פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שבוע טוב \\\ בתי בת חמישה וחצי חודשים ,לא יודעת להכניס מוצץ לפה ולא צעצוע ,את ידיה היא שמה בפה \אבל [ כשהיא על הגב ],יודעת להוציא את המוצץ מהפה ,ושהיא כל הבטן נפלת על הצעצוע ושמה הפה ,בהריון בסיקירת מערכות מאוחרת קיבלתי מכה בבטן על מצח הילדה ,אחרי חודש עישתי בדיקת גדילת עובר ומסתבר שהראש לא גדל חודש מאז הסקירה ,לפני כן היה לה ראש גדול בשבוע ,כיום מישקל 7.500 ק'ג ,גובה63 ,והיקף ראש41 לעומת הגוף והקף הראש עומד מאחוזון ב=50 אחוז והגדילה והשקילה על סוף הגרף,יש לי תור לנוירולג בחודש הבא ,אבל אשמח לקבל תשובה ,מה קורה ומה אפשר לעשות ,דרך הגב היא אוכלת פרות עם כפית וצורת האכילה כמו ליקלוקים ,תודה מראש יונית

לבני בן השנה וחצי אין כלל ז'רגון עצמאי של מילים, והוא אינו מחקה קולות (של חיות למשל). חשוב לציין שהוא מבין כל מה שאני אומרת, ומקשר בין אובייקטים מצויירים בספרים ואמיתיים בסביבה, ובין מילים נשמעות לאוביקטים סביב. כמו כן הוא נותו נאומים ארוכים בשפת הג'יבריש.
בשלב כלשהו הוא הוסיף להצבעה על אובייקטים את המילה "ת'זה", ולעיתים ליווה את תנועת הראש "לא" במילה "לא", אך דיבור זה פסק. הוא גם היה מנופף לשלום בידו ומוחא כפיים וגם פעולות אלו פסקו לפני כמה שבועות.
לפני כחודש התחלתי לחשוף אותו לסרטי וידאו לפעוטות, והוא הפך מכור להם- עם התעוררותו בבוקר הוא מבקש לצפות בהם, וגם בהמשך היום.

אודה לכם על התייחסותכם לעיכוב בעניין השפה, ואשמח לשמוע את חוות דעתכם לגבי חשיפה לסרטי וידאו לתינוקות- האם כדאי בשלב זה, ואם כן למשך כמה זמן ביום? אילו תכנים להעדיף - שירים או גירויים חזותיים כדוגמת קלטות בייבי אינשטיין?

בדאגה

שלום,
בני בן 4 ושמונה חודשים ילד רגיל עם התפתחות פיזית תקינה אך אינו מצליח לספור מ1 עד 10 באופן רציף.
אנחנו יושבים איתו ללמד אותו אך הוא לא מצליח ואח"כ מתייאש.

האם זה מעיד על לקות למידה או על התפתחות קוגנטיבית לא תקינה. אנא עזרו לי והפנו אותי לגורמים המטפלים אם יש צורך בכך או אולי אני מודאגת שלא לצורך, אגב בכל הפורומים והאתרים לא מצאתי תשובה מספקת לזה.

תודה רבה רבה על תשובתכם.

שלום רב
הילד שלי בן שנתיים וחצי ועדיין לא ממש מדבר, הוא מבין הוראות בסיסיות כמו תזרוק לפח, תרים את..., תנקה את... אתה רוצה ??? ועוד....) הוא התפתח מהר יחסית מוטורית הלך ב 10 מחודשים האכיל את עצמו וצייר בגילל שנה הוא גם יודע את איברי הגוף שלו ובכלל מאוד עצמאי
אנחנו מטפלים אצל קלינאית תקשורת פעמיים בשבוע ועכשיו מתכננים להוסיף עוד
חשוב לציין שאנחנו גרים בארה"ב ויש לנו מטפלת דוברת ספרדית בבית ובגן יש אנגלית ועיברית
הוא מאוד חברותי אבל כשהוא לא מרגיש בנוח הוא לא יוצר קשר עין והוא הולך יפה קופץ עם שניי רגליים ויש לו שיווי משקל מעולה אבל לפעמים הוא הולך על קצות האצבעות בדרך כלל שהוא ממש שמח ומתרגש. הוא מתקשר איתנו בלי בעיות ויש לו פתירת בעיות מעולה
חשוב לציין שאני לא חברותית ואין לו הרבה משחק עם ילדים חוץ מהאח הקטן שלו בן שנה וחצי
לפניי חודשיים הוא התחיל את הגן ואני רואה שיפור מדהים אני מנסה לעבוד עם המורות ולנסות להביא לשיפור חברתי ותיקשורתי , היום המורה ציינה לפניי שהוא מכניס חלה צעצוע לפה והוא מנסה לטעום דבק ( אני יודעת שהוא אוהב דברים מלוחים והוא נהנה ללקק אותם ) ולא חשבתי שזה ממש בעיה, אבל המורה העלתה בי חששות מה לעשות?????
תודה רבה על העזרה

שלום , לא מזמן רשמתי כאן מספר מיילים בנושא אוטיזם והתפתחות הילד.
רציתי לעדכן, שהייתי בהתפתחות הילד והם שלחו אותי הביתה ואמרו שהילד נראה בסדר גמור
את זה ידעתי עוד לפני שהלכתי לשם כי פתאום החל פרץ מילולי עם המון ג'סטות , הוא קפץ ל40 מילים תוך שבועיים וכל יום יש מילה חדשה,וזה ממשיך.
הוא אומר לא עם הראש וכן עם הראש , ומאד נהנה בגן עם החברים , וכבר לא נרתע מהם כל כך , מצייר יפה.
הם גם נתנו לי כמה נקודות מבט להסתכל על צורת המשחק של הילד שלי, כלומר כמה זמן הוא מקדיש לפתיחה וסגירה של בקבוקים, כמה זמן הוא מקדיש להוצאה והכנסה של משחקים, ושמתי לב שלא הרבה זמן, פשוט לא נתתי לו הזדמנות לבדוק זאת, כי איך שהוא התחיל לשחק בצורה הזאת הייתי עוצרת אותו .
בכל מקרה אני רגועה ושלווה עכשיו ותודה רבה בכל מקרה על תמיכת הפורום .

שלום,
בתי בת שנתיים ו-10. התחלנו גמילה בקיץ (לפני כ-4 חדשים). בתחילה שתפה פעולה והראתה נכונות אך כעת לא הולכת מיוזמתה לישבנון אלא רק בעקבות בקשות (גם אז בד"כ מסרבת). היא מרטיבה את המכנסיים אם תוך כדי פעילות (ציור, משחק), או יורדת מהספה על מנת לעשות שלולית על הרצפה. לפעמים לא מפסיקה את הפעילות גם לאחר שהרטיבה. כשהצעתי להחזיר אותה לחיתול, סירבה. כששואלים אותה בדרך כלל יודעת שכשיש פיפי צריך ללכת לישבנון. לגבי גמילה בשינה או גמילה מקקי, אין מה לדבר. האם נכון להחזיר אותה לחיתול, להפסיק להזכיר לה או לקחת אותה בהפרשי זמן קבועים. אני אובדת עצות.

בתודה.

אני מאוד מודאגת בקשר לבת שלי בת שנתיים וחצי. יש לה אח תאום עם PDD שנמצא במסגרת מתאימה (מתקדם מאוד יפה). היא תמיד היתה נראת "נורמלית" יחסית לאח שלה (אין בעיה בקשר עין, שפה ברמה גבוהה בשתי שפות, לפעמים מסדרת דברים בשורה, אבל גם משחקת בצורה מתאימה בצעצועים, כולל משחק סימבולי). עכשיו שהיא התחילה גן (ספטמבר) ומאוד בולט קושי בתקשורת עם ילדים בגילה. תמיד היה לה קשה עם אנשים שהיא לא מכירה - ובמיוחד עם ילדים (בוכה כשמתקרבים אליה או נדבקת אלי או עוצמת עיניים). מספרים לי שבגן היא די אומללה ולא טוב לה - היא בעיקר לבד, נצמדת הרבה לשער או חלון ומדברת עם עצמה ("אל תבכי, עוד מעט אמא תבוא"). הגננת מספרת שרואים הרבה פעמים שהיא כן רוצה לשחק\לשתתף אבל לא יודעת איך לגשת או ליזום - אז היא נורא מתוסכלת ונשארת לבד בוכה. פעם אחד הכניסו אותה לכיתה של ה"גדולים" והיה לה טוב (רמת השפה שלה מאוד גבוהה והיא מאוד חכמה). אנחנו עכשיו בתחילת בירור בהתפתחות הילד (גם יש לה התנהגות מוגזמת למצבים מסוימים - לדוגמה, אם מזיזים את הספה קצת לזוית אחרת היא יכולה להגיב בצרחות ובכי שנמשך חצי שעה עד שעה).
בקיצור, עם הבן שלי זה לקח הרבה זמן(מספר חודשים) עד שהגענו לשלב של איבחון\טיפול ואני לא יודעת איך לעזור לבת שלי עד אז. קשה שרוב הזמן היא עומדת לבד בגן ובוכה. גם בבית המצב רוח שלה שונה. היא תמיד היתה מאוד שמחה ותקשורתית בבית ועם אנשים שהיא מכירה ואוהבת - עכשיו יש הרבה תיסכול, הרבה בכי, הרבה tantrums ופחות שמחה. אנחנו מנסים לעשות דברים כיפים כשחוזרים מגן, וכמובן הרבה חיבוקים אבל המצב מתדרדר. איך אני יכולה לעזור לה בינתיים? הגננת אמרה שהיא יכולה לברר אם אפשר להעביר אותה לגדולים(גדולים בשנה) אם זה יקל אליה אבל היא דואגת שככה היא לא תלמד להתמודד עם בני גילה. מה דעתכם? כל יום היא נראת לי יותר ויותר בדיכאון ואני לא יודעת איך לעזור לה.
תודה

הבן שלי הוא בן שנתיים ולפני כחודש וחצי התחלנו גמילה מטיטולים.
הוא הראה את כל הסימנים המתוארים כמעידים על מוכנות ואכן העניין זרם טוב למדי.
עד השבוע האחרון, שבו הוא כמעט ולא מבקש ללכת לשירותים, הוא פשוט עושה במכנסיים
ואפילו לא "מודיע" (מה שהוא עשה בפספוסים קודמים) הוא יכול להמשיך לשחק ולהסתובב או לשבת
בכיסא ולא נראה שזה מפריע לו, ואותו דבר לגבי קקי, הוא פשוט עושה במכנסיים.
אנחנו מגיבים ב"לא נורא/בפעם הבאה תצליח" מחליפים ומנקים וממשיכים הלאה.
האם זה עדיין חלק מההסתגלות למצב החדש או שיש סיבה לדאגה?
איך אנחנו אמורים להמשיך מכאן?

אודה לך מאוד על הכוונה כלשהי
איריס

שלום רב!
בתי היחידה בת שנתיים וחודשיים. הילדה מאוד חכמה: מדברת מגיל צעיר בשפה עשירה מאוד, יש לה רפרטואר מדהים באנגלית(מחשיפה ספונטנית לשירים), זכרון מדהים, ביצועים מוטוריים (גסה ועדינה) מעולים. מגיל צעיר מאוד היתה מאוד סקרנית, דעתנית ומאוד עצמאית (אכלה עצמאית מגיל חצי שנה ונגמלה במהירות מחיתולים לפני גיל שנתיים). היא בעלת ביטחון עצמי גבוה ומקבלת המון אהבה מבית ומהסביבה. זו שנתה השניה בגן - אליו היא הולכת בשמחה רבה, ונפרדת מאתנו ללא בעיות. לאחרונה בגן, הילדה מעדיפה לשחק עם בובות וחיות לבדה. היא משתתפת בשמחה בחוגים השונים, אך פונה לילדים האחרים רק כשהיא מתעניינת בבובות שלהם. היא מפעילה מניפולציה דוג' איזה ילד חמוד, רוצה לשחק ביחד ואז פשוט שודדת את הצעצוע. במהלך היום, אם לא יהיה פיקוח של המטפלות היא מסוגלת לאסוף צעצועים מהילדים ופשוט להסתובב עמם כל היום. חשוב לציין שהילדה מאוד אוהבת מאוד לחקות ילדים גדולים ובשנה שעברה כשהיתה תינוקת את רוב זמנה העבירה במשחק וריקודים עם בוגרי הגן. השנה, היא מתעלמת מהצעירים והבוגרים וכל שמעניין אותה הם הצעצועים ואיך להשיגם(לילדה יש המון צעצועים ומשחקים בבית עמם היא משחקת משחקים דרמטיים נפלאים). מגיל שנה הילדה תקועה באגוצנטריות והכל שלה. היא לא מסוגלת לשתף, ולא מעניין אותה להשתתף. אגב, בגן שעשועים היא משתוללת והולכת אחרי הגדולים. האם יש כאן בעיה בהתפתחות החברתית? שוחחנו עימה וביקשנו שתבחר ילדים ותשחק עימם ובכל זאת בסופו של יום היא צמודה לדובים מרבית היום והמטפלות לא יודעות מה לעשות. ייתכן כי אני סתם לחוצה משום שתחום ההתמחות שלי הוא בלקויי תקשורת. האם יש מקום לדאגה, אם כן מה עליי לעשות?
תודה מראש, אשר

בתי בת שלוש ושמונה חודשים, גמולה מחיתולים כבר שנה וחצי, גם בלילה.
הבעיה היא שפיפי היא עושה בשירותים אבל קקי עדיין בורח לה בתחתונים(לא בזמן שינה).
,השנה היא נכנסה לגן עירוני והסייעת "לא ממש מאושרת "מהמצב (בלשון עדינה)ולא מעוניינת להחליף לה כשבורח. מה עושים כדי לגמול אותה מקקי בגיל הזה? ניסינו בדיבורים בפרסים וכו" כשנייה לפני שבורח אנחנו מנסים לקחת אותה לשירותים והיא מתעקשת שאין לה, האם היא עדיין לא בשלה לגמילה?

תודה

שלום
בתי בת השנתיים וחצי מדברת הרבה \
בזמן האחרון היא מדברת במעין משחק עם אחותה התאומה או עם המבוגרים לפעמים במין זכר כמו אני יורד , במקום אני יורדת. יש לה בן דוד שהיא מאד מעריצה , מחקה אותו (בן 3 ו3 ). האם חשוב להקפיד לתקן אצלה כל פעם כשהיא מדברת במין זכר. בנוסף היא לפעמים משנה את קולה למעין קול צרוד , או קול של בנים או אולי קול של מבוגרים. די מעצבן , , האם כדאי להעיר כל פעם , מה יכולות להיות הסיבות ?
בכל אופן כשאומרים לה שהיא לא מדברת ברור היא משנה לקול הטבעי שלה.
מה המשמעות של כל זה
(זה לא כל הזמן קורה.
אשמח לתשובה
תודה  

שלום,
ראשית רציתי לציין שאני נעזרת רבות בפורום זה והוא פשוט מדהים!
בעייתי היא כזאת: הבן שלי הוא בן שנתיים וחודש. הוא בגן והכל בסדר שם. הבעיה מתחילה כשהוא חוזר מהגן: הוא החליט לפני כמה חודשים להסתובב בבית בלי חיתול (הוא מוריד אותו בעצמו, לא משנה כמה פעמים אנחנו מחזירים לו אותו) ולאחרונה גם לא מוכן להיות עם חולצה או מכנסיים - רק עירום. כמובן שהוא עושה את כל צרכיו במרכז הסלון (הוא עדיין לא אומר פיפי קקי) למרות שאנחנו משתדלים כשאנחנו רואים שהוא מתחיל לעשות את צרכיו לקחת אותו לשירותים - למרות שלרוב אנחנו לא מספיקים וגם כשאנחנו מספיקים הוא לא נהנה מזה ולא רוצה לשבת שם.
מה עושים? קודם כל לגבי החיתול (לא נראה לי שהוא מוכן לגמילה לפי הסימנים הרגילים אבל האם הוא מסמן לנו משהו?) ושנית לגבי הבגדים (אגב- יש לנו בעיה אפילו יותר חמורה לגבי בגדי חורף - הוא לא מוכן אפילו לראות חולצות עם שרוולים ארוכים או מכנסים ארוכים וכנ"ל לגבי גרביים ונעלי ספורט. ההלבשה בבוקר לגן גם של בגדים קצרים כרוכה ממש במלחמה מאוד פיזית איתו).
אודה מאוד לתשובה שכן אנחנו כבר מותשים...

שלום רב

בני בן שלוש ושמונה חודשים, מפותח , חכם וחברותי ואפילו המנהיג בגן שכולם רוצים להיות איתו כל הזמן ומחכים אותו

.בחודש וחצי האחרונים החלה להתפתח תופעה לא נחמדה של עשיית צרכים בתחתונים, בד"כ קקי. לא חושבת שמדובר בפספוס שכן זה נעשה באופן עקבי. מעבר לעשייה בתחתונים הוא לא טורח להגיד לאף אחד ורק "בעקבות הניחוח" מגלים זאת.

וגם בשיחה בינו ובין בת דודתו בת גילו כשהם היו באמצע משחק והיא עצרה ואמרה לו שהיא צריכה פיפי הוא אמר לה " אל תלכי, תמשיכי לשחק ותעשי בתחתונים, כבר יחליפו לך..."

כששואלים אותו למה יש לו מגוון סיבות: זה לא אני, לא יודע, ברח לי, אז מה, תחליפו לי, הייתי עסוק ושאר תשובות יצירתיות עם חיוך זדוני מרוח על פניו.

בהתחלה היינו מחליפים לו ברוח טובה ובלי לעשות מזה סיפור תוך כדי דיבור שהוא כבר בוגר ושזה לא יפה ולא נעים ויהיה לו אדום וכואב בטוסיק וכו'. בשבועיים האחרונים הבעיה נעשית תכופה יותר ויותר (נראה כאילו מעבר לעשיית פיפי בשירותים הוא כבר שכח מה זה ללכת לשירותים לעשות קקי). זה גם בבית , גם בגן וגם בחוץ.

לאחר השיחות החיוביות כבר עברתי לשלב הכעס וגם כבר ניסיתי ברוב יאוש כאילו "לאיים" עליו ולהגיד לו שאני לא מחליפה לו ושהוא נשאר לישון עם קקי כי זה נעים לו כנראה אחרת לא ברור למה הוא עושה את זה. היה בכי מרורים ואחרי פרק זמן של בכי ובקשות תחליפי לי החלפתי לו כמובן והוא הבטיח שלא יעשה שוב. וכמובן יום למחרת אותו דבר.

אנחנו ממש מיואשים ולא יודעים מה לעשות .

למותר לציין כי הוא נגמל מחיתולים בגיל שנתיים וחודשיים ומאז לא פספס. הוא שנה שלישית באותו גן עם אותה גננת (גן פרטי) שהוא מאוד אוהב (הוא הכי בוגר בגן עם עוד 3 חברים שנולדו באותו חודש). השינוי היחיד שהיה בגן הוא שחבר טוב שלו עבר לטרום חובה גן עירוני והצטרפו 3 ילדים קטנים שעדיין בחיתולים.

האם להתעלם? האם לכעוס? האם דרוש פה התערבות רפואית?

אשמח לשמוע את עצתכם המלומדת


בתודה מראש,

מאיה

הי,
אני אמא טרייה לתאומים בני 12 יום. נולדו בשבוע 38+1. במשקלים 2.85 ו 2.65 הבן שהה 10 ימים בפגייה עקב דלקת ראות והבת בתינוקייה. יום ד' שעבר שחררנו אתהבת מביה"ח והיא לשמחתי אוכלת כל 3-4 ש' 60CC וישנה. הבן שוחרר לפני יומיים מהפגייה הוא יותר איטי באכילה ממנה ואוכל מתי שבא לו כלומר בפגייה היה אוכל פעם 20 פעם 30 פעם 60 לסירוגין וכך גם בבית. האם זה נורמלי? פשוט יוצא שהוא מתעורר כל שעה שעתיים ואפילו 3 ש' לאכול ואוכל כל לפעם 20 30 10??????? אני דואגת כי ביום שני האחרון שהוצאעתי אותו מביה"ח היה 2.74 ק"ג ואתמול היה 2.705 ק"ג כלומר ירד במשקל. אני ממש דואגת סה"כ הוא תינוקר רגיל ובריא. אולי הוא צריך להסתגל לבית? אולי מאחר ושהה בפגיהה עם דלת ריאות והוזן כשבוע עם זונדה אזי הדבר מקשה עליו? (רופא ילדים אמר שזה תקין לכל ילד הרגלי אכילה שונים)

האם כדאי להחליף לו אוכל אולי?

כיצד יודעים מתי להגדיל את כמות האוכל?
תודה

רציתי להגיד לך תודה מקרב לב בשום פורום שלא הייתי לא זוכים לקבל תגובה כל כך מהירה ועזרה שממש מהלב

מליון תודות לך