פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

שאלה קשה אתה שואל והיא תלויה בפרט חשוב שכלל לא הזכרת אותו.

ראשית המיפוי מלמד על אזור קטן מאד בליבך שהעורק אליו ככל הנראה מוצר. גודל ההצרות קטן והיא בפירוש לא מסכנת את חייך. ההחלטה אם לטפל על ידי צנתור או טיפול תרופתי בלבד תלויה בך, כלומר האם אתה סובל מתעוקת חזה במאמץ או לא. אם כן, כלומר אם אתה סובל מכאבי חזה במאמץ אפילו קל מוצדק לבצע צנתור ולפתוח את העורק כדי להקל על יכולת התפקוד שלך ( כאמור ההצרות בכל מקרה לא מסכנת את חייך באופן שמצדיק צנתור). אם אתה כלל לא סובל מתעוקה או כאב במנוחה מומלץ טיפול תרופתי בלבד ועיקר התרכזות בתיקון גורמי הסיכון ( גם על קיומם או העדרם לא כתבת). מומלץ לאזן בעיקר את רמות שומני הדם ולהוריד את רמת הקולסטרול הרע מתחת 100.

בברכה
טובי

אכן מצב מאד לא נעים ומאד לא שכיח. יש תיאורי מקרים בודדים יחסית על מצב שבו סליל תומך בעת ניסיון ההחדרה ''בורח'' לעורק פמורלי. ברובם המוחלט של המקרים לא נגרם כל נזק עקב כך. ניסיון להוציא את הסליל התומך כרוך בפרוצדורה פולשנית עם סיכויי הצלחה נמוכים למדי.

תיאורטית הסליל התומך עלול לגרום להפרעות בזרימת הדם לענף העורקי אליו ''ברח' ועקב כך כאבים'. בפועל זה כמעט לא קורה במיוחד באותם חולים שממילא מטופלים ( בגלל בעית הלב שחייבה את השתלת התומכון) באספירין עם או בלי פלביקס. במידה ואתה אכן סובל מתסמינים ניתן לאתק את הסליל התומך על ידי בדיקות סיטי אנגיו ולנסות להוציא אותו.

כאמור ברב המקרים המוחלט הדבר מיותר לחלוטין.

טובי

יונה שלום.
כל חולה המועמד להשתלת מסתם בצנתור, חייב לעבור קודם לכן צנתור אבחוני, ורק לאחר מכן במידה והצנתור מראה התאמה להשתלת מסתם בצנתור, יעבור את ההשתלה. כך שלשאלתך, אין אפשרות לבצע את שני הצנתורים בהזדמנות אחת.

בדיקת מאמץ היא בדיקה טובה, פשוטה וזולה להערכת מחלת לב של העורקים הכליליים שהיא סיבת המוות השכיחה ביותר בעולם המערבי. הבדיקה כוללת ניטור של שלושה פרמטרים במנוחה ובמאמץ. שלושת הפרמטרים הם תחושות החולה, תגובת לחץ דם ותרשים א.ק.ג. התגובה התקינה כוללת העדר של תסמינים כמו כאבי חזה אצל הנבדק במאמץ, עליה של לחץ הדם הסיסטולי ( הערך הגבוה) ללא שינוי של יותר מעשר יח' בלחץ דם דיאסטולי ( הערך הנמוך) והעדר שינויי א.ק.ג. במאמץ.

במקרה שלך כבר במנוחה היו מספר שינויים בא.ק.ג כולל דופק מעט מהיר במנוחה ( כנראה התרגשות) אבל במאמץ כל שלושת הפרמטרים הנבדקים היו תקינים. כלומר היית מסוגל למאמץ ניכר עד דופק מאל 180 ( בהתאם לגילך) וכל זאת ללא כאבי חזה ללא עלית לחץ דם מעל המקובל וללא שינויי א.ק.ג. כלומר אין לך מחלת לב והכושר שלך טוב ( עניין הכושר הוא פרמטר לא רלוונטי לענין מחלת הלב היות ואנשים עם כושר נמוך יכולים להיות בריאים לגמרי ואנשים עם כושר גבוה חולים).

משד שני צריך לזכור שאתה בן 21, כלומר מראש הסיכון לשך למחלת לב מאד ,אבל מאד נמוך. גיל 21 ובכלל כל גיל מעל גיל בגרות עד גיל 35 הוא גיל שבו הבריאות היא מובנית מאליה. הסיכוי למחלת לב בגילאים אלה מאד נמוכה היות והם מבוגרים מספיק כדי לשלול מחלות לב מולדות ולא מספיק מבוגרים כדי לפתח מחלות לב של הזיקנה.

בשורה התחתונה. כאבי החזה שלך הם לחלוטין לא ממקור לבבי. תרגע קצת ותהנה מהחיים.

טובי

זה אומר שציר הלב שלך ימני מעט, בעיקר מבחינת הכוחות החשמליים שלו, אך יתכן שגם מבחינת התנוחה שלו בבית החזה. אין לכך כל משמעות מבחינת סיכוייך ללקות במחלת לב. צריך רק לדעת את זה ולהיות בעל אקג בסיסי לצורך השוואה במידה ותאלץ לעבור בדיקות בהמשך חייך.

ראשית אתה חייב, אבל חייב לקבל את השילוב של פלביקס ואספירין בנוסף לכל התרופות האחרות שלך. כל ניסיון להפסיק את שתי התרופות מסכן אותך משמעותית. הסליל התומך שהושתל בגופך עלול להסתם על ידי קריש דם. הטיפול הוא לפחות לשנה אבל מומלץ יותר מכך לאור העובדה שהסלילים שהושתלו היו מצופי תרופה.

בעקרון פלביקס לא מתנגשת עם אף אחת מהתרופות שלך. אספירין כתרופה חומצית מעלה את הסיכון לכיב קיבה ולכן אתה מקבל אומפרקדס ( תרופה להקטנת הפרשת חומצה. היות וגם אטופן היא תרופה חומצית מומלץ להקטין את השימוש בה ככל האפשר ובכל מקרה לקחת אותה עם האוכל כדי להגן על הקיבה.

מטוטרקסט גם היא לכשעצמה תרופה בעיתית היות ופוגעת במערכת החיסון אך יחסית הסיכון בה נמוך ואינה מתנגשת עם שאר התרופות שלך.

קרדילוק היא תרופה שיש לה שתי השפעות עיקריות. הורדת קצב הלב להגן על הלב מפני מאמץ יתר והורדת לחץ הדם. אם לא קדם לצנתור אירוע של אוטם ואם לחץ הדם שלך מאוזן גם ללא קרדילוק יש להיוועץ ברופא המטפל ולבקש ממנו לשקול שנית את הפסקת התרופה .

סימבסטטין היא תרופה לאיזון שומני הדם. יש לה אפקט מגן לטווח ארוך . יש לקחת אותה כך שרמת הקולסטרול הרע תהיה נמוכה ככל האפשר. חייב מתחת 100 מ''ג אחוז רצוי מאד שאפילו מתחת 70. יש לה מספר תופעות לוואי כמו פגיעה בכבד וגם למטוטרקסט יש השפעה כזו לכן יש לבדוק תפקודי כבד בהתחלה כל חודש חודשיים. אם יציבים רצוי וכדאי להמשיך את הטיפול בה. לא ידוע לי על תגובה בין תרופתית נוספת של שאר התרופות שהזכרת.

הסרוקסט והואבן ניתנות לשילוב ביניהן אך יש לזכור שיש להן השפעות על הערנות (נהיגה) ושילוב עם אלכהל איתם לא מומלץ.

בתקוה שכיסתי את כל אי הבהירויות.

טובי

כן ירבו כמוך עזרתה לי מאוד

בני שלום.
באופן כללי, אין שום סיבה למנוחה ממושכת לאחר צנתור ופתיחת היצרויות והשתלת סלילים תומכים, אולם התשובה תלויה במצב שבגללו נכנסת לבית החולים. אם זה היה בשל אוטם שריר הלב, אזי יש צורך במנוחה ובהחלמה הדרגתית, אולם אם אושפזת באופן אלקטיבי לצורך הצנתור, אין כל סיבה למנוחה. את הפרטים האלו אתה אמור לקבל מן הרופא המצנתר שלך, וכדאי שתפנה אליו בשאלות אלו.

תודה רבה לד"ר פינקלשטיין, כל הכבוד..

אורי שלום.
צנתור וירטואלי, שהוא בעצם CT של הלב, הינה בדיקה אמינה, אולם גם לבדיקה זו יש מגבלות של אי דיוק, במיוחד אצל אנשים שכבר עברו השתלת סלילים תומכים, משום שיכולת הבדיקה לזהות היצרות חוזרת בתוך סליל תומך שנויה במחלוקת. לאור זאת, אם יש התוויה לצנתור, רצוי לעשות צנתור ולא תחליף כלשהוא.

תפנה לפורום הסטנטים,
שם תוכל לדבר עם אנשים לפי מס' הסטנטים והמיקום, אורך, רוחב, סוג וכו

יקי שלום.
לדעתי קיימת טעות במושג שאתה מבקש לברר. מדובר ב- EF ולא ב- FS. המושג EF הינו ראשי תיבות של Ejection Fraction, שהוא בעברית מקטע פליטה, והוא מושג המתייחס לחלק היחסי של הלב שמתכווץ במהלך פעימה. מקטע פליטה נורמלי של אדם הוא 60%-70%, וכאשר מדובר במקטע פליטה של 40%, הרי מדובר הפגיעה קלה עד בינונית בתפקוד שריר הלב.

הוא קיבל את הפליבקס 600 מ"ג לפני הניתוח באותו היום
וגם אספרין אחרי הניתוח.


האם מקובל?

עינב שלום.
את מתארת מצב די מורכב, הכרוך בסיבוך קשה של אביך. ללא ידיעת הפרטים המדוייקים, כולל עיון בחומר הכתוב, אינני יכול לחוות את דעתי ולאמר לך דברים ברורים ואחראיים לגבי מה שנעשה נכון או שלא נכון לאביך. זה יהיה באמת חסר אחריות מצידי להתיחס למצב כה מורכב אך ורק על סמך התיאור שלך, יהיה אשר יהיה, ואני עלול לגרום בכך נזק גם לך וגם לרופאים שטיפלו באביך.

עינב שלום.
אני שב ואומר, מדובר בארוע בעייתי ומורכב, שסופו טראגי, וזה יהיה לא אחראי מבחינתי להעביר חוות דעת על מהלכו מבלי לראות את כל הפרטים הקטנים. מצטער.

עינב שלום.
הטיפול באספירין ניתן לכל חולה מחלת לב כלילית, או חולה עם גורמי סיכון למחלת לב כלילית. הטיפול בפלביקס ניתן לחולים בהם הושתל סליל תומך, או בחולים ללא צנתור או השתלת סליל תומך אולם לאחר ארוע כלילי חריף (אוטם שריר הלב או ארוע כלילי חריף אחר). במידה והיה צנתור אבחוני בלבד ללא ארוע לבבי, אין כל סיבה לקבל פלביקס. קשה לתת תשובה מדוייקת ומחייבת ללא ידיעת הפרטים הרלוונטיים לחולה, ולצורך כך יש להתייעץ עם הרופא המטפל/המצנתר.

א. שלום.
באופן עקרוני, ניתן להחליף בצנתור גם מסתם בו גודל האנולוס הינו 19 מ"מ בלבד. קיימים בשוק שני סוגי מסתמים תותבים להחלפה בצנתור: זה של חברת COREVALVE המותאם למסתמים בקוטר אנולוס בין 10-27 מ"מ, וזה של חברת EDUARDS, המותאם למסתמים בקוטר 28-24 מ"מ. קוטר של 19 מ"מ עשוי לעיתים להתאים לשני סוגי המסתמים. אם ברצונך, פנה אלי בטלפון 052-4266855 ואעבור על החומר ואומר לך את דעתי.

apical CM.

הקיצור CM מעיד ככל הנראה על קרדיומיופתיה. APICAL בתרגום לעברית הוא ''חוד הלב''.

ככל הנראה מדובר בממצא הקרוי APICAL HYPERTROPHIC CARDIOMYOPATHY. זו צורה של מחלת לב בה יש עיבוי לא פרופורציונלי של חוד הלב. ברוב המקרים מתגלה באקראי בבדיקת א.ק.ג. או בבדיקת אקו לב ולא מחייב כל טיפול מיוחד מעבר למעקב.

מקווה שזה אכן פירוש הדברים
טובי

יקי שלום.
מדובר בראשי תיבות של Apical Cardiomyopathy. זו הפרעה בשריר הלב שבה קיימת התעבות שריר הלב באזור חוד הלב בלבד (האפקס של הלב ומכן השם). למחלה זו אין משמעות גדולה מבחינה טיפולית, אלא טפול תרופתי בלבד בעת הצורך. יש להיות במעקב קרדיולוגי ואקוקרדיוגרפי קבוע.

דנה שלום.
באופן עקרוני, מחלות לב מועברות בתורשה, אבל סיפור משפחתי שיש לו משמעות גנטית קיים אך ורק כאשר קיים סיפור של מחלת לב אצל קרובים דרגה ראשונה שלך (הורים אחים או אחיות בלבד), ובתנאי שהם חלו במחלת לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 50 שנה). כל קרוב אחר שאינו מדרגה ראשונה (וסבא או סבתא להזכירך אינם מדרגה ראשונה אלא שניה בלבד), אינם מעלים את הסיכון לקיום מחלת לב אצלך לעומת האוכלוסיה. עכשיו את מוזמנת להרגע, אבל ללא כל קשר לחיות בריא, לאכול בריא, לשמור על משקל גוף מאוזן, וכמובן לעשות ספורט באופן קבוע...