פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום !!
אני בת 14 .
ויש לי פחד מוות מרפואת שיניים ובמיוחד מהזריקות הרדמה , איך שאני נכנסת לחדר של רופא השיניים הבטן שלי מתהפחת אני רועדת לפעמים מתחילה טיפה להזיעה ניהיה לי חם , ואני מתה לברוח משם .
עברתי פעם עקירה מסובחת שהיה צריך לחתוח את החניכיים או משהו כזה וכמובן שכל זה נעשה ללא ידיעתי לכך , אמא שלי אמרה לי שזאת עקירה רגילה ושזה לא כואב [ זאת הייתה העקירה הראשונה שלי] , הגעתי לרופא הוא עשה לי זריקת הרדמה [אחרי איזה חצי שעה של בכי] , והתחיל לעשות משהו בשן ואתחלתי לצעוק א\ הוא עשה לי עוד זריקה גם היא כאבה לי אז צעקתי , ואז אני זוכרת שנכנסו עוד כמה רופאים והכל נהיה מטושטש , הרגשתי כאבים , למרות שעשו לי באותו הטיפול 5 זריקות הרדמה , כי הרגשתי שחותכים משהו למרות שזה לא כאב וראיתי דם [הכל היה לי מטושטש] אז צעקתי וחשבו שכואב לי , מאז אין לי שום אמון ברופא , ואני מאוד מפחדת להגיעה למצב הזה שוב .
אני בטוחה שיש לי מלא סתימות שאני צריכה לעשות , ואמא שלי רוצה שאני יתחיל טיפול מקיף של השיניים , ואני מאוד מאוד פוחדת , כשכואבת לי השן אז אני לא אומרת כלום , אני מכחישה .
מה אפשר לעשות כדי להרגיעה את הפחד ?\
מחכה לתשובה , תודה מראש :)

שלום , אני מקווה מאוד שתענו לי .. , אני בת 14 ואני מאוד ביישנית .
אני יושבת בפינה בסוף של הכיתה ןטני משתדלת לא לעשות כלום שימשוך אלי תשומת לב .
אני לא יודעת איך להגיב לדברים , למשל אני בחוג ריקוד , ואני די חדשה שם עם שתי חברות שנירמשו איתי [ לא הייתי מעיזה להרשם לבד ] ואחת הבנות שם אמרה שהיא אוהבת אותי וחיבקה אותי , ואני לא ידעתי איך להגיב חייכתי ושתקתי כמו מפגרת , ןעוד מקרה , יש ילדה בחוג ריקוד שאני "מעריצה" ומתה להיות כמוה , היא רוקדת יפה , היא יפה , רזה , ואומרים לנו שאנחנו דומות ,יש לה ביטחון עצמי והיא יכולה לגשת לכל הבנות ולדבר איתם חופשי , ולמשל כשהיא אומרת לי משהו אני עושה כאילו אני לא שמעתי , או שעונה לה בשיא המהירות כדי לא להסתכל עליה , וכשאני עונה בשיא המהירות לפעמים יוצאים לי משפטים מפגרים , למשל במקום להגיד נשברה לה הרגל יצא לי יש לרגל שלה שבר , וכשהיא שאלה אותי פעם של מי השיר ששמעתי בפאלפון אז עניתי לה שלי במקום את השם של הזמר .
אין לי כ"כ חברות , ותמיד כשמזמינים אותי לצאת \ לנסוע לאפשהו אז אני אומרת שאני לא יכולה וממציאה תירוץ , אני מעדיפה לשבת בבית במחשב .ובגלל זה הפסיקו להזמין אותי בכלל , ואני לא רוצה להתחנף ולבקש לצאת גם , אני רוצה שהן יקראו לי , שזה יבוא מרצונם.
וכשבנים אומרים לי משהו אני נלחצת מאוד ולא יודעת מה לעשות , למשל אם אני הולכת בבית הספר ואיזה מישהו מביא לי מכה בראש אז אני לא יודעת מה לעשות אני מסתכלת וממשיכה ללכת למרות שאני יודעת שאותו האחד שמביא את המכה רוצה שיזרום משהו , שאני יחזיר אולי , או משהו כזה .
אני מנסה להמנע משיחות עם אנשים שאני לא מכירה או עם בנים , כי אני נלחצת ואף פעם אין לי מה להגיד .
אני מרגישה משעממת , אם למשל אני רוצה להתחיל שיחה אם אחת הבנות בחוג [שאני לא כ"כ מכירה] כדי להתחבר אליהן אני לא יודעת מה לומר , איך לגשת .
ובחוג ריקודים כשהמדריכה מסבירה את התנועות אני מנסה ואם היא עושה משהו שניראה לי מסובך אני פשוט עוצרת ולא ממשיכה , ואז בבית אני מנסה ויוצא לי יפה מאוד , אני לא רוצה לרקוד יפה כמו שאני רוקדת בבית כדי לא למשוך תשומת לב כי אני די חדשה שם .
אני שונאת התחלות , ואני צריכה לעבור בית ספר בעוד שנתיים , אני פוחדת מכל דבר שאני לא רגילה אליו ו מכירה את האנשים בו או מכל מקום שבו לא רגילים אלי ומכירים אותי .
יש רק מקום אחד שאני לא מתביישת בו , וזאת הבמה , אני מופיעה מגיל צעיר מאוד , ועוד שנתיים אני צריכה לעבור לבית ספר לתאטרון , ואני אצטרך לעשות אודישן , וגם בגלל שבית הספר רחוק מהעיר שלי , אז אם אני אתקבל [בע"ה] אני אצטרך להכיר מחדש את כולם כי אני לא אכיר אף אחד בכלל .
מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק להתבייש , ואיך אפשר ללמוד לדעת להגיב לדברים ? , אני מרגישה שכשמשהו שאני לא הכי בקשר איתו אומר לי משהו אני חוטפת בלקאווט ואני כאילו לא יודעת לדבר .
תעזרו לי בבקשה :(
תודה !!

ביתי בת 5 וחצי ילדה שמחה ומקסימה.
לפני שבוע ימים היא בלעה בטעות מטבע של 2 שח היינו איתה בבית חולים וגילו בשיקוך שהמטבע בקיבה ורק בקשו מאיתנו לעקוב כי אכן הוא יוצא ואכן אחרי יומיים הוא יצא בקקי.
יומיים לאחר שהמטבע יצא הילדה הפסיקה לאכול ואני מגלה סימני חרדה קשים אצלה היא בוכה שהיא מפחדת לאכול היא כל הזמן בלחץ ומתח היא כמעט ואינה שותה.
גם בגן היא מסתגרת ומבקשת להיות ליד הגננת כל הזמן ואנחנו לא מצליחים לשכנע אותה לאכול.
יש לציין שזה כבר 3 ימים ביומיים הראשונים היא עוד אכלה קצת היום היא לא אכלה בכלל.
הייתה אצלינו פסיכולוגית שנסתה לדבר איתה אך ללא הועיל.
מה עלי לעשות???\תודה
ליאת

שלום,
לפני כ 10 שנים עברתי טראומה נפשית,נפצעתי קל בפיגוע.
תקופה ארוכה אני נמצאת בטיפול ומעקב אצל פסיכיאטר,אני מטופלת בתרופות.
בכל התקופה היו לי מחשבות אובדניות מ"חבל שלא נערגתי אז" עד רצון להתאבד.
מה שהחזיק אותי לא לעשות את הצד הזה זה הבן שלי (הוא בן 7 כיום) ודת .
לא מזמן עקב איזה שהי שיחה זכרון,הרגשות שוב התוררו ואני מרגישה רצון להתאבד ולהפסיק לסבול.
נורא מהכל שכבר מחשבה על הבן לא כל כך עוזרת לי....

שלום לכולם !
נראה לי זה הפורום המתאים...
רציתי להגיד שיש לי פחד מהמוות... אני יודע זה נשמע דפוק אבל בגלל זה אני קצתבקטע של להפסיק דברים בחיים.. זה אולי טוב אבל הפחד שלי קצת גדול...
אני מפחד שמישהו יבוא עם אקדח ויירה ועכשיו אני לומד נהיגה וממש מפחד מהכביש... וזה קצת עזר השיערוי נהיגה אבל לא לגמרי..
ובמיוחד יש לי פחד מאוד מאוד גדול מרעידות אדמה!
אני הרבה פעמים נתקל במצבים שאני כל הזמן חושב על זה ומה יקרה אם... ואיפה להתחבא?
ומתחת למה? כל הזמן ובימים האחרונים אפילו ממש הרגשתי רעידות כאלה ונורא פחדתי...
אמרתי אולי זה דימיון, אולי באמת רעידות וזה מנבא לרעידת אדמה שבאה... ואולי זה רעידות רגילות שקורות כל הזמן...
רק רציתי לההגיד שאף פעם לא הרגשתי ממש רעידות אדמה (טפו טפו טפו חס וחלילה חס ושלום) אפילו שקרו כשהייתי ער....
אז איך מתגברים על הפחד הזה?

האם יכול להיות שאדם אשר עשה עבירה פלילית יכול ללקות בהפרעה פוסט טראומטית? תודה רבה וערב מצויין

השנה בתי עלתה לכתה א. הכי קטנה בכתה. ילידת נוב' ולאחר מחשבות והתלבטויות החלטנו שהיא תסתדר. היא מאד חכמה אך לדעתי גם מאוד ילדותית .
כל דבר מלחיץ אותה. היא שמה לב לחדשות ונכנסת ל"סרטים": שואלת המון שאלות ולא מרפה.
במהלך כל היום היא מרבה לצפות בטלויזיה (בתוכניות ילדים) או לשחק במחשב. זה מה שמרגיע אותה. היא נכנסת ללחץ כשמגיע זמן שינה בלילה ורוצה כל יום עוד אור ועוד לקרוא סיפור ומאד קשה לה להרדם.
לאחרונה, כשהוחלט על תרגיל פיקוד העורף היא היתה מאוד מוטרדת , שאלה המון ובעצם לא יכלה להבין שזה רק תרגיל ולא קורה כלום. דיברנו איתה, הסברנו לה אך זה לא עזר. באותו היום היא היתה בלחץ, בכתה לפני התרגיל ובכתה במהלכו. המחנכת שלה דברה איתי וטענה שזה חריג ואני חייבת לקחת אותה לטיפול... עוד דוגמא למשל, שהיא לא יכולה להתמודד עם דברים עצובים כמו טקס לזכר רבין או יום הזיכרון - היא מגיבה בפאניקה , בכי וחרדה.
אינני יודעת מה לעשות איך לעזור לה?
אני חוששת שהיא תיפגע נפשית מהחרדות. האם היא באמת זקוקה לטיפול פסיכולוגי?
תנו לי כלים, תודה!!!

מנסיונכם, האם טיפול EMDR בסיוע אלקטרודות במקום תנועות יד יעיל באותה מידה
תודה
הילה

שלום,
שאלתי לפני שבועיים כיצד מטפלים בפחד מוגזם וזה הפיתרון שניתן לי, אשמח מאוד אם תוכלו להפנות אותי לאתר שבו אמצא מרכזים שמטפלים בצורה זו, כיוון שבכללית לא נתנו לי תשובה ולא מצאתי.
תודה

שלום

אני סובלת (או נכון יותר מנסה להבין מה זה בדיוק).
מפחד משיחות טלפון פחד שמשתק אותי עד כדי דחיית שיחות עד שממש כבר אין לי ברירה.
חלק מהשיחות הם לחברים ובני משפחה וחלקם לאנשים שאיני מכירה בתוקף תפקידי במסגרת עבודתי.
עלי לציין כי השיחות במסגרת העבודה הן בד"כ לאנשים בדרגות גבוההות שאני מרגישה כלפייהן רגשות נחיתות -ברור לי שהכל בראש.
לעומת זאת מול קהל או בפגישות אני מלאת ביטחון ויוצרת קשר ורושם חיובי בשניות.

כיוון שתפקידי כולל שיחות טלפון רבות ואני חוששת לאבד את מקום עבודתי הלחץ גובר.
האם זהו סוג של חרדה?
האם יש שיטות להתגבר?
אני יכולה לציין כי התופעה נמשכת שנים במסגרת עבודתי במספר מקומות אך ההשיגים מכפים על הבעיה. היום אין לי ברירה ואין מי שיבצע שיחותבמקומי.
מאוד חוששת לאבד את עבודתי כתוצאה מהפחד הזה

בחצי שנה האחרונה יש לי תופעה מוזרה-

אחת לכמה ימים, לפעמים שבועות, יש כמה שעות בהם אני מרגיש סחרחורות, מרגיש כאילו אני שיכור (אורות מסנוורים, הכל יותר לאט כזה...), אי נוחות בחזה, ובד"כ חשש ממה שקורה לי ועצבנות.

לפעמים זה קורה לי בסיטואציות שעשויות להיות מלחיצות, אבל רוב הפעמים סתם כך, ללא שום סיבה או הכנה מוקדמת... לפעמים זה קשור לאכילה, רוב הפעמים לא

לפני כחצי שנה הרגשתי כך כמעט במשך שלושה חודשים רצופים, עם סימפטומים דומים אך חזקים הרבה יותר (כולל חוסר שינה ושילשולים). בחצי שנה האחרונה, כאמור, זה קורה פעם ב... וחלש יותר

אבל זה עדיין מלחיץ אותי ולא ברור



ראוי לציין, שערכתי בדיקות דם מקיפות והכל תקין לחלוטין.

יש אפשרות שזה סוג של חרדה? הסימפטומים הם כמעט לחלוטין גופניים....

אני דיי בקיא בהפרעות חרדה אבל מן צירוף כזה של סימפטומים נראה לי מוזר... וגם ההופעה שלהם, בזמים לא ברורים ולא קשורים.

אחי בן 17 יש לו לחץ בחזה והיה לו לחץ דם גבוה והוא התייצב ותקין עכשיו . טוען שכועב לו הראש וחושש מיגידול סרטני בראש עכב שימוש במחשב ופלאפון . הבוקר הוא נלחץ ובכה. הוא בד''כ מופנם ולא משתף ובככל לא בוכה ולא מתלונן ותופעה זאת נראית לי חריגה ומדאיגה. איך ניתן לעזור לו אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין את המיקרה החריג

תודה מראש

שלום,

בני בן 11, מתעורר מזה כשבוע וחצי כשהוא בהתקף של קשיי נשימה (המצב הבריאותי מעולה - אינו חולה ואין לו קוצר נשימה), הוא מתנשם בכבדות, מזיע, לרוב בוכהורועד כולו .
הוא לא מצליח להבין מדוע הוא מתעורר אבל אומר שהוא פוחד ולא יודע ממה. ניסיתי לדבר, לדובב אך לדעתי גם הוא לא כל-כך יודע להסביר מהו מקור הפחד.
חשוב לי לציין כים לפני שנתיים + נהרג בעלי (אביו) בתאונת דרכים. אני לא יודעת אם לקשר בין הדברים, ברור לי באיזה שהוא אופן שלבטח יש קשר מאוד ברור בין הדברים אך הפתאומיות והתדירות ההולכת וגוברת מטרידה אותי ואני מאוד רוצה לעזור לו.

פניתי לפסיכולוגית אך טרם נקבעה ביננו פגישה. בינתיים, אודה אם תוכלו לעזור לי ולהדריך אותי איך לנהוג כשהוא מתעורר בלילה: איזו במה לתת לפחד? איך לדבר איתו? האם לומר לו שאני סומכת עליו שיצליח להתמודד עם זה לבד או לקחת חלק פעיל יותר?

תודה רבה,

חן

לפני 10 שנים היה לי משבר אישי וטופלתי תקופה מסוימת בשירותי ביראות הנפש ללא אבחנה מחלה פסיכוטית ,ללא אבחנה דכאון וכו'.
לפני 5 שנים נפצעתי קל בפיגוע מאז אני התחלתי לסבול מפוסט טראומה ,מצב רוח שלי רע ,פסימי.
התחילו בעיות עם זכרון,ריכוז ,שינוי במצב רוח,בעיות שינה וכו'.
אני הבנתי מה קרה ,כמו שאומרים ,נפל אסימון" רק כשבועיים לאחר אירוע .
כיום אני מטופל בתרופות קלונקס,רסיטל.מוגדר במרפאה כ סובלת מפוסט טראומה.לאחרונה שמעתי דעה ש:למי שיש פוסט טראומה לא יכול לסבול מדכאון.
הייתי רוצה לשואל :
1. אם זה שהיה לי בזמנו משבר נפשי על רקע משבר אישי גרם לפוסט טראומה להיות כל כך ארוכה?
2.אם למי שהו יש פוסט טראומה הוא לא יכול להיות אצלן גם דעאון?
3.למה "נפל אצלי אסימון"רק כשבועיים לאחר אירוע?
תודה

שלום ...... יש לי שאלה הנכד שלי בן חמש וחצי כבר כמה פעמים אומר לי שהוא רוצה להידרס ולהגיע לשמיים להיות בלתי נראה ופעמיים קרה שלקחתי אותו לטייל והוא פשוט רץ לכביש ואומר אני רוצה להידרס אני מעוניינת לדעת אם יכול להיות שהילד במצוקה מפני ש העיניין הזה מרגיש לי כאילו נדלק לי פה מנורה מאוד אדומה שצריך לעשות משהו בעניין אתמול הוא רץ לכביש לאחר שחזרנו מגן שעשועים שהוא נהנה שם וכשהגענו לכביש הוא רץ בידיים פתוחות לכביש דו סיטרי כשמשאית חנתה ולא הייתה לי שדה ראייה ואמר אני רוצה להידרס וכשרצתי אחריו הוא לא הקשיב לי ונפלתי לאורך כל הכביש על הפנים ורק אז הוא עצר וחזר אלי ושאל אם קרה לי משהו .אני נפצעתי ונעצרה לי הנשימה מהמכה בחזה . אני מאוד חרדה ומודאגת דחוף תשובה...... ברני.