פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

סיוון שלום
שאלתך הינה בענייני ביטוח לאומי ולא בעניין הטרדה מינית, כמו כן אני מניח שלא ניתן לענות עליה מבלי לדעת את הפרטים הספציפיים של המקרה, החומר שהוגש לביטוח לאומי ונימוקי הדחיה. בכל מקרה כדאי שתפני את השאלה לפורום העוסק בדיני ביטוח לאומי.
יחד עם זאת- אם הוטרדת מינית בעבודה, החוק מאפשר לך להגיש תלונה לממונה על הטרדה מינית שחייבת להיות במקום עבודתך וכן לפעול למיצוי זכויותייך במסגרת הליך אזרחי או במסגרת הליך פלילי או לשלב בין חלק או כל ההליכים הללו.
אני מציע לך לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ אצל עו"ד המתמחה בענייני הטרדה מינית, לשמוע מה זכויותייך ולהחליט כיצד את בוחרת לפעול.

בכבוד רב

רוני שלום.
לא מספיק ברור מדבריך מה כבר עשית כדי להפסיק את זה וגם עד כמה הוא מתנהג גם עם נשים אחרות בדרך הזו. אינני רוצה להצדיק את התנהגותו אולם אם היא ההתנהגות הנורמטיבית שלו, אולי הוא אינו ער למבוכה שהוא גורם. מענין איך אחרות מגיבות לו.
בכל מקרה בקשת עצה פרקטית, ואינני מכירה אחרת מאשר לאמר את הדברים ישירות.
קחי אחריות על עצמך ואמרי שמגע גופני הוא קשה לך, זר לך לא התנהגות יומיומית עבורך ולכן את מבקשת להפסיק את הבקשה שלו ממך. דברי על אי הנוחיות שלך, אל תאשימי או תשימי משהוא עליו , כך יותר נוח יהיה לו לקבל את הבקשה.
מספיק שלא נוח לך עם הבקשה שלו, גם אם אינך קולטת ממנה רמזים מיניים, זכותך המלאה לא להיענות.
בהצלחה צביה.

המון תודה אכן עצה נבונה...

ואין לי מושג מה קורה עם נשים אחרות

עובדה שהוא עשה את זהב רק שאני והוא לבד. כשאני פוגשת אותו בין רבים זה שלום שלום

שלום רוני. שמחתי שיכולתי לעזור. צביה

נדמה לי שהוא מטריד אותך מינית.
הגעתי למסקנה זאת בגלל מספר דברים שכתבת:
א. הוא מבקש ממך לחבק ולנשק אותו.
ב. בניגוד לרצונך, את נאלצת לעשות זאת. תחושת אי נוחות היא חלק אינטגרלי מהחוק.
ג. הוא מבקש זאת ממך כאשר אתם לבד.


את חייבת לשים לזה קץ בדרך כלשהי. כדאי לך לשתף אדם הקרוב אלייך ואולי ליצור קשר עם האדם שאמור לפקח על נושאים מהסוג הזה, במקום העבודה שלך.

חשוב לי לגרום לך להבין שאת לא צריכה להרגיש רע עם זה שאת לא רוצה לגעת בו- זו זכותך, זה הגוף שלך וחייך שלך ולאף אחד ואני חוזרת על האף אחד- אין שום זכות להגיד לך מה לעשות עם עצמך! שמרי על גופך!

תודה לך שאת מגיבה, גם אם עבר זמן ארוך מאז הפניה שאליה התייחסת.
שתהיה שנה טובה לכולם צביה

בשמחה

תודה לך מתלבטת. אין ספק שקולך חשוב לרקפת. מתוך תגובתך עולה כוחך. המשיכי לעזור לעצמך, צביה

שלום רב
התשובה היא בהחלט כן.
עפ"י החוק הטרדה מינית היא אחד מאלה:
(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות? במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;
(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

על מנת לקבוע אם היתה או לא היתה הטרדה מינית חשוב לשמוע את הפרטים הספציפיים של המקרה וזה כמובן לא באמצעות הפורום.
אשמח לעזור בפגישה אישית.
בכבוד רב

שלום אני.
אם אני מבינה נכון את ההגדרות המשפטיות אז מה שקרה לך נקרא הטרדה מינית.
מה שלא ברור משאלתך הוא למה זה חשוב לך אם זו הטרדה או לא, וגם חשוב איך הרגשת כשזה קרה, מוטרדת או לא.
צביה

שלום רב
מדובר במעשה מגונה הנחשב הטרדה מינית וכן מהווה הפרות חוק נוספות.

שלום אנונימי.
לא ברור לגמרי אם זה את או אתה, אז אני אכתוב את תשובתי בלשון את, בתקוה שאני לא טועה.
את מעלה נקודה חשובה, במובן שקיימים בילדות של רובינו משחקים הדדיים הכוללים אולי גם נגיעה במקומות מוצנעים או במקומות שלא בהכרח נעימים לצד שבו נוגעים.
איך אנחנו היום כבוגרים חושבים על זה ואיך מבדילים את זה ממקרי ההתעללות/הטרדה?
נראה לי שאם דברים קרו תוך כדי משחק הדדי והיו נגיעות הדדיות, הייתי משאירה את זה בתחום המשחק והתתנסות הילדית ולא הייתי מפתחת רגשי אשמה וכו', גם אם עבור מישהוא זה נחווה כהטרדה אז או היום.
כאשר הדברים מתרחשים לא כמשחק הדדי, כאשר יש ניצול של גיל, כוח, עמדה זו כבר הטרדה.
לפי הדברים שכתבת את חווית הטרדה ואני שמחה איתך שיכולת להפסיק אותה ושאת מרגישה שהיא לא פגעה בך.
לגבי הפעמים שאת נגעת, מקוה שההפרדה שאני עשיתי תוכל להקל עליך בהתייחסות לדברים. בכל מקרה אם לא היו בך כוונות זדון אלא סקרנות של ילדות, מומלץ שתסלחי לעצמך.
אם יש מי מהדמויות שאת עדין בקשר איתם ומרגישה נוח לפתוח לדבר להתנצל בפניהם, גם זה אף פעם לא מזיק.
מקוה שעניתי להתלבטויותיך. צביה

אגב לא טעית, אני בת.
כן תשובתך עזרה לי, תודה רבה! אני לא יודעת אם לקרוא לזה ממש משחק זה יכול להיות יותר סקרנות שלי.
לגבי ההצעה שלך לשוחח איתם- ומה עם אני רוצה אבל לא בטוחה שזה רלוונטי כ"כ?. זאת אומרת לא בטוח שזוכרים, ומצד שני אם זוכרים מפחדת קצת מהתגובה. או לאן שזה יכול להוביל..

לגבי מה שנעשה לי אני לא עסקתי אז בכך שאני מאשימה אותו או כועסת עליו אלה שעברתי את זה וזהו. גם אם אראה אותו אומר לו שלום. אבל בגלל שהוא היה יותר גדול אני מרגישה שכן הוא הטריד אותי. אבל אני משלימה עם זה כי אין מה לפתוח מחדש. ברוך ה' התקדמתי בחיים כך שזה מאחורי.

ואני אעבוד על כך שרק הייתי ילדה ושלא הייתה לי שום כוונה לפגוע חלילה. גם אם אני הייתי קטנה, ושחקתי והסתקרנית עם אחרים.. ואני גם מקווה שזה לא הייתה הכוונה של הבחור שהטריד אותי. (לפגוע בי).

תודה רבה לך שוב!
ואני רציתי גם להגיד ממש ישר כוח ותודה על הפורום הזה זה חשוב ועוזר שיש אתר כזה שמאפשר להתייעץ ולפרוק.. התשובה שלך שחררה מעליי תחושת אשמה שאולי יכולתי למנוע מעצמי במשך כל השנים הללו.

תודה לך.
את היום כבר מספיק מבוגרת כדי להחליט אם לדבר עם אחרים שאולי פגעת בהם ואולי לא לדבר איתם. תסמכי על עצמך מה שלא תחליטי.
כיון שאת לדבריך כבר אימא בעצמך חשוב ללמד את ילדיך לשמור על עצמם ולכבד את גופם, זהו התיקון שמתאפשר לך.
רק ימים טובים צביה

אני מאמינה שכך אעשה. או לפחות אשתדל לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.

תודה על ההקשבה, והנכונות להיות איתי.
השיחות הקצרות והחשובות הללו היו מאוד משמעותיות בשבילי. כך שאני יכולה להניח את הפרשות הללו מאחורי ולהמשיך בחיי, בהשלמה עם עצמי!


שוב תודה רבה!

בשמחה רבה צביה

תודה על המילים החמות.
אני באמת מנסה לעשות את כל מה שאמרת, וזה בדר"כ עוזר אבל אני מפחדת נורא שזה מעגל בלי פתח יציאה. שלא משנה כמה אתקדם, תמיד יהיו את הרגעים האלה שיהפכו את הכל לסתם, את המאמץ לכלום ויגרמו לי להתמקד ברע.
אני מרגישה שהרגעים האלה (רגע= מספר ימים) לא בשליטתי, הם נופלים עליי בלי שום קשר למה שיש מסביבי (לא משהו שאני מודעת אליו בכל אופן..).
זה מפחיד אותי.
אני משתפת בזה את הפסיכולוגית שלי אבל לפעמים כבר נמאס לי להיות חלשה. כבר נמאס לי לבכות אצלה בכל פגישה.. אני רוצה להיות במקום אחר. אבל זה בא והולך וזה פשוט מייאש. (לפעמים אני מרגישה כאילו החיים מתגרים בי, מראים לי מה זה טוב ומוכיחים שזה שלא מגיע לי.. או לא יודעת מה...
קשה לי לשמור על התקווה.
לפני חודש בערך, החלטתי (כנראה בתור מנגנון הגנה) שהעולם הוא פשוט רע, וכל פעם שטוב לי זה במקרה ואני צריכה לנצל כל רגע מהטוב הזה ולהבין שכשיגיע הרע זה הנורמלי.
המטרה של זה היתה למנוע אכזבות.
ב"ה היה לי חודש ממש טוב ולאט לאט התחלתי להאמין בטוב הזה. עד שהימים האחרונים ניפצו לי הכל (פשוט הרגשה איומה של עצב שמחלחל בכל הגוף ומחליש אותי פיזית ומחשבתית) וכל האמונה שלי נעלמה כליל.. והאכזבה קשה מנשוא.... לכן זהו. כבר אין לי כח להתאכזב שוב (מאנשים, מהעולם ובמיוחד מעצמי...).

שלום לך שוב. אינך יודעת כמה אני מבינה אותך גם אם סיפור חיי או של אחרים שאני מכירה אינו בהכרח קשה כמו שלך.
לצערינו החיים הם מעגל, גל בים או כל דימוי אחר שמתאים לך, אבל המסר הוא שהם אינם קו שטוח אחד, כל פעם אחרי שמחה יש עצב וההיפך ימים טובים ואחריהם ימים קשים.
אני למדתי שאם המרווח בין ימי העצב הולך וגדל במשך הזמן - זה ההצלחה.
לא ניתן למנוע או להעלים קשיים וכאבים שטמונים בתוכינו, מה שניתן זה רק להגדיל את המרווח בין הזמנים שבהם הם צצים וגם להקטין את משך הזמן שבהם הם נמצאים או את העוצמה שבה הם מכים בנו.
אם מקבלים את זה ומבינים, החיים יכולים להיראות אחרת.
חשוב להתחיל לספור כמה זמן עבר מאז הימים הקשים האחרונים ולשמוח שעבר זמן ולא להתמקד בזה שהם חוזרים, לראות אם כשהם חוזרים משהוא בעוצמתם נרגע, הזמן שהם נשארים התקצר במשהוא, גם אם בטווח ממש קצר, הלואי והיתה תרופת פלא מעלימה, אבל אין.
חזקי ואמצי, תזכרי שיש לך את עצמך ואת חשובה. צביה

פשוט תודה. כתבת לי בדיוק את הדברים שאני צריכה לשמוע.
מצד אחד זה מביא קצת כאב, אך מצד שני זה נוסך בי תחושה חזקה של רגיעה...
ככה הרבה יותר פשוט לראות ולקבל את הטוב..
אז אני יכולה קצת להגיד שאני מצליחה כי באמת ב"ה הפערים בין הנפילות יותר קטנים, והנפילות לפעמים יותר קטנות (ולפעמים לא לצערי..)
עזרת לי מאד מאד מאד. הייתי צריכה לשמוע את זה ממישהו מקצועי.
זה להישאר עם ה"זהו" שבכותרת ממקום אמיתי, נכון, ופחות מיואש.
אז שוב תודה.
אני.

המון תודה גם לך, לא מובן מאליו שכולם גם מגיבים באתר. שמחה אם עזרתי.
שוב חזקי ואמצי ותזכרי שאת ראויה לחיים טובים בשבילך. צביה

אם אאמץ את המשפט "תזכרי שאת ראויה לחיים טובים בשבילך" שכתבת, הכל יהיה שונה... אבל זה כ"כ לא פשוט לי.
תודה מעומק הלב.

שלום
בהחלט יש צורך והצדקה להעיר שזה מפריע לך ולבקש (בנימוס) לבוא בלבוש מתאים יותר.

שיר כוח על הערנות והאכפתיות!!האם יש לך יסוד סביר להניח שהילדה חווה משהוא מיני? הספרות מכוונת על הקשר בין הפרעות אובססיביות(כמו שתיארת) ופגיעות פיזיות ומיניות, אך לא רק . אבל יתכן שכדאי לדווח למורה/ליועצת תמיד עניים נוספות הוא דבר משמעותי
בהצלחה
שיר

שלום בתיה
לא מזמן הוארכה תקופת ההתיישנות מ 3 ל 7 שנים ועל כן התשובה חיובית.
ההחלטה אם לתבוע את מקום העבודה או את המטריד או את שניהם תלויה מאד בפרטים הספציפיים ואוכל להמליץ רק לאחר שאשמע אותם.
באפשרותך לתאם פגישת ייעוץ ללא תשלום ואנסה לעזור לך.

שלום
אכן אמירה מיותרת שבנסיבות מסויימות יכולה היתה להיחשב כהטרדה מינית ובנסיבות אחרות חריגה מגבול הטעם הטוב. סביר להניח שבנסיבות כפי שתיארת היה נפסק שאין מדובר בהטרדה מינית. התנצלות עתה והתאפקות בהמשך אמורות להסדיר את הענין.

תבורכי, העזרה ניתנת כדי לעזור אבל תמיד נעים שלמוע תודה. צביה

תבורכי, העזרה ניתנת כדי לעזור אבל תמיד נעים לשמוע תודה. צביה

שלום
כאשר הפרש הגילאים בין הקטינה לבן זוגה אינו עולה על 3 שנים ומדובר ביחסים בהסכמה, אין בכך הפרת חוק.