פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

במסגרת עבודה לאוניברסיטה עלי לראיין בחורה שעברה פגיעה מינית בשלב כלשהוא בחייה. הראיון הינו אנונימי ונשאר חסוי. אם יש ביניכן מישהיא שעברה חוויה כזו ומעוניינת לשתף נא לפנות לפלא.0523398466 אתי . תודה

מתיישבת מול המסך האילם אשר אין לו דבר לומר אלי, מביטה בו ומזכירה לעצמי שכל יום מחדש הוא יום שנועד לשבור את קשר השתיקה ההדוק עליו שמרתי במשך כ-19 שנה.
איך כותבים ומה כותבים?
עוצרים דקה את כל ההצגה אותה ניהלתי במשך שנות רבות מדי, עוצרים כדי לנשום,
האם יש חיים אחרי מחיאות הכפיים, אחרי שהאולם נשאר ריק, אחרי שלא נותרו צופים ועיניים לביים מולם את הצגת חיי?
16 שנה, התעללות מינית בלתי פוסקות, הייתי שותפה לקשר השתיקה הנורא ביותר,
וגם כאשר נוספו לחיי אנשים עמם הייתי כנה כיביכול, לפני שנים בודדות, שנתיים-שנה..
לא ייכלתי להפר את קשר השתיקה, המשכתי להחזיק בו כדבר החשוב ביותר בחיי.
כי איך מודים? ואיך מורידים מסיכות של שנים?
ואיך עוצרים רגע את המחול המטורף הזה לרגע אחד של שתיקה צורמת ורועמת
גילוי עריות
16 שנה,
שנה ועוד שנה ועוד שנה וכן הלאה.

איך?
האם ישנם חיים מכאן? כל הדברים אותם ראיתי, כל הדברים אותם הרגשתי על גופי ובשרי שהיה בסה"כ נתח של בשר.
ועדיין קמה בבוקר ומזכירה לעצמי, שאני בכאן ועכשיו, ובכאן ועכשיו שלי אני לא קורבן יותר,
ואז מחייכת לעצמי ושואלת את עצמי "האם אי פעם הייתי קורבן?",
לא צריכה יותר ללכת עם בגדים ארוכים כדי שיסתירו? אני לא יודעת..
איך קמים? איך?
כשהמעוות מכל עדין רודף אותי, יום יום, הפעם ברצון ובתשוקה אחרת לגמריי-להרוג אותי, שלא ישאר ממני דבר, כדבריו- "אם לא אהיה שלו, לא אהיה של אף אחד אחר, אין לך מקום בחיים"-
והוא, אשר אחראי להיוולדי, והיה באותה נשימה אחראי למותי, רוצה לשים סוף לחיי,
אבל איך? איך ממשיכים? כשהפחד מנהל ואני שוכחת ממנו לגמריי, מזכירה לעצמי שאין ממה לפחד, כבתוכי יודעת שהוא השטן בהתגלמותו, מאיים על חיי בכל שניה ושניה,
להיות חזקה ולשמור על עצמי, איך?
העולם נראה לי כה גדול מהעיניין הקטנות שלי, מורידה את השנים העייפות שלי..מזכירה לעצמי-שגדולה אני בטח שלא, יותר קרובה לילדה אבודה..
אז איך?

האם ישנה דרך?

אביתר קאפ נעצר אחרי שאנס כמה בחורות כולל ילדה בת 14 לאחר שהשקה אותן בשתיה חריפה מהול בסם אונס. הוא עבד בתור ברמן. כל הנשים ספרו שבילו בפאב שלו ואז התעוררו בביתו למחרת בבוקר בלי לזכור כלום. רק שהילדה נכנסה להריון. ואיך המשטרה משחררת אותו? פשוט - יש לו הרבה משפחה שהם שוטרים ושוטרות. זה כל הסיפור.

אני לא יודעת איך להתחיל לספר כי אני לא כ"כ זוכרת איך זה התחיל.. כי לא שמתי לב והייתי ממש ילדה קטנה ששמתי לב לזה הייתי בת 12 שהתחלתי להבין שמשהו לא בסדר
תמיד חבר של אמא היה זורק לי מילים כמה אני יפה ואם היתי בגיל שלו הוא בטוח היה איתי
בזמן שאמא שלי נחה הוא יוצא "לעשן סיגריה" ובנתיים הוא משחק אם האיבר מין שלו והיה אומר לי נכון את מתגרה או נגיד רציתי שאמא שלי תקנה לי משהו הוא היה אומר לי בואי למיטה ואני יביא לך את זה נסעתי איתו פעם אחת בטרקטורון והוא פתאום שלח יד לכיון האיבר מין שלי
הוא כל הזמן היה זורק לי מילים כמה אני סקסית וכמה הוא מת להכניס אותי למיטה (ואני ילדה תמימה לא הבנתי מה הוא רוצה תמיד התעלמתי מזה)
עד שיום אחד זה קרה הצלחתי למנוע את האסון !!! היתי איתו בבית לבד אמא עלתה רגע לשכנה ונשארתי איתו לבד הייתי בחדר שלי רואה טלויזיה פתאום חברה שלי אומרת לי תרדי למטה אני רוצה לספר לך משהו. ואיך שאני מנתקת לאינטרקום הוא קפץ עליי וכפה אותו עליי זרק אותי על הרצפה
והתחיל לנשק אותי בצוואר והרים לי את הכותונת וניסה לדחוף את האצבעות שלי לאבר מין שלי ואחר כך הוא ניסה להוריד לי את התחתונים התנגדתי וצעקתי שמישהו יעזור לי מרוב הפחד לא היה לי כוח אבל אני לא זוכרת איך אבל יצאתי מזה הרגשתי כאילו איבדתי את הזכרון של אותו רגע של מה שקרה כאילו אני מנסה לזכור ולא מצליחה. אחרי שזה קרה אני באתי לקחת מים להרגע ולברוח מהבית שוב הוא עשה את זה ושוב זרק אותי על הרצפה של המטבח התחיל לגעת לי בגוף ולהוריד ממני את הבגדים ואני לא יודעת איך שוב אני לא זוכרת הצלחתי לברוח ממנו . ברחתי ישר מהבית לעבודה של אמא שלי וניסיתי לספר לה ולא ידעתי איך כי הייתי כיתה ו' איך אני יכולה לספר דבר כזה לאמא שלי שעוד יוצאת איתו 10 שנים היא לא תאמין לי הוא מתקשר אליי הוא אומר לי נכון נהנית? אל תדאגי פעם הבאה אני יעשה לך יותר טוב במילים האלה אחר כך בכיתי בכיתי בכיתי ניתקתי לו את הטלפון (זה היה בדרך לעבודה של אמא) שוב הוא מתקשר לא עניתי לו אחרי כמה שעות הוא מתקשר אליי מחסוי עניתי והוא שומע אותי עוד בוכה בהיסטריה אני יתקשר למשטרה ואני יספר להם הכל ולא היה לי אומץ והוא אומר לי סליחה אני מצטער לא יכלתי לשלוט על עצמי את מושכת אני לא יכול להשתלט על עצמי שאני לידך ... אף אחד לא ידע מזה שמרתי את זה אצלי בבטן
רק אחרי שלוש שנים בגיל 15 סיפרתי את זה לאחותי והשנה שאני כבר בת 18 סיפרתי לאמא שלי אבל לא פירטתי רק אמרתי לה שהוא היה מתעסק איתי כי לא יכלתי לפרט ממש את כל מה שהוא עשה והיא לא האמינה למרות שהיא הרגישה וראתה עליי התנהגות מוזרה שהיתי שונאת אותו
והיתי בורחת מהבית היתי מתחמקת. היא פנתה לעובדת סוציאלית אבל היא לא עשתה אם זה כלום אני מחקתי את זה מהזכרון שלי כאילו לא היה
אני לא יודעת מה לעשות אני לפעמים נזכרת ועולות בי תמונות של אותו היום אני סובלת מטראומות שאני מגיעה למצב דומה עם החבר. מה עליי לעשות?

ככה אני נשואה עם ילד יש לי אחות בת 8 ואחות בת 7 הן גרות גרה עם אבא שלי אבא שלי אלמן אימי נפטרה לפני 3 שנים הוא ביקש שנבוא אליו לשבת אני בעלי והילדה הגענו הכל היה באמת נחמד עד שהגיע הרגע שרצינו ללכת לנוח אני הייתי עם הילד ואמרתי לבעלי שילך לישון ואני יצטרף עוד מעט לבנתיים אחיותי עלו איתו ושיחקו איתו במיטה צחוקים וכאלה כאילו משהו שהוא נורמלי לחלוטין אח"כ עליתי ונכנסתי איתם לישון נרדמנו אחותי בת ה8 היחידה שלא נירדמה ונשארה ערה במיטה באיזה שהוא שלב שאני מנסה לפענח אותו היא פשוט הורידה לבעלי את המכנסיים והתבוננה לו באיבר המין משהו הזוי מדאיג ומפחיד אותי מאוד אני לא יודעת מה לחשוה אבל אני יודעת שהם דתיים אין בבית טלויזיה אז מאיפה זה בא?
אני חשבתי להתעלם מכך ולא לומר לאבי בעלי טען שאבי חייב להיות מעורב בנושא כאשר סיפרנו לו הוא אמר "ממש מוזר אני יתיעץ עם הפסיכולוג של קופת חולים טוב שאמרתם לי". וזהו עכשיו איך אני יכולה לדעת מה מו מי אני כ"כ מודאגת בגלל המסכנה הזאת מה אני צריכה לעשות?

שלום רב,
אני עובדת בארגון גדול.
לפני כמה ימים בחדר האוכל לעיני מספר סועדים, חבט בחוזקה אחד המנהלים בישבני.
מעבר לפגיעה הפיזית שהותירה סימן כף יד בישבני, חוויתי חוויה כואבת, פוגעת, משפילה ומערערת.

אחת הנוכחות בחדר, בחרה להתלונן לגורם בכיר בארגון ומשם התחיל תהליך של טיפול בנושא.
נשאלתי ותוחקרתי בנושא, חלק מהשאלות הנשאלות כיוונו לתחושותי והרגשתי כמו לדוגמא: מה הרגשתי וכיצד אני מגדירה את האירוע.

אני מבקשת עזרתכם בכמה שאלות:
האם מדובר בהטרדה מינית, על אף שהאירוע היה אקראי וחד פעמי?
אני מייחסת לאירוע אופן של תקיפה באזור מוצנע, האם ישנה פרשנות כזאת?

אודה על קבלת חוות דעתכם המקצועית.

תודה על תגובתך.
אין לי קושי באינטימיות בזוגיות, מכיוון שהיו מספר קשרים ארוכים ומשמעותיים בחיי, שלא היה בהם ניצול מיני. בקשר אחרון היה ניצול כלכלי. נראה לך שזה קשור?
הקושי העיקרי אולי נובע ממודעות שהיו מקרים של "ניצול מיני בזוגיות" וניצול בכלל, ואי רצון שלי
להיות קורבן לניצול שוב.
הבעיה היא שאם גבר שאני מכירה נראה לי לא מתאים לזוגיות מסיבות אחרות שלא קשורות לניצול, יש לי קושי לסיים קשר איתו, למרות שברור לי שזה לא מתאים.
אני מחפשת קשר קרוב, רוצה אינטימיות טובה ומפרה, אבל מכיוון שבנתיים לא מוצאת את זה,
מסתפקת במה שיש, ז"א קשרים עם גברים לצורך בילוי משותף, כשמהתחלה ברור לי ואני גם אומרת זאת מפורשות - זה לא לקשר רציני, וממשיכה לחפש במקביל. .
אני מרגישה שהקושי העיקרי נובע מאי יכולת לנתק קשרים, עקב חסכים שלי? אולי פגיעות מהעבר?, כל עוד אין משהו אמיתי.
אין לי פחד להיות לבד, ואין לי רצון כפייתי למצוא בן זוג.
הבעיה היא לומר "לא" בהתחלה, כשיש שם משהו כמו: עניין, אינטלקט, משיכה, הומור טוב..
הייתי בטיפול זוגי עם הבן זוג (גרוש) וזה לא עזר.
הייתי בטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית, אשר עזר במישורים מסויימים, אבל לא פתר את הבעיה מהשורש.
השאלה היא איזה טכניוקות טיפוליות קיימות, אשר יכולות לסייע לי?

תודה רבה.

אני בת 12 ונאנסתי על ידי ילד מכתתי,
סיפרתי זאת לחברה גדולה יותר ממני בכמה שנים מעטות והשבעתי אותה שלא תספר,
היא יודעת מהדבר כבר כמה חודשים,גם היא עברה אונס אבל שונה והמקרה שלה טופל,
היא ניסתה לשכנע אותי לספר על כך ולא הסכמתי מפחד,אך אתמול הצליחה לשכנע אותי,

שאלותי הן,
מה צריך לעשות עכשיו?
למי צריך לספר את זה במקרה ואני לא רוצה לספר להורים קודם כל?
אני גם מאד מאד מפחדת מכל התהליך,איך צריך להתמודד?
מה יעזור לי להתמודד?

אודה לתשובה מהירה ומעמיקה
תודה מראש

עברתי פגיעות מיניות רבות מגיל 16 עד גיל 25. זה התחיל מ"טעות" בקיום יחסי מין עם מכר, כשהיה לי בעצם נעים להתמזמז איתו אבל לא רציתי להמשיך ואמרתי זאת מפורשות, אבל עקב אי בשלות מינית שלי וטעות בפירוש דברי על ידי הבחור, זה קרה.. זה המשיך לקשר לא טוב ולא בריא, כשבעצם הייתה לו חברה שהוא היה מחוייב כלפיה, ואני הייתי ה"חברה" השניה. בהמשך, מגעים מיניים עם בחורים שונים, לא מתאימים, והרבה פעמים "אהבות נכזבות" מלוות ברצון לצאת מהבית ולבלות וסקרנות מינית, שכמובן הייתה מלווה ברצון למצוא חבר אמיתי.
נכון להיום אני אישה בוגרת, אמא לילדה. בחיפוש אחרי בן זוג (אני גרושה מספר חודשים) אני מרגישה שיש לי קשיים. בגדול, אני מתפקדת, די מודעת, יודעת שפגיעות שעברתי כנערה מקורם מחוסר בשלות מינית, הזנחה הורית וכו'. אין לי סימפטומים פוסט טראומטיים או פסיכיאטריים, אבל אני מרגישה מאוד מבולבלת ומבלבלת גברים בהתנהגותי, לא ברור האם אני רוצה קשר רציני או קשר לא רציני, מצד אחד אני רצינית מצד שני אני משדרת לבחורים שאני יוצאת איתם שאני לא.. הייתי בטיפול מספר שנים וזה לא עזר. אני מרגישה שכשאני מחליטה שקשר לא טוב לי יש לי קושי ליישם את ההחלטה ולנתק. אני ממשיכה את הקשר מתוך סקרנות, רצון להיות מחוזרת, להנות (זה נחווה כחוויה שכבר עברתי, שקל לשחזר...) אבל בגדול, אני מעוניינת בקשר בריא ואמיתי. איזה סוג טיפול לדעתך יכול לסייע?

תודה מראש על התשובה.

שלום רב
קשה לי לספר את זה ואף אחד לא יודע אני היום בת 32 אבל לפני 18 שנה עברתי אונס אונס שמחקתי מהזיכרון ואני מתכחשת אליו.
זה התחיל בהסכמה להיתנשק עם אותו בחור ושהוא התחיל לגעת בי ניסתי להתנגד ולא להסכים אבל זה לא עזר לי.
יש לי מספר שאלות עקב כך
1-האם כפואסט טראומה קיימתי אחר כך המון יחסי מין מזדמנים ועד גיל 20 .
2-האם המקרים האלה גורמים לי להרגיש כיום בעלת ערך נמוך מול כולם וצורך לרצות את האנשים מסביב י אני די נחמדה ומצחיקה וכיפית אבל קשה לי לסרב לאנשים אסרטבים מרגישה שהם שווים יותר ממני.נותנת להם להגיד מה שבא להם ועושה כל מה שיבקשו.

שלום,
שמי נעמה בת 24, ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי פחד מאונס שכבר המון שנים אני "סוחבת" בתוך הגוף כמו חיידק טפיל.
טופלתי בעבר בטיפול פסיכולוגי שהוכיח את עצמו והיום ללא ספק הפחד הזה הצטמצם בצורה משמעותית!! אך הוא עדיין שם לצערי...חשוב לי לציין שמעולם לא חוויתי שום דבר מהסוג הזה, לא ניצול מיני ולא שום דבר. אולי היו הטרדות מיניות בודדות אבל אני לא חושבת שזה גרם לפחד שלי להתגבר..כי מגיל מאד קטן וראשוני אני פוחדת מזה בצורה שלא מוסברת כ"כ.

אני כרגע נמצאת בזוגיות יחסית טריה. לפני ימים מספר במצב אינטימי התנשקתי עם בן הזוג והוא התחיל לגעת בי. שוב, נגיעות שטחיות לחלוטין (שנינו היינו עם בגדים) וברגע שזה קרה- התחלתי לפרוץ בבכי שנמשך משהו כמו חצי שעה.. הרגשתי כעס מטורף!! הרגשתי מנוצלת מינית, הרגשתי שפלש לי לפרטיות, שחדר אלי, שעשה לי משהו..שוב, הבחור רק ליטף את גופי ולא עשה דבר מעבר הוא נורא מתחשב ומבין וגם שבכיתי הוא ניסה להרגיע ולהבין ממה זה נובע. אבל אני פשוט לא יכולתי לסבול את זה (ואני יכולה לומר בוודאות שזה לא קשור בו !! .אני כבר מכירה את התגובה הזאת שלי וזו לא הפעם ה-1. אני רק לא מבינה למה זה ככה! )

אני מגיבה כמו בחורה שחוותה אונס חס וחלילה, וגם כששוב הוא רכן מעלי ונישק אותי והרגשתי את ההתלהבות שלו מתעצמת- לא יכולתי לסבול זאת ופרצתי בבכי היסטרי..אני מבינה שכדי שזה יעבור יהיה עלי להתרגל אליו יותר ורק הזמן כנראה יעשה את שלו. אני מרגישה מאד מוגנת עם הבחור הזה והפחד הוא לא ממנו. התחושות שאני מרגישה הן מוקצנות- הרגשתי כעס באותו רגע כאילו איך הוא מעז בכלל לגעת בגוף שלי! שאני מנוצלת, שהוא מנסה "לבלוע" אותי..ממש כך.. וזה לא שלא נהניתי באותה סיטואציה, המגע שלו כן היה לי נעים אך כשזה הגיע לשלב היותר מתקדם- שם ההנאה כבר נהפכה לתחושה של פחד, חרדה ומחשבות על ניצול וכו'...

הגעתי הבייתה מתוסכלת ובוכה ועד עכשיו אני מנסה להתאושש מזה ולא מצליחה. אני מרגישה פשוט שבורה, אני יודעת שזה מעיד על משהו לא בסדר ולא תקין אצלי ואני לא יודעת מה לעשות.. בבקשה תעזרו לי :(

לפני 10 חודשים לערך בעקבות אירועים שונים החלו לפרוץ לתודעתי הבזקים שונים של אירועי ילדות שונים שעיקרם תקיפה מינית ממש לא פשוטה במהלך יותר מ-6 שנים.
ב -10 החודשים האחרונים חלה הדרדרת דרסטית בחיי.תיפקודי הכללי הולך ןמידרדר.אין אני מסוגלת לעבוד באותו קצב ורמה בם עבדתי קודם ואני על סף פיטורין תיפקודי כאם במשק הבית כאם לבנותי וכאשה לבעלי הדרדרו עד לכדי כך שבתחומי מסויימים אינם קיימים לחלוטין.
אני כן מטופלת אצל פסיכולוגית ואף בטיפול תרופתי שעל פניו לא נראה לי התועלת שבו.
לשאלותי אני נענית בתשובה סבלנות ואני בטיפול כבר 8 חודשים
עצוב לי כל הזמן
אני פוחדת שיקרה משהו קיצוני
תודה

לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהו מהשכבה שלי. קצת התנשקנו והתמזמזנו ולא יותר מזה. פתאוםפ לפני כמה ימים בזמן שהוא שכב על המיטה לידי, הוא הוציא את המה שמו שלו והתחיל לאונן. הוא לא שאל אותי אם זה בסדר או משהו ואני ממש לא הרגשתי בנוח זה היה ממש מגעיל. אני לא ילדה קטנה אני בת 18 בי"ב אבל עדיין זה הרגיש כאילו הוא הכריח אותי להיות שם בזה שהוא לא שאל ואני לא הרגשתי בנוח פתאום פשוט לברוח מהחדר שלו. אני מרגישה שקצת אנסו אותי כי ממש הרגשתי אסיר באותו הרגע. מה עלי לעשות? אני מתחמקת ממנו מאז

שלום.

לפני כמה זמן כתבתי הודעה על מישהו שאני מכירה שסובל מפוסט טראומה בעקבות התעללות מינית שעבר.

נתתי לו את כל הכתובות והטלפונים של המרכזים לסיוע שמופיעים בגוגל, אבל הוא אמר שהוא בינתיים לא רוצה לפנות אליהם.

הוא מעוניין לפגוש בבחורות, אבל הוא לא מצליח להבין, שבמצבו הנוכחי, הרבה דברים גורמים לו להיזכרות בטראומה, ולכן שום דייט לא מגיע לדייט שני. גרוע מזה, הוא מאשים את הבנות, ולא מבין שיש לו לפחות חלק נכבד מהאחריות למצב.

כשניסיתי להגיד לו את זה (ואני מנסה להסביר לו את זה כבר כמה פעמים), הוא אומר שהמטפלת שלו, שהיא פסיכותרפיסטית ומטפלת בפסיכודרמה, המליצה לו כן להמשיך בניסיונות להכיר בחורות, ושהוא לא מסוגל אחרת.

מה עושים? ללכת נגד העצה של המטפלת שלו? אני מרגישה שאני לא מצליחה לחדור אליו ולהסביר לו.

מדובר בקשר וירטואלי ואני לא רוצה לנתק אותו, כי אני יודעת שהוא זקוק למישהו לדבר איתו ולפרוק, אבל לפעמים אני כבר ממש מתייאשת...

תמיד תהיתי מדוע חוסר צניעות ולבוש שחץ של עובדות לא נחשב להטרדה מינית ?!..