פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

ליניב שלום,
השימוש בקלונקס הוא כרגיל ברמה של עזרה ראשונה ולא כתרופה לשימוש מתמשך. קיימות תרופות אחרות לשימוש קבוע. אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המטפל.
אני מברך אותך על ההחלטה לשלב טיפול פסיכולוגי עם הטיפול התרופתי.
בהצלחה,
אודי

שלום רב,
אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי.
הסיבה לכך היא שאתה מתאר בעיה שמלווה אותך שנים לא מעטות.
איני יודע למה אתה חושב שאינך יכול לפנות לקב"ן בצבא. מדובר באנשי מקצוע רציניים.
בהצלחה,
אודי

שלום רב,
בהנחה שעברת את כל הבדיקות הגופניות ללא ממצא כלשהוא, הסיכוי שמדובר בבעיה גופנית הוא נמוך ביותר.
הכיוון הפסיכולוגי מתחזק מכיוון שברור כי הבעיה החלה לאחר ארוע קשה. לא פעם ארועים קשים גורמים להופעת תסמינים חרדתיים/דכאוניים, ממש כמו שמכה קשה גורמת לשבר או לפגיעה פנימית בגוף.
אני ממליץ לך על טיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה. שני הטיפולים המקובלים הם EMDR ו-CBT. תוכלי למצוא מטפל EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפל CBT באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

ודאי - טיפול פסיכולוגי (שיחתי) צמיחתי, וחבל שלא עשית כן כבר לפני שנים. (הטיפול התרופתי אינו מומלץ כטיפול הראשוני בדיכאון וחרדה - התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע אותה, ויש להן גם השפעות לוואי לא פשוטות.) פנה לפסיכולוג קליני המטפל בדיכאון וחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

לעדי שלום,
העובדה שמדובר בתופעה תבניתית שחוזרת על עצמה כל חודש מצביעה לכיוון של PMS. אני ממליץ לך לדבר עם רופאת הנשים שלך על תופעה זו ולקרוא עליה (העתקתי עבורך את הקטע הראשון בוויקיפדיה).
"תסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome - PMS) או לחץ קדם וסתי (Premenstrual Tension) היא אוסף תסמינים גופניים, ופסיכולוגים הקשורים לוסת הנשית. בזמן שרוב הנשים הפוריות (בין 80 ל-95 אחוזים) סובלות מסימפטומים קדם-וסתיים כלשהם, אצל נשים הסובלות מ-PMS מופיעים סימפטומים המוגדרים כ-"חמורים במידה מספקת כדי להשפיע על היבטים שונים בחייהן".

תסמינים אלו ניתנים לחיזוי מראש ובאים לידי ביטוי בדרך כלל בשבועיים שלפני קבלת הוסת. תסמינים אלו יכולים להעלם אחרי התחלת הדימום, אך יש מקרים בהם הם נשארים גם אחרי שהדימום התחיל.

אצל חלק מהנשים הסובלות מ-PMS התופעות הנלוות חזקות כל כך, עד שהן נחשבות כמגבילות את חיי היום-יום. כ-14 אחוזים מהנשים בגילאים 20-35 מושפעות כל-כך מהתופעות הנלוות לתסמונת הקדם-וסתית עד שעליהן להשאר בבית ולהיעדר מהלימודים או העבודה. לצורה זו של PMS יש אבחון פסיכולוגי משלה - חרדה קדם וסתית, (Premenstrual dysphoric disorder (PMDD."

כמובן שיכול להיות שהתופעות שאת מתארת אינן תוצר של PMS, אבל אני מציע לך בתור התחלה לבדוק את הכיוון הזה.

איני יודע איזה טיפול פסיכולוגי את מקבלת, אבל אני ממליץ כי תקבלי טיפול CBT או EMDR. טיפולים אלו מתמקדים בחרדות ובדכאון ונותנים אפשרות להתמודד איתם. בנוסף אני ממליץ לך להכניס פעילות פיזית ותרגילי הרפיה ללוח הפעילות היומית שלך.

אינך מעבדת את שפיותך. אני ממליץ לך להיות בטיפול פסיכולוגי שאינו פונה ל"מעמקים" אלא להתמודדות עם קשיי היום יום.

בהצלחה,
אודי

הציפרלקס ישפיע עליך כל זמן שתיקח את התרופה. עיכוב אורגזמה הוא תופעת לוואי של הציפרלקס העשויה להיטיב עם הזמן, כמו שקרה לך; הציפרלקס ממשיך להשפיע עליך בכל מקרה. עם זאת, כדאי שתדע שהטיפול התרופתי אינו מומלץ כטיפול הראשוני בחרדה - התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע את החרדה, ויש להן, כאמור, גם השפעות לוואי לא פשוטות. הטיפול המומלץ בחרדה הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

לגוני שלום,
לצערי איננו יכולים להמליץ על אנשי מקצוע בפורום זה.
אנא פנה לרופא או למזכירה הרפואית בקופת החולים.
בהצלחה,
אודי

הוולבוטרין משמש בעיקר לטיפול בדיכאון מג'ורי ובמינון גבוה הוא עלול דווקא לעורר חרדה (כאחת מתופעות הלוואי). לפי תיאורך אתה סובל יותר מתסמיני חרדה, לא מדיכאון, ולכן לא ברור לי מדוע ניתנה לך תרופה זו. לגופן של שאלותיך, לא מומלץ לקחת וואבן באופן קבוע לאורך זמן (וטוב עשית שלקחת אותו רק בעת הצורך), וכלל, בכל שאלה הנוגעת לתרופות כדאי לך להתייעץ עם הרופא המטפל בך. עם זאת, כדאי שתדע שטיפול תרופתי אינו מומלץ כטיפול הראשוני בחרדה ודיכאון - התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורשי הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע אותה, ויש להן, כפי שאתה מרגיש על בשרך, גם השפעות לוואי לא פשוטות. לצערי תרופות אלה ניתנות באופן חופשי ע"י רופאי משפחה, להם ידע מוגבל בבריאות הנפש. הטיפול המומלץ בחרדה הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

פני עם הילד למספר שיחות עם פסיכולוג קליני או התפתחותי המטפל בחרדות אצל ילדים בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!

זה יותר מבסדר - קלונקס אינה תרופה שמומלץ לקחת יום יום לאורך זמן; השתדל לקחת כמה שפחות כדורים ושמור אותם לרגעי מצוקה קשים. באופן כללי כדאי שתדע שטיפול תרופתי אינו מומלץ כטיפול הראשוני בחרדה - התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע את החרדה, ויש להן גם השפעות לוואי לא פשוטות. לצערי תרופות אלה ניתנות באופן חופשי ע"י רופאי משפחה, להם ידע מוגבל מאד, יחסית, בבריאות הנפש. הטיפול המומלץ בחרדה הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

ראשית, איני רואה כל מניעה שתגיעי לבדיקה עם מלווה שיחזיק לך את היד. שנית, את יכולה לבקש מהרופא שלך שייתן לך כדור הרגעה קצר טווח שיאפשר לך לעשות את הבדיקה במינימום חרדה. בהצלחה בבדיקה!

כל התגובות שאת מתארת הן תגובות טבעיות וצפויות לאבדן כה כבד. בשפת יום יום קוראים לזה פשוט אֶבל. אם קשה לך להתמודד עם האבדן, אל תהססי לפנות לשיחה או שתיים עם איש מקצוע, רצוי פסיכולוג קליני המטפל בגישה הקוגניטיבית התנהגותית. תנחומיי!

לכל התרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי משמעותיות, וזו רק אחת הסיבות מדוע איני ממליץ על טיפול תרופתי כטיפול הראשוני בחרדה - התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע את החרדה, ויש להן, כאמור, גם השפעות לוואי לא פשוטות. לצערי תרופות אלה ניתנות באופן חופשי ע"י רופאי משפחה, להם ידע מוגבל מאד, יחסית, בבריאות הנפש. הטיפול המומלץ בחרדה הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

ייתכן, אף כי התסמינים שאת מתארת עשויים להיות קשורים יותר לחרדה בגינה את לוקחת את התרופות (באין סיבה רפואית אחרת) מאשר לתרופות עצמן. בכל מקרה, כדאי שתדעי שטיפול תרופתי אינו מומלץ כטיפול הראשוני בחרדה שכן התרופות אמנם מקלות על התסמינים (במקרה הטוב) אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובגורמים לה, ומסיבה זו הן עלולות אף לקבע את החרדה, ויש להן גם השפעות לוואי לא פשוטות. הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!

דברי עם בעלך בפתיחות מלאה לגבי פחדייך. אם תשובותיו לא יניחו את דעתך כליל, פני איתו לשיחה או שתיים עם פסיכולוג קליני או מטפל משפחתי. בהצלחה!

לרינה שלום,
בנוסף לכיוון שמציע ד"ר היילפרין קיימת אפשרות לפנות לטיפול שיתמקד בהשפעת הטראומות שאת חווית בעברך על התפקוד שלך בהווה. הנחת העבודה היא שאם תצליחי להשתחרר מהשפעתם המתמשכת של ארועים אלו תוכלי להגיב באופן אדפטיבי יותר לקשר הטוב בין בעלך וביתך. מדובר בטיפול ממוקד וקצר יחסית.
שתי השיטות המקובלות הן CBT ו- EMDR. תוכלי למצוא מטפלי CBT באתר אי"טה ומטפלי EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR.
בהצלחה,
אודי

לא אמרתי שעליך לחשוש מבעלך; הצעתי לך לדבר איתו בפתיחות באופן העשוי להפיס את דעתך. אם כבר שוחחת עם בעלך בפתיחות ועדיין אינך רגועה, גשו לטיפול. הסיבה שהצעתי לכם לעשות זאת יחד פשוטה - גם אם המטפל יתמקד בבעיה שלך, טוב שיפגוש את שניכם ויקבל משניכם את התמונה שלמה. בשורה התחתונה, כדאי לך לפנות למספר שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לסייע לך בזה. בהצלחה!