פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום.
אני רוצה לבקש עזרה לגבי בני שיהיה בן שולש בחודש הבא.
לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל. הילד הזה כמעט לא ישן בלילות. כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה. כמעט בכל שעה בלילה כשאנחנו מתעוררים הוא ער. לאחרונה הוא למד לצאת מהמיטה ומאז זה הפך לסיוט.. הוא מסתובב בכל הבית לא מאפשר לנו ללכת לישון. לפני השעה 12-1 בלילה הוא לא נרדם.. וגם אח"כ יש מצבים בהם הוא מתעורר ועושה בלגן בבית. הוא נמצא כרגע במסגרת שישנים בה צהרים. כך שהוא ישן סביבות שעה וחצי ביום. בבקרים קשה מאוד להעיר אותו, והוא חוטף קריזה על כל דבר... אני מרגישה שהוא לא ממש מבין כשאני מדברת אליו..

פשוט עייפה ומיואשת. לא יודעת למי לפנות.

בתי בת 3.5 שנים.
לאחרונה, מגלה קושי בהשלחת חרוזים, למרות שבעבר, בגיל קטן יותר, עשתה זאת ללא בעייה.
קשה לה, והיא לא מוכנה להתמודד. היא מחפשת משחק אחר.
אני יושב איתה, בסבלנות, מסביר, מראה. אבל לא מוכנה לשת"פ.

עצה?

אני אמא מאוד צעירה ולא יודעת מה לעשות בנידון.
הבן שלי בן השנתיים חווה המון מאז נולד, פרידה בין הורים,כניסה למעון והחלפת מעון,פגישה מחודשת עם האבא אותו הילד לא זיהה כיוון שהיה קטן מאוד,חזרה של ההורים מה שאותו שימח אך בעקבות החזרה הילד הוצא מהמעון מאז אינו נכנס לשום מסגרת כבר חצי שנה הוא איתי בבית חשוב לי לציין כי ההתפתחות שלו נהדרת הוא ילד חברותי ואוהב אנשים וילדים...הבעיה היא שלטעמי הוא אוהב ילדים יותר מידי..כשאנחנו בגן השעשועים הוא רץ לילדים שלא מכיר ומחבק אותם ,הוא אוהב לחבק ילדים,למרות שאנחנו מרעיפים עליו המווון אהבה חיבוקים ונשיקות בלי סוף .
הוא כל הזמן מחבק ילדים ונוגע בהם ליטוף בשיער וכאלה הילדים לא אוהבים את זה ומתרחקים ממנו,במשך חצי שנה בקושי יש לו קשר עם ילדים אפילו לא קשר עין כי אנו גרים במקום בו אין ילדים בני גילו.אני רוצה להכניס אותו למעון אבל חוששת שיהיה מנודה מהחברה בשל החיבוקים והנגיעות בילדים.אני מסבירה לו שלא מחבקים ילדים שאתה לא מכיר אבל ...לא הולך..מה לעשות???

שלום שמי מורן, יש לי ילד בן חמש וחצי. ילד מאוד נבון, בוגר, עצמאי וחברותי.
מגיל צעיר ראינו בעלי ואני שהוא אוהב לגעת יותר בילדים אחרים, לדוגמא :בתחילה זה היה בתקשורת עם ילדים שכאשר הוא דיבר הוא גם ליטף בפנים וכד' ואחר כך סתם בנגיעות. לאחיו הצעיר ממנו ב-שנתיים וחצי הוא מרבה לגעת בפנים.
היינו בשיחה עם הגננת היא כמובן שיבחה אותו על היכולות הגבוהות שלו,התפקוד בגן ואמרה שהיא לא חושבת שהמגע בילדים ולעיתים גם המגע עם מזרונים (הוא מכניס במפגש את הידיים בין שני מזרונים) קשור בתשומת לב או בפאן הריגשי אלא היא חושבת שמשהו במערכת התחושה עוד לא הבשיל. הגננת לא תיארה שהמגע פוגע בתפקוד של הילד בגן ,לא במפגשים ולא בפאן החברתי.
בנוסף יש לציין שהילד שלנו נולד 1.700 בשבוע 36 בניתוח קיסרי.
השאלה שלנו האם צריך לפנות למרפא בעסוק השייך לויסות תחושתי? או שמספיק שאנחנו בבית נזמן לא מגע? לא אני ולא בעלי מרגישים שיש לנו מספיק ידע כיצד אפשר לעזור לו, ואנחנו מרגישים את הצורך שלו במגע. מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד שלנו?

שלום!
בננו, ילד ראשון ובינתיים יחיד, בן שנתיים ו10.
אני עוסקת במצוע טיפולי ובעלי איש חינוך.
הילד מאוד מפותח, בעיקר ורבלית, מדבר ומבין כמו ילד בן 3+ (לפי מנהלת המעון והתרשמות שלנו). מבחינת מוטוריקה וכו' מותאם לגילו. כשהיה בן כמה חודשים היה חשש להיפוטוניה אך אחרי מפגש אחד עם פיזיוטרפיסטית זה נשלל.
לילד יש מספר קשיים קטנים אך מדאיגים:
1. קושי בהסתגלות, בעיקר סביב הכניסה למעון חדש בגיל שנה, וכן הכניסה למקומות חדשים (בתים זרים, בדיקת רופא), הוא מסתגר ונצמד אלינו, לוקח לו הרבה זמן להיפתח.
(הדבר הזה מאוד השתפר בחודשים האחרונים, פעם היה מאוד בוטה, היום פחות).
2. קושי עם מקומות גדולים או הומי אדם (אירועים, חדר אוכל של פנימיה שבעלי עובד בה). שוב- הוא מסתגר ונצמד אלינו ולוקח לו זמן להיפתח. גם זה מאוד נרגע בחודשים האחרונים.
3. נבהל בקלות מרעשים חזקים, וממש נכנס להיסטריה.
4. מידי פעם הוא פתאום כאילו לא שומע או לא מבין ויכול לשאול על אותו משפט המון פעמים "מה?" "מה?", למרות שאין רעש מיוחד. ניכר שמעצבן אותו שהוא לא מצליח לשמוע/להבין. בדיקת השמיעה של טיפת חלב עברה בהצלחה.

לפני יותר מחצי שנה היינו בבדיקת התפתחות רגילה בטיפת חלב בה הוא היה עייף ורעב, ולא שיתף פעולה בכלל. ראוי לציין שהאחות הייתה חדשה ולא הכירה אותו כלל.
לאחר הבדיקה היא התקרשה להציע לקחת אותו למכון להתפתחות הילד לבדיקה, גם לאור הבדיקה שלה וגם לאור הדברים שכתבתי כאן, שהיא שקראה בתיק. היא אמרה שאולי מדובר בגירוי יתר. אני לא מאוד מתמצאת במונחים אך לא מדובר בגירוי יתר תחושתי, לפחות לא על פי בדיקות והרגשה שלנו. (אף פעם לא הציק לו פתק בחולה או כל סוג של מגע).

פנינו לרופא הילדים ולמנהלת המעון (בו הוא נמצא שנה שניה). שניהם אמרו שלא נראה להם שיש בעיה מיוחדת, אך הרופא נתן לנו הפניה למקרה שכן נרצה לבדוק.
התייעצנו עם רופאת ילדים אחרת, והיא אמרה שאולי דווקא מדובר במשהו נוירולוגי ושכדאי ללכת לבדוק ואולי אפילו לעשות eeg.

קיבלנו שאלון הכנה לבדיקה בהתפחתות הילד (אנחנו בקופ"ח כללית מחוז ירושלים). ראינו שהשאלות כלל לא קשורות לבעיות שאנו רואים, ולהפך, בכל השאלות הוא נמצא ברמה הגבוהה ביותר.

התקשרנו למכון להתפחתות הילד להתייעץ האם הם המקום הנכון עבורנו, היועצת שם שמעה את כל הסיפור ואמרה שבאמת אין לנו מה לחפש אצלם מכיוון שהם עוסקים רק בעיכובים התפתחותיים. היא הציעה לפנות לבריאות הנפש לאבחון נפשי. אנו ממש לא חושבים שהדברים עד כדי כך חמורים.

אשמח לשמוע את חוות דעתכם- האם בכלל יש צורך באבחון ואם כן מאיזה סוג?

שלום,

בני, בן שנה ותשעה חודשים, התחיל בשבוע וחצי האחרונים לבכות במהלך השינה.לפעמים הוא גם קורא לנו אליו אך כאשר אנחנו ניגשים אנחנו רואים שהוא עדיין ישן אבל בוכה בקול חזק.
זה קרה אם אני לא טועה בכל לילה במהלך השבוע וחצי האחרונים ומספר פעמים בכל לילה.
במהלך היום, מתנהג כרגיל. אנרגטי, שמח, תקשורתי וחמוד.
בלילה האחרון ניסינו להרגיע אותו בזמן הבכי ונראה שזה לא עזר אלא העיר אותו ואף החריף את הבכי. הוא בדרך כלל נרגע מאוד ממגע, מליטוף או ממילה טובה ועכשיו זה ממש לא עזר.

האם מדובר בביעותי לילה? זה לא מוקדם מבחינת הגיל?
האם ניתן לקשר זאת לגורמים רגשיים? שהה תקופה ארוכה בבית בשל רצף מחלות ורק בשבוע האחרון חזר באופן סדיר לגן. החזרה לא פשוטה עבורו. אני גם בהריון בחודש מתקדם ואנחנו מנסים לדבר איתו על כך עד כמה שיכול להבין. האם נסיבות כאלה יכולות להשפיע?

תודה מראש.

שלום רב,
רציתי לדעת מהי תזונה נכונה לילד בן7 .

היי יש לי ילד בן שנתיים ותשעה חוד'והוא מפחד לעשות קקי,
מתי שיש לו קקי הוא אומר לי אמא קר לי תחבקי אותי אני כמובן מחבקת ואומרת לו שזה קקי ההרגשה שיש לו הוא אומר לי אמא אין קקי בקיצור הוא מתאפק עד שכבר הוא לא מצליח ואז הוא עושה לי בתחתון
כמובן שקניתי לו ספרי גמילה אפילו קניתי שירותים מנגן בשביל לדרבן אותו אבל ללא הצלחה
הוא יודע שעושים פיפי וקקי בשירותים אבל הוא לא מוכן לשבת מאחר והוא רגיל לעמוד שהוא עושה קקי

בני בן 3.5 ונמצא בגן שבו משולבים גם ילדים של טרום טרום חובה וגם טרום חובה. בני הוא יליד נובמבר ולכן הוא בין הצעירים בגן. בחודשים האחרונים הגננת החלה להתלונן בפנינו שלבני יש קשיים במוטוריקה עדינה כאשר הטענה העיקרית שלה זה שהוא אינו רוצה להחזיק את היעפרון בצורה של מבוגרים. הוא ממש מתנגד לכך. הוא רוצה להחזיק את העיפרין עם כל היד. בנוסף הגננת טוענת שהוא אינו משתדל לצבוע כמו שצריך אלא עושה קשקוש וזהו.
האם אלו בקשות הגיוניות בגיל כזה או שלפי ההרגשת בטן שלי הוא צריך עוד להתבשל וכמה שהיא לוחצץ על כך כרגע היא רק עושה לו יותר התנגדות ונזק להתפתחות תקינה בעתיד? היא אפילו התחילה "לאיים" עלינו עם התפתחות הילד. האם אני צריכה להיות מודאגת?

שלום
בתי בת 4 ומזה כשנה נמצאת במסגרת של גן שפתי עכב עיכוב שפתי שהתגלה בגיל שנתיים וחצי.
אחת לחצי שנה אנו נמצאים במעכב בהתפתחות הילד.(העיכוב השפתי ניכר במיוחד בהיגוי)
מספר פעמים העליתי בפני התפתחות הילד, כי ברצוני להתחיל טיפול של קלינאית תקשורת באופן פרטי בנוסף לטיפול אותו מקבלת בתי במסגרת הגן בכל פעם נאמר לי לא להתחיל טיפול כזה לאור העובדה שבתי חשופה להרבה מטפלים במסגרת הגן והדבר יכול רק להזיק, לעומת זאת האינטואיציה שלי אומרת שככל שתעשה עבודה רבה עם בתי התקדמותה תהיה רבה יותר ומהירה יותר.
אודה לחוות דעתכם בענין, כמו כן אשמח לקבל המלצות על קלינאיות תקשורת מחיפה

תודה סיגלן

לד"ר יוכי שלום רב :

יש לי אחיין שהינו בן שנתיים וחודש שבזמן האחרון אינו רוצה בשום פנים ואופן ללכת לגן ,דבר שלא היה לפני כן .
היה שינוי בגן של סייעת שהיתה מטפלת בו ,אך הילד לא הראה איזשהו חיבור מיוחד אליה .
דבר נוסף הוא שהילד לא חש טוב בזמן האחרון ,יש לו כאבי בטן שגרמו לאימו להשאר עימו כשלושה ימים בבית ומאז הוא ממש מתנגד ללכת לגן בכל בוקר .{הדבר קורה כבר שבוע ימים }.
האם יש סיבה לדאוג ? ובאיזה דרך כדאי לנהוג במקרה זה?
תודה מראש
שגית

הנכד שלי בן 9 חודשים נולד במשקל 2.860 ק"ג. היום הוא שוקל מעט מעל 6 ק"ג. הוא עדיין אינו יושב, הוא זוחל על הגחון. הוא עולה לארבע אך מיד מחליק. הוא אינו מושיט ידיים שירימו אותו. אך הוא נחוש כשהוא רוצה להשיג צעצוע הוא חייכן "מקשקש" בלי סוף.
ראוי לציין שאביו של הילד היה במעקב במכון להתפתחות הילד עד גיל 12.

האם שינה בממד סגור יכולה להשפיע על הצמיחה והגובה של נערים בגילאי 14-19???

כלומר, האם הגובה הסופי שאליו יגיעו יכול להיות קטן יותר מהגובה אליו היו מגיעים אלמלא ישנו בחדר רגיל ולא במממד במשך 5 שנים של התפתחות מגיל 14-19 ????

שלום רב,

אני אמא לבת 3.5 ולבן 10 חודשים. זמן קצר לאחר לידת בני, בתי המציאה לה "אחות דמיונית".
היא נתנה לה שם ומזכירה אותה רק במקרים בהם שואלים אותה מי הם בני המשפחה שלנו או כשאנחנו מציירים את המשפחה (בצילומים משפחתיים היא לא שואלת איפה היא, כנ"ל בנסיעות משפחתיות או ארוחות משפחתיות). הנוכחות שלה בחיינו היא מינורית ביותר. היא יכולה להזכיר אותה אחת לחודשיים-שלושה ולא לפתח שיחה עליה. אני פונה אליכם כי בזמן האחרון היא שואלת אותי בעיקר: אמא איפה נגה? בת כמה נגה? ואין לי מושג כיצד עלי לענות לה?? האם לזרום איתה ולתת לדמות הזאת נפח או להחזיר לה את השאלה ולשאול אותה מה היא חושבת? אציין שבפעם האחרונה אכן החזרתי לה את השאלה והיא פשוט לא ענתה לי ונראה שהיתה מאוכזבת...
אציין שבתי מאוד ורבלית ובעלת דמיון מפותח ופורה. היא מאוד מחוברת למציאות ושמה לב לפרטים קטנים. לא מדובר בילדה חולמנית ויש לי הרגשה שהיא יודעת בוודאות שהדמות הזאת אינה קיימת אבל משהו לאחרונה לא מסתדר לה...

אודה על תגובתכם :)

עד איזה גיל גובהים בערך???

ומה אפשר לעשות כדי לזרז את תהליך הגדילה והגביהה??