פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום,

בתי בת השלוש מפחדת לעלות למתקני שעשועים. היא לא מוכנה לעלות לנדנדות בגינת השעשועים למעט הנדנדות שמחוברות לקרקע בקפיץ, לא עולה על קרוסלה ולא מוכנה לקפוץ על טרמפולינה בג'ימבורי. היא עולה אך ורק למגלשות הנמוכות ביותר בגינה.
בנוסף, היא סובלת מדלקות אוזניים חוזרות. האם יכול להיות קשר ?
מבחינה התפתחותית היא התחילה ללכת באופן עצמאי בגיל שנה וחודשיים, ואני לא רואה דברים חריגים בתפתחות המוטורית.
אודה לכם אם תכוונו אותי אם ומה אני צריכה לבדוק והיכן.

בת 17 מתריסה שלא מבינים אותה לא אוהבים אותה וכו' בזמן האחרון מתכנסת בעצמה לא מדברת עם ההורים לא עושה כלום ישנה הרבה אבל עם חברות מתקשרת רגיל מה לעשות

ד''ר שלום.
לפני כ 10 חודשים קיבלתי התקף אסטמה קשה במיוחד בפעם הראשונה בחיים שלי .
אבי לקח אותי לבית החולים אך בדרך הרגשתי שאין לי אוויר ושלא הספיק להגיע להבית החולים כ 15 ד'.
באמצע הדרך נט''ן הובילו אותי לבית החולים , קיבלתי סולימנידרול ואנלציות .
אושפזתי למשך 17 ימים ,במשך 17 הימים השתחררתי פעמים אך לאחר מכן שוב קיבלתי התקף וחזרתי.
ברצוני לציין כי כל הבדיקות c.t חזה וצאוור תקין צילום ראיות תקין תפקודי ראיות מראה שאין כלל אסטמה וu.s צאוור תקין.
ביום השיחרור מבית החולים התקשתי לצאת מבית החולים ואף רציתי לחזור הבית עם אמבולנס עקב הפחד שיתקוף אותי התקף שוב .
כיום אני מפחד להימצא במקומות ללא קליטה או ללא פלא בגלל החשש שלא אצליח להזעיק אמבולנס ,
מפחד להגיע למקומות רחוקים ובעיקר להיות לבד עקב שככה סתם יבוא לי התקף.
כאשר שאני חושב על זה הנשימה הופכת להיות כבדה ומצוקתית אך ללא סימנים של אסטמה, וכשאני עסוק בדבר כלשהו ואיני חושב על זה שום דבר לא מופיע.
כעט אני חייל לקראת שיחרור ואיני רוצה להגיע לקב''ן עקב זה מחשש שישחרר אותי מהצבא .
בעבר הרופא היחידה הביא לי קלמנרבין עקב לחצים לאחר האירוע הזה .
מה עלי לעשות ? והאם עלי לקבל טיפול נגד חרדה? ובמידה וכן איך הגיע עם זה לרופא בלי להגיע לקבן?
ואם כן עלי לקבל טיפול איזה טיפול ? סוג של כדורים?
תודה מראש ניר

האם הינך מטפל בנפגעות תקיפה מינית?
תודה

שלום,
בתי בת 6.5, לא פחדה עד היום מכלום. בעלת בטחון עצמי. לאחר שיחה עם שכנה-חברה בת 9 שאמרה לה שלפעמים בלילה היא רואה גנבים, מאותו יום בתי מפחדת, 3 חודשים ישנה אצלנו בחדר, בוכה בכי היסטרי, מתנשפת. מוכנה לוותר על הכל כדי לישון אצלנו. כל העידוד, שיחות לא עזרו. פסיכולוג שראה אותה אמר כי אומנם היא מפחדת, אך יש לה כוחות וזה יחלוף. אבל זה לא. מה עושים? תודה

שלום שמי אסי ואני בן 29 יש לי 2 שאלות
1.האם מותר לרופא משפחה לתת מרשם של כדורים כגון ציפרלקס וקלונקס ללא כל איבחון פסיכולוגי \ פסיכאטרי?
2.האם כדאי לי ליטול את הכורים הנ"ל למרות שאני סובל מהתקפי חרדה רק לעיתים נדירות?
אשמח לשמוע את תשובתכם בהקדם האפשרי תודה

יש לי ילד בן 12 שמפחד ללכת לישון כי מתעורר עם סיוטי לילה.

כל זה התחיל כשיצא לטיול מהצופים וישנו בשק שינה מתחת לכיפת השמיים.

מאז חזר עם סיוטי לילה ,קם כל לילה בסיוטים ,צעקות ולעתים מקיא.

מפחד בכלל ללכת לישון .מתקשה להירדם,כאשר הולך לישון עם אור בחדר והטלויזיה דולקת.

הייתי בטיפול אצל פסיכלוגית ,הטיפול לא עזר ,הסיוטים נמשכים,וטוענת שמיצתה את הטיפול איתו.

מה עלי לעשות?אובדת עצות

לביתי בת ה-7.5 יש פחד ממעליות. זה החל בשנה שעברה, בעת שהיינו בטיול באחת השבתות. היינו במתחם שבו היתה מעלית לקומה אחת בלבד, ביתי בקשה לעלות לבדה במעלית, הסכמתי המעלית היתה שקופה. אני חיכיתי לה בקומה העליונה ובן זוגי היה עימה בקומה התחתונה, אך ברגע שדלתות המעלית נסגרו היא נתקעה, לקח לנו בערך 10 דקות לחלץ אותה, ברגע שהיא יצאה היא נרגעה מיד,גם בתוך המעלית היא לא היתה היסטרית, אח"כ במשך חצי שנה אחרי המקרה היא עלתה למעליות ללא בעיה אך תקופה ארוכה לא יצא לנו להשתמש במעליות אנחנו גרים בבית קרקע. לפני כחצי שנה הפחד שלה הופיע פתאום, אני מנסה איתה בעדינות שתנסה לפחות להכנס לתוך המעלית ולצאת מיד, אבל היא לא מוכנה, היא נכנסת להיסטריה, בוכה ורועדת כולה, כואב לי אפילו לנהל איתה שיחה בנושא, אני ישר רואה את הפחד בשפת הגוף שלה. היא מוכנה לתפס מדרגות ולעיתים הרבה, לותר על פעילויות ובילויים ולא לנסות להתגבר על הפחד. אודה מאוד על כל עצה

שלום רב,

בתי בת ארבע וחצי.
בשבוע שעבר חווינו אירוע פריצה לבית בשלוש לפנות בוקר.
הילדה העירה אותי לשירותים ובזמן שהיא היתה בשירותים, שמעתי רעש במטבח.
כשהלכתי לבדוק את מקור הרעש גיליתי פורץ והוא ברח.
הילדה לא היתה עדה פיזית לסיטאוציה מאחר ולא נתתי לה להתקדם איתי (רק למקרה ש... ואכן חששותי התאמתו...) אבל בהחלט היתה ערה למצב ולחרדה המלווה אותו.
גם לפני כן היא סבלה מפחדים (המנורה, המאוורר, החושך וכו'...) אבל עכשיו המצב החמיר כמובן. היא מתעוררת באמצע הלילה ופוחדת לחזור לישון. היא ישנה עם אחותה הגדולה בחדר (הגדולה לא ישנה בבית באותו לילה). אני נשכבת לידה עד שהיא נרדמת אך זה לוקח המון זמן. היא כל כמה שניות מתעוררת לראות אם אני עדיין שם ומתרוממת להעיף מבט לעבר המעבר שבסופו המטבח, שם אירעה הפריצה, כביכול כדי לחפש דמות...
אנחנו משוחחים איתה הרבה בכל פעם שהיא מעלה את הנושא וניהלנו שיחה לאחר הפריצה עם הבנות. הסברנו שאנחנו מבינים שהחוויה מאוד לא נעימה והביטחון הופר אבל הבטחנו שאנחנו תמיד שומרים, מפעילים אזעקה, עוברים בחדר של הבנות מספר פעמים (ואכן אנו עושים זאת, גם בלי קשר לפריצה....)
איך אוכל להרגיע אותה ולצמצם את החרדה?
מעבר לדאגה שלי לילדה היא לא נותנת לי לישון ויש גם תינוק ... בקיצור, אני על סף הירדמות בעמידה
גם בעלי שותף כמובן אבל היא מעדיפה אותי על פניו
אודה לחוות דעתך בעניין

שלום,
אני בת 23 ואני נמצאת במערכת יחסים כשנתיים וחצי, אני מאוד אוהבת את חבר שלי והמערכת יחסים שלנו הולכת לכיוון של מיסוד. הבעייה שלי זה המחשבות שלי,עם כל מה שקורה היום בעולם הזה ששום דבר לא בטוח,התחלתי לחשוב על מלחמה(חבר שלי גם השתתף במלחמה הקודמת שהייתה אך אז לא הייתי חברה שלו, התחלתי לחשוב על המוות שלו כתוצאה מהמלחמה, בראש כבר קבעתי לו את העבודה הזאת. ניסתי לסלק את המחשבה הזאת מהראש אך לאט לאט המחשבה הפכה לחרדה ופחד ואני לא מצליחה להוציא לי את זה מהראש, אני אומרת אולי חבר שלי צריך לצאת מהמילואים כי אני מפחדת שמחשבה יוצרת מציאות ושהחששות שלי יתבררו כנכונות ואני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בעלדיו... אני לא יודעת איך להתמודד עם זה....אשמח לעזרה...
תודה רבה.

שלום אני בן 23 מאז מתמיד התעכבתי ופחדתי מדברים שלאחרים יראו כשטויות. לדוגמא אם באוטובוס פעם אחת הרגשתי הרגשת בחילה אז אני מפחד שכל פעם זה יקרה לי ודיי חרד. זה מפריע לי. אני בנאדם עובד והכל בסדר אבל בגלל זה אני נמנע ממפגשים חברתים, שלא יראו אותי בהתקף חרדה או משהו. חוץ מעבודה כמעט ואינני מבלה. אני לוקח כדור אחד רסיטל ביום. איך זה נקרא התופעה הזאת ? איך ניתן לעזור לי ? תודה

האם אלטורלט מסייע לטפל גם בחרדה חברתית?
מה המינון המומלץ? (מדובר בחרדה חברתית ברמה היומיומית כמעט בכל פעולה מול אדם אחר)

ד"ר שלום
אתמול ישבתי עם בעלי בבית קפה כדי לצפות במשחק כדורגל.
לפנינו היה שולחן ריק שחיכה למזמיניו.
לפתע הגיע אדם במראה מזרחי שנ ראה כבן חמישים חובש כיפה שהתיישב לפנינו ונראה מאוד מאוד מוזר בהתנהגותו.
ואני אסביר: הוא לא הפסיק להסתכל בצורה מוזרה ואובססיבית ימינה ושמאלה ולאחור, נראה מודאג ועצבני הדליק סיגריה ועישן אותה בצורה מוזרה ועצבנית.
שהמלצרית שאלה אותו אם הוא יודע שהמקום לא כשר הנהן בראשו וכשעזבה הוא הוריד את הכיפה.
אני מודעת לכך שתקופת הפיגועים, טפו טפו לכאורה איננה רבלבנטית אבל חשתי פחדדדדדדעצום שלא הניח לי ושיתפתי את בעלי בכך. בעלי זלזל בתחושותיי והמשיך לצפות במשחק.
לפתע חשתי צורך עז לקום ולצאת מהמקום וידעתי שבעלי לא יבין לכן אמרתי לו שאני קמה לשירותים והוא הפציר: שבי!
בכל זאת קמתי ויצאתי לשירותים ולאחר מספר דקות שהצצתי מרחוק ראיתי שהבחור החשוד עדיין שם משיך בהתנהגותו המוזרה כאילו סורק את המקום באובססיה מציץ בשעונו ומשדר המון לחץ. החלטתי לצאת להירגע ולהסתובב בין החנויות שהיו במקום במחשבה שבעלי צופה במשחק הארוך.
לאחר כחצי שעה חזרתי שוב וראיתי שהשולחן בו ישב בעלי ריק ויצאתי לכיוון החניה לחפשו.
מסתבר שהוא לא היה ברכב אלא בחיפושים אחריי בזמן שחזרתי ואח"כ ושב למסעדה.
לאחר 45 דקות מרגע ישצאתי לראשונה שבתי שוב למסעדה וראיתי אותו יושב באותו השולחן.
הוא ביקש מיד חשבון וכשהגענו לרכב הכל התפוצץץץץ, הוא טען שאני חולת נפש ואפילו בכה וטען שאיבדתי פרופורציות ושאני חרדתית ועשיתי לו בושות כי שלח מלצריות לחפש אותי בשירותים וזז כמה פעמים לשולחן אחר ושאנשים הרגישו.
אציין גם שכשחזרתי ראיתי שהבחור החשוד יושב עם מישהי שכנראה חיכה לה והרגשתי מטומטמת אך הפחד עבר.
אציין גם כי תוך שיצאתי הרגשתי שאולי עליי לעדכן את המלצרים אך התנהגותו של בעלי גרמה לי לחשוב שיש סיכוי רב שאני לא נורמלית.
אני כעת לא מבינה האם הפחד שלי הוא בעצם נורה אדומה שקיימת אצלי כיוון שהאדם הסביר אמור לשים לב לסימנים חשודים תוך העובדה שבעלי בכלל הרבה פחות זהיר ממני או שמא אני באמת לא נורמלית? האם הייתי אמורה להתבייש בהתנהגותי או שמא זכותי לפחד במצב כזה?
איך נראית לך בכלל ההתנהגות של שנינו?

תודה מראש,
אריאלה

לפני שבועיים בני בן 4,5 קיבל מקה מקצה של שולחן קפה וכמו שפותחים גבה הוא נפצע מאו ד קרוב לייד העין (בקצה היצוני שלו) כך שנאלצו לתפור לו את המקום במוקד כשהשתמשו בתפרים לא נמסים. פרוצדורה עברה בצורה מאוד טראומטית . צהקות והיסתריה לא פסקו לרגע,זז בלי סוף,ניסה להשתחרר עד סוף הטיפול . נאלצנו לאטפוף ואותו והחזיקו אותו 3 אנשים (אני ,בעלי ואחות) על מנת לבצע את הטיפול בזהירות ולא לפגוע לו בעין.היום ניסינו להוציא לו את התפרים (בחדר אחיות בקופת חולים) ולצערינו לא הצלחנו לעשות כלום,הוא לא נתן לגשת אליו ולא לגעת לו בפצע.גם הפעם הייתה אותה הסטריה למרות שהסכים ללכת וחיכה בתור בסבלנות.בסופו של דבר ולצערי הרב 2 אחיות ואני לא הצלחנו להשטלת עליו ושלחו אותנו הביתה להביא לפכות את אבא (גבר) על מנת להחזיקו חזק בעת הטיפול.אנחנו מאוד מפחדים איך כל זה יכול להשפיע עליו ואין בכלל אפשר לסיים את הטיפול.אולי קיימות איזה שהם שיטות על מנת להקל עליות כמו למשל גז צחוק או תישטוש?אם כן איך ואיפו מקבלים את ההפניה ומי יכול לעשות זאת?
אנחנו מואד מודעגים ורוצים לסיים את זה עם כמה שפחות כאב וטראומה .
תודה מראש .
משפחת א.

שלום,
אני סובלת מחרדות אני מטופלת בכדורים(רמוטיב) ובטיפול פסיכולגי,לאחרונה הרופאה הוסיפה לי את הקלונקס 0.5 מ"ג לתקופת נסיון של עשרה ימים,בתום תקופת הנסיון הרופאה המליצה לי לקחת אותו באופן קבוע ולא רק בזמני ההתקף,
רציתי לדעת האם זה מומלץ להשתמש בו בתקופה כל כך ארוכה ויום יומית ואם זה באמת מסוכן כמו שכתוב בעלון?
תודה רבה.