פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

בעקבות חרדות, פחדים ותופעות כגון גלי חום, לחץ בראש, ותחושת התעלפות הגעתי לפסיכיאטר שנתן לי ציפרלקס 10 מ"ג ביום.
2 שאלות יש לי:
1) האם על סמך תחושות בלבד של הפציינט נותנים מרשם לתרופה? האם ישנם בדיקות שניתן לעבור על מנת לראות מה בדיוק קורה במח מבחינת הלחץ בראש ורמת הסרטונין שמשפיע על התחושות? מדוע ללא בדיקות נותנים מרשם לתרופות?

2) יש לנו ארוע בת מצווה של הילדה בעוד חודש ואני כבר מפתחת פחדים של עמידה מול קהל ולהיות במרכז האטרוע למרות שאני נוטלת ציפרלקס , מה ניתן לעשות על מנת להוריד לי את רמת הפחדים ?

אשמח לתשובותך ,

ליטל

שלום,

עקב תופעות של נימולים ברגליים וידיים עקב חרדה , התחלתי שימוש בציפרלקס.

5 שבעות השתמשתי ב-5 מ"ג , ובשבוע האחרון עליתי ל-10 מ"ג .

בכל התקופה לא הרגשתי שיפור במצבי ולאחר שעליתי ל-10 מ"ג אני מרגישה המון תופעות לוואי כולל הגברת תחושת הנימול כולל בפנים וגם הגברת החרדה.

האם כדאי להמשיך עוד עם המינון של 10 מ"ג או להפסיק ולעבור לתרופה אחרת .

אני לוקחת בחשבון ככל שאני ממשיכה עם התרופה , יהיה לי יותר קשה להיגמל ממנה .

תודה רבה

שלום רב,

אני בן 32 נשוי 3 שנים. יש תינוקת. סה"כ בריא

יש לי היסטוריה ארוכה של חרדת ביצוע ,

הבעיה הזו גרמה לי להיחסף למצבי לחץ , דפיקות לב , ולילות ללא שינה מדי פעם.

הבעיה הזו לא נפתרה אבל היא פחות או יותר תחת שליטה ולמדתי לחיות עם זה.

לא הייתה לי חרדה אחרת חוץ מזה. עכשיו כיוון שלא הצלחתי להירדם לילה אחד, התחלתי לחשוב מה יהיה אם לא אצליח להירדם בכלל, והנה הכנסתי את עצמי לחרדה חדשה, פחד מזה שלא אצליח להירדם. כבר לילה שני שאני לא מצליח להירדם , דפקות לב , מחשבות שאני אאבד את הכל בגלל זה , עבודה , משפחה. יש לציין שאף פעם לא היו לי בעיות שינה ואני לא בדיכאון. אני מתחיל להרגיש תשישות פיזית ונפשית וזה מפחיד.

מה לעשות? למי לפנות? די ברור לי שאני לא אצא מזה בכוחות עצמי..אני צריך שמישהו ירגיע אותי, ירשום תרופה שתגרום לי להירדם בוודאות למרות החרדה והמחשבות , יש דבר כזה?

אני בת 33 סובלת מחרדות ופחדים הייתי אצל מס' רופאים פסיכיאטריים כל אחד נתן טיפול שונה פאקסט+קלונקס, רסיטל+קלונקס, ויפאקס +קלונקס לפי הצורך. אני כבר רוצה להתחיל טיפול כי אני בכל פעם מתחילה ואז אני רואה בפורמים מה התופעות השליליות של כל אחת מהתרופות ואז אני מפחדת ומפסיקה כביכול אני לא סגורה על עצמי מה ומצד שני העובדה שכל אחד נותן לי טיפול שונה אבל בזיהוי כולם מדברים על פוסט טראומה
מה אני עושה????איזה טיפול הכי נכון לקחת אם צריך בכלל???

שלום רב,
במשך 6 שנים לקחתי סרוקסט נגד חרדה חברתית. הכדור מאד עזר אבל עליתי כ-20 קילו במהלך התקופה.
הגעתי לאולגה רז לצורך דיאטה, היא המליצה לי להפסיק מיד עם סרוקסט, כי הוא משמין, ולעבור לציפרלקס + שמירה על הדיאטה שהציעה, כאורח חיים .
במהלך חצי שנה ירדתי 15 קילו ! .
אולם לאחר כמה חודשים התחלתי להרגיש שאני שוב "מתנפחת". הפסיכיאטרית הציעה לי להחליף את ציפרלקס בכדורים אחרים אולם אף כדור אחר לא התאים או לא שינה את המצב.
כיום, שנה וחצי אחרי הדיאטה, עליתי 6 קילו, למרות שאני ממשיכה בדיאטה הקפדנית.
בדיקות הדם שלי תקינות כמו של תינוק!
מה לעשות? איזה תחליף יש לציפרלקס שאינו משמין?

שלום רב,

אני בת 25 וסובלת מפחדים אשר צצים מידי פעם ומפריעים לי עד מאוד.
אני מתפקדת היטב בחיי היום-יום (סטודנטית+עובדת+מנהלת מערכת זוגית ארוכת שנים) אך עם זאת - אני מופנמת וביישנית ולעיתים לא מרגישה נוח לדבר מול אנשים (בייחוד זרים או אנשים שאני מרגישה "נחותה" מהם). המופנמות הזאת מאוד מעיקה לי אבל אני לא מצליחה להתגבר עליה. לעיתים אני מרגישה כאילו הייתי רוצה להיות אדם אחר, "רגיל", שכן אני מרגישה שונה מרוב האנשים.
לדוג', אינני מצליחה להיפתח כלפי משפחתו של בן-זוגי כי אני מרגישה פחות טובה ומוצלחת מהם. הם מקבלים אותי ושמחים כי בן זוגי עימי, אך עדיין אינני מצליחה להשתחרר מתחושה זו ולהתנהג עצמי בקרבתם. אני חושבת שאולי יש לי גם בעיית תקשורת כלשהי. אין לי גם הרבה חברות קרובות.
בעבר חוויתי התקף חרדה כאשר התחלתי את לימודיי האקדמיים לפני כשנתיים-בעקבות כך פרשתי מהלימודים. שנה לאחר ההתקף התחלתי ללמוד שוב, הפעם מקצוע אחר ובמקום אחר וגם הפעם ההתקף חזר והיה אף קשה יותר. ההתקף נבע בעיקר מפחד להיכשל בלימודים. לאחר כשבועיים ובסיוע של "ציפרלקס" ההתקף עבר ואני שבתי ללימודיי ולתפקד.
מאז חלפה כמעט שנה ומידי פעם צצים בי פחדים בעיקר לגבי עתידי כמו "מה אם אסיים את התואר ולא ארצה לעסוק בתחום?" או מ"האם אהיה מאושרת?" "האם אי פעם אצליח להיות "רגילה"? אני אדם מאוד לחוץ ולא "זורם" בקרבת אנשים וזה גורם לי לחוש שונה.
אני חושבת שהפחדים הללו נובעים בעיקר מתחושת נחיתות ומחוסר בטחון עצמי. אני לא מעריכה את עצמי ולא בטוחה שאצליח בחיי אף על פי שעד כה הישגיי היו גבוהים למדי בתחומים שונים.
יש לציין כי לאחר התקף החרדה הראשון עברתי טיפול קוגנטיבי-התנהגותי אך אינני חושבת כי הדבר עזר. מחשבות שליליות ופחדים אינם מרפים.
אינני יודעת אם הדבר קשור, אך יש לציין כי איבדתי את אמי בגיל 21 ולאחר שנה וחצי, גם את אבי.

אשמח לכל ייעוץ והכוונה,
תודה רבה.

שלום.....
אני אמא ל- 3 ילדים ביתי הגדולה בת ה-8 סובלת מחרדות ופחדים אבל לפני כן יש לציין שלפני כ-5 חודשים התגרשתי ....
הפחדים שלה מתבטאים בכך שהיא אינה עוזבת אותי במשך היום ולא הולכת עם אביה. בלילות היא אינה יישנה היא לא מוכנה לישון אלא אם כן היא תישן לידי ואם היא לא תישן לידי אין לה בעיה להיות ערנית כל הלילה .
היא כל הזמן חוזרת ואומרת ליועצת בית ספר שהיא מפחדת שיקרה לי משהו .......

אני כבר אובדת עצות....אשמח לקבל תשובה בהקדם

בתודה מאיה

שלום!

אני בחורה בת 25.

אני מנהלת מערכת יחסים זוגית "בלתי רשמית" עם בחור המבוגר ממני בשנה.
הקשר סובל מקונפליקטים לא מעטים. הבולטים שבהם הם:
1. העובדה שאני בחורה דתיה שלא התנסתה עדיין במגע מיני והוא חילוני "מנוסה"
2. היותו של הבחור ביקורתי במיוחד במה שקשור למראי החיצוני

בעייתי:
הרבה פעמים לפני שאנחנו נפגשים, ולעיתים אף במהלך הפגישות אני נתקפת "חרדה" המתבטאת בדפיקות לב מהירות, קוצר נשימה ובחילות. התופעה קורית בעיקר ברגעים בהם נוצר איזשהו מגע אינטימי בינינו. כשזה קורה, אני חייבת להפסיק מפעילותי, לצאת לנשום אוויר ולנסות להקיא (-למרות שאף פעם איני מצליחה). אחרי מספר דקות התחושה הלא נעימה חולפת.

כאן המקום לציין כי התופעה המתוארת לעיל, לא קרתה לי מעולם עם בחורים אחרים, ומצד שני, הקשרים שהיו לי עד כה לא הגיעו ל"רמה" של הקשר הזה הן מבחינת הקשר הפיזי, הן מבחינת עוצמת הרגשות והן מבחינת ריבוי הקונפליקטים בקשר.

שאלותיי:
1. האם תרופות פשוטות כדוגמת "רגיעון" של הדס יכולות לסייע לי?
2. האם יש צורך בטיפול "מעמיק" יותר בבעיה?

תודה רבה :)

שלום רב,

אני מחפש ספר או מדריך על תרופות פסיכיאטריות. אני עוסק בפסיכותרפיה ומטפל EMDR כאשר ההתמחות שלי היא טיפול בחרדה ופוסט טראומה, לכן אם יש מדריך ספציפי לתרופות נוגדות חרדה אשמח להמלצה.

תודה,

זיו סופר

שלום וחג שמח.

אני בת 31.

במסגרת איזשהו פורום שאני פעילה בו, פנה אלי מישהו במייל בבקשת עזרה.

הוא עבר טראומה מינית על ידי גבר אחר בהיותו נער (לפני כ-15 שנה), ורק לאחרונה החל להתמודד עם הדבר הזה ולגלות לסביבתו.

הוא ממתין כרגע לקביעת תור לאבחון מצבו במרפאה בביה"ח, אבל בינתיים הוא סובל. וממילא הוא פוחד מאוד מהפנייה לעזרה, מהשאלות שישאלו אותו.

אני מעודדת אותו לדבר איתי על מה שקרה,לבטא את מה שעובר עליו במילים ובציור ובנגינה, לעשות הרפיה, לתת לעצמו זמן להתמודד וכדומה.

האם יש משהו נוסף שביכולתי לעשות? (הקשר הוא כולו וירטואלי, ואני אישה נשואה).

תודה מראש

שלום,
כיצד ניתן לעזור לילד בן 7, אשר סובל מפחדים שונים ומשתנים?
מדובר בילד חריף וחכם לגילו, אולם מופנם ומעט מתקשה מבחינה חברתית
נושא הפחדים משתנה מעת לעת - פחד מטיסה, פחד ממוות שלו או של בן משפחה, פחד ממטאורים, פחד מחושך וכו'

יש לי בעיה של לחץ בשלפוחית השתן ומתן שתן מוגבר כאשר אני בלחץ.
הבעיה נוצרה עקב טראומה שבה נסעתי באוטובוס והייתי חייבת לשרותים והתאפקתי שעה שלמה עד העצירה. מאז, אני לא מסוגלת לנסוע באוטובוס ולא לחשוב על "יש לי פיפי".
הפחד שלא יהיו לי שירותים בקרבת מקום להתרוקנות גורמים למחשבות טורדניות ולאי שקט ולבעיה שבה איני נוסעת באוטובוסים כמעט.
חשוב לי להוסיף שאיני סובלת משתן מוגבר בחיי היום יום.
רק במצב של לחץ, כשאני יודעת שלצאת לשירותים תהווה בעיה.

שלום,
אני בת 22 ומאז גיל ההתבגרות אני בן אדם מאוד מופנם, ביישן וחסר ביטחון עצמי.
אין לי חברים בכלל מאז חטיבת הביניים, הקשר היחידי שלי הוא עם אמי ואחותי וזה רק בגלל שאני חייה איתן באותו הבית.
אני יודעת שהבעיות האלה התחילו ונבעו בגלל העובדה שהייתי שמנה (עכשיו אני בידיוק אחרי תהליך הרזייה שבמהלכו השלתי יותר מ-50 ק"ג ועדיין ממשיכה, אף על פי שכבר לא צריך, אבל זו בעיה אחרת...), עליתי ארצה בגיל 10 ותקופת בית הספר היסודי שלי הייתה גהינום! רמסו אותי מבחינה נפשית...גם עולה חדשה וגם שמנה! וכך בעצם הפכתי למה שאני היום, זה המשיך והחמיר בחטיבת הביניים והתיכון...
לא עשיתי צבא ולא שירות לאומי.
אחרי סיום התיכון ישבתי שנה בבית וגם כשסוף סוף מצאתי עבודה, החזקתי מעמד רק 3 חודשים ופיטרו אותי.
אחר כך באה עוד תקופה של ישיבה בבית, עד שיום אחד החלטתי לרזות...
כיום אני רזה (עם בעיות פסיכולוגיות ואובססיות שקשורות לדימוי עצמי ולכל מה שקשור למשקל ומזון) ועובדת כבר 3 חודשים... אבל בגלל שאני לבד ואין לי שום קשרים חברתיים פיתחתי אובססיות לאוכל ולסדר וניקיון למשל, אני עושה דברים שאני יודעת שהם רק תירוץ להעסיק את עצמי במשהו, קשה לי להתרכז בדברים שאני נהנית מהם (כמו קריאה למשל) כי המחשבות שלי כל הזמן נודדות לאוכל ולעבודה, כי אין לי שום דבר אחר בחיים לחשוב עליו!
אני חושבת שהפתרון לזה הוא פשוט למצוא לעצמי תעסוקה! אבל איך?
אני יודעת שאני חייבת להתחיל ליהיות פעילה מבחינה חברתית! כמה אפשר ליהיות לבד, חסרת ולו חבר אחד?!
אבל איך להתחיל?
אני בן אדם מאוד חריג, בגלל ההתבודדות שלי אפילו הלקסיקון שלי מוזר, אני לא יודעת לבטא את עצמי נכון מבחינה מילולית...האם יש איזושהי מסגרת חברתית לאנשים כמוני?
איזושהי קבוצת תמיכה? פורום? משהו?
בבקשה תעזרו לי ותכוונו אותי...תודה

בת 27+4 תקופה גדולה סובלת מחרדות לפני6 חודשים התחלתי טיפול בציפרלק 10 מג ההרגשות הגופניות הקשות וחוסר התאבון אשתפרו לפני כחודש המצב שוב החמיר הרופה המפל המליצ על 2 כדורים ביום אני חודש עם 2כדורים ושוב חוסר אויר והרגשת לחצ השאלה מה עושים אים גם זה לא עוזר אני מפחדת שיעלו לי שוב את המינון מחכה לתשובה מהירה תודה רבה

שלום
בת 34 סובלת כבר 10 שנים מחרדות,לוקחת פקסט 1 כדור ביום
לצערי אני לא מרגישה שהמצב משתפר ואפילו אולי הולך ומחמיר
במשך כל השנים האלה אני מטפלת בעצמי בכל דרך אפשרית טיפולים אלטרנטיבים,פסיכולוגים וכל מה שאפשר להעלות על הדעת
לצערי שומדבר לא עוזר
בכל פעם יש תופעות חדשות ומוזרות שקורות לי ומפריעות למהלך התקין של חיי
אני מתה מפחד מזוגיות,אני מתה מפחד לפני כל אירוע מלחיץ ובכלל לא מרגישה שליטה על החיים שלי,למרות שאני עובדת במשרה מלאה ומשתדלת לתפקד אבל מרגישה שכל יום אני נלחמת בציפורנים כדי לשרוד ואף אחד לא ממש מבין או יכול לעזור לי
אין לי כבר כח לסבל היומיומי הזה
מה יהיה???