פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אין לך שום בעיה להיכנס למרחצאות. לגבי ויאגרה, באופן עקרוני אין כל בעיה ליטול ויאגרה לאחר צנתור, אלא אם כן אתה מטופל במקביל בתרופות ממשפחת הניטרטים. (ניטרוגליצרין, איזוקט, מונומיט, מונוקורד, מונולונג וכו')

לצערי המידע שהשארת אינו מספיק כדי לענות על שאלתך באופן מלא.

באופן כללי ובלא לפרט אין שום סיכוי שבמהלך צנתור המבוצע דרך המפשעה או דרך היד יפגע עצב בחזה שגורם לכאבי חזה. הדקירה היא באזואהמפשעה או האמה ומשם הצנתר עובר רק בתוך כלי דם בלי להתקרב בכלל לעצבים כלשהם. לכן מאד לא סביר שהכאב מקורו בעצב בחזה שנפגע במהלך הצנתור.

לא ציינת אם הצנתור אותו עבר אביך לפני שנה היה אבחנתי בלבד או טיפולי. במקרה של צנתור טיפולי מלפני שנה יש שתי אפשרויות תיאורטיות המסבירות כאבי חזה.

א. אפשרות שהעורק שהתרחב עבר הצרות חוזרת. הסיכוי הסטטיסטי לכך 40% עם סליל רגיל ופחות מעשרה אחוז עם סליל מצופה, משחרר תרופה. במקרהכזה בדרך כלל יש תקופה קצרה טובה עם התחדשות התעוקה והכאב לאחר מספר שבועות או חודשים.

ב. במהלך הצנתור הטיפולי הסליל שמוקם בעורק המטרה בו היתה הצרות הושתל בצורה כזו שפגע במוצא של ענף צדדי שיוצא מעורק המטרה בדיוק באזור הסמוך להצרות שטופלה. במקרה כזה תהיה תעוקה מיד לאחר הצנתור כל הזמן.

קיימות עוד אפשרויות שסבירותן אפסית. דכאון וחרדה לא גורמים לכאב אלא מעצימים אותו או פוגעים באיכות החיים. יש לעשות כל מאמץ לגלות את הסיבה לכאבים. סביר יותר להניח שהכאב ממנו וסבל אביך גורם לדיכאון ולא להיפך.

אם יש לך פרטים נוספים כמו דו''ח הצנתור מלפני שנה אתה מוזמן לשלוח לי אותו אחרי סריקה לדואר אלקטרוני או אפילו בפקס.

טובי רסין

שלום.ראשית תודה על תגובתך .היית צריך לראות את התגובה של אבא שלי לדברים שכתבת.הוא יצר קשר עם כל קרוביו כדי לספר להם שיש סיכוי שהבעיה שלו נובעת מסיבוך שנובע מהצינתור שעבר .הדבר שימח אותנו מאוד משום שפתאום מסתמן כיוון אפשרי להחלמה. אנחנו מבקשים לבדוק כיצד ניתן להתקדם איתך לבירור הבעיה באופן פרטי ? והאם ניתן ליצור איתך קשר טלפוני ומתי.
תודה רבה מראש .רמי.

אין צורך בביקור פרטי. אני עובד באיכילוב תל אביב ונוח לי לקבל קהל בימי ב' בבוקר ואחת לשבועיים אחר הצהריים. אנא צור קשר עם המשרד לקבלת תור לטל 036973382 תבקש את חנה מנהלת המשרד.
טובי

הסיכון לדימום במקרה של כריתת נגע תחת טיפול בפלביקס הוא גדול מהסיכון של יום נוסף ללא פלביקס. ולכן כדאי ועדיף שתפסיק את הכדור ב-18 כלומר בעת הבדיקה תהיה חמישה ימים ללא פלביקס.

מיד בסיום הבדיקה, ביום הבדיקה אתה יכול לקחת את כל ארבע הטבליות.

טובי

אני מאוד מאוד מודה לך על כל העזרה והייעוץ
דוד

אין על מה

כן ולא.

כן. כי זה נעשה בחדר הצנתורים. תחת שיקוף.

לא. כי לא מדובר בפעולת צנתור במשמעותה הרפואית . כלומר החדרת צנתר לגוף וביצוע בדיקה של העורקים.

הכנסת קוצב היא פעולה פולשנית הנעשיית בחדר הצנתורים בתנאים סטריליים. באזור הצוואר דרך הוריד התת בריחי הנמצא מתחת לעצם הבריח מוחדרת אלקטרודה לחדר ימין ובדרך כלל גם לעליה ימין. האלקטרודה נשארת שם לצמיתות. באזור הצוואר מתחת לעור מושתל גוף הקוצב ( בגודל של שעון יד לא גדול) ומחובר לאלקטרודות. בסיום מבוצעת תפירה של ''הכיס'' בו הושתל גוף הקוצב והחולה מועבר להשגחה של לילה. הפעולה נעשיית בהרדמה מקומית בלבד.

נחשבת פעולה מאד בטוחה ולא כרוכה בכאב מעבר לזה המוגדר כקל.

טובי

לדוד היקר והסובל.
לפני שאענה על שאלותיך בקשה .

במידה ואכן אתה סובל ממפרצת בלב ולכן לוקח פלביקס, אני מניח שאתה לוקח תרופות נוספות לטיפול בלב. חלק מתרופות אלה , מקבוצת חוסמי האנזים המהפך עלול לגרום לשיעול. אנא ציין את כל רשימת התרופות אותן אתה נוטל. יתכן שתלונותיך אינן קשורות כלל לרפלוקס שהתגלה באקראי. חשוב לדעת האם אתה לקוח גם אספירין.

לשאלותיך.
א. אין כל מניעה לקבל פלביקס עם זנטק ואפילו שילוב של אספירין, פלביקס וזנטק אפשרי ומקובל.
ב. כן מותר. את הזנטק יש לקחת בבוקר כשעה לפני האוכל.
ג. מותר לקחת גם שני טבליות של זנטב ואפילו ארבע ( יש תס' של הפרשת חומצת קיבה בעודף בה הניתן להגיע למינונים גבוהים מאד של זנטק ללא רעילות). את הטבליה השניה יש לקחת לפנות ערב שוב שעה לפני האוכל או שאפשר לקחת את שתי הטבליות יחד בבוקר.

כן!!!!!!!!!!!!

אין הגבלה על מספר הצנתורים שניתן לבצע. 24 הוא בהחלט מספר מכובד שכפי שחברי המלומד ד''ר פינקלשטיין אומר מאיים לא רק על השיא הישראלי אלא גם על השיא העולמי.

אני מכיר חולה ( שהוא גם רופא) שעבר ניתוח מעקפים ו-28 צנתורים והיד ( או המפשעה) עוד נטויים.

טובי

צר לי לשמוע על מצבו של אביך ואת בטח מודאגת מאד.

מהמידע במסרת קשה לי מאד לענות לשאלותיך. הסיבוכים שאת מתארת יתכן ונבעו מהצנתור עצמו אבל בהחלט יתכן שנבעו מהבעיה שבעטיה בוצע הצנתור. אנסה לתת לך מספר אפשרויות.

אם הסיבוך שיש לאביך הוא סיבוך של דלקת והסיבה לצנתור היתה אוטם שריר הלב מדובר ככל הנראה בדלקת של קרום הלב לאחר אוטם- מצב הקוי גם תס' דרסלר. במקרה כזה ההחלמה תהיה מלאה. הטיפול הוא תמיכתי ואנטי דלקתי.

סיבוך אחר של צנתור הוא התפתחות זיהום כלומר סיבוך של כל פעולה פולשנית שאמורה להיות סטרילית ומסיבות שונות לא היתה כזו ואז מתפתח זיהום. העובדה שהסיבוך התפתח כבר לאחר יממה לא תומכם באפשרות זו שבדרך כלל מתפתחת לאחר מספר ימים.

סיבוך אחר קשה בעיקר לאחר צנתור טיפולי בו בוצעו הרחבות של העורקים עם באלון ו/או סטנטים היא חסימה חדה פתאומית של העורק שהורחב. במקרים כאלה החולה עובר התקף לב נוסף. את לא מתארת אירוע כזה וני מקווה שלא מדובר בסיבוך זה היות והפרוגנוזה ( הצפי לעתיד אינם טובים אבל בהחלט תתכן החלמה.

אפשרות אחרת שיכולה לקרות היא התפתחות אי ספיקת לב עקב הצטברות נוזלים בגוף שניתנו בעירוי במהלך הצנתור ולאחריו. כלומר אי ספיקת לב ללא עדות לאוטם נוסף. במקרה כזה הטיפול יעיל באחוזים גבוהים.

תודה רבה על תגובתך המפורטת.

היום אבי עבר צינתור נוסף כאשר בשני המוקדים שהיו בלונים שמו סטנדים ובמוקד השלישי שהיה סטנד התגלתה סתימה ע"י קריש דם וגם הוא הוחלף.
אחרי הצנתור מצבו השתפר מבחינת המדדים (לחץ הדם התייצב) אבל הסוכר עדיין גבוה והוא מקבל אינסולין, כמו כן הוא עדיין מתקשה בנשימה עצמית ונעזר בחמצן, בעיקר בדיבור.

האם אתה מכיר תופעה כזו? האם המצב אמור להיות כזה לאחר צינתור כלומר אי יכולת לנשום באופן עצמאי? כנ"ל לגי המדדים של הסוכר? (יש לו סכרת אולם הוא מטופל בכדורים ביומיום וכרגע מדד הסוכר עומד על כ 200)

שוב, תודה רבה, תשובותיך מסייעות לנו מאד,

רינת

תודה רבה על תגובתך המפורטת.

היום אבי עבר צינתור נוסף כאשר בשני המוקדים שהיו בלונים שמו סטנדים ובמוקד השלישי שהיה סטנד התגלתה סתימה ע"י קריש דם וגם הוא הוחלף.
אחרי הצנתור מצבו השתפר מבחינת המדדים (לחץ הדם התייצב) אבל הסוכר עדיין גבוה והוא מקבל אינסולין, כמו כן הוא עדיין מתקשה בנשימה עצמית ונעזר בחמצן, בעיקר בדיבור.

האם אתה מכיר תופעה כזו? האם המצב אמור להיות כזה לאחר צינתור כלומר אי יכולת לנשום באופן עצמאי? כנ"ל לגי המדדים של הסוכר? (יש לו סכרת אולם הוא מטופל בכדורים ביומיום וכרגע מדד הסוכר עומד על כ 200)

שוב, תודה רבה, תשובותיך מסייעות לנו מאד,

רינת

התופעה שאת מתארת קרויה בשפה הרפואית INSTENT THROMBOSIS היא אינה נדירה אבל תודה לאל לא שכיחה ( פחות מאחוז אחד מכלל המקרים) ונובעת מיצירת קריש דם בתוך הסליל המתכתי. המתכת שבסליל במגע עם הדם גורמת נטייה לקרישתיות שאותה הטיפול המשלב בפלביקס ואספירין ( שניתן לכל החולים מיד לאחר הצנתור) בא למנוע אבל לא ב-100% הצלחה. הטיפול במקרים אלה הוא פתיחה נוספת של הסליל התומך בדיוק כפי שבוצע באביך. כעת אני מקווה מצבו רק ישתר. ההפרעה לאיזון הסוכרת נובעת ממצב הדחק שבו נמצא אביך עקב הסתימה החוזרת ( שטופלה ) וגם בעיה זו סביר מאד להניח שתשתפר.

התלות בחמצן נובעת כחלק מהמצב הקשה אליו נקלע אביך עקב הסתימה החוזרת ואני מקווה ובטוח שתשתפר בהקדם.

טובי

אין על מה

נועם היקר אתה מתאר תסמינים קלאסים של אי ספיקת לב. כלומר נזק בלתי הפיך שנגרם ללבך בזמן ההתקף. לא מדובר בסיבוכי צנתור שאפילו הקטין במידה ניכרת את הנזק ללב. העובדה שנגרם נזק בלתי הפיך ללב משתקפת במקטע הפליטה EF. מקטע הפליטה התקין הוא 55% לפחות. כלומר בכל פעימה הלב מזריק מעל 55% מהנפח הראשוני שלו. עקב האוטם נגרם נזק לכושר ההתכווצות של הלב והדבר גורם לירידה במקטע הפליטה שבמקרה שלך עומד על 40% ( נחשב לנזק קטן יחסית). הטיפול שאתה מקבל הוא בעיקר למניעת אוטם נוסף ( אספירין וסימוביל) וטיפול באי ספיקת לב- דיוואן.
במקור ללב יש רזרבה גדולה מאד ולהערכתי הפגיעה ממנה אתה סובל לא אמורה לגרום לפגיעה כה קשה באיכות חייך אלא אם כן אתה עובד עבודה פיזית קשה ( בנאי, מסגר וכו) . יש רופאים מומחים לאי ספיקת לב וטיפולים נוספים, תרופתיים בעיקרם שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייך. אם אתה זקקו להכוונה למומחה כזה אנא ציין את אזור מגוריך.
בברכה ובבטחון שמצבך ישתפר
טובי רסין

ד"ר רסין,
תודה רבה על תשובתך המפורטת.

מדובר בבעיה מסתמית לא פשוטה. תחילה מעט אנטומיה על רגל אחת. ללב ארבעה חללים. החלל העיקרי הוא חדר שמאל שתפקידו להזרים דם עורקי ,עשיר בחמצן לכל הרקמות בגוף. הדבר נעשה דרך אבי העורקים. כדי למנוע מצב שבו דם שמוזרק מחדר שמאל לאבי העורקים ''יחזור '' אחורה,במוצא חדר שמאל נמצא מסתם שתפקידו להפתח כאשר חדר שמאל מתכווץ ואז הדם זורם בעוצמה מהחדר לאי העורקים. מיד לאחר ההתכווצות של החדר המסתם נסגר וכך נמנעת חזרה של דם מאבי העורקים לחדר השמאלי.

במחלות פרקים מסוימות כמו דלקת רוימטואידית אבל גם אנקילוזינג ספונדיליטס ובעוד מקרים אחרים תתכן דליפה של המסתם. כלומר המסתם לא נסגר היטב והדם שמוזרק מהחדר השמאלי לאבי העורקים חוזר חזרה לחדר. במילים אחרות הלב לא עובד בצורה אפקטיבית. בשנים הראשונות (די הרבה שנים) הלב מפצה על כך על ידי הגדלה בניסיון לפצות על הדליפה. בהמשך אם הבעיה נותרת ללא פתרון הלב המוגדל מפתח אי ספיקה , כלומר כשל חמור שהוא בלתי הפיך.

הטיפול- הטיפול היחיד הוא ניתוחי. יש להחליף את המסתם הדולף במסתם שיכול להיות ביולוגי או מתכתי (בשלב זה לא אפרט את ההבדלים ביניהם ) . הבעיה העיקרית היא מתי לנתח. יש מקום לניתוח כל עוד לא התפתחה אי ספיקת לב ורצוי עוד לפני שהחדר השמאלי מתחיל לגדול . אם הלב כבר גדול או יש סמני אי ספיקה הסיכון בניתוח גדול מידי. במקרים בהם הלב עדין לא גדל והחולה אתסמיני ניתן להסתפק בטיפול תרופתי תוך מעקב חצי שנתי על ידי בדיקות אקו לב.

הניתוח הוא ניתוח לב פתוח עם אחוזי תמותה מזעריים וסיבוכים אחרים מזעריים כל עוד מבוצע לפני התפתחות תסמיני אי ספיקת לב. ללא ניתוח רוב החולים ימותו בטרם עת וביסורים קשים.ניתוח מוצלח מביא להחלמה מלאה למעט צורך במעקב ונטילת תרופות כתלות בסוג המסתם שנבחר ( ביולוגי או מתכתי).
ברור לי לחלוטין שלא אוכל לענות על כל שאלותיכם. אם יש שאלות נוספות אנא פרטו ואנסה לענות כמיטב יכולתי.

בהצלחה ובריאות טובה.

טובי

ד"ר טובי,
אני מודה לך על תשובתך המפורטת.
ברצוני לשאול עוד מספר שאלות שמטרידות אותי:
* כמה ק"מ הליכה רצופה מותר לחולה ללכת ביום?
* האם יש להתאים לו תזונה מיוחדת?
* מהי ההתנהלות הרצויה במצב זה?
* כאשר יש דליפה במסתם השמאלי בתוספת פגיעה בשריר הלב - מה המשמעות וההשלכות היומיומית על כך?

מודה לך מראש
גילה

א. חולים עם פגיעה בתפקוד חדר שמאל ו/או פגיעה בשסתומי הלב לא חייבים למנע מפעילות גופנית וזו אפילו רצויה אם כי במינון הנכון. אין תשובה חד ערכית לשאלתך כמה ק''מ של הליכה רצופה מותרים. ראשית סוג הפעילות המומלצת היא פעילות ארובית כמו הליכה, רכיבה על אופניים או שחיה. אסורה פעילות גופנית מאומצת כמו הרמת משקלות דחיקה וכו'. לגבי המינון התשובה לשאלה תלויה בראש ובראשונה ביכולת כלומר בתחושתו של המטופל בעת פעילות גופנית. מומלץ להתחיל בהליכות קצרות ולעלות במינון לפי הסיבולת ובהדרגה.

אין צורך בתזונה מיוחדת למעט נקודה אחת בעלת חשיבות עליונה והיא הקטנת צריכת המלח למינימום האפשרי. כלומר לא להוסיף מלח למזון לאחר הכנתו ולא לצרוך מוצרים עטירי מלח כמו דגים מלוחים, חמוצים וכו. על פי חוק כל המוצרים בארץ חייבים סימון. יש להתייחס לתכולת הסודיום ( מלח=סודיום) לצרוך המינימום האפשרי.

לגבי ההתנהלות הרצויה. כמו בעניין הפעילות הגופנית יכולת ההתנהלות תלויה ביכולת. דליפה של המסתם כמו גם פגיעה בתפקוד החדר השמאלי באים לידי ביטוי באי ספיקת לב, כלומר בפגיעה ביכולת לבצע מאמצים. במקרים קלים נפגעת היכולת לבצע מאמצים חריגים ( עלית מדרגות לגבוה של מספר קומות וכו). ככל שהפגיעה קשה יותר הפגיעה התפקודית מקבילה. במקרים קשים תתכן הגבלה אפילו בפעילות יום יומית. מכיוון שלא פירטת את דרגת הפגיעה קשה לי לקבוע את היכולת במדויק. הכלל בעקרון הוא להמנע מפעולות הגורמות חולשה קשה, עייפות או קוצר נשימה.

טובי

ד"ר טובי חסין ,

אני מודה לך מאד על תשובותיך המפורטות . המידע שנתת לנו בהחלט הועיל לנו מאד.

גילה

ד"ר טובי חסין שלום,

הרופא המטפל בבן משפחתי, שלח אותו למיפוי לב.
לפני זמן קצר הרופא החליט לשלוח אותו לצינתור ישירות ולדלג על מיפוי הלב.
שאלתי היא האם לא כדאי להמתין ולעשות מיפוי לב ואם צריך ,אז לעבור צינתור וניתוח להחלפת המסתם בו זמנית הרי את שניהם ניתן לעשות בהרדמה אחת!

מודה לך מאד מאד
גילה

מיפוי היא בדיקה הנדרשת לצורך קבלת החלטה על ביצוע צנתור. בכל אותם מקרים בהם ברור בעליל כי נדרש צנתור אין צורך במיפוי שהיא אמנם בדיקה לא פולשנית אך מלווה במתן איזוטופד רדיואקטיבי כלומר קרינה.

מהמקרה שאת מתארת עולה כי הצנתור נדרש בכל מקרה בשל הבעיה המסתמית. במקרה כזה אכן המיפוי מיותר.

לעניין ההרדמה. צנתור נעשה בהרדמה מקומית ולא הרדמה כללית כך שלא ''נחסכת'' הרדמה. ניתוח לטיפול במסתמים כמעט תמיד מחייב לא רק הרדמה כללית אלא גם מכונת לב ריאה. כלומר לא ניתן לשלב את הצנתור והניתוח לאותו יום.

טובי

ד"ר רסין,
אני מודה לך מאד על תשובותיך המפורטות ומתנצלת על ההטרדה , אך בשבילנו אתה כמו הזרקור שמאיר את דרכנו ונותן לנו ראיה רחבה יותר על נושא שעד היום לא נחשפנו אליו.

ברצוני לשאול 3 שאלות:
1. מה הנטיה היום בעולם הרפואה - האם לנתח או שישנה העדפה במתן תרופות ומעקב?
2. האם ישנם קרטריונים גסים , שבעזרתם ניתן לעשות הכרעה בנוגע להחלטה אם ללכת על פתרון ניתוחי או על מהלך של מתן תרופות.
3. החולה סבל לאחרונה מלחץ דם גבוה , וניתן לו כדור שמטפל בכך וגם בדליפה של השסתום. מאז שהוא החל בטיפול יש שיפור לטובה בלחץ הדם (המס' התחתון של לחץ הדם היה נמוך מאד והבנו שזה נובע מהדליפה, וכעת המס' עלה . לדוגמא: היום לחץ הדם שלו היה: ,135/62 ושלשום: 120/58) האם השיפור יכול לאותת שהטיפול התרופתי עדיף על הניתוח?

תודה רבה על התיחסותך !
גילה

הנטייה בעולם הרפואי היא לנתח מוקדם ככל האפשר. ממצא בבדיקות הדמייה בלבד אינו מספיק כדי לקבל החלטה על ניתוח. אבל שילוב של ממצא באקו לב או בבדיקות אחרות יחד עם תלונות המעידות על בעיה רפואית ( כלומר שהבעיה גורמת להפרעה תפקודית) מצדיקות כבר התערבות כלומר ניתוח.

העובדה שיש שיפור תחת טיפול תרופתי גם מבחינת לחצי דם וגם מבחינת תחושות הולה משמחת מאד אבל אין בה כדי לקבל החלטה שלא צריך ניתוח .

מהתיאור שמסרת לי מקבל רושם שניתוח הוא בלתי נמנע אלא אם כן המחלה התקדמה מעבר ליכולת לתקן את נזקיה על ידי ניתוח, רק במצב כזה ניתן להסתפק בטיפול תרופתי ולא ניתוחי.

טובי

ד"ר טובי רסין,

אני מודה לך מאד בשם כל בני המשפחה, על תשובותיך המקיפות והתיחסותך המהירה .
הלואי וירבו רופאים כמוך!!!

גילה

1. נטילה של ארבע טבליות יחד של פלביקס אינה מסוכנת לחלוטין. המטרה להגיע מיד לרמת קרישה ירודה אליה תגיע רק לאחר ארבעה ימים אם תיקח כדור כל יום. בחדר צנתורים מיד לאחר השתלת תומכון אנו נותנים כמות כפולה של שמונה כדורים בבת אחת וזה בחולה שמקבל גם אספירין וגם הפרין ולמעט מקרים נדירים ביותר לא היו בעיות דמם. אני משוכנע שאין סכנה בנטילת ארבע טבליות של פלביקס יחד לאחר שארבעה ימים לא נטלת אותן.
2. לגבי אקו לב הוא לא הכרחי כפי שציינתי קודם. בהחלט רצוי כדי לשלול קיום קרישי דם בליבך. אין הכרח לבצע בדיקות אקו לב סדירות. כל עוד מצבך יציב ניתן להסתפק בבדיקה אחת לשנה לכל היותר. זכרו מדובר בבדיקה לא פולשנית ונטולת קרינה.
טובי

1. הפסקה של פלביקס לארבעה ימים לפני הקולונוסקופיה מספיקץ. ניתן לחדש את התכשיר כבר למחרת הפעולה. אם רוצים אפקט מידי יש לקחת ארבעה כדורים יחד. אם לוקחים רק כדור ליום מגיעים לרת איזון טובה רק לאחר שלושה ימים.
2. הסיכון לאירוע מוחי כה נמוך לתקופת הזמן הנתונה עד שאין עליך לעשות דבר.
3. בעת הטיסה לארצות הברית אתה עדין תחת השפעת הכדור אותו תפסיק רק יום לפני הטיסה או ביום הטיסה ( להפסיק ארבעה ימים לפני הבדיקה) ולכן אתה מכוסה. בכל מקרה הסכנה בטיסות היא מקרישי דם ברגליים לא מאלה בלב. בענין הזה אין לך מה לדאוג. בכל מקרה במהלך הטיסה כל שעתיים שלוש כדאי לעשות התעמלות קצרה עם כפות הרגליים כמו להסתובב לאורך מסדרון המטוס או לעשות התעמלות של כפיפות כף הרגל ומתיחות תוך כדי ישיבה.
4. לא חייב להבדק על ידי קרדיולוג. רצוי לבצע אקו לב כדי לראות שאין קרישי דם בחלל הלב באזור האנוריזמה.

בהצלחה. קודם כל שיהיו תוצאות טובות. אני בטוח שהבדיקה תעבור בשלום.
טובי

במקרה של הצרויות כה מרובות על פניו עולה שניתוח מעקפים הוא טיפול הבחירה אך אינו האופציה היחידה. ובהשוואה בין שתי שיטות הטיפול למשך 10 שנים אין הבדלים מהותיים בין ניתוח לצנתור טיפולי.
אם אתה לא מעונין בניתוח יש סבירות גבוה ( סבירות גבוה כי אי אפשר להתחייב על סמך תשובה כתובה אלא רק לאחר צפיה בסרט הצנתור המלא) שניתן לטופל בהצרויות רובן ואולי אף כולן על ידי הרחבה אנגיופלסטית עם סלילים תומכים ולחסוך את הניתוח אך ככל הנראה ידרשו לפחות שני צנתורים טיפוליים.

היתרונות של ניתוח הן בכך שלאחר ניתוח המטופל חופשי בדרך כלל מתסמינים למשך כעשר שנים. החסרונות נובעות מתמותה מעט גבוה יותר בתקופה שלאחר הניתוח (שברי אחוזים) והחלמה ממושכת.

היתרונות של צנתור טיפולי בכך שההחלמה מהירה והתמותה סביב הטיפול נמוכה אך לעיתים קרובות יש צורך בצנתורים חוזרים בשל התפתחות הצרות חוזרת ( נושא שהשתפר מאד שנים האחרונות עם העליה בשימוש בסלילים משחררי תרופה.

מה זה קלישיין????

בהצלחה בכל שיטת טיפול שתבחר
טובי

החלטה לא קלה.

עקרונית הטיפול בך טרם הושלם ויש עדיין הצרויות שלא טופלו בנסיבות אלה טיסה ( בטיסה לחץ החמצן במטוס נמוך מעט מהלחץ הרגיל) אתה עלול לסבול מאי נוחות וכאבים . הטיסה עצמה כרורכה גם במאמץ מסוים. כלומר יש סיכון הנובע מכך שהטיפול בכך עדין לא הושלם.

בעיה אחרת נובעת מכך שלא תוכל לרכוש ביטוח נסיעות. אף חברה שמוכרת לי לא תבטח אותך. כלומר אם תהיה בחו''ול ותרגיש רע גם בלי שתהיה בעיה חריפה אבל בגלל החשש תפנה למיון הפניה עלולה לעלות לך אלפי שקלים ואולי אפילו עשרות אלפים.

אם מדובר בטיסה למטרות בילוי ועונג מומלץ בחום לדחות אותה עד חודש לאחר שתסיים את הטיפול. אם מדובר בטיסה למטרות עבודה בלתי ניתנות לדיחוי סע לשלום תשתדל לקחת איתך מכתב מפורט באנגלית איזה טיפול עברת ומה מתוכנן לעתיד כמו גם רשימה של התרופות שאתה נוטל ( שמות גנריים ולא מסחריים, כלומר שמות כימיים בין לאומיים)

טובי

שאלה קשה שאלת ואכן יש מספר תשובות המתייחסות למשך לקיחת פלביקס לאחר השתלת תומכון לא מצופה.

ההמלצות הרשמיות הן לקיחת פלביקס לתשעה חודשים וגם בסל תרופות הזכאות היא לתשעה חודשים לאחר סליל לא מצופה.

בתנאים מסוימים יש להאריך או לקצר את התקופה כתלות בנסיבות. אם אין נסיבות כאלה התקופה המומולצת היא 9 חודשים.

למשל בחולים עם נטייה לפתח קרישי דם שעברו כבר אירוע כזה בעבר מומלץ להאריך את התקופה ללא הגבלת זמן ולעיתים אף מכפילים את המינון מ-75 מ''ג המקובלים (טבליה אחת) ל-150 מ''ג במנה בודדת.

מצד שני בחולים שחייבים לעבור ניתוח לא לבבי ( בשל סיבות שלא ניתן לדחות כמו ממאירות וכו) ניתן לקצר את התקופה לחודש אחד של טיפול ואז להפסיק את התרופה כדי לאפשר את ביצוע הניתוח בשלום ללא סכנת דמם ולאחר הניתוח אם אפשרי לחדשה .

אם המקרה שלך פרטני ולא נכלל במסגרת ההסבר אנא ציין ואנסה לענות לך ישירות.

טובי

נראה מסובך אבל לא כך. אנסה לענות לשאלותיך אחת לאחת.
א. לעניין ההמוגלובין. בצנתור אימך דיממה, נזקקה לקבלת שתי מנות דם והשתחררה עם המוגלובין 9.1 לאחר מכן ללא מתן דם נוסף נמדד המוגלובין 9.8 ולאחר אשפוז ללא מתן דם או דימום המוגלובין של 8.9. השינויים ברמת ההמוגלובין בטווח זה נובעים משינויים במעבדות השונות ומדילול. בכל בדיקה יש סטיה קלה וגם אם נבדוק אותה דגימה פעמיים לא בהכרח נקבל אותה תוצאה אלא סטיה קלה בין שתי התוצאות. בנוסף לכך במהלך האשפוז השני עקב הצל בריאות קבלה ככל הנראה נוזלים שגרמו לתופעת הדילול.שינוי בטווח זה מחייב מעקב ולא בהכרח מתן מידי של דם.
ב. לעניין הצהבת. דימום פנימי כפי שקורה לאחר צנתור והכנסת קוצב מתאפיין ב''ספיגה'' של דימום. הדם כשהוא מתפרק יוצר את החומר בילירובין. גם בצהבת במנגנון אחר עולה רמת הבילירובין אלא שבצהבת העליה בבילירובין היא במקביל לעליה של פרמטרים נוספים הנקראים ''אנזימי כבד''. אני מניח שבמקרה של אימך העליה בבילרובין משקפת את הפרוק של הדם ולא צהבת אמיתית למרות שתרופה כמו סימבסטטין יכולה לגרום הפרעה לכבד באופן שמזכיר צהבת אבל בלי עלית בילירובין.
ג. כן אספירין במיוחד כאשר ניתן עם פלביקס מעלה סיכון ונטייה לדימום במיוחד בחולים לאחר צנתור טיפול כמו זה שאימך עברה בפוריה עת הושתלו בליבה שני סטנטים. יש צורך לעקוב לאורך זמן אחר רמת ההמוגלובין ולראות אם יורדת מעבר לטווח שבו היתה.
בתקווה שמצבה של אימך יתחיל להשתפר
טובי רסין

תודה רבה ד''ר טובי רסין על הסבר כה מעמיק.