פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

מה מותר לחשוף שם?
הבנתי ממה שרשום שיש צו איסור פרסום...
אז מה מותר לספר.... לפי הכתבה הבנתי, שמדובר בדמות ציבורית
אבל אני מנסה לשבור את הראש (הסקרנות הורגת...) ולא יודעת מי זה
חשבתי שזה יאיר לפיד, אבל הוא בחו"ל... אז מי זה יכול להיות?

זאביק, אתה יודע מי זה?
תוכל לתת לי רמז....
חברה שלי אומרת שזה כתב פשוט, אז אמרתי לה שאם הוא פשוט אז לא היה אכפת לאף אחד ממנו... והיו מפרסמים את השם.
אבל איזה כתב בריאות הוא מפורסם בערוץ 2... כולם גמדים ומכוערים רצח!

חברות וחברים יקרים
אני שמחה שהפורום מאפשר בימה גם לאקטיביזם עם זאת אני מבקשת שכולנו נכבד אחד את השנ/יה ולא נשתלח בביטויים שאינם ראויים, כמו כן אני חייבת להזכיר שבמדינת ישראל כל אדם חף מפשע עד אשר לא הוכח אחרת בבית משפט
תודה לכם
שיר

היי,
אני באמת לא התכוונתי להעליב או משהו כזה.. זו סקרנות!
השאלה היא אם התקשורת באמת עוזרת לבחורה המסכנה הזו?
אני מקווה שהיא תחלים מהר
אבל, מי זה הבחור הזה... לפחות תתנו רמז?
יש עוד מתלוננות?
זה הגיוני שהוא ממשיך להופיע?! או שמנסים להסתיר אותו?

שלום רינת. דבר אחד חשוב לי מאוד להדגיש העיקר הוא לא להשאיר סודות, כלומר דברים לא מדוברים במשפחה. מספר מחשבות חולפות בראשי למקרא דבריך. מה קרה שעכשיו הבת בחרה לשתף, חשוב להבין ממנה. כיון שיש לכם ילדים צעירים מהם האם עוד מישהוא עבר חויה כלשהיא מאחיו הגדול של מגע לא מתאים? בהחלט יכולים לקרות אירועים שהם חד פעמיים אבל חשוב ולוודא את זה. אני ממליצה בחום על שיחה עם הילד שתהיה רגועה ולא כועסת אבל שתנסה להבין מה עבר עליו והאם גם לו קרה דבר דומה ממישהוא אחר. אם אתם , את ובעלך לא מרגישים שנכון לכם לקיים שיחה זו חשבי על מישהוא קרוב שאתם בוטחים בו/ה לקיים את הדיאלוג הזה עם בנכם ושגם יתקבל או תתקבל על ידי הילד. איפא בעלך בסיפור האם הוא פרטנר עבודך? נסו קודם כל לברר את הדברים בתוך הבית בלי להתבייש שהם קרו כי יכולים לקרות דברים כאלה בכל משפחה וכשתהיה בידיכם תמונה יותר ברורה אפשר אז לחשוב מה עוד נכון לעשות אם יהיה צורך. אני עכשיו שמה לב שרשמת שהבת התיחסה לזה כאל "אונס" לא מבינה מה זה המרחאות הכפולות ששמת. זה שייך לתגובה שלך או שלה? חשוב שהיא תדע כל מה שאתם מדברים עם האחים הנוספים שלה וחשוב לבדוק אם גם היא זקוקה לעוד עזרה. לפעמים העובדה שאתם לא מתעלמים ומתייחסים לדבריה היא רוב הרפוי אבל צריך לודא את זה. המון בהצלחה צביה

תודה על התשובה המהירה.
היא מאד לא רוצה שאדבר עם אחיה אך נראה לי שחייבים ואין להתעלם מזה. לגבי המרכאות היא דיברה על אונס. אני הוספתי את המרכאות כי זו היתה הטרדה וכנראה גם בגלל ש לי קשה עם המחשבה שדבר כזה קרה לה בכלל ועוד על ידי אח שלה.

שלום אליה
מבחינה משפטית יש מה לעשות וממש לא מאוחר מידי.
השאלה שאת צריכה לענות לעצמך עליה היא אם את רוצה לעשות מהלך משפטי בעקבות מה שקרה ואם תגיעי למסקנה שכן- יש הרבה מה לעשות.
בהצלחה

שלום לך,
אמנם אני לא בעל מקצוע אבל חייתי עם אישה שעברה התעללות מינית וגילוי עריות.
קודם כל והחשוב מכל הוא שחשפת את המקרה מיד כשקרה,זה הדבר שהציל אותך משנים רבות של התעללות.זו הסיבה היחידה שגרמה לאחיך להפסיק.ברגע שעוד הרבה בנות כמוך יבינו שחשיפת המתעלל תוביל להפסקה מיידית של מעשיו ייטב לכולן.החשוב הוא למנוע המשכיות של המעשים שמובילה להרס טוטאלי של הנפש הפגועה.
נכון שעברת מקרה טראומטי אבל את נימצאת במקום מצויין וטוב,חשפת את המעשים בלי בושה וגרמת להפסקתם,כיום את מצליחה לדבר ולכתוב על מה שיברת בפתיחות רבה וזה גם משהו שאומר שאת בדרך הנכונה.אל תיסגרי שוב את הדברים בפנים ותנסי להתמודד איתם לבד,יש גורמי מקצוע שבשיחות יכולים לעזור לך מאוד.לגבי אחיך אם והיה והבין את חומרת מעשיו ,התנצל ואפילו לא מרים את הראש לכיוונך אני חושב שאת צריכה לשחרר ולהמשיך הלאה ולא לגרום סבל מיותר נוסף,לך,להורייך,לאחים שלך ,וכן גם לאחיך שלא הצליח לשלוט במעשיו ונתן ליצר הרע להשתלט עליו.
מקווה שעזרתי ולו במעט

שלום אליה. זה מאוד מרגש לדעת שהפורום נותן מקום וכוח להגיד דברים שאין להם מקום אחר. כשאני קוראת את מה שכתבת אני תוהה מה זה נקרא להתגבר? איך זה היה נראה או מרגיש לו התגברת? אבל בכל זאת מההגדרה הזו שלך זה נשמע שאת המשחק כלפי חוץ למדת לשחק אבל בפנים יש עוד הרבה דברים בלתי פתורים ואולי גם דברים שלא רשמת בסיפור שלך הפעם, אז אני ממליצה בחום רב על המשך טיפול אבל אצל פסיכולוגית שיש לה ידע בנושא של תקיפות מיניות כי לא כל פסיכולוג גם אם הוא פסיכולוג טוב יודע להתמודד נכון עם הטיפול בתחום הזה. אז המון בהצלחה ואל תפחדי לספר את זה כי את לא אשמה בכלום. חג שמח צביה

אנסה בתשובה זו להתייחס לשתי פניותיך. קודם כל כאשר הולכים אל מטפל באופן פרטי לעולם אין רישום של הדברים בשום מסגרת פורמלית והחומר נשאר חסוי אצל המטפל/ת. אינני מכירה מטפלים מאזור חיפה אולם הקריטריונים שחשוב שיהיו למטפל/ת שאת מחפשת הם קודם כל יכולת עבודה עם ילדים/בני נוער, הבנה והתייחסות למקרים של הטרדה מינית ולא חשוב אם מטפלים בתוקף או בקרבן. יכול להיות שבמרכז סיוע חיפה 1202 הטלפון יתנו לך שמות של מטפלים שהם מכירים וממליצים עליהם ואיתם תבדקי מי מתאים לבן שלך. לגבי הילד הצעיר שנפגע על ידי בנך. חויה טראומתית היא שאלה מאוד אינדבידואלית כי כל אחד מגיב אחרת. שני מדדים יכולים להיות לכם לעזר. הראשון הוא לשים לב להתנהגויותיו ולראות אם הוא מגלה מצוקה או קשיים שלא היו בעבר. לעיתים יש משמעות לכמה פעמים הוטרד כך שאם זה קרה חד פעמית יש סיכוי שהתחושה הלא טובה בקשר לכך קטנה יחסית אבל מאוד חשוב לשוחח איתו ולהסביר לו שהגוף שלו הוא רק שלו ושאם מישהוא מנסה לגעת בו קודם כל חשוב שיגיד לא אבל בעיקר שיבין שהוא לא אשם שזה קרה. אני מבינה שמדובר בילד בן שלוש אבל צריך לנסות לכוון את הדבור לרמתו. זה חשוב שאתם מתמודדים ולא מטאטאים מתחת לשטיח את הקשיים. תבורכו והמון בהצלחה צביה

את נותנת לי כוחות כי באמת ההרגשה קשה אז שאני אתקשר ל1202 וזה ישאר חסוי

זה בהחלט ישאר חסוי

שלום יונית. אני מבינה את סערת לבך אבל הדרך שבה נקטתם עד כה מוטעית. ילד שעבר טראומה כמו בנך אמור לעבור איזה טיפול כדי שיבין שמה שנעשה לו הוא רע וכדי לעזור לו להשתחרר מהחוויה הזו. הוא חייב טיפול כדי להפסיק את שרשרת ההתנהגויות שלו. אינך מציינת בן כמה הוא היום אולם ישנם מטפלים לילדים בכל הגילאים ורק הייתי ממליצה לודא שהמטפל/ת מבינים בנושא של הטרדה מינית. אני אומרת את זה בעדינות מירבית אולם מדבריך עולה כי ההטרדות של בנך באו מבן דודו וגם הוא הטריד בני דוד אז אולי שווה גם לבדוק מה קורה במשפחה הרחבה וממי זה מתחיל. גם הבן דוד שהטריד את בנך עבר משהוא. אנחנו לא נולדים עם הצורך להטריד אחרים. מכות הן אף פעם לא פתרון נכון וגם לא מספיק להסביר שזה אסור אלא חשוב מאוד לטפל בחוויה שהוא עבר כדי שהוא יפסיק. בהצלחה צביה

בני הוא בן 12 שנים בכיתה ז אנא איזה מומחה אני צריכה לחפש בדיוק שיוכל לעזור לנו והאם בן אחי הקטן יוכל למחוק זכרון זה והאם הוא צריך טיפול גם אני מוכנה לעשות הכל כדי לעזור לשניהם

שלום עדי. אני מרגישה שהתשובה שלי אליך תהיה קצת מורכבת ואולי לא פשוטה עבורך. אני בהחלט מבינה את השיקולים שלך להמשיך לעבוד בלי לעשות עם זה מעשה למרות שלא פירטת אותם אולם כן שיתפת מישהוא במתרחש ולכן זכותו של הצד השני לבחור עמדה והתנהגות גם אם אינם מקובלים עליך או עלי. כיון שעוד לא התרחש השימוע לא ברור מה יהיו תוצאותיו ואיך תרגישי אחריו. אני מאמינה שלאף אחת לא מגיע להיות במקומות בהם היא מרגישה לא טוב ואם גם אחרי השימוע זו תהיה הרגשתך חשוב עבורך לא להישאר שם. לא ברור לגמרי משאלתך אם את מתכוונת ליעוץ לגבי העזיבה כיון שהיא באה בעקבות ההטרדה ואם לכך את מתכוונת אני ממ ליצה לך לפנות ליעוץ משפטי. אנחנו באות מתחום הטיפול ואין לנו ידע בזה. כדאי לפנות לקו סיוע לנפגעות 1202 נדמה לי שיש להם ידע בתחום והוא לא כרוך בתשלום. בהצלחה צביה

שלום רב,
סיפרת שאת בעצמך מתמודדת עם זכרונות טראומטיים ויתכן והארוע הזה הוא חלק מהצפה רגשית שקשורה גם בארועים שעברת וארועים שבהם לא ידעת את הגבולות ויתכן ופגעת, הצעתי לפנות לעזרה בכל הקשור לפגיעות שאת עברת ולשתף בחוויות וברגשות האשמה שאת חווה, שני הדברים אינם מנותקים זה מזה, להפך ארוגים זה בזה ואיש/ת מקצוע מיומן יכול לסייע לך להתיר את הקשרים הרגשייים שאת חווה עכשיו ולחיות בשלום עם עצמך.
בהצלחה
שיר

שלום לך. קודם כל ברצוני לעודד אותך לא להתבייש. לכולנו בעיות שונות ולהודות בקיומן רק עוזר לנו לקבל עזרה ולהתגבר עליהן. אין ספק שבמצבך חשוב להיעזר באנשי מקצוע שיכולים להיות שם בשבילך בקשיים שלך. האפשרויות הן מגוונות. ניתן לפנות לטיפול רגיל אבל חשוב לבחור מטפל/ת שיש להם ידע בתחום הטרדה מינית. ניתן לפנות לטיפול בשיטה של מגע בטוח או בטיפול בטראומה דרך הגוף שנקרא S.E. חשבי מה נכון בשבילך מהם ועשי זאת. זו מתנה לעצמך שאחריה תרגישי מתמודדת טוב יותר עם הקשיים. בהצלחה צביה

שלום
מהתכנים שהעלת נראה לי שכדאי שתפני לייעוץ למספר פגישות לראות איך והאם התכנים האלו השפיעו עליך במהלך החיים ארועים טראומטיים בילדות מערערים את הביטחון גם לאחר, במידה וקיימת השפעה על איכות חיים היום טיפול עם איש/ת מקצוע המתמחים בתחום יכול לסייע לך
בהצלחה
שיר

אני מציעה לך להתקשר ל1202 ולקבל סיוע
בהצלחה
שיר

שלום
העובדת שהוטרדה היא בגירה מעל גיל 18? אם כן היא אינה חסרת ישע ויש לה את הבחירה באם להתלונן או שלא, במצב שהיא מתחת לגיל 18 יש חובת דיווח לכל אזרח על קטינה

כל פעם שאני נזכרת. חושבת על מה שעברתי, תוקף אותי בכי ואומללות
אני בחיים לא יספר לאף אחד בטוח, אני אפילו מרגישה שזה אולי אשמתי, ואני לא הייתי בסדר ? אולי אני הבאתי את זה על עצמי? זה כמו צלקת.. שבחיים לא מתרפה או תעבור או אפילו תפחת,
כאילו גם עם עוד 10 15 שנה אני עדיין ירגיש אותו הדבר ואת אותו החוסר אונים.
היה תקופה שהייתי נורא צעירה, ותמימה, שלא ידעתי מה אני עושה בכלל.
לא סיפרתי לאף אחד , ולא חשבתי שזה לא בסדר, זה הגוף שלי ולא של אף אחד. ילדה תמימה שרק עלתה לחטיבה אחרי היסודי, פתאום נחשפת לכל מני סיטואציות לא נעימות בכלל, ושאין מה לעשות, שאוחזות אותך ידיים כ"כ חזקות ושעירות .
והקול נבלע .. קשה לבקש עזרה יוצא שהשתיקה נבלעת והכל שורף בבטן , ולא נשמעת זעקה לעזרה .
היום אני מהר מתכווצת אני פחדנית פרנואידית. שונאת את עצמי. אני חלשה. בדיכאון. אין לי עם מי לדבר ,רק יכולה לבכות.. ושום דבר לא קורה, האם זה קשור למה שקרה לי לפני שנתיים ?
ד"א אני בת 16

תמי שלום
אני חושבת שאת זקוקה לעזרה בטח שאת עוד נערה , היכולת התבטאות שלך מאוד מרשימה בהתייחס לגילך הצעיר ולכן אני מציעה לפנות לקבל סיוע מקצועי טיפולי אצל איש/אשת מקצוע המתמחים בפגיעה מינית
שיר

לא נראה לי שאני אפנה לעזרה,
תודה רבה בכל זאת

היי ,
אני כל כך מבינה אותך ! אני בת 15 ומכיתה ז' (עד היום כיתה ט') יש ילד שמשחק בי כמו בובה על חוטים.
אני אמנם סיפרתי לכמה חברות אבל גיליתי שהם הפנו לי גב ולא הקשיבו . גם כשפניתי למשטרה לא התפתח משהו מיוחד רק נשאר כאב וצלקת כמו עצם שבורה שכל פעם אני מנסה לשים פלסטר ולהעלים. עוד היום הוא ממשיך לעשות בי כרצונו ואני לעומתו כלום, אפס , הוא יותר גדול ממני בממבנה ויותר חזק. לא דיברתי על זה עם אפאחד עוד, אפאחד לא יודע שזה נמשך אבל אני מפחדת לספר, הוא הבטיח להתנקם. אבל גם כשמנסים לקבור עצם בחול תמיד מוצאים אותה וככל שעובר הזמן זה רק יילך ויכאב, הגרון יתייבש והדמעות יזלגו.
עם ההורים את בטח לא תרצי לדבר ונמאס לך בטח לשמוע ממקומות ופורמים פני לעזרה כי את זקוקה לזה , גם עלי זה נמאס אבל אם יש לך חברה מעיר אחרת או חברת ילדות תנסי לשתף לא בהכל תתחילי קצת ותיראי איך הולך כי אני יודעת שאני לא מסוגלת יותר לעבור את שער בית ספר , וכל יום לבסוף מגיעה לבית ספר ואני יודעת גם למה לצפות.

הי, תקשיבי.. לי לאומתך זה כבר עבר ולא נימשך יותר, קצת יותר גדלתי ואני יותר יודעת לשמור על עצמי.
אם אצלך זה נימשך ,וקשה לך.. אני חושבת שכדי לך לספר , אם זה להורים או למורה או ליועצת.. לא לסבול, בסך הכל את לא אמורה לפחד זה הגוף שלנו .
אם זה לא נעים לך אין שום סיבה שתסבלי יום יום . לי פשוט נשארה טראומה מאותם מקרים שהיו, אם הייתי יכולה להעביר את הזמן לאחור, ולעצור את זה הייתי מזמן עושה זאת . היום אני פחות תמימה. אז שוב אני ממליצה לך לא לשתוק..
אם את רוצה לשמור איתי על קשר בכיף :)

קודם כל תודה רבה זה קצת מקל שאתה יודע שיש מישהו שמבין אותך ...
בכל זאת ניסיתי לספר ואמרתי אבל לא נעשה עם זה כלום.
אני לא ממש יודעת כמה המקרה שלך משפיע עלייך אבל אני יודעת שאם זה נותן לך להשתלט עלייך כל יום כמו שלי קורה תנסי אולי לדבר עם מישהו לא משנה מי מישהו שאת סומכת עליו :]
אני מקווה שתוכלי לעזור לעצמך כי כל דבר קטן יכול לפוצץ את כל הרגשות האטומות מבפנים זה לפחות מה שקורה לי והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות את זה קורה לעוד מישהי :]

היי שני. הלוואי והיתה תשובה ברורה לשאלתך. מנסיוני דברים שעברנו או הרגשנו אינם נעלמים לחלוטין אבל הם מצטמצמים ומתכווצים ואם נניח שבהתחלה הם מאוד כואבים ומפריעים לנו בשגרת חיינו הרי שבמהלך השנים ואחרי שקבלו עיבוד הם יכולים להגיע לתחושת רפרוף, לעצב קל, לדמעה חרישית בזוית העין אבל הם מפסיקים לנהל אותנו. גם המרחקים בין הופעת תחושת הכאב גדלים וגם זה חלק מההקלה. שיהיו לך חיים טובים צביה

'הטרדה מינית' לא עוברת/נגמרת/מפסיקה אם לא עושים משהו.
זה לא פשוט בכלל אבל זו הדרך היחידה להפסיק את העניין.
ברמת הפרט - ניתן לקבל סיוע ממרכז סיוע 1202, ניתן להפנות אותו לאותו תקנון שהוא תלה על הקיר ולהראות לו כי ההתנהגות שלו תואמת לסעיף....
ואולי באמת יהיה קשה להמשיך לעבוד שם, אולם, אם תפוטרי עקב כך, הרי שזו התנכלות - שגם זה אסור על פי החוק.
ברמת הכלל - סביר להניח כי את לא היחידה שסובלת מהתנהגותו זו. נסי לדבר עם עובדות אחרות. כאשר לא מרגישים לבד - זה קצת פחות קשה.אם יש לו שותפים, חברים או מישהו הנחשב בעיניו שניתן לדבר איתו - כדאי לנסות. וניתן לקבל גם בזה סיוע ממרכז סיוע. אפילו ברמה של ליווי לשיחה איתו.
אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר - נסי לראות איך מוציאים זאת לאור.
בהצלחה

שלום אנאבל
הסיטואציה היא מורכבת ואני מחזקת את ידייך
ישנן מספר אפשרויות
לשים גבול ולהגיד במילים לבוס שלך , זוהי הטרדה מינית עבורי יתכן ויבין את הרמז ויסתפק בכך
לבדוק אם יש אישה/גבר בעל סמכות שתעביר מסר לבעל העסק שהוא מגזים
ממה שאני חווה המנעות מהתמודדות עם הבעיה יוצרת מתח משני הצדדים והצד המטריד מגביר את הפעילות העוקבת אבל יתכן והוא יבין את המסר?
אם את מעוניינת בכל אופן להשאר במקום העבודה ורוצה סיוע ביום יוםלהתגבר על הסיטואציה את יכולה להתקשר למרכז סיוע 1202

בהצלחה
שיר

אני מקווה שאת עוד פה ...

אני חייבת לדבר איתך , אני חוששת שמדובר ברופא שאני מכריה שגם אני עברתי משהו פלילי על ידו ( שונה משלך אבל לגמריי פלילי עם ניחוח שובנסיטי מובהק)

זה חשוב לי לדעת
אנא השיאירי מייל או משהו או לפחות תתני סימן שאת פה

.

אני רק יכולה לנסות לדמיין איך זה מרגיש. אני ממש מצטערת בשבילך ומקווה שתתעמתי איתו ושיפסלו לו את הרישיון, לחלאה. מעבר לזה, אני אישית הייתי מפיצה את התיאור כולו במייל ויראלי (בלי להזדהות בשמך) ובפייסבוק, ודואגת שיהרסו לו החיים.

שזה לא יעבור בשתיקה. ככל שחולף הזמן אני מרגישה כדור של זעם עצום בגוף שלי שרוצה להתפוצץ לו בפרצוף.

מנהלות הפורום, אשמח מאד אם תוכלו לענות לי, כי אני במצוקה קשה.

שלום אורית יקרה
כל פעם שאני מקבלת פנייה על איש מקצוע שפוגע ומנצל את סמכותו אני מזועזעת מחדש. עם זאת מתיאורך, יש קושי רב להבין שכל הבדיקה שנערכה היא לא במסגרת "הטיפול המתבקש" הגקולוג ידע בדיוק מה לעשות ומה גם לא לעשות. ולכן התייעצי שוב עם מרכז סיוע על אפשרויות, כמו כן עם עורכ/ת דין המתמחה בתחום גם אם את רוצה להתעמת עימו , מילת המפתח היא זהירות!! אל תגמלי באופן אימפולסיבי על מנת שלא תיפגעי בשנית.
בנוסף אני ממש ממליצה לך אם את מרגישה שהשיחות עם מרכז הסיוע לא מספקות לפנות לאיש/ת מקצוע המתמחה בפגיעה מינית במיוחד שתיארת שברקע את בתקופה קשה של אובדן . לצערי הפוגעים מרגישים בחושים שלהם כאשר הנפגעים מוחלשים ואז תוקפים.אני מחזקת את ידייך
שיר

תודה רבה על תשובתך. לצערי אני יודעת שהוא חרג מ"הבדיקה המתבקשת". בגילי אני כבר יודעת איך בדיקה גניקולוגית אמורה להתקיים. אני מתוסכלת ביותר, כי אני יודעת שהוא השתמש בטקטיקות נלוזות כדי להשתעשע ולצאת נקי. למרות התקופה הקשה שאני נמצאת בה החושים שלי מחודדים ואני יודעת בלב כבד שהוא יצא נקי, למרות שעשה משהו בזוי ומלוכלך. יש עוד כמה פרטים שמסגירים את המעשה שלו שלא כתבתי אבל אין לי טעם לציין אותם משום שאני יודעת שאין לי "קייס". אני כל כך כועסת ורוצה להחזיר לו ואף יותר מכך. אצטרך להסתפק בעימות עלוב, אבל לפחות אומר לו את דעתי על הצורה המתועבת בה בדק אותי. זה המעט שאוכל לעשות.

התעמתתי איתו. הוא היה בהלם מהטחת האמת בפניו. הוא הכחיש בשפה רפה ולמרות גודלו הפיזי הוא נראה כאילו כל כולו התכווץ בתוך עצמו. הייתי מאד קרה וחדה ואמרתי לו שהוא צריך ללכת לטיפול. בסוף השיחה שארכה קצת יותר מרבע שעה, כשאני מבהירה לו שהמטרה שלי היא שהמקרה הזה לא יחזור על עצמו הוא אמר, לאחר הכחשותיו "את אמרת ואני אחשוב..." מן הסתם אמר את זה כדי שארפה ממנו, אבל מבחינתי זה היה הישג. אני כבר קמתי ללכת והוא הביע דאגה מזוייפת ואמר שחשוב שאמשיך במעקב ולא אזניח אותו והתחיל לפרט לי מה עלי לעשות. אמרתי לו תודה והלכתי משם. הכי מגוחך שהוא אמר לי די בהתחלת השיחה שבפעם הבאה שאבוא שאומר ואעיר עם משהו מפריע לי. חשבתי לעצמי שהוא חי בסרט - בסרט אימה של עצמו ואמרתי לו בקור רוח מקפיא שאין לי מושג מאיפה שאבתי אותו "כף רגלי לעולם לא תדרוך במשרד שלך". אני מקווה שהוא טוחן את השיחה הזאת ושהיא מדירה שינה מעיניו ועוד אני מקווה שהצלתי נשים אחרות מהפגיעה שלו ואולי גם הצלתי אותו מעצמו.
ואחרון חביב - רציתי לציין כי הנשים מהמרכז לנפגעות תקיפה מינית הן נשים קדושות שהצילו את נפשי. ביום שהרגשתי הכי מרוסקת וחשבתי כי לא אוכל להמשיך יותר את חיי שוחחתי איתן והן הרימו אותי למעלה בחזרה ונטעו בי כוחות. תודה לאל שקיימות נשים כאלה. כשאתאושש ואתחזק אני מקווה להתנדב בעצמי למרכז סיוע מעין זה.

שלום אורית
תודה ששיתפת אותנו גם בסגירת המעגל, עשית מעשה אמיץ ואני מתרגשת בשבילך ובשביל נשים אחרות
ישר כוח ואני מאחלת לך שתצמחי מהחוויה המטלטלת שעברת ויתכן שהתנדבות במרכז סיוע היא חלק מהצמיחה, מניסיוני כמתנדבת במרכז סיוע זוהי חוויה מעצימה
ושוב תודה
שיר