פורום שומנים בדם, מחלות לב - יש לך שאלה?

בדיקת דם בשם Brain Natriuretic Peptide או BNP יכולה לסייע באבחנה של אי ספיקת הלב.
בארץ, בדיקה זו מבוצעת לחולים מאושפזים בחלק מבתי החולים. למיטב ידיעתי, אינה זמינה בקופות החולים.

בריאות שלמה!

הן רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) והן רמת הטריגליצרידים גבוהות.

אם אין גורמי סיכון כלשהם למחלות לב (סוכרת, יתר לחץ-דם, עישון, מחלת לב בגיל צעיר במשפחה) - מומלץ לפנות לייעוץ תזונתי ולעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר (לאחר קבלת אישור מרופא המשפחה). לאחר כ- 3 חודשים יש לחזור על בדיקות הדם, ואם הערכים עדיין יהיו גבוהים - מומלץ להתייעץ ברופא המשפחה לגבי הצורך בטיפול תרופתי. אם יישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

בריאות שלמה!

התסכול והקושי מובנים.

מציע לפנות למרפאת השמנת יתר באחד מבתי החולים (אני מכיר את המרפאה בתל השומר, ומניח שיש מרפאות כאלה גם בבתי חולים אחרים). במרפאה זו יתייחסו ויטפלו במקביל בכמה כיוונים: התאמת תזונה, שלילת בעיות רפואיות אחרות ובמקביל, ולא פחות חשוב - סיוע פסיכולוגי.

בהצלחה!

1. תוצאת המיפוי שצירפת היא תקינה ואינה מעידה על היצרות בעורקים הכליליים. צניחות ST מסוג downslope הן ממצא לא ספציפי ואינו מעיד בהכרח על פתולוגיה כלשהי.

2. לחץ הדם במנוחה כמו גם לחץ הדם לאחר המאמץ גבוליים, אולם זו מדידה אחת בתנאים שאינם נורמליים. אם יש חשד ליתר לחץ דם מומלץ לעקוב אחר ל"ד במס' מדידות בבית, ואם החשד נשאר - ניתן לבצע הולטר ל"ד.

3. מדדים שונים מבחן מאמץ (כמו מהירות עליית הדופק במאמץ וירידתו בסיומו ועוד) מאפשרים הערכה של הכושר הגופני. לעתים מדווחים נתון זה בתוצאות. בתשובה שצירפת זה לא דווח. בלי קשר, פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין חשובות מאד.

4. הבדיקה מרגיעה מאד, אך ככל בדיקה - אין בה ודאות של 100%. הקרדיולוג שהפנה אותך לבדיקה ישקלל את כל הנתונים (התלונות, גורמי הסיכון, ממצאים בבדיקה הגופנית ובבדיקות אחרות שביצעת) עם תוצאת המיפוי ויחליט האם נחה דעתו שהבירור מאפשר לשלול מחלה כלילית ואין צורך בבדיקות נוספות.

5. פוסט סטרס = לאחר המאמץ. נתון זה מבטא את מידת התכווצות חדר שמאל של הלב לאחר מאמץ. התוצאה שמדווחת - תקינה.

6. לפי תיאורך נראה שהבדיקה בוצעה בצורה נכונה.

בריאות שלמה!

שלום

תודה על התשובה המפורטת

העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

ושאלה אחרונה שעדיין לא לגמרי ברור לי העניין של הזמנים.
הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.
האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?
א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

תודה רבה

העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

- זה אינו סימן כלשהו - טוב או רע. מאחר וגם לחץ הדם במנוחה וגם לחץ הדם לאחר המאמץ היו גבוליים, כדאי לעקוב אחר לחץ הדם.

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

- אכן.

שאלה אחרונה שעדיין לא לגמרי ברור לי העניין של הזמנים.
הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.
האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?
א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

- ודאי שהחומר (המצביע על אספקת דם) יגיע בסופו של דבר לאיזורים שיש בהם איסכמיה, שאם לא כן איזורים אלה היו עוברים נמק (= התקף לב). פרוטוקול הבדיקה, כולל זמני הצילום, מכוונים כך שיראו את פרק הזמן בו צפויה ירידה באספקת הדם במאמץ לאיזורים שהעורקים המספקים דם אליהם מוצרים.

בריאות שלמה!

פרבסטטין אינו "מתקדם יותר" מסימבסטטין. למען האמת, שתי התרופות נמצאות בשימוש כבר למעלה מ- 20 שנה.
לפרבסטטין יש יתרונות על פני סימבסטטין (פחות נוטה לגרום לכאבי שרירים, פחות "מתנגש" עם תרופות אחרות) אך גם חסרונות (פחות יעיל בהורדת ערכי הכולסטרול).

ודאי תבין כי לא אוכל לתת המלצה טיפולית במסגרת פורום אינטרנטי.

כעיקרון, הרופא המטפל צריך לקבוע את יעד הטיפול על סמך מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד.
אם רמת הכולסטרול אצלך נמצאת ביעד עם הטיפול הנוכחי - מצוין. אם לא - ניתן לשקול להעלות את המינון או להחליף לסטטין "חזק" יותר.

הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה (באישור הרופא המטפל) - מומלצות בחום תמיד. תוספים המכילים פיטוסטרולים, כגון נוסטרול, יכולים להביא לירידה קלה בערכי הכולסטרול - סדר גודל של כ- 10%.

את השפעת הטיפול, אם ישתנה, ניתן להעריך לאחר 6-8 שבועות.



מומלץ לפנות לרופא המשפחה להערכת סיכון מסודרת וטיפול בהתאם. אם ישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

בריאות שלמה!

אני מניח שהקרדיולוג בודק האם יש גודש בורידי הצוואר - מדד למצב של עודף נוזלים באי-ספיקת הלב.

בריאות שלמה!

חוסמי ביתא הם משפחה של תרופות המשמשות אותנו במצבים רפואיים שונים, ביניהם יתר לחץ דם, הפרעות שונות בקצב הלב (כאלה המתבטאות בקצב לב מהיר), פעילות יתר של בלוטת המגן, מיגרנות, ועוד.

בין השאר, חוסמי ביתא מקילים על תחושות כפי שתיארת, גם אם לא נמצאה הפרעה בקצב הלב.

אני מניח שהקרדיולוגית הפנתה אותך להולטר על מנת לוודא שאין הפרעה בקצב הלב המצריכה טיפול אחר, וכן לוודא שקצב הלב אינו איטי (מצב בו איננו נותנים חוסמי ביתא העלולים לגרום להאטה מוגזמת של הדופק).

תופעות הלוואי העיקריות (וגם הן נדירות) של חוסמי ביתא הן ירידה מוגזמת בלחץ הדם ו/או בדופק.

ממליץ לבצע את בדיקת ההולטר, להמשיך במעקב הקרדיולוגית ולפעול לפי המלצותיה.

בריאות שלמה!

א. האם טרשת בעורקי הלב זה דבר הפיך?
- טיפול אינטנסיבי בגורמי הסיכון, ובמיוחד הורדת רמת הכולסטרול, מביא בד"כ לעצירת התקדמות התהליך. בחלק מהמקרים, לאורך זמן (שנים) יכולה להיות נסיגה בטרשת, אולם לא בכולם ולא לחלוטין.

ב. יש דרך לנקות את העורקים?
-עם חוטר ופלנלית... :) וברצינות - ראה תשובה א'.

ג. מדוע בצנתור במקום ניפוח בלון וסטנט לא ניתן "לגרד" את השכבה שחוסמת?
- הדבר נוסה - פרוצדורה הנקראת אתרקטומיה. לא היה טוב יותר מסטנט מבחינת מניעת התקפי לב. אחת הבעיות בשיטה זו הנה השתחררות של חלקיקי טרשת העלולים "להיתקע" בהמשך העורק ולחסום אותו.

ד. בבדיקות הדמיה של כלי הדם בלב, רואים חסימה בכל רמה או מאחוז מסוים? כי למשל על מיפוי לב קראתי שלא רואים חסימות של פחות מ 70 אחוז מהעורק.
- בבדיקות פונקציונליות (כגון מבחן מאמץ, מיפוי, אקו במאמץ) אכן דרושה הצרות משמעותית של כ- 70%, הגורמת להפרעה משמעותית בזרימת הדם, על מנת שהבדיקה לא תהיה תקינה. בדיקות אנטומיות, כגון צנתור וירטואלי וצנתור רגיל, יראו גם הצרויות קטנות יותר.

ה. מאיזו דרגה של חסימה יש לצנתר?
- השאלה נתונה במחלוקת. במקרה של התקף לב או מה שמכונה אירוע כלילי חד (כאשר יש עדות לנזק לשריר הלב), אין ספק שיש לצנתר ומיד. במקרים אחרים, נכון להיום, המחקרים לא הראו שטיפול פולשני היה עדיף באופן חד משמעי על טיפול "שמרני" (בתרופות) מבחינת מניעת התקפי לב (היתה עדיפות מבחינת שיפור בכאבים תעוקתיים). קרדיולוגים רבים סבורים שמחקרים אלה לוקים מבחינות רבות ואינם מייצגים את המצב לאשורו, אולם זו שאלה שעדיין אין לה "פתרון בית-ספר".

בריאות שלמה!

תודה על התשובה הבהירה והמפורטת

אם בדיקות כמו מיפוי ואקו במאמץ מזהים חסימה רק מעל 70 אחוז, זה אומר שחסימה של פחות מ 70 אחוז אינה מסוכנת? זה אומר שחסימה של פחות מ 70 אחוז לא אמורה להפריע למאמצים ואין בה להסביר כאבים או קוצר נשימה וכו'?

תודה

התשובה מעט מורכבת.

חסימות של פחות מ- 70% בד"כ אינן גורמות לתעוקה או קוצר נשימה במאמץ.

מצד שני, הן עלולות לגרום להתקפי לב. אין הוכחה שצנתור וסטנט מונעים זאת, ולכן לא מקובל לבצעם במקרים אלה (למעט במקרים חריגים). טיפול תרופתי אופטימלי (ובעיקר אספירין וסטטינים) - מונעים וחשובים ביותר במצב זה.

בריאות שלמה!

הן רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) והן רמת הטריגליצרידים גבוהות.

אם אין גורמי סיכון כלשהם למחלות לב (סוכרת, יתר לחץ-דם, עישון, מחלת לב בגיל צעיר במשפחה) - מומלץ לפנות לייעוץ תזונתי ולעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר (לאחר קבלת אישור מרופא המשפחה). לאחר כ- 3 חודשים יש לחזור על בדיקות הדם, ואם הערכים עדיין יהיו גבוהים - מומלץ להתייעץ ברופא המשפחה לגבי הצורך בטיפול תרופתי. אם יישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

בריאות שלמה!

מה ההבדל בין 2 הבדיקות?

- מיפוי MUGA בא לבדוק את מידת התכווצות החדר השמאלי של הלב (מקטע הפליטה). בדיקה זו כבר אינה נמצאת כמעט בשימוש מאחר וניתן להשיג מידע זה בעזרת בדיקות ללא קרינה (כגון אקו). מיפוי ספקט בא לבדוק האם יש הפרעה באספקת הדם לשריר הלב במנוחה ובמאמץ.

אני מבין שטכנציום הרבה פחות מסוכן מבחינת קרינה, אז למה לא עושים בו שימוש כברירת מחדל?

- למיטב ידיעתי, לפחות במקומות המוכרים לי, זו אכן ברירת המחדל.

מה הסיבה שלפני מיפוי צריך 24 שעות ללא קפאין?

- בזמן המיפוי, לעתים יש צורך בהזרקת חומר המדמה מאמץ הנקרא דיפירידמול. קפאין מפחית את השפעתו של חומר זה.

בריאות שלמה!

תודה

בתשובת האקו שצירפת מתואר עיבוי קל של שריר הלב (אולי כתוצאה מיתר לחץ-דם) הגורם להיצרות משתנה המוצא החדר השמאלי לאבי העורקים, בעיקר בעת מאמץ. איני יכול לקבוע בפורום אינטרנטי עד כמה הממצא משמעותי ומסביר את קוצר הנשימה. יש עוד כמה ממצאים, שכנראה אין להם משמעות.

מומלץ לפנות לבדיקת קרדיולוג שלאחר שיחה עמך, בדיקה גופנית ומעבר על תוצאות האקו יחליט אם יש מקום לבירור נוסף או טיפול.

בריאות שלמה!

נעשה לפני חצי שנה (לראשונה בחיים)

תודה

עיבוי הדופן המתואר בבדיקה הנוכחית אינו מתואר בבדיקה הקודמת.
מומלץ לפנות לבדיקת קרדיולוג.

שבת שלום ובריאות שלמה!

1. ידוע לי על היפוך גלי T אצלי (לא משהו חדש), האם הכוונה לזה או שיש עוד ממצא?

- לפי מה שנכתב, ההפניה למיפוי היא עקב תלונות של קוצר נשימה, גורמי סיכון למחלת לב ושינויים באקג המחשידים לקיום מחלת לב.

2. מה ההבדל בין מיפוי לב לצנתור וירטואלי?

- מיפוי הוא בדיקה תפקודית, המראה האם יש הפרעה באספקת הדם ללב במאמץ. צנתור וירטואלי הוא בדיקה אנטומית, המראה האם יש היצרות בעורקים הכליליים.

3. האם מיפוי לב כולל גם בדיקת מאמץ ((אק"ג במאמץ) כמו בדיקות המאמץ הרגילות?

- הבדיקה כוללת מאמץ. אם מסיבה זו או אחרת לא ניתן לבצע מאמץ, ניתן להזריק חומר המדמה את השפעת המאמץ על הלב.

4. מבחינת קרינה, מה יותר בעייתי? מיפוי או צנתור וירטואלי?

- במיפוי נחשפים לקרינה רבה יותר מאשר בצנתור וירטואלי

5. בבדיקת אקו אחרונה יש עיבוי מחיצה ודופן אחורית של חדר שמאל. האם יש לזה קשר או שזה עניין אחר?

- יתכן שיש לכך קשר לקוצר הנשימה ולשינויים שנצפו באקג. מומלץ להיבדק ע"י קרדיולוג.

שבת שלום ובריאות שלמה!

שלום

בדיקת אקו במאמץ יכולה לספק את האינפורמציה שמספק מיפוי לב?
האם אקו במאמץ זו בדיקה מקובלת לחשד למחלה כלילית?

אם מזהים במיפוי בעיה כלשהי, השלב הזה זה צנתור? א"כ מדוע לא מפנים מראש לצנתור וירטואלי כדי לראות את מצב העורקים?

תיאורטית יכול להיות שחוויתי אוטם מתישהו במשך שנות חיי ולא ידעתי על כך, ומבלי שהיו לזה סימנים בבדיקות הא.ק.ג. שעשיתי במשך השנים?

ושאלה אחרונה, במידה ובמיפוי לב רואים אזור בלב שלא מקבל אספקת דם טובה, האם אפשר לדעת בבירור אם מדובר באוטם ישן שממילא לא ניתן לטפל בו או שזה אוטם שניתן לטפל בו באמצעות צנתור וכדו'.

תודה רבה

בדיקת אקו במאמץ יכולה לספק את האינפורמציה שמספק מיפוי לב?
האם אקו במאמץ זו בדיקה מקובלת לחשד למחלה כלילית?

- כעקרון, אקו במאמץ אף היא בדיקה מקובלת למטרה זו ויכולה לספק אינפורמציה דומה.

אם מזהים במיפוי בעיה כלשהי, השלב הזה זה צנתור? א"כ מדוע לא מפנים מראש לצנתור וירטואלי כדי לראות את מצב העורקים?

- ההחלטה על צורך בצינתור תלויה במספר גורמים, כגון הבעיה הספציפית המזוהה בבדיקה, ההסתמנות הקלינית, בעיות רפואיות נוספות ועוד.

תיאורטית יכול להיות שחוויתי אוטם מתישהו במשך שנות חיי ולא ידעתי על כך, ומבלי שהיו לזה סימנים בבדיקות הא.ק.ג. שעשיתי במשך השנים?

- תיאורטית - אפשרי.

ושאלה אחרונה, במידה ובמיפוי לב רואים אזור בלב שלא מקבל אספקת דם טובה, האם אפשר לדעת בבירור אם מדובר באוטם ישן שממילא לא ניתן לטפל בו או שזה אוטם שניתן לטפל בו באמצעות צנתור וכדו'.

- המיפוי יודע להבדיל בין איזורים שעברו אוטם והנזק שנגרם להם בלתי הפיך, לבין איזורים הסובלים מירידה באספקת הדם במאמץ שניתן לשפר את אספקת הדם אליהם.

בריאות שלמה!

ערב טוב

אני מעריך מאוד את הסבלנות וההתייחסות לשאלות.
המחשבה שבגילי הצעיר יחסית עברתי אוטם ועוד מבלי שהייתי מודע לכך די מטרידה.

אם אקו במאמץ נותן תמונה דומה למיפוי, מדוע מראש לא שולחים לאקו במאמץ שאין בו קרינה כלל במקום למיפוי שכרוך בקרינה?

בהפניה למיפוי הרופא רשם:
SHORTNESS OF BREATH EKG QS
מה המשמעות של זה?
והאם זה מצביע בוודאות על אוטם?
זה אומר שהלב שלי לא תקין?
והאם יש לזה קשר לגלי T הפוכים שיש לי מזה שנים?

המיפוי יכול לתת מידע גם לגבי מתי היה האוטם? או שלא ניתן כלל לדעת האם זה בשנים האחרונות או אפילו הרבה זמן קודם?

ושאלה לסיום. האם ובמידה ואכן היה לי אוטם, זה בוודאות קרה כתוצאה מטרשת בעורקים או שיכול לקרות גם מסיבות אחרות שלא קשורות לרמות שומנים ולחץ דם?

שוב, מעריך מאוד.

תודה

אם אקו במאמץ נותן תמונה דומה למיפוי, מדוע מראש לא שולחים לאקו במאמץ שאין בו קרינה כלל במקום למיפוי שכרוך בקרינה?

- קיימים מס' הבדלים בין הבדיקות. בדיקת אקו במאמץ תלויה הרבה יותר במיומנות הבודק, ולעתים מבנה גוף מסוים מקשה על ביצוע בדיקה מדויקת.
איני יודע מה היו השיקולים של הרופא שהפנה אותך למיפוי, ואני חושב שכדאי ללבן את הנושא איתו.

בהפניה למיפוי הרופא רשם:
SHORTNESS OF BREATH EKG QS
מה המשמעות של זה?
והאם זה מצביע בוודאות על אוטם?
זה אומר שהלב שלי לא תקין?
והאם יש לזה קשר לגלי T הפוכים שיש לי מזה שנים?

- המשמעות היא שהתלוננת על קוצר נשימה ושנראתה תבנית מסוימת בתרשים האקג. יתכן, אך לא ודאי, שזה קשור לגלי ה- T ההפוכים. אין בכך שום ודאות שהלב שלך לא תקין בכלל, או שעברת אוטם בפרט. הבדיקות שנשלחת אליהן נועדו לענות בדיוק על שאלה זו.

המיפוי יכול לתת מידע גם לגבי מתי היה האוטם? או שלא ניתן כלל לדעת האם זה בשנים האחרונות או אפילו הרבה זמן קודם?

- אם יראה אוטם במיפוי (וזה אם מאד גדול), לא ניתן יהיה לומר מתי בדיוק קרה.

ושאלה לסיום. האם ובמידה ואכן היה לי אוטם, זה בוודאות קרה כתוצאה מטרשת בעורקים או שיכול לקרות גם מסיבות אחרות שלא קשורות לרמות שומנים ולחץ דם?

- אם היה אוטם (ואני חוזר ומדגיש שלפי הנתונים שנתת, בשלב זה אין שום ודאות שאכן היה), הרי שברוב המקרים הוא נובע מטרשת העורקים. במקרים לא נפוצים אוטם יכול לנבוע מסיבות אחרות.

בריאות שלמה!

כל שיש לי לומר הוא שאתה צודק - חשוב להקפיד על מדידת ל"ד לפי הכללים שציינת.

בריאות שלמה!

נקבע לי תור למרפאת ליפידים.
הפקידה אמרה לי לבוא עם מבחן שומנים והיא לא ידעה להגיד לי מה זה.

מה זה אומר "מבחן שומנים"?

תודה.

רמה גבוהה מאד של טריגליצרידים, ביחוד עם היסטוריה של דלקת בלבלב, נובעת פעמים רבות מנטיה גנטית.

חשוב לפנות בהקדם למרפאת ליפידים. הטיפול בד"כ הנו משולב - איזון הדוק וקפדני של הסוכרת, תזונה "קשוחה" מוגבלת מאד בפחמימות ושומנים וטיפול תרופתי (לעתים קרובות ביותר מתרופה אחת). לרוב ניתן להשיג איזון סביר באמצעים אלה. במקרים לא נפוצים יש צורך בטיפולי אפרזיס ("ניקוי" הדם מטריגליצרידים ע"י מכונה, המתבצע אחת לשבועיים בד"כ).

הביטוי "מבחן שומנים" אינו מוכר לי - בקש מהפקידה במרפאת הליפידים שתברר עם הרופא למה הכוונה.

בריאות שלמה!

תזונה וטריגליצרידים גבוהים...
יש להעדיף לחם מקמח מלא, קמח מלא למאפים, מאפים לא מתוקים מקמח מלא, אורז מלא, חיטה מלאה, קינואה, תירס, קוסקוס מלא, בורגול מלא, פסטה מקמח מלא.
ויש לנמעיט באיברים פנימיים (לדוגמא, כבד, מח, טחול, לבבות, לשון),בשר שמן, כבש, אווז, ברווז.
וכמובן ספורט בהתאם למגבלות האישיות...

בדיקות אלה אינן מבוצעות במעבדתנו

בריאות שלמה!

בדיקת APOB מבוצעת במעבדתנו

בריאות שלמה!