פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

שתי קבוצות בהן הסיכון בצנתור גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית הן נשים וזקנים. אימך נכללת בשתיהן . העובדה שעברה מס' אירועים מוחיים לפחות על פי בדיקת הסיטי מעלה את הסיכון עוד יותר ואכן הסיכון בצנתור אצלה גבוה מהממוצע אבל אין זה עדין אומר שלא צריך לבצע צנתור.

מאידך אימך עברה אוטם לב גדול לפני כעשר שנים ולאחרונה מספר אוטמים קטנים. כל פגיעה נוספת בשריר הלב ( כל אוטם פוגע בראש ובראשונה בשריר הלב) עלולה להביא אותה לכדי אי ספיקת לב קשה , אי ספיקת לב שלא רק מסכנת את איכות חייה אלא גם את תוחלת חייה. מטרת הצנתור היא לזהות מצבים אלה ולטפל בהם על ידי הרחבה של אזור ההצרות.

אם נשקול את הסיכון מול התועלת הרושם שהצנתור אכן מוצדק. העובדה שהרופאים של אימך המליצו לה על צנתור כגם הם יודעים ללא כל ספק על הסיכונים תומכת בכך מאד.

בתקוה שכל החלטה שתקבלו תהיה הנכונה ( אני על כל פנים ממליץ שתשקלו את הצנתור בחיוב . הסיכון גבוה מהממוצע אך בהחלט מוצדק מול הסיכון של אוטם נוסף)

טובי רסין

הצטערתי לקרוא את השתלשלות האירועים שעברה על אימך במהלך האשפוז. אנסה לענות על שאלותיך.

א. העליה ב-LDH משקפת ככל הנראה את ההמטומה הגדולה שיש לה ברגל. סיבוך של המטומה שכיח בצנתורים במיוחד בצנתור טיפולי שנעשה באופן דחוף בזמן אוטם חריף בשריר הלב ונובע בין היתר עקב הצורך במתן תרופות חזקות לדלול הדם תוך כדי הצנתור ודיקור של עורק גדול ברגל. ברוב המקרים המוחלט ההמטומה נספגת לחלוטין לאחר מספר שבועות ללא כל נזק שאריתי. אני מניח שהעליה ב-LDH שאת מתארת נובעת עקב ספיגת ההמטומה ואין צורך להוריד את ה- LDH . לא להתבלבל בין LDH שהוא אנזים שרמתו בדם עולה בין היתר לאחר דימום פנימי לבין LDL שהוא סוג של קולסטרול אותו יש להוריד כדי להקטין סיכון לאורוע לבבבי נוסף.

ב, לאמך יש אנמיה ככל הנראה על רקע משולב של הדימום הפנימי וחסר ברזל. יש לתקן את המצב על ידי מתן כלכלה עשירה בברזל ואפילו תוספת ברזל . יש כדורים מתאימים ממספר סוגים חלקם טבעיים ויקרים יותר ואחרים ''כימיים'' ונמצאים בסל הבריאות.

ג. לגבי המצב התפקודי הירוד שלה. חלקו נובע ללא כל ספק מהאוטם וסיבוכיו וחלקו מהמצב הכללי שלה. בגיל 84 פגיעה רפואית קלה יחסית גורמת לירידה תפקודית ניכרת אבל זה לא אומר שלא ניתן לשפר אותה וחייבים לנסות. יש רופאים שעושים ביקורי בית גם למוסדות סיעודיים. כדאי שתזמיני רופא שהוא מומחה לרפואה פנימית רצוי בעל ניסיון והכשרה בגריאטריה ( חפשי בדפי זהב) ובמקביל תעדכני את הנהלת בית החולים הסיעודי שאת מזמינה יעוץ חיצוני. הם לא חייבים לשמוע לעצותיו אבל חייבים להאזין לו . ברוב המקרים תגלי שהם משתפים פעולה וישמחו לייעוץ. לאימך יש זכות מלאה להזמין יועץ חיצוני.

בתקוה שתשתפר במהרה
טובי רסין

בתאריך 1.6.10 עברתי אוטם ובאותו יום עברתי צינטור
ואני אמור לעבור בעוד כשלושה שבועות צינטור נוסף של סתימה כ 90% בעורק אחר

התחלתי לעשות הליכה כל יום ללא מאמץ מיוחד כחצי שעה כל ערב האם זה בסדר או כדאי לעשות יותר זמן או פחות זמן
אני לוקח כל בוקר 4 כדורים ובערב כדור אחד

תודה על המדור היפה שלכם

אורי שלום.
לפי מה שאתה מתאר, הייתי ממתין עם הפעילות הגופנית עד לאחר פתיחת העורק השני, ורק לאחר מכן ממשיך בחיים רגילים.

בתאריך 1.6.10 עברתי אוטם ובאותו יום עברתי צינטור
ואני אמור לעבור בעוד כשלושה שבועות צינטור נוסף של סתימה כ 90% בעורק אחר

התחלתי לעשות הליכה כל יום ללא מאמץ מיוחד כחצי שעה כל ערב האם זה בסדר או כדאי לעשות יותר זמן או פחות זמן
אני לוקח כל בוקר 4 כדורים ובערב כדור אחד

תודה על המדור היפה שלכם

בחולה במצב פרהדיאליטי צנתור כלילי וירטואלי או פולשני בסיכון גבוה מאד שיגמר בטיפולי המודיאליזה כרונית על כל המשתמע מכך.

אתה מתאר שאביך סובל מאד מכאבי חזה אך לא מציין האם יש הוכחה אוביקטיבית למקור הכאב ודרגת האיסכמיה במילים אחרות האם יש תשובת מיפוי טליום או אקו דובוטמין המלמדת על האיזור האיסכמי גודלו וכו.

אם האזור האיסכמי מזערי ולא מסכן את חייו יש לעשות כל מאמץ להמנע מהצנתור. כלומר אופטימיזציה של טיפול תרופתי. מאידך אם האזור האיסכמי משמעותי ומלווה כאמור בתסמיני וסמני אי ספיקת לב לא ניתן להמנע מצנתור. יש להערך לכך מראש על ידי אשפוז של יום לפני הצנתור לצורך הכנה כליתית ומעקב לעוד יומיים לאחר הצנתור היות והפגיעה הכליתית מחומר ניגוד מפיעה לאחר 48-72 שעות מהצנתור.

חשוב כמובן לבצע את הצנתור בצורה שקולה עם מינימום חשיפה לחומר ניגוד ולבחור את חומר הניגוד האופטימלי.

אני כמובן ממליץ על ביצוע הצנתור במרכז הרפואי תל אביב אבל אני משוכנע שבכל מרכז רפואי תקבל את הטיפל האופטימלי. אנא ציין באיזה אזור בארץ אביך מתגורר או באיזה מרכז רפואי אתה מעוניין ואני אפנה אותך למצנתר שלדעתי הכי מתאים.

טובי

שלום ד"ר רסין,


תודה מקרב לב התייחסותך לנושא.

מצ"ב כקובץ תוצאות המיפוי בהמשך להתייחסותך לצינתור חולה כליות .

אודה מקרב לב על התייחסות חוזרת לאור ממצאי המיפוי שחסרו לך .

אנו חוששים מאוד מצינתור לאור מצבו .

תודה אדוני.

אנאורי הכוונה לכל מצב שבו החולה לא מפריש שתן או כמות השתן היא קטנה ביותר באופן המעיד על אי ספיקת כליות.

במהלך צנתור לב כלילי נעשה שימוש בחומר נגידו רנטגני. חומר זה המבוסס על יוד ( לא יוד רדיואקטיבי) עלול לגרום לאי ספיקת כליות בעיקר בחולים עם מחלת כליה קיימת או חולי סוכרת. הפגיעה בכליות מגיעה לשיא לאחר יומיים עד שלושה.

על פי התיאור הקצר שלך אני מניח זה מה שקרה לאביך. מדובר בבעיה קשה שחס וחלילה עלולה לא להתשפר ולגרום לצורך בטיפולי דיאליזה.

בתקווה שאני טועה ומצבו ישתפר
טובי רסין

אנוריה הינה מצב של חוסר מתן שתן, הנגרם בד"כ על רקע של אי ספיקת כליות חריפה. במקרה של אביך, הסיבה קרוב לוודאי הינה אי ספיקת כליות על רקע של הרעלת חומר הניגוד שניתן לו במהלך הצנתור. בחלק מן המקרים מצב זה הינו הפיך, אולם בחלק לא קטן המצב אינו הפיך, וגורם לאי ספיקת כליות קשה ולעיתים אף לצורך בדיאליזה.

גודש ורידי צווארי הוא ממצא בבדיקה גופנית המלמד על ''עודף נוזלים'' או לחץ ורידי גבוה. שוב יכולות להיות לו הרבה סיבות . בדיקת אקו לב אמורה כפי שציינתי קודם ללמד יותר על הסיבות לו ואם אכן יש בעיה של לחץ גבוה במערכת הורידית.

טובי

מיים בריאות יכולים לנבוע ממספר גורמים. בעיות בלב יכולות גם הן לגרום למים בריאות. על סמך המידע שנתת לי בשאלה הקודמת לא סביר להניח שהלב הוא הסיבה למים בריאות במקרה שלך אבל אני זקוק למידע נוסף כדי לודא שאכן הסיבה לא לבבית. ציינת כי בצנתור העורקים היו תקינים אך לא ציינת אם עברת בדיקות אחרות של הלב כמו אקו לב ומה היו ממצאי הבדיקה. כמו כן לא ידוע לי אם את סובלת מבעיות רפואיות אחרות.

בכל מקרה ובכדי לפשט את העינינים את מוזמנת לשלוח אלי את סיכומי הבדיקות ( בדיקות דם אחרונות, דו''ח צנתור וממצאי בדיקות האקו לב שאני מקווה שעברת) שעברת לפקס 036974673 עבור ד''ר רסין ואני אחזור אליך טלפונית ( צרפי מס' טלפון או ד''א ) או דרך האתר לבחירתך.
טובי

עדנה היקרה. את אחת מיני רבות ולא סתם אני כותב בלשון נקבה. ישנה תס' שכיחה דווקא בקרב נשים צעירות בנות גילך המתאפיינת בתעוקת חזה ( תעוקת חזה- כלומר תסמינים של כאבי חזה במאמץ החולפים במנוחה או בתגובה למונוניט) בנוכחות עורקים כליליים תקינים בצנתור. התס' קרויה ''תסמונת X '' ה- X משקף את הנטייה הנשית. ככל הנראה נגרמת עקב הצרויות בעורקים הקטנים של הלב אלה שלא ניתן לראות אותם בצנתור. הפרוגנוזה ( הצפי לעתיד) מצוינת. הטיפול תרופתי.

לענין שאלתך על הפער בין בדיקת CT כלומר צנתור וירטואלי לצנתור רגיל . מדובר שוב בבעיה שכיחה. הצנתור הוירטואלי מדויק אך לא כמו הצנתור הרגיל ויתכן פער מסוים בתוצאות. הפער הוא תמיד לחומרה כלומר מצב של הצרות בצנתור וריטואלי יתכן ויתגלה כממצא תקין בצנתור רגיל , כמו אצלך. ההפך שהצנתור הוירטואלי יהיה תקין אך תהייה מחלה משמעותית בצנתור רגיל מאד לא שכיח. בכל מקרה מה שקובע הוא הצנתור הרגיל , הפולשני.

טובי

התשובה תלויה קודם כל בך.

אוטם, כלומר נמק של חלק משריר הלב גורם לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הלב. היות והלב כמו גם רקמות רבות בגופינו מתפקד ברזרבה עצומה ( יש לנו שתי כליות אבל יכולים לחיות חיים טובים רק עם אחת וכו לגבי הכבד, לבלב וכו) ולכן אם מדובר באוטם קטן סביר להניח שתפקוד הלב שנותר יספיק לך לחיים מלאים ללא הגבלות משמעותיות ( אולי לא תוכל לטפס על האוורסט אבל בהחלט תוכל לעשות אותם דברים שעשית עד עכשיו). אז למה התשובה תלויה רק בכך? מכיוון שהגורמים לאוטם, כלומר אותם תהליכים פתולוגיים שגרמו לאוטם לא נעלמו ואם לא תבצע שינוי בהרגלי חייך אתה בהחלט עלול לסבול מאוטם נוסף שיגרום פגיעה נוספת בתפקוד הלב ואיתה הגבלה משמעותית.

לאיזה שינוי הכוונה? תלוי בגורמי הסיכון מהם סבלת בעבר. עישון, יתר לחץ דם , סוכרת ושומני דם גבוהים כולם מחייבים גישה טיפולית אקטיבית כלומר הפסקת עישון. אכילה נכונה ונטילת תרופות. ישנם גורמי סיכון שלא ניתן לשנותם כמו רקע גנטי אבל גם כאן ניתן להתערב ועל ידי איזון גורמים אחרים להשפיע בעקיפין על הסיכון המשפחתי למשל ברמות LDL ( הקולסטרול הרע) הרמה התקינה היא עד 130 מ''ג אחוז. באדם עם גורמי סיכון משפחתי רצוי להוריד את הרמה ( על ידי תרופות ( מתחת ל-100 מ''ג אחוז ואפילו מתחת ל-70. וכו.

העובדה שחזרת לעבודה מלמדת על רצון עז להיות בריא ולתפקד באופן מלא. זו כבר התחלה מצוינת ( במחקרים שונים נמצא שחולים שחזרו לעבודה לאחר אוטם השתקמו טוב בהרבה מאלה שלא חזרו והגדירו עצמם נכים.)

בכל מקרה אתה חייב להמשיך לקחת תרופות כמו אספירין, תרופות להורדת שומני הדם. וכו הכל בהתאם להמלצת הרופא המטפל וגורמי הסיכון והכי חשוב לבצע פעילות גופנית ארובית לפחות שלוש פעמים בשבוע לפחות חצי שעה כל פעם.

בהצלחה ( בטוח שתצליח)
טובי רסין

מר נדלר שלום.
לא נראה שיש נזק משמעותי לשריר הלב מן התיאור שלך, ולא נראה שנזק זה אמור להשפיע בצורה כלשהיא על איכות חייך או תוחלת חייך.

רק בנוגע לאישה בת 63. בחילות עזות במהלך כל היום וגם בלילה. האם יש קשר לצינתור?

תודה.

באופן עקרוני, מאד יתכן שאין כל קשר, אולם חלק מן החולים מפתחים רגישות לחומר הניגוד, אשר מתבטאת בבחילה והקאה חוזרת. בד"כ חולף מעצמו, ולא מצריך טיפול.

רויטל שלום.
באופן עקרוני, בחילות הינן סימפטום מאד לא ספציפי, היכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות. ללא ספק אחת הסיבות השכיחות לבחילה הינה נטילת תרופות, ואת זה יש לבדוק. באופן לא שכיח, מפתחים אנשים מסויימים רגישות יתר לחומר הניגוד הנמצא בשימוש במהלך הצנתור, והרגישות יכולה להתבטא בבחילה והקאה, או בפריחה. שתי האפשרויות סבירות, ושתיהן אינן מסוכנות וניתנות לטיפול בקלות. יש צורך ליידע את הרופא המצנתר ולקבל את הטיפול ממנו.

בצנתור נמצא כי העורקים פתוחים לחלוטין ואין כל סתימה או הפרעה .

אתה מציג בעיה רפואית מאד מורכבת ומספק מעט מאד מידע. למשל אינך מציין היכן היה החור בליבה של אמך האם בין העליות או בין החדרים ( יש חשיבות לדבר). כדי לא לפטור אותך בכלום אנסה לנחש מעט ואקווה שאענה על שאלותיך.

במהלך החיים העובריים קיים פתח בין העליה השמאלית לימנית הקוי פורמן אובאלה . מיד לאחר הלידה פתח זה אמור להסגר אך בחלק קטן מאד נותר פתוח. חור כה כשהוא פתוח עלול לגרום בעיות בשני מישורים.
א. אם הוא גדול מאד עלול לגרום לאי ספיקת לב. נדיר. מתגלה מגיל צעיר (ילדות)ומטופל במידי או על ידי ניתוח לב פתוח לסגירת הפתח או בצנתור.
ב. אם קטן לא מתגלה בדרך כלל עד גיל זקנה ואז מתגלה באקראי לאחר אירועים מוחיים או אירועים של תסחיפי קרישי דם. התסחיפים נוצרים בצד הורידי. אלמלא החור לא היו מתגלים היות והיו מסוננים על ידי הריאות. בגלל החור יתכן מעבר שלהם מימין ( הצד הורידי ) לשמאל ( הצד העורקי) ואז הם עלולים להסחף ( מכאן השם תסחיפים) לעורקים לחסום אותם ולגרום נזק קשה ואף מוות.

להערכתי זה מה שאכן קרה לאימך. לשאלותיך
א. בדרך כלל קרישי דם לא גורמים לחורים בלבד במיוחד לא אם העורקים של הלב תקינים.
ב. צנתור יכול לגרום לקרישי דם . נדיר אך קורה.
לפני כל צנתור נבדקת קרישתיות הדם (נבדקת האפשרות של דם דליל מידי לא נטיה לקרישתיות יתר)
ג. קריש דם יכוליחם להיווצר מאד מהר תוך דקות.
אם יש שאלות נוספות או עדין לא ברור לך משהו אנא חדד שאלותיך וספק מעט יותר מידע כמו היכן היה החור. והיכן היו קרישי הדם האם בעורקים או בורידים.
טובי רסין

שלום,
צינתור וירטואלי (CT לב) אידיאלי למי שצינתור יכול לסכן אותו מאיזשהיא סיבה, וכן כשהחשד לחסימה של עורק כלילי נמוך ביותר. החיסרון הוא שאם יש חסימה, יכול להיות שיידרש צינתור טיפולי, בעוד שבצינתור רגיל משלבים את השניים (איבחוני+טיפולי). לעומת זאת (לא סביר לפי התאור שלך), לפעמים צינתור טיפולי בלתי-אפשרי (לדוגמא, חסימה של עורק שמאלי ראשי) ואז את "מדלגת" על הצינתור והולכת ישר לניתוח מעקפים. בוודאי שאינני יודע דבר לגבי סבתך, או לחלופין מוסמך לקבוע משהו, אך הייתי אומר לך בפשטות: "לכי על זה". אין לך מה להפסיד. תמיד יהיה אפשר לעשות גם צינתור רגיל.
לפני מספר שנים יעצתי לקרוב משפחה לעשות זאת, לאחר שקראתי קצת של הנושא, היות והיתה סכנה מוגברת לצינתור בגלל משקעים של קרישי דם בעורקים והמצנתרים די הסתייגו מלעשות צינתור, וזאת כאשר אף רופא של קופ"ח חולים אן רופא בי"ח יעץ לו לעשות זאת (אולי בגלל שאז היה הדבר כרוך בשתשלום, ואסור להם להציע בדיקה בתשלום, או בגלל שעדיין לא העריכו את הבדיקה נכון). בסיכום של דבר, זה השתלם מאוד, למרות החשדנות של הכירוגים של הלב לבדיקה הזאת (אחד מהם, מאוד ידוע, אף התעקש על צינתור אבחוני רגיל לפני ביצוע ניתוח מעקפים, אך בסוף ירד מהעניין בגלל הסיכון המוגבר). ככל הידוע לי, היום הבדיקה נמצאת בסל הבריאות אם יש המלצת מומחה, אך אני לא לגמרי בטוח.

צינתור וירטואלי אינו אמין באותה מידה כמו צינתור רגיל, אך מאוד קרוב באמינותו. בדרך כלל אינו מפספס חסימה, אלא דוקא מעצים את החסימה מעבר למה שהיא באמת. אך בשנים האחרונות עלה הדיוק, כאשר המכשירים הינם יותר ויותר "רב-פרוסתיים", מה שמקטין את השגיאה הנובעת מתנועתיותו של הלב (לכן בחרי במקום בו משתשמשים במכשיר מתקדם, 64 פרוסות ומעלה, ורדיולוגים ברמה גבוהה). כמו כן, כאשר כל העורקים מסוידים במידה רבה, הפיענוח קשה, ולכן הרדיולוגים לא ימליצו לעשות בדיקה זו למי שיש לו הסתיידות עורקים מתקדמת מזה שנים רבות. אבל כל אלה לא ממש רלוונטיים להחלטותייך. שהרי אם סבתך אינה מתאימה לבדיקה, או שהיא עלולה לסכן אותה (יש סיכון קטן ביותר), הם יימנעו מלעשותה.
מצנתרים פעמים רבות מסתייגים מהבדיקה ומאמינותה. לעניות דעתי (ואני מוכן לקבל שהיא ענייה משהו), לפעמים הם לא ממש עניניים אלא גישתם נובעת מ"קינאת סופרים".

צנתור וירטואלי היא בדיקת CT של עורקי הלב. הבדיקה מחייבת הזרקת חומר ניגוד וקרינה אך אינה פולשנית. נעשיית בעיקר כאשר יש סבירות נמוכה למחלת לב כלילית היות ואינה מאפשרת טיפול מידי ובכך נבדלת מצנתור רגיל פולשני שגם הוא מחייב קרינה והזרקת חומר ניגוד. הבדיקה מיועדת לאוטם מקרים בהם הסבירות למחלת לב נמוכה אך מחייבת לשלול אותה למשל לפני ניתוח להחלפת מסתם כאשר צריך לדעת מה מצב העורקים בחולים צעירים יחסית.

הבדיקה עלולה להיות לא אמינה היות והסתיידויות בדופן העורק ''מסתירות'' את חלל העורק.בגיל 80 ממצא של הסתיידויות שכיח מאד כך גם בחולים עם בעיות רפואיות אחרות כמו אי ספיקת כליות וכו.

אין לי מספיק פרטים על סבתך כך שאיני יכול לייעץ לך יותר מכך. אם המיפוי תקין ובוצע בדרך טובה ואמינה סביר להניח שלא יהיו לסבתך הצרויות בעורקים ובמקרה כזה יש לשקול אכן צנתור ורטואלי.

למרות המיפוי תקין יש לה לחצים בחזה שהתגברו בזמן אחרון במהרה - בהליכה קלה ופעולות בית מאוד קלות מתחילה לחוש לחץ.
איזו עוד בדיקה היתה ממליץ לעבור על מנת למצוא שורש הבעיה?

שוב תודה

ייתכן וכדאי לה לעבור אקו לב. הקרדיולוג שלה לא הפנה אותה? מקווה שאחד הרופאים כאן יענה לך.

צנתור לב וירטואלי הוא בעצם CT של הלב. דרגת הדיוק קשורה בחולה עצמו (אם הוא שמן או עם קצב לב מהיר הבדיקה אינה מדוייקת). במקרה של חולים זקנים, סביר להניח שיש הרבה הסתיידות בעורקים, ולכן הבדיקה אינה מומלצת בחולים אלו. לא ברור לי מדוע סבתך מועמדת לצנתור למרות מיפוי לב תקין.

רן שלום.
1. היות ומצבו של אביך התייצב, ומדובר בצלקת עם איסכמיה שארית קלה בלבד, בחולה בגיל מבוגר עם כל המשמעות הכרוכה בכך, לא נראה לי שיש הצדקה לצנתרו.
2. לגיל יש השפעה מבחינת הסיכוי לפגיעה כלייתית, מבחינת מורכבות הפעולה בעורקים מסויידים וקשים יותר לטיפול, ומבחינת זמן ההתאוששות. את כל זאת יש לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות.
3. ציון הצלקת במפוי אכן מרמז שאביך חווה אוטם בשריר הלב בזמן כלשהוא בין המיפוי הקודם לנוכחי. כפי שכבר ציינתי, במידה והאיסכמיה השארית קלה בלבד, אין באמת כל טעם לצנתרו.
4. מעבר לכל, לא כל כך אחראי לתת ייעוץ רפואי מעמיק בחולה כה מורכב דרך האינטרנט ללא היכרות עמוקה עם החולה. לשם כך יש לו (אני מקווה) קרדיולוג בקהילה המטפל בו.

לד"ר פינקלשטיין שלום,
תודה מקרב לב על התשובה המפורטת!
כמובן שהכוונה היתה לקבל חוות דעת נוספת, בלתי תלויה, ולא להסתמך רק על תשובתך.
רן

דוד שלום.
לא ברורה לי השאלה, אולם אם הבנתי אותה נכון, אלו פרטים שיש לך לאחר הצנתור, ולצורך תשובה יש צורך לראות את סרט הצנתור.

שמואל שלום.
לא בדקתי את ידו ולא את מפשעתו של אביך, אולם אלו בהחלט תופעות שכיחות ומקובלות שרובן חולפות מאליהן. במידה וזה לא עובר או מחמיר, יש לפנות לטיפול רפואי. במידה של ספק, הייתי פונה לרופא המצנתר.

שמואל שלום.
במקרה אותו אתה מתאר, יש צורך לפנות לרופא אשר צנתר את אביך, ולהראות לו את הזרוע ואת המפשעה לבדיקה. אין כל אפשרות לתת חוות דעת בצורה אחראית ללא בדיקה של החולה על ידי הרופא המצנתר. זה אגב חלק מתפקידו, כך שאין כל סיבה להרגיש שלא בנוח לפנות אליו לצורך כך.

משה שלום.
בעיקרון, הכאב אותו אתה מתאר לא נשמע ככאב ממקור לבבי, אולם אין לשלול זאת על הסף. לבירור נוסף יש עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל שלך.