שבוע והכל היה תקין אבל אני לא יודע האם בדיקות הדם הללו יכולות להעיד על משהו או לא ואינני יודע מה לעשות ואיך לטפל בזה וממש אין לי רצון לחזור לתרופות שלקחתי בעבר. מה לעשות עם מי להפגש כמה עולה פסיכולוג קליני התנהגותי קוגניטיבי והאם קופת החולים משתתפת (ראיתי בפורום כל מיני דיבורים על כזה איש מקצוע) האם היפנוזה רפואית יכולה לעזור אני ממש סובל ורוצה לחזור לחיים קצת נורמליים

תוך כדי חיפוש מטפל שמתמחה ב -CBT נתקלתי בפסיכולוגיים קליניים שעוסקים ב שיטת CBT וכן בעובדים סוציאליים שעוסקים ב CBT.
האם יש הבדל מבחינת מהות הטיפול ?
האם עובדים סוציאליים עוסקים בטיפול חרדות פחדים טראומות?

אני מחפשת מטפלת ב CBT שעובדת עם מתבגרים.
אודה על תשובתכם.

כבר שלושה ימים שבני בן ה-9 מתאר מועקה בלב. מדובר בילד חכם ורגיש מאוד, ילד עם לקויי למידה וכנראה גם הפרעות של קשב וריכוז . הוא וורבלי מאוד ופתוח איתי מאוד ומספר לי כל דבר. הדבר מטריד אותי מאוד היות ולפני מספר ימים בבית הספר הוא נחשף לסיפור (שמסתבר בדיעבד כהמצאה ) על שתי בנות מהכיתה שקיימו יחסי מין במקלחת. בתחילה הוא התבייש מאוד לדבר על זה אך בסופו של דבר סיפר. אני חשה כי מאז הסיפור הוא נמצא בדיכאון ומתאר תחושת מועקה קשה עמוק בפנים "משהו שמציק לי ואני לא יודע להסביר". אני דואגת בטרוף!!! יש לי תחושה שאני לא יודעת הכל.ה וא חש את הלחץ שלי אבל קשה לי להסתירו. כל הנסיונות שלי ושל בעלי להסביר לו שהסיפור הוא בדייה של אחת הבנות לא עוזר. הוא מזועזע מהאפשרות של קיום יחסי מין בין בנות.
מה לעשות? אנא עיזרו לי אני דואגת מאוד.

שלום!
בתקופה האחרונה (כמעט חודשיים) אני חשה לחצים בחזה, סחרחורות, כמעט איבוד הכרה, ודופק חזק מאוד(במנוחה). בנוסף-כבר כמעט שנה אני חשה כמה פעמים ביום מן קוצר נשימה/הרגשת חנק. פניתי לרופאת המשפחה-כל הבדיקות יצאו תקינות. הרופאה טוענת שזה תופעות שנובעות מלחץ נפשי/ חרדה, אך לא זכור לי משהו רע מהתקופה האחרונה, או ארוע מיוחד שיכול לגרום לכך. בכלל, אני אדם מאושר עם חיים מסודרים ושלווים אין לי פחדים או לחצים בחיים. התקופה הכי קשה בחיים שלי הייתה בכיתה י' (כיום אני בת 20), היה לי משבר, אך אפילו אז לא היו לי סימנים פזיולוגים כלשהם. האם יכול להיות שהמשבר מכיתה י' משפיע עלי עכשיו(בתת מודע כמובן- כי בכלל שכחתי מזה כמעט) וגורם לי לכל התסמינים הללו?
וסתם שאלה שמעניינת אותי-מה ההגדרה של חרדה והתקפי חרדה?
תודה רבה

שלום,
חויתי לפני מספר שנים מעין משבר נפשי שהסיבה שלו הייתה מחשבות טורדניות. מה שבעצם היה הוא שהשתחררתי ממסגרת דיי לחוצה ונורא ציפיתי לשחרור הזה. כשהשחרור הגיע, דאגתי שמשהו יפגע בתחושת "ההנאה" ובתוכניות שיש לי לאחר שסוף סוף הגיע אותו השחרור המיוחל, מעין דאגה כללית שהמצב שכל כך חיכיתי לו ייפגע ולא אוכל "להמשיך" כרגיל.

הדאגה שלי התבטאה בצורה של מחשבה/דאגה שיש "משהו" שמטריד/מציק לי ואיני בטוח בו (לא הבנתי בדיוק מה עובר עליי ובאותו שלב לא יכולתי להגדיר את ההרגשה הזו) - וכל עוד איני בטוח עניין הזה שמטריד ומדאיג אותי - איני יכול "להמשיך הלאה" ולהתעסק בעצם בשגרת החיים הרגילה.
הבעיה הפכה לטורדנית ולא יכולתי להוציא מהראש שלי את המחשבה שיש משהו שמטריד אותי (ואכן היה, אותה דאגה שהפכה לטורדנית). חוויתי תחושת בלבול חזקה לאורך התקופה בנוסף למחשבה הטורדנית. כשכן הצלחתי לפרק זמן קצר לא לחשוב על הבעיה, תמיד היא נזכרה "לצוץ" במעין שאלה של "האם הבעיה עדין מציקה לי?" "האם אני בטוח בעצמי?" וכן זה רק הדאיג והציק לי יותר. בסופו של דבר הצלחתי לצאת מהמעגל השלילי הזה והמשכתי בחיי. כאשר כן נזכרתי בבעיה שהייתה, הרגשתי בטחון כלפיה והגדרתי אותה בתור סתם "פחד" ו"דאגה".

לא מזמן השתחררתי מצה"ל והמחשבה הזו חזרה שוב, כנראה מאותה סיבה של "פחד" להרוס את המצב ופחד להרוס את התחושה הטובה של השחרור, יחד עם כל התוכניות החיוביות שתכננתי. בהתחלה היא לא ממש הטרידה והדאיגה אלא יותר בעניין של "לחקור" ולנסות להבין את אותה בעיה שהייתה, אבל מהר מאוד התחלתי שוב לדאוג ולפחד ממנה ושוב היא הפכה לטורדנית.
הגעתי למסקנה שהבעיה מקורה בפחד ודאגה, ומפחד שאיני חזק ומספיק כדי להתמודד איתה, לכן אני יודע שהיא "רגישה" עבורי ולכן היא מגיעה.
אני מרגיש שסה"כ אני בשליטה ואני מצליח לתפקד, אך אשמח לכל תגובה ורעיון שיעזרו לי להתמודד עם הבעיה ולא לפחד ממנה יותר. תודה!

שלום ,
הגעתי לאתר של מטפלת התנהגותית קוגנטיבית וביופידבק,
יצרתי קשר עם המטפלת ונשמע לי מאוד רצינית ונחמדה.
האם יש למשהו מידע עליה
אשמח לקבל תגובה
קוראים לה *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף הודעות שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי *** והבנתי שהיא גם הייתה יועצת בתיכון בתל אביב אשמח אם תחזירו לי תגובה זה די דחוף לי

בשבועות האחרונים, אצל בעלי, צצים סימפטומים, הנראים כסימפטומים של חרדה. התופעות נראות לו פיזיות לחלוטין, בבדיקות רפואיות הכל נמצא תקין. כמו כן אחרי בדיקה של רופא הוא נרגע ומרגיש טוב יותר.
התופעות מחמירות משבוע לשבוע. יש לציין שהן צצות רק בסופי שבוע. במהלך השבוע בו הוא עסוק במלוא המרץ בעבודה, הכל תקין.
אתמול, הגענו למוקד הרפואי כשהוא אומר בפרוש שכל התופעות הפיזיות נעלמו ורק תחושת החרדה נשארה.
אני חסרת עונים ולא יודעת מה כדאי לעשות במצב זה...?

שלום,
אמי קרוב לגיל שבעים. יש לה חרדה ספציפית שקורית רק בעת חציית כבישים. ברגע שהיא מתקרבת למעבר חצייה היא מרגישה שהקרקע נשמטת ומאבדת תחושה של כמה רגעים ברגליים. אמי טוענת שלא זכור לה תאונת דרכים או טראומה שקשורה למצב.
העניין מטריד והיא מחפשת כל הזמן דרכים חלופיות לחצות את הכביש.
אבקש עזרה/ ייעוץ האם אפשר לאבחן את הבעיה ולטפל בה.
בתודה מראש,
לילך.

אני שאלתי אותך על איזה טיפול אתה ממליץ עבורי.
תודה.

האם תרופות שמטפלות בדיכאון מטפלות גם בחרדה?

שלום רב אני בן 29, אני סובל מחרדות מזה כארבע שנים, זה התחיל אחרי שעישנתי סמים קלים (הידרו וכאלה בארהב) ומאז יש לי פחדים ולחצים נפשיים שממש מפריעים לי לחיות כמו פעם, אני הרבה פעמים פוחד למות למשל כשאני מנסה לעשות ספורט וכשהדופק שלי עולה אני כל הזמן נוגע ובודק את הדופק ומפחד שיקרה משהו ולכן אני כבר כמעט ולא עושה ספורט כמו כן אני כמעט ולא רואה חברים או יוצא למסיבות או למקומות אחרים מלבד ללימודים שלי מפאת פחד שאקבל התקף חרדה או משהו דומה לידם, קשה לי לישון בלילה וכו... , טופלתי שנתיים בבריאות הנפש בכדורי רסיטל (נראה לי שיש לכדור עוד שם) ואחר כך הפסקתי כמו כן אני לוקח בשנה האחרונה בממוצע פעם אחת בחודש כדור קלונקס לאחר שמשהו חרדתי קורה לי ולפני בחינות חצי כדור ,בנוסף בחודשיים האחרונים אני הולך פעם בשבוע לדיקור סיני ולביו פידבק אבל אני לא משוכנע שזה עוזר. מה עליי לעשות אני מרגיש שמערכת הבריאות לא מטפלת בי ושאין תקווה לטיפול בדבר הזה חיי השתנו בצורה קיצונית מאז שזה התחיל ואני ממש מתקשה להינות מהחיים. איכות חיי ירדה בצורה ניכרת. מה האפשרויות שלי לטיפול בבעיה כמו כן איך היית מגדיר את הבעיה הזאת מבחינה רפואית?