פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

חן שלום, בתחילת שנת הלימודים, אפשר תמיד לצפות לתגובת מצוקה כל שהיא מצד הילד. הפרידה מההורים ומהבית היא לא קלה.להיפך - כל עוד היה תינוק, אולי לא הבין כל-כך את משמעות הפרידה. עכשיו, בגיל שנתיים וחצי, התבונה מפותחת יותר, ויש יותר געגוע, והבנה של הרצון להיות עם המשפחה. ייתכן שיש גננת חדשה, או ילדים חדשים בקבוצה, ויש חששות את גם אומרת, ששני ילדים נרתעים מחברה, וייתכן שיש להם תכונה מסויימת באישיות, והם זקוקים לזמן כדי להתרגל להיות בקבוצה. וגם זה נורמלי. לומדים. לדעתי, אין סיבה לדאגה, אבל כדאי לשוחח עם הגננת, ולבקש ממנה לעזור. לתת לילד קצת יותר תשומת-לב, לקרב אותו אליה, ובעיקר : לחבר אותו לילדים אחרים במשחק משותף. שנה טובה !

חני שלום, אכן יש ילדים, וגם אנשים, שזוכרים טוב יותר בערוץ השמיעה, ויש כאלה שזוכרים טוב יותר בערוץ הראייה. אפשר לשחק עם הילד במשחקי זכרון שמיעתי, כמו : להגיד לו 2-3 מלים שהוא צריך לחזור עליהן. אפשר להמציא משחקי חריזה, שהילד צריך להיזכר (למשל : מלים שמתחרזות עם ארון.....) הקפידו על משחקים אלה 3-4 פעמים בשבוע. נקווה שישתפר. אם לא - ממליצה לכם ללכת לפסיכולוגית התפתחותית שתאבחן אותו, ותבדוק מה רמת הקושי, ומה צריך לעשות. בהצלחה ושנה טובה

רונית שלום, יש שלושה צדדים בהתאמת ילד למסגרת חינוכית : ישנם אנשי המקצוע המאבחנים את הילד וקובעים את הרמה שלו, ועליהם מקובל להסתמך. ישנה המערכת החינוכית, שמשתדלת להתאים לכל ילד את המסגרת הטובה ביותר, אבל לעולם אי אפשר למצוא גן, שיתאים לכל ילד בדיוק. ישנם ההורים, שהרבה פעמים רואים את הילד בצורה חיובית יותר, קשה להם להתמודד עם החריגות, ויש להם ביקורת לגבי הגן שמציעים להם. כמו הרבה דברים בחיים, ההתאמה היא לא אידיאלית, אבל בדרך כלל טובה : כלומר, הילד מסתגל לגן שמציעים לו, ובהשפעת הטיפולים שהוא מקבל - מתקדם יפה. כל שנה נערכת בדיקה מחודשת, ואם חל שיפור ניכר, מקד'מים אותו. אני מאד מקווה שכך יקרה גם עם הילד הזה. בהצלחה, ושנה טובה,

שלום רב שמי רותי, בני שגיא בן 6 וחודשיים עלה הזנה לכתה א, ביום הראשון היה בסדר, ביום השני החלו הבעיות, הגענו לבית הספר והוא לא הסכים להישאר, כמובן שבעזרת המורה והמנהלת התעקשנו איתו , הוא בכה והחזיק אותי בכול הכוח שלו, זה נמשך כבר 10 ימים, אני לא מראה לו שקשה לי מאוד אלא חוזרת לעבודה, מה עליי לעשות

תמונה של תגובה כפי שאת מתארת היא באמת נדירה. רוב הילדים שמחים ללכת לבי"ס, ובתוך מספר ימים מסתגלים. כנראה, שהילד לא היה בשל להתחיל בי"ס מבחינה רגשית, או שהוא ילד רגיש וחרד בדרך-כלל, ולכן מגיב בעוצמה. אני מציעה, שתנסו לברר איתו, מה לא טוב לא בביה"ס : האם זה הילדים, או המורה שנראית לו נוקשה מדי ? נסו לגייס את המורה כדי שתנסה להיות יותר חביבה אליו, ולספר לכם, מה קורה במהלך היום בביה"ס - גם בזמן השיעורים, וגם בהפסקות (אם הוא משחק עם הילדים האחרים או נשאר בודד וכד'). אם הילד לא יירגע בעוד כשבוע, אני מציעה שתפנו לעזרה מקצועית. כמה פגישות עם פסיכולוגית ילדים יכולות בהחלט לעזור.

אמא יקרה שלום, אין צורך לעשות שום דבר.בנך ילמד לבד , להתהפך, ואח"כ להתיישב ולעמוד, וכו'. אין צורך לדאוג לשווא. התייעצי עם אחות טיפת-חלב, או עם הרופא שלו אם נדמה לך שהוא מאחר. קרוב לוודאי שהכל בסדר, והוא יתקדם בקצב שלו. כל טוב,

העיכוב בשפה היה בגיל שנתיים והוא נכחד אגב.

שחר שלום, ראשית, אני מתנצלת על האיחור בתשובה. הייתה לי אתמול בעייה במחשב. כהרגלי, אני נכנסת לפורום מידי יום, ומקפידה לענות להורים בתוך 24 שעות, יודעת שהשאלה באה תמיד בליווי חרדה. כמו בכל מצב מחלה, לא עלינו, יש כמה תסמינים מאפיינים.. תסמין אחד בלבד אינו מגדיר מחלה. ולעניין בתך : נפנוף ידיים אופייני למצב התרגשות אצל ילדים קטנים, והוא נורמטיבי לחלוטין. לאוטיזם יש סימנים בולטים יותר כמו : חוסר תגובתיות, חוסר קשר-עין וכד', שאינם קיימים אצל בתך. אז אין לך סיבה לדאגה, וגם אל תעירו לה אל ההרגל לנפנף ידיים. הוא יחלוף ממילא. שנה טובה!

שלום, יש לי תינוקת בת חמישה חודשים ולאחרונה שמתי לבד לכמה תסמינים שמאוד מאוד מדאיגים אותי. אני מניקה עדיין והבת שלי מסרבת לעבור לבקבוק, לרוב, היא גם מיד בוכה כשמסיימת לאכול . בשבועות האחרונים, לא ישנה הרבה, לא ביום ובייחוד לא בלילה, היא קמה אחרי שעה וחצי במקרה הרע ובמקרה הטוב, אחרי שלוש וחצי שעות. לעיתים גם מתעוררת בלילה ומחליטה שכבר לא רוצה לישון. בנוסף,היא בוכה לא מעט במהלך היום.למראית העין, אין סיבה מיוחדת לבכי-היא אכלה, ישנה, חיתלתי אותה וכו..היא לא תמיד מפנה את ראשה כשקוראים לה,גם אם אני/אבא שלה לידה/מולה.לסיום, היא מנפנפת בידיים ורגליים. זו בתי הראשונה, היחידה, כך שמיותר לומר שאני מתפרקת ובוכה כבר שבוע. אשמח להכוונה

ראשית תודה רבה על התגובה. קבעתי כבר תור לרופא שלה, רציתי פשוט "עזרה ראשונה"..ובכל זאת, העדר קשר עין לזמן מה וחוסר שינה, ניפנוף ידיים, איך קשור לגזים/ריפלוקס?

שלום, יש לי תינוקת בת חמישה חודשים ולאחרונה שמתי לבד לכמה תסמינים שמאוד מאוד מדאיגים אותי. אני מניקה עדיין והבת שלי מסרבת לעבור לבקבוק, לרוב, היא גם מיד בוכה כשמסיימת לאכול . בשבועות האחרונים, לא ישנה הרבה, לא ביום ובייחוד לא בלילה, היא קמה אחרי שעה וחצי במקרה הרע ובמקרה הטוב, אחרי שלוש וחצי שעות. לעיתים גם מתעוררת בלילה ומחליטה שכבר לא רוצה לישון. בנוסף,היא בוכה לא מעט במהלך היום.למראית העין, אין סיבה מיוחדת לבכי-היא אכלה, ישנה, חיתלתי אותה וכו..היא לא תמיד מפנה את ראשה כשקוראים לה,גם אם אני/אבא שלה לידה/מולה.לסיום, היא מנפנפת בידיים ורגליים. זו בתי הראשונה, היחידה, כך שמיותר לומר שאני מתפרקת ובוכה כבר שבוע. אשמח להכוונה

מאז שמשרד הבריאות פרסם את ההנחיות לשינה של תינוקות על הגב, אנחנו מרגילים את הילדים שלנו, מרגע הלידה, לשכב בעיקר על הגב, ולכן התנוחה על הבטן זרה להם. הרבה תינוקות מגיבים בבכי, ו"מבקשים" להתהפך על הגב. חשוב גם לאפשר לתינוק לשכב על הבטן, כיוון שכך הוא יכול לתרגל את הרמת הראש, ואחר-כך - את הרמת חצי הגוף העליון ע"י הישענות על הידיים. בהמשך, זה מוביל לזחילה. כדאי לעשות זאת בהדרגה : בהתחלה, לזמן קצר מאד, ולאט-לאט להאריך את הזמן. יעזור אם האמא תהייה בזמן זה ליד התינוק, ותמקד את תשומת-הלב שלו בצעצועים שונים. אם הוא בוכה מאד, אפשר להפוך אותו, או לקחת אותו קצת על הידיים.

שלום, נכון שלפי הספר, הילד מאחר מעט בהתפתחות המוטורית שלו, ובצדק, הרופא הפנה אתכם למכון להתפתחות הילד. במכון פועל צוות רב-מקצועי : רופא, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד, והם אמורים לבדוק את הקשיים של הילד, להגדיר מה הבעייה, ולהציע טיפול. יש הרבה סיבות אפשריות לאיחור, אך ייתכן שהבעייה היא מזערית, כמו רפיון-שרירים, ובמהלך תקופה של טיפולי פיזיותרפיה היא תשתפר ואף תיעלם כליל. תהיו אופטימיים. כל טוב והרבה בריאות !

הדגדוג הוא חווייה תחושתית אינדיוידואלית, ולא את כולם הוא מצחיק ! יש ילדים, ואף מבוגרים, שהדגדוג אפילו אינו נעים להם !זה תלוי בחלק הגוף שמנסים לדגדג, ובעוצמה, ובשעת היום (אם הילד עייף, ייתכן דהדגדוג יהיה לו פחות נעים, מאשר כשהוא רגוע וערני). אין סיבה לדאגה. זו הדרך ללמוד את הילד, לגלות מה הוא אוהב, ומה לא, ולכבד את אישיותו המיוחדת.

כמו שציינתי ,בפעמים שהצלחתי להצחיקו, צחוקו נשמע כמו גיחוך בקול רם, לא היה ממש צחוק מתגלגל כמו שאני מבינה שצפוי כבר בגיל זה, מה גם ש"עמלתי" די קשה להביא לזה, האם תקין?

רונית שוב שלום, צחוק הוא תגובה אינדיוידואלית, של הפקת קול במצב הנאה. לכל אחד צחוק אינדיוידואלי, והכל תקין.

שלום וברכה,

חשיבות גדולה לשכיבה על הבטן אפשר לשכב מתחתיה אם אינה רוצה לשכב על השטיח

זחילה חשובה לצורך התפתחות הקואורדינציה

בהצלחה

דר זנדהאוז

נילי שלום, נראה, שילדתך מתפתחת בסך הכל באופן תקין. לכן, תני לה את הזמן להגיע לזחילה בקצב שלה. היא איננה נחשבת מאחרת, גם אם תתחיל לזחול בגיל 8 או אף 9 ח'. טוב שאת מנסה להפעיל אותה ע"י צעצועים או משחקים, אבל אין צורך ואין טעם ללחוץ.

שלום, מהתיאור שלך נראה, שבאמת יש עיכוב בהתפתחות ילדך, ומכאן ברורה הדאגה שלך. אל תצפי לעצה מרופא הילדים. בקשי ממנו להפנות אותך למרכז להתפתחות הילד. שם יפגוש אתכם צוות רב-מקצועי, יתרשם מהילד, ויוכל לתת לך את חוות הדעת המקצועית ביותר. במידת הצורך - ניתן גם לטפל.

שלום, נראה שיש לך ילד מפותח מאד, המפיק למידה ומידע מכל חומר שהוא נחשף אליו, בוודאי בהשפעת אחיו הגדול. אין סיבה שלא לאפשר לילד ללמוד ככל שהוא יכול ומגיע. תני לו להוביל : אם הוא שואל ומבקש - למדי אותו.

שלום יולי,

ידוע על קשר בין פגות ואפשרות להתפתחות הפרעת קשב ורכוז בגיל בית הספר.
פגים צריכים,באופן עקרוני, להיות במעקב התפתחותי.

בברכה,

ד"ר יורם זנדהאוז.

השאלה היא על הקשר שבין אי זחילה על 6 ובעיות קשב ללא קשר לפגות. כמובן שאנחנו במעקב למרות שנחשבים לפג לייט (שבוע 34+4)

שלום יולי, לא ברור אם יש קשר ישיר בין זחילה והפרעות קשב. ישנם ילדים רבים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות שהחלו להלך מוקדם, לפני גיל שנה. קשר נוסף להתפתחות המוטורית לא נבדק, למיטב ידיעתי. בברכה, ד"ר זנדהאוז.

שלום וברכה,
להלן דברים לבדיקה - כדאי לבדוק את מצב השמיעה. יש גם אלמנטים התנהגותים-גנטים. איך התפתחה השפה אצל ההורים? יש קשר עיין? בסך הכל נראה די תואם גיל. למה להשוות לאחרים? אם הכל תקין,יש להתייעץ בהמשך עם רופא/ת הילדים.

בהצלחה,

ד"ר זנדהאוז.