פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

כל הכבוד על העירנות
אני מציעה שתפני באופן ישיר להורים (במידה והם הורים אחראים/מיטיבים) ותסיבי את ליבם למה שראית, ותנחי אותם לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום .
יש סיכוי שההורים יכחישו, תני להם את המקום גם להכחיש, זו תגובה מוכרת, עם זאת המשיכי לעקוב
באם את מעוניינת את יותר ממוזמנת לשתף בפורום בתהליך,
באם ההורים אינם מיטיבים ויש חשש לפגיעה מינית מבוגר, יש לפנות לפקידת סעד בישוב בו את גרה או ל- 106
שיר

דיברתי עם האב, הוא אמר שדיבר איתם בעבר על הנושא ושישים לב לכך. האם לדעתך יש עוד משהו שכדאי לעשות עכשיו או שמומלץ לחכות ולראות מה קורה?

שימי לב, ומה קורה עם האם? האם היא מעורבת?

היא לא כל כך מתפקדת כאמא וכל כך ולא מעורבת בחיי הילדים... האבא לעומת זאת עם הראש על הכתפיים.

באופן כללי נשמע שמומלץ לעקוב ואז לגייס את הבוגר האחראי במשפחה
ישר כוח

שלום נתנאל
הבעיה שהצגת יכולה להתפרש משני הבטים, האם יש לאישתך בעיה של קיום יחסי מין מלאים בשל כאבים? לעיתים נשים שחוו פגיעה מינית אינן יכולות לקיים יחסי מין מלאים בשל כיווץ שרירי האגן אין זו רק בעיה פסיכולוגית אלא בעיה פיזיולוגית אשר יש לה טיפול אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן.
במידה והבעייה שהצגת היא קושי בשל החוויה הרגשית שאישתך האהובה חוותה בילדותה והיא מטפלת בה, אולי תעזר במטפל/ת בה תחשבו ביחד כיצד להעזר, כמו כן קיימים רבנים אשר עוזרים לבני הזוג עם היתרים מסויימים ,
אשמח אם תוכל לחדד את שאלתך במידה ותשובתי היתה חלקית
שיר

תודה רבה על תשובתך ,
אין מדובר בכאבים שבגללם אנו לא מקימים יחסי מין אלא בפחר וגועל מצידה .
אנחנו כן שוכבים יחד וכל אחד מגיע לסיפוקו אבל לא יותר מזה.
אנחנו לא יכולים לקיים יחסי מין ואישתי ממש נגעלת מהענין המיני : היא נגעלת מאיבר המין שלי ובקושי יכולה לגעת בו או שהוא יגע בה , כמובן שאין מה לדבר על חדירה - כשאנו מנסים לפעמים הרגלים שלה רועדות והיא מתכווצת ומתחילה לבכות .
גם כשהיא רואה איזו סצינת סקס רצינית בסרט זה דוחה אותה וכן כשאנו מדברים על זה בצורה מפורטת ...
לסיכום בכל הקטע המיני היא כאילו מנותקת מהענין וזה לא מדבר אליה .
הלכנו לכל מיני יועצים וגם לרבנים , כרגע זה המצב .

תודה על השיתוף, נשמע שאתם זקוקים לסיוע מקצועי ויתכן ואישתך תוכל להעזר במגע בטוח שזוהי שיטה מיוחדת לנפגעות פגיעה מינית.
שיר

שלום עדן
לפי תיאורך אני מציעה לך לפנות לטיפול אצל אשת מקצוע המתמחה בפגיעות והטרדות מיניות, יש שיטה שנקראת EMDR שיטה זו יכולה לסייע, אך אנא בידקי שאשת המקצוע מתמחה בטיפול בפגיעה והטרדה מינית , מניסיוני זה קריטי בסוג זה של בעיות
אם יש לך עוד שאלות אל תהססי לפנות שוב
שיר

האמת שלא חשבתי שזה עד כדי כך מורכב.. ולא מתחשק לי לעשות מזה סיפור כזה גדול.. חשבתי אולי יש דרך מבחינתי לעצור אתזה.. אבל אם זה משהו חיצוני אני ממש לא בקטע.. מקווה שאוכל להתמודד עם זה ולהתחיל להשתחרר מהזיכרון הכואב הזה.
תודה ולילה טוב! עדן.

לא נשלח אז הקלדתי שוב !! סורי תקראו אחד מהם... בשני הוספתי עוד דברים ששחכתי בהודעה הראשונה !

אסתר יקרה
אכן עברת ארוע מטלטל, אני מציעה לך לפנות למרכז סיוע 1202 לשוחח עם מרכז הסיוע, שם תוכלי לשמוע קול אנושי של אישה שתשוחח איתך . אני רוצה להגיד לך שאת לא אשמה , בטחת באדם שהפר באופן בוטה את האמון המלא שנתת לו, אין לאף אדם את הזכות לגעת בך ללא רשותך!!
אנא צרי קשר עם מרכז הסיוע זה עוזר
שיר

שלום לך
נשמע לי שיתכן שבעיות ההתנהגות של בנך הן זעקה לעזרה והקושי שלו להמשיך את ההתנהלות עם חבריו. הצעתי לפנות ליועצת בית הספר, בכל בית ספר יש יועצות שלמדו על ,מינית, אם את חשה שהיועצת איננה משתפת פעולה גם בשפ"י שרות פסיכולוגי יעוצי יש טיפול ללדים שחוו פגיעה מינית וגם ניתן לפנות לאל"י, יתכן שאתם כהוריו תוכלו לקבל יעוץ כיצד לסייע בדרך הטוב ביותר לבנך
אשמח אם תוכלי לשתף אותנו בהמשך
בהצלחה

ברצוני לציין שבעיית ההתנהגות החלה מתחילת השנה והחלטתי מתוך אינטואיציה של אמא להעביר אותו בית ספר. לאחר כשבועיים בבית הספר החדש הוא סיפר לי את מה שקרה לו עם הילד שהיה איתו בבית הספר הישן. שיתפתי את היועצת המחנכת ומנהלת בית הספר במקרה וביקשתי שינהגו בו בסבלות. הסבלנות נגמרה מהר ושוב מבחינתם הוא ילד "בעייתי" לטענתם הם ראו ילדים שעברו התעללות מינית ו"כך לא מתנהגים". בני ילד חכם אבל הוא כרגע בשלב של מרד הוא לא אוהב את המורה לטענתו "היא רעה" והוא עושה דווקא פניתי גם לשפ"י הוא החל טיפול אצל פסיכולוגית אבל הוא לא התחבר אליה ומסרב ללכת. כרגע הוא בטיפול ריגשי פרטי.
ניסינו רטלין אבל הוא לא הגיב טוב לכדור. כרגע הוא לוקח תמצית פרחים טבעית קור ולול וכולי תקווה שזה יעזור.
הוא לא מוכן לשתף אף אחד במה שקרה לו וגם איתי מסרב לדבר(אני היחידה שהוא סיפר לה) אבל אני יודעת שזה מציק לו הוא טרוד בזה כל הזמן.
איך בכל זאת ניתן להוציא אותו מהמצב הזה ולעזור לו בהתנהגות עם ילדים בכיתתו?

יתכן ובמצב כזה יש למטפלת הפרטית אפשרות לסייע לכם כהורים, ואף ליצור קואליציה עם בית הספר , לעיתים תהליך ההחלמה הוא הפירוק והציפיה של הילדים מההורים הוא להיות שם עבורם, נשמע שבנך חש זאת, עם זאת אני תמיד מאמינה בעבודה מערכתית הווה אומר שלכם כהורים, המערכת החינוכית והמערכת הטיפולית, בסופו של דבר הילד תמיד זוכה כאשר המבוגרים והמערכות השונות בחייו מדברים עימו, יתכן וכדאי לפנות למטפלת הפרטית ולהתייעץ איתה כיצד לגייס את המורה להכיל את בנך
שיר

מאחר וחוויתי מקרוב מקרה שבוא נאנסה רעייתי לשעבר על ידי בן משפחה לאורך שנים וראיתי במו עיניי איזה הרס בלתי ניתן לתיקון היא עברה אני רוצה לחזק את ידך וידי בעלך על המעשה האמיץ שעשיתם.אמנם אני לא פסיכולוג אבל ברור שבכך שהרחקתם את הסכנה מהילדה היא תרגיש יותר בטוחה ותוכל לחזור לחיי שיגרה במשך הזמן.המטפלים המקצועיים כאן בפורום בטח יגיבו באם הילדה צריכה טיפון נוסף,בסך הכל רציתי לחזק את ידיכם.לגבי האבא ,אמנם לא הגשתם תלונה במשטרה אבל זה לא פותר מהסכנה שבה נימצאות ילדות/נכדות אחרות במשפחה,לתשומת ליבכם.

תודה על התגובה, אין לך מושג כמה חשובות לי הדעות בימים אלו.
פשוט אין לי עם מי לדבר, כי זה דבר שהחלטנו לטפל בו ולנסות לשכוח שהוא בכלל קרה!!!! זוהי טראומה נוראית לכולנו ואני פשוט כבר כמה ימים לא מצליחה לתפקד!!!
הסיבה שאני לא מתלוננת ( חוץ מהסיבה שזהו חמי ומאוד אהבתי אותו) היא שזה לא חלילה הגיע למגעים קשים ולמזליייי הרב הילדה שלי עטופה בחום ואהבה והעיזה, למרות הפחד לספר לי!!!! ( דבר שהוא כל כך לא מובן מאליו)
עקב כך, הייתה לי אפשרות לסיים חד משמעית את ההתנהגות הפסיכוטית הזו ,בעצם עוד לפני שהחלה להתדרדר!!!!
לא רציתי לערב עוד גורמים, אבל עדיין מפחדת שזה ישפיע עליה בעתיד,כי בעצם אחד האנשים שאמורים להיות הכי קרובים,פשוט ניצל את מעמדו ואיני יודעת אם המעשה הוא בלתי נתפס בעינייה, כפי שהוא בעייני... זו השאלה שלי... איך אני יכולה לעזור לה???!!! מוכנה לעשות כל דבר רק כדי לדעת שהיא תהייה בסדר בעתיד ...תודה

לצערנו הסטטיסטיקה מדברת על אחת מכל שלוש נשים שנפגעה מינית,מצער אבל זו המציאות.אין לך מושג כמה זה היה חשוב שבתך סיפרה לך ועצרתם את הפגיעה בזמן,רוב הפגיעות המיניות שנמשכות לאורך שנים קורות על ידי בן משפחה קרוב! הילדות לרוב לא מספרות ושומרות את הנורא מכל בסוד דבר שמוביל להחמרה בפגיעה המגיעה אף לאונס מתמשך.לא ציינת את גיל בתך אולם נשמע שהיא צעירה בשנים ואם העיזה לספר משמע כי הבינה כי נעשה בגופה דבר אסור וזה הכי חשוב.אמנם לא עצה מקצועית מאחר ואני לא בעל מקצוע אבל תני לבתך את ההרגשה הכי טובה שבעולם שסיפרה את דבר ההתעללות ונראה לי שאין טעם לדבר איתה ולטחון את הנושא יותר מדי למעט אם זה בא ממנה ומשהו מעיק עליה.לצערנו הזמן הוא התרופה הטובה ביותר,הלוואי והפגיעה הייתה קטנה ולא השאירה בה חותם ומכאן בתמיכה שלך ושל בעלך היא לא תשפיע לאורך זמן ותישכח.מחבק אתכם בחום.מסר לכל ההורים מתבקש,שימו לב לשינויי התנהגות חריגים,תבדקו תמיד ותהיו עם האצבע על הדופק ותיזהרו בעיקר מהסביבה הקרובה,שם בעיקר מתרחשות התעללויות שהילדים מפחדים לשתף ,לספר.

שלום לך. שמחה לראות שכבר קבלת תגובה מקורא באתר. זה כמובן מאוד חשוב שהסיפור יצא לאור ושההפסקתם אותו. זה נותן לבת שלכם חויה של בית מכיל מגונן ושומר אבל אסור! אסור לעבור לסדר היום כאילו זה לא קרה. חייבים לדבר על זה ולאפשר לבת שלכם להבין שהיא לא אשמה בהמ שקרה, כי תחושות האשמה והבדידות הן שיוצרות אח"כ תוצאות לוואי לא טובות לחיים. בכלל דבר שקרה אם מתעלמים ממנו יכול להפוך לטראומה ואם מדברים עליו זה משחרר. אינך מציינת בת כמה הבת וגם אני לא מכירה אתכם כדי לדעת אם מספיק שאתם תדברו איתה או חשובה התערבות של איש מקצוע. אתם יכולים גם לפנות את ובעלך למפגש חד פעמי להתייעץ לגבי זה. מה שחשוב זה לשים לב זה לשינויים בהתנהגות הרגילה שלה אם יש. אולי במרכז לנפגעות 1202 יוכלו לעזור לכם בהתלבטות או את מוזמנת לכתוב יותר פרטים באתר ונוכל לחשוב איתכם מכאן. העיקר לא להתעלם זה קרה. בהצלחה צביה

שלום לך, אין לך מושג כמה אני שמחה שענית לי ואני מודה לך!!
ילדתי בת 11, ילדה מלאה בשמחת חיים חכמה ומאוד בוגרת לגילה ( גם מבחינה פיזית) לאור השיחה שלנו אשר התנהלה בשבוע שעבר, שמנו לעניין זה סוף חד משמעי, בשיחה שהתנהלה עם אביו של בעלי ( שיחה מאוד קשה אגב) ופרק זה מבחינתנו הסתיים!!! לעד!!
אני מאוד דואגת לשוחח עם בתי על העניין ולהוציא ממנה את התחושות שלה, שסביר להניח שהם מאוד מבולבלות.
לרגע לא חשבתי להניח את המקרה בצד, לא אני ולא בעלי, אלא שקלנו לשוחח איתה בכל פעם קצת, ללא לחץ, ולהבהיר לה כמה אמיץ היה המעשה שלה, ועד כמה אנו גאים בה!!
למזלי הרב עקב כך שאני עובדת עם אנשים (במקרים שונים מאלו למזלי) יש בי ( כך אני רוצה להאמין) את היכולת "לפתח" עמה שיחה כנה, וסביר להניח שזו הסיבה שהיא הרשתה לעצמה לבוא ולספר לי מקרה כל כך קשה וחריג, ממש ממש בתחילתו ( כי אין לי מושג ואני לא רוצה לחשוב לאן זה היה יכול להגיע).
מה שכן שמנו לב אליו, הוא עניין המיטה שהיא הפכה אותה, לגמרי כמו מעיין "תיחום" עם הקרש לכיוון החדר ולא לכיוון היקר, וזה שבלילות האחרונים היא לא ישנה שם, אלא בסלון, ובאמצע הלילה עוברת אלינו, ופה נשאלת השאלה, האם באפשרותך לתת לי הכוונים מקצועיים ( בגדול) כמו ראשי פרקים, לאיך אני בעצם עוזרת לה לעבור את התקופה הזו מבלי לפגוע בה בעתיד.
אני מודה לך מקרב לב על תשובתך ועזרתך, אין לך מושג כמה תחושת חוסר אונים אופפת אותי בימים אלו, ואין לי עם מי לדבר!!! כי סיכמנו שהעניין לא יגלוש החוצה, לטובת הילדה .
אלפי תודות!!!!!!

שלוןם רב לך. אני שמחה לשמוע שאני יכולה לעזור במעט בשביל זה אנחנו כאן. יש לכם הרבה סיבות להיות גאים בילדתכם ובכם על שסיפרה לכם ועל איך שאתם נהגתם מיד בתגובה. כל אחד מגיב אחרת אבל התגובה לגבי המיטה היא סימן לכך שיש משהוא לא בטוח מבחינתה לישון במיטה הזו וגם אולי לישון לבדה. האם כשהיא נרדמת בסלון יש אחרים לידה? חשוב להבין ממנה מה קשה לה ללכת לישון שם, האם שם זה נעשה? האם בחשכת הלילה כן צפים זכרונות ורגעים לא נעימים? אינני יודעת אולם לפי תשובתה ניתן לטפל. רק לצורך הדוגמא, אם בחשכת הלילה לבדה יש מחשבות או זכרונות אז חשוב לעזור לה, ושיבוא ממנה, מה יכול להקל עליה להוריד את המחשבות האלה כמו השארת אור וכו' אבל הפתרון צריך להיות בהתאם לקושי על פי בחירתה, וניתן לעשות נסיונות שונים עד שאחד מהם יצליח או לחילופין אם עובר זמן וקשה למצוא פתרון אז אולי כן כמה שיחות טיפוליות יכולות לעזור. אני מוסיפה פה משהוא למחשבה עבורכם. אדם בגילו של חמך שפוגע לא סביר שבתכם היא הראשונה שנפגעה ואולי יש במשפחה הקרובה עוד נפגעות אז לשיקולכם אם כן כדאי לפתוח את זה לפחות במשפחה הרחבה כדי להגן על האחרות שאולי לא דברו וזה עשוי גם להועיל לבתכם לדעת שהיא לא לבד, כלומר זה לא קרה בגלל מי שהיא אלא בגלל מי שהוא| אשמח לעזור בכל שאלה נוספת. שבת שלום צביה

בנוסף לתגובתה של צביה, לעיתים הסימפטומים הפוסט טראומטיים של הילד מגיעים בעיכוב, בהתחלה יש הקלה שהסוד נשבר ושההורים מגינים אבל אחרי תקופה מסויימת הזכרונות צפים ויתכן שיעלו פחדים , הימנעות ממקומות או אירועים משפחתיים, ביעותי לילה, חוסר תיאבון או עודף תיאבון , קושי להרדם
אם מופיעים סימני האזהרה האלו חייבים לפנות לטיפול אצל מומחה לפגיעה מינית בילדים
שיר

בימים אלו ( בסוף השבוע) יצא לנו שוב להעלות שיחה נעימה עם ביתנו המקסימה, ובה שוב פתחנו את הנושא הכאוב הנ"ל. ( השיחה לשמחתי נוהלה בצורה הרבה יותר רגועה וללא בכי מצידה, בשיחות קודמות היו מלוות דמעות ורעידות קלות).
חוץ מזה שהודנו לה שוב, והעלנו את נושא האומץ שבה, נשאלה השאלה מדוע היא לא ישנה בחדר, והיא ענתה שזה מעציב אותה ומעלה בה זכרונות לא נעימים, במעמד השיחה הודענו לה שאין לנו כוונה "להכריח" אותה לישון שם, ואמרנו לה שיש לה את כל הזמן שבעולם כדי להתנקות ולהרגיש בטוחה לחזור לישון שם!!
במקביל הצעתי לי כבדרך אגב (בכוונה כמובן) האם היא רוצה להזמין חברה לישון אצלה בשבת ( דבר שקורה לעיתים קרובות, אנו מאפשרים לה לארח כאוות נפשה, והיא גם ילדה שאוהבת לארח מאשר להתארח , היא לא מתארחת בשום מקום, מבחירה).
אכן חברת כיתה הגיעה להתארח לסוף השבוע, ולשמחתנו הרבה, הילדות ישנו בחדר של בתי,והיא לא קמה בלילה לעבור אלינו!! מרוב ששמחתי, ומרוב שהשבת הייתה מאוד מהנה, איפשרנו לה להמשיך לארח את אותה חברה גם ביום שבת, וגם אתמול היא ישנה אצלנו, שוב בחדרה של בתי, ושוב בתי לא קמה לעבור אלינו כלל!!!
היום בבוקר, בתי הציעה לי להחזיר את המיטה לקדמותה, דבר שמאוד מאוד שימח אותנו.
במקביל, הצעתי לה אפשרות של לחזור לעשות הליכות בפארק ( דבר שהיינו עושות 3 פעמים בשבוע) בידיעה שזו תהייה אפשרות יוצאת מן הכלל לשיחות נעימות אחת על אחת במרחב פתוח ומשחרר שכזה, מעין זמן איכות נטו שלי ושלה, והיא מאוד התלהבה ( אנו מתחילות היום) .
אני כל כך מודה לכן נשות המקצוע על האפשרות הזו של לשוחח ולשמוע דעות מקצועיות, אני מרגישה שאני בדרך הנכונה, אך מאוד מבולבלת, האם הדרך הזו נשמעת לכם??? האם המהלכים שאנו עושים הם בכיוון נכון?? אלפי תודות שוב על התייחסותכם, ואודה לקבל עוד עצות או הכוונה, שבוע טוב לכן ותודה.
( לגבי בנות נוספות במשפחה, אני חייבת לציין שלדעתי אין סיכוי שזה קורה, הילדה שלי היא הנכדה הבכורה, ולצערי, חמי היה בן בית אצלנו ( עזרנו לו הרבה גם מבחינה כלכלית) תחושת אשמה נוראית עוטפת אותנו כאילו אנחנו אלה ש"קירבנו" אותו אליה יתר על המידה, בכך שאירחנו אותו מספר ימים בשבוע, באופן קבוע אצלנו) .

שלום רב, אל לך ולבעלך לגלות רגשי אשמה.התנהגותו של חמך חולנית ואינה נורמטיבית.בני משפחה אמורים להגן על ילדים בטח לא לפגוע בהם. נראה שאתם בכיוון הנכון עם הבת,שוב לא עצה מקצועית,אבל לי באופן אישי לא נראה שאתם צריכים לפתוח שוב ושוב מיוזמתכם את הנושא.ברור שאם היוזמה באה מהבת או שיש שינוי בהתנהגותה יש מקום לעשות כן.בהצלחה!

תודה שחזרת ושיתפת אותנו, נשמע שאת בכיוון הנכון וגם ביתך, רכות וסבלנות ופתיחות, ואם את מרגישה מבולבלת יתכן שאת ובן זוגך זקוקים להדרכת הורים מקצועית , קחי את הזמן ותתבונני, הגרף הוא לא לינארי יש עליות וירידות, יתכן ויהיו נסיגות אבל שימי לב לתהליך ולמגמה של ההחלמה
בבוא הזמן יתכן ואת ובן זוגך תצטרכו לבדוק עם עצמכם כזוג כיצד החוויה שחוויתם פגשה אותכם כל אחד לחוד וביחד אבל לכל עיניין יש את זמנו
שיר

אכן לגננת אסור לספר, נשמע שגם טיפלו בנושא השאלה שנשאלת מה ישרת אתכם כהורים וכוועד הגן שתספרו לשאר ההורי, האם זה יקל את הטיפול בילדים? או שיטרפד את הטיפול?
שיר

שלום יעקב. מהפניה שלך לא ברור מהו החשש שלך. אתה מציין שלבן שלך שהוא צעיר יש קשר עם גבר בוגר ממנו בהרבה, אתה יודע על הקשר כך שזה מעיד על כך שבנך משתף אותך גם בקשר וגם במה שהוא מספר לאותו חבר, שאלה דברים חשובים ולא מובנים מאליהם בין הורים לילדיהם, נסה להסביר ממה אתה חושש כדי שנוכל להתייחס עיניינית. יום טוב צביה

כשאת אומרת שאת אחרי הענין לא ברור כל כך מה המשמעות של זה. אחד הדברים החשובים לבדוק זה כמה זה נכנס לחיי היומיום וצובע אותם או שזה מופיע רק כשאת מולו. נשמע שיש לך תמיכה משפחתית מחד אולם אתם ממשיכים להתראות אז אולי זה מרגיש כמו תמיכה בערבון מוגבל. את גם לקחת על עצמך להמשיך בקשר עם משפחתו מה שלא מקל עליך. אינני יודעת בת כמה את אבל ברור שלכל החלטה בחיינו יש מחיר והשאלה האם המחיר על החלטותיך עד כה הוא בסדר לך, עדין אף פעם לא מזיק לפתוח את הדברים עם איש מקצוע כדי שתדעי האם את נוהגת הכי נכון עבורך.בהצלחה צביה.

תודה רבה.
אני בת 20.
כרגע זה שאני בקשר עם משפחתו לא מפריע לי כי אני יודעת עד כמה הם שונים ממנו ועד כמה בנותיו היו חרדות לדעת את המקרה.
וכן רק שאני רואה אותו זה צף לכן טיפול פסיכולוגי יהיה יעיל במקרה הנל.

אז לכי על טיפול ושיהיה לך בהצלחה. את צעירה וחשוב לטפל בדברים ולא למשוך אותם הרבה שנים. צביה

ואם החליט ללכת לטיפול פסיכולוגי רק בעוד חצי שנה בדיוק ... יהיה אפקטיביות לטיפול?

אמנם הורייך השאירו לך את ההחלטה באם להתלונן אבל זה לא פייר כלפייך כיוון שמאחר ומדובר בבן משפחה יש לך שיקולים זרים באם להתלונן מה שלא היה באם היה מדובר באדם זר.אותו בן משפחה חייב לקבל את עונשו,מה שעשה לך הוא יעשה לבת משפחה אחרת שתיפול ברשתו. אם את רוצה להציל בנות אחרות מאדם שזה דפוס התנהגותו תיתלונני במשטרה!

א.ש. שלום רב
יישר כוח על ההתענינות, ערכתי מחקרים בנושא לידה ופגיעה מינית בילדות והקשר ביניהם, החוויה שאתה מתאר היא חוויה שנשים חוות שוב ושוב ולא רק בקרב האוכלוסיה האורתודכסית. לצערי מערכת הגנקולוגית מאופיינת ברוב גברי , למרות שיש יותר ויותר נשים גנקולוגיות, אני מאמינה שברמה התחוקתית ניתן לשנות, או לחילופין לעניין את התקשורת בנושא
אשמח להיות גם לעזר ולשמוע על יוזמות חדשות
שיר

תמיד ניתן לעשות בדיחה מהכל אבל האתר הזה מכיל הרבה סיפורים כואבים שאף אחד מהם לא התחיל כמו השאלה שלך, אבל לידיעתך לשאול מישהיא בזמן פגישה אם המגע שלך מתאים/נעים לה עוד לא חסל אף בחור. צביה

תמיד הבחורה תגיד שלא ..
צריך לנסות

גיל היקר
קשה היה לי לקרוא את האמירה תמיד הבחורות יגידו לא אני מקווה שהמסר בפורום הזה לכבד ולהקשיב
שיר

* לומד איתי בכיתה

שלום לך. מאוד קשה לשמוע את מה שאת עוברת ולחשוב שאת מתמודדת עם זה לבד. לצערינו פה באתר אנחנו רק יכולות להמליץ מה לעשות ואת צריכה לעשות את זה לבד. זה מאוד חשוב שיש לך עו"ס שמלווה אותך ואת צריכה לחשוב מה עוצר בעדך מלספר לה את הסיפור הקשה הזה שעברת שוב. זה מאוד חשוב שלא תישארי לבד עם הסיפור. לא מגיע לך לסחוב נטל כזה. האם דרך 1202 הצמידו לך מלווה? אולי עם מלווה משם יהיה לך קל יותר לדבר כי אין ספק שאת צריכה הקשבה והגנה אבל פה דרך הפורום אנחנו רק יכולות להגיד לך את זה ולא כל כך לספק את זה. האם אין מישהוא קרוב במשפחה מורחבת או חברה או אימא של חברה? חפשי עם מי נוח לך ודברי על זה. בהצלחה צביה

שלום שרון. אני שמחה עבורך שאת יכולה סוף סוף להגיד את זה בקול רם ולא רק לשמור לעצמך. בטח היה מאוד קשה להיות עם זה לבד כל השנים. לגבי שאלתך לא ברור אם את שואלת משפטית או אחר. מה שאני יכולה לאמר לך זה תמיד טוב ללכת לטיפול או למצוא אדם בסביבתך הקרובה שעימו תוכלי לחלוק את הסיפור. אגב אם הוא הטריד אותך ויש לך עוד אחיות סביר להניח שגם הן או אחת מהן הוטרדה . האם זה משהוא שאת יכולה לפתוח היום בתוך משפחתך? מהבחינה המשפטית זה כנראה ישן מדי אולם הייתי ממליצה לצלצל לקו לנפגעות 1202 ולוודא איתם את זה. כמו כן גם שם ניתן למצוא אוזן קשבת ואולי גם קבוצת תמיכה העיקר לא להישאר לבד עם החויה. בהצלחה צביה

רינת יקרה
העבודה של אל"י היא עבודה יסודית ורצינית הם המומחים בתחום בכל הקשור לילדים, אני מציעה לך לפנות אליהם בכל הקשור לפגיעות מיניות בילדים
שיר

בנוסף יש מקומות נוספים המטפלים לפי איזור אשמח אם תשלחי לי את האיזור הגאוגרפי בו את גרה על מנת שנוכל לבדוק על מקום טיפולי המתמחה בטיפול יחודי בתחום הטרדה ופגיעה מינית בין אחים
שיר

ליאת שלום
כל הכבוד שאת עושה עבודה על נושא כל כך חשוב
אין באפשרותינו לספק לך את החומר הנדרש
אני משוכנעת שבגוינט או לחילופין במשרד העבודה והרוווחה ישמחו לספק חומר בנושא
בהצלחה
שיר