פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

טרשת העורקים שהיא המחלה השכיחה ביותר בעטיה מבוצעים צנתורי לב מתאפיינת בהתפתחות ''רובד טרשתי'' - פלאק בעורקים. הרובד הוא למעשה עיבוי של דופן העורק הגורם להצרות חלל העורק וקיפוח בזרימת הדם דרכו. כאשר הרובד מתקדם ויש הצרות ניכרת של חלל העורק מתפתחים תסמינים של כאב חזה במאמץ. ככל שדרגת ההצרות עולה המאמץ הדרוש לפתח את הכאב- תעוקה קטן. התהליך הוא תהליך כרוני איטי.

בשלב מסוים מסיבות שלא זה המקום לדון בהם תתכן התכייבות ( קריעה ) של הרובד הטרשתי. כתוצאה מכך נוצרת במקום תגובה של קרית דם והצרות פתאומית בקוטר העורק שגם כך היה מוצר גם אם לא באופן שגרם לתסמינים. כלומר ''פלאק מכויב'' הוא רובד טרשתי הגורם לקרישת דם. תהליך הקרישה יכול לגרום רק להחמרת ההצרות אבל גם ( לא עלינו) חסימה מוחלטת של העורק ואוטם שריר הלב.

במילים פשוטות פלאק מכויב הוא מצב חרום בקרדיולוגיה המחייב התערבות מידית הן על ידי צתור והן על ידי תרופות ל''דילול הדם''. על ידי טיפול מהיר ניתן למנוע נזק קבוע.

בברכת בריאות שלמה

טובי רסין

צנתור דרך היד כוונתך ככל הנראה לצנתור דרך העורק הרדיאלי בשורש כף היד ( קיימת טכניקה ישנה של צנתור דרך העורק הברכיאלי בשקע המרפק- טכניקה שהיא כמעט לא בשימוש כיום).

העורק הרדיאלי הוא עורק דק יחסית הממוקם בשורש כף היד ומספר דם עורקי וחמצן לכף היד כולל לאגודל. ברוב המרים אספקת הדם לכף היד היא כפולה גם מהעורק הרדיאלי וגם מעורק נוסף הקרוי העורק האולנרי הממוקם אף הוא בשורש כךף היד ויש לכך חשיבות.

החסרונות הן מעצם העובדה שגודל הצתרים אותם ניתן להחדיר דרך העורק הרדיאלי הם קטנים יחסית , בעיה שהיא פחות משמעותית כיום בשל התפתחות טכנולוגית שהביאה לפיתוח צנתרים דקים יחסית. מעצם היות העורק הרדיאלי עורק קטן הסיכון העיקרי הוא בהתפתחות חסימה חדה שלו שעלולה לקפח את זרימת הדם לכף היד ורוב הצנתורים מבוצעים מיד ימין כלומר הסיכון לפגיעה ביד הוא תאורטית גדול. תאורטית היות ויש לכף היד אספקת דם כפולה לא רק מהעורק הרדיאלי אלא גם מהעורק האולנרי. בעשרה אחוז מהאוכלוסיה להם אין את העורק האולנרי (וריאנט אנטומי ששכיחותו כעשרה אחוז באוכלוסיה הכללית) לא מומלץ ולא מקובל לבצע צנתור בגישה רדיאלית.

היתרונות נובעים מכך שלאחר הצנתטור החולה לא מרותק צמיטה אלא יכול להלך להבדיל מצנתור בגישה פמורלית דרך הרגל שמחייב ריתוק למיטה למספר שעות רב בדרך כלל עד הבוקר.

במרכזים רפואיים מסוימים כמו הדסה מקובלת יותר השיטה של צנתור דרך העורק הרדיאלי. בשאר המרכזים הדבר נעשה על פי בחירת המצנתר והמטופל. ניתן לתאם את הדבר בכל מרכז רפואי בפגישה המקדימה עם המצנתר.

בברכה
טובי רסין

שאלה קשה.

לצערי הרב בגופינו אין מנורות אזהרה כמו במכונית או במערכות מכניות אחרות המציינות היכן בדיוק נמצאת תקלה. כאבי חזה לא הכרח מלמדים על מחלת לב ובחזה יש אברים רבים נוספים שעלולים לגרום כאב. מצד שני העובדה כי אמך עברה צנתור שהראה עורקים פתוחים לא שוללת לחלוטין את האפשרות שמקור כאביה אכן בלב. בצנתור ניתןל ראות עורקים שקוטרם עד 0.2 מ''מ. עורקים קטנים יותר לא ניתן לראות. מסיבה זו כאשר יש כאבי חזה אופיניים למחלת לב עם או בלי שינויי א.ק.ג. אך בנוכחות צנתור תקין אנחנו מדברים על ''מחלת כלי דם קטנים''.

ראשית מדובר במחלת לב עם אפשרות לטיפול תרופתי ללא כל אפשרות לטיפול מכני כלומר צנתור טיפולי או מעקפים.

שנית הפרוגנוזה של חולים אלה ( בדרך כלל נשים יותר מגברים) היא מצוינת . תחת טיפול תרופתי פשוט וללא סיכון משמעותי ניתן להקל מאד על החולות ולשפר את איכות חייהם . המחלה אינה מסכנת חיים בדרך כלל.

אפשרות אחרת היא שלא מדובר בהצרויות קבועות אלא באירועי ספזם של העורקים הכליליים כלומר העורק מידי פעם מתכווץ ( יש בעורק שרירים טבעתיים שעלולים לגרום לכך) וגורם לקיפוח בזרימת החמצן לשריר הלב ולכאב חזה עם שינויי א.ק.ג. אך בזמן הצנתור העורק משתחרר , נפתח ולא נראות כל הצרויות. גם כאן כמו במחלת כלי דם קטנים הפרוגנוזה ( צפי לעתיד) מצוין והטיפול הוא תרופתי. המחלה נקראת פרינצמטל אנגינה ( למה כזה שם?? אין לי מושג אבל ככה זה).

הייתי מאוד מודאגת אתמול. כמעט חזרנו לבי"ח.
היום אמי מרגישה קצת יותר טוב. כשהיא תחלים מהצנתור נמשיך בבירור.


כל טוב,
שלי.

לא ברור לי כל כך למה את מתכוונת כשאת כותבת ''סטנט רגיל'' . אשתדל לענות לך כמיטב הבנתי.

סטנט מכל סוג שהוא מושתל לתמיד. אין כל אפשרות להוציאו. .

קיימות שתי קבוצות של סטנטים.

סטנט ממתכת ללא תוספות. יתכן שלכך את מתכוונת כשכתבת סטנט רגיל. אורח חייו בלתי מוגבל. קיים סיכון של 40 עד 50 אחוז להתפתחות הצרות חוזרת בתוכו כאשר תקופת הזמן הקריטית היא 6-9 חודשים מהצנתור הטיפולי. אם בתקופה זו לא התפתחה הצרות חוזרת הסטנט ישאר פתוח ככל הנראה לשנים רבות מאד מאד. אם תתפתח הצרות היא לא תהיה בשל כשל בסטנט אלא בשל התקדמות המחלה הטרשתית שהיתה הסיבה הראשונית לצנתור ולהשתלת הסטנט. אם כן מתפתחת הצרות חוזרת בתוכו ללא קשר לסיבה ניתן לעשות אחד משנים.
I. צנתור חוזר במהלכו יושתל סטנט נוסף על גבי הסטנט הקיים כדי להרחיבו שוב.זה בדרך כלל הטיפול המקובל.
II. ניתוח מעקפים לצורך מעקף ההצרות שנוצרה בסטנט. טיפול זה שמור לנסיבות מיוחדות בדרך כלל לחסימות מלאות שנוצרו בסטנט שלא מאפשרות לפתוח אותו שנית.

סטנט מצופה תרופה- סוג סטנטים אלה פותחו כדי להקטין את הסיכון של התפתחות הצרות בסליל התומך. קיימים סוגים שונים עם תרופות שונות לפי היצרנים השונים בעולם. הראשון שפותח נקרא סייפר והמותג הפך לשם נרדף לסטנטים מצופים. הסטנט המצופה ללא קשר לסוג וליצרן משחרר תרופה המקטינה את הסיכון להצרות חוזרת לפחות מעשרה אחוז ( ללא התרופה הסיכון סביב 40-50 אחוז). התרופה משתחררת מקומית משך כשישה חודשים שהיא כאמור התקופה הקריטית להתפתחות הצרות חוזרת. לאחר שנגמרת התרופה המתכת נשארת ומתפקדת כמו סטנט רגיל. גם כאן במקרה של הצרות חוזרת ניתן להשתיל סטנט נוסף על גבי הסטנט הקודם. כאמור לא ניתן להוציא את הסטנטים שכבר הושתלו ואין בכך כל צורך.

בברכת שנהייה בריאים ולא נצטרך לא את אלה ולא את אלה מה שיקרה אם נמנע מעישון. נאכל נכון ונעסוק בספורט אירובי.

טובי רסין

10 דקות לצנתור אבחוני?נראה לי קצת מוגזם. צנתור אבחנתי לוקח לפחות חצי שעה כולל הכנת החולה.
לעיתים קרובות אני נתקל בשאלה זו. אין תשובה חד ערכית לא לשאלה כמה זמן לוקח צנתור אבחוני ולא כמה זמן לוקח צנתור טיפולי. הדבר תלוי בראש ובראשונה בהצרויות הקיימות. צנתור אבחנתי של אדם בריא שהעורקים שלו תקינים לחלוטין לוקח חצי שעה. צנתץור טיפולי יכול להמשך בין חצי שעה לשעה וחצי. זכרוים לי מקרים שבהם הצנתור הטיפולי אף ארך יותר משעתיים. העובדה שהצנתור ממושכת אין פירושה שהופיעו סיבוכים אלא לעיתים נובעת מקושי בדיקור של העורק דרכי נעשה הצנתור או ממצאים אנטומיים לא שכיחים שמחייבים שימוש בצנתרים מיוחדים.

טובי רסין

אמי עומדת לעבור צנתור ולכן רציתי לדעת למה לצפות.
כל שנותר הוא לקוות שהצנתור שלה יהיה קל ויעבור בשלום.


כל טוב,
עינת.

צנתור לב כלילי ומבמיוחד צנתור לב טיפולי כרוך בניקור של עורק גדול ברגל וכמעט תמיד בדימום ניכר פנימי וחיצוני. בנוסף לכך במהלך הצנתור ולאחריו בשל ''התקף הלב'' ניתנות גם תרופות בעלות השפעה על מערכת הקרישה ( מדללי דם) כתוצאה מכך קיימת נטייה בולטת לדימום. דימום= ירידה בהמוגלובין. תוסיפי לכך את העובדה שבמהלך האשפוז בטיפול נמרץ ( בגלל ההתקף לב) עבר סדרה אין סופית כמעט של בדיקות דם שגם הם כרוכות ב''הקזת דם'' מסוימת ( מבחנה מצטרפת למבחנה והנה הוקזו להם כמה מאות סמ''ק של דם במהלך האשפוז) כל זה מביא לירידה בהמוגלובין.

אין צורך לעבור מיד לשימוש בתוספי ברזל לדיאטה ( גורמים תופעות לוואי לא נעימות ואינם הכרחיים) חלק ניכר מהדימום בעיקר זה עקב הצנתור הוא פנימי והגוף ימחזר את הדם ויעשה שימוש חוזר בברזל. כל עוד ההמוגלובין מעל 10 אין צורך בטיפול.

טובי רסין

לאחיך סיבות רבות מאד לעייפות שלא קשורות ישירות לצנתור אך לא ניתן לנתק לחלוטין קשר סיבתי לצנתור.

בחולים סכרתיים עייפות לאחר צנתור יכולה לנבוע ממספר סיבות שכן קשורות לצנתור.

א. עקב הפרעה באיזון הסוכרת משנית לדחק הנפשי ולשינויים בדיאטה הנובעים מהאשפוז והצנתור.

ב. עקב השפעות חומר הניגוד הרנטגני המוזרק לעורקים במהלך ולצורך ההדגמה של העורקים. בחולים סוכרתיים חמור ניגוד זה עלול לפגוע בתפקוד הכילתי. חובה לבצע בדיקות דם לרמת קריאטינין ואוראה ( BUN ) שתי יממות לאחר הצנתור אז הפגיעה הכליתית היא בשיאה. שתיה מרובה בדרך כלל גורמת לשיפור במצב אך חייב להיות מעקב רפואי ( רופא משפחה או רופא נפרולוג)

בכל מקרה חייב להיות שיפור לאחר מספר ימים של חזרה לשגרה. במקרה ולא חל שיפור כזה חובה לפנות לרופא המשפחה.

טובי רסין

למיכל שלום רב.
חום נמוך של עד 38.2 מעלות שכיח מאד לאחר אוטם שריר הלב ופחות גם לאחר צנתור. במקרה של אוטם שריר הלב החום יכול להמשך שבוע ונובע עקב ''תגובה דלקתית'' וספיגה של הרקמה הנמקית שנוצרה עקב האוטם. במקרה של צנתור החום בדרך כלל מופיע רק ביממה הראשונה שאחרי הצנתור. במקרה שאת מתארת הרושם הוא שהחום נובע מהאוטם ולא מהצנתור.

חשוב להבין שלא מדובר בחום עקב תהליך זיהומי אלא תגובה דלקתית שלא מחייבת טיפול אנטיביוטי. מאידך היות ואביך היה מאושפז בבית החולים עקב האוטם ובמהלך האשפוז עבר פרוצדרות פולשניות שונות שמעלות את הסיכון לזיהום חיידקי יש צורך לעקוב אחר החום ולראות שאין עליה חדה פתאומית . במקרה כזה של ''קפיצת מדרגה '' בחום מעבר ל-38 מעלות יש לפנות לרופא ולשקול טיפול אנטיביוטי.

טובי רסין

שלום רב, ברצוני לברר האם אין התוויות נגד בנטילת קומדים בשילוב עם הקואנזים הנ"ל
מודה מראש

לא ידוע לי על כל התווית נגד לנטילת קומדין עם קואנזים קיו 10.

שלום רב, ברצוני לברר האם אין התוויות נגד בנטילת קומדים בשילוב עם הקואנזים הנ"ל
מודה מראש

זלמן שלום.
אין לי כל מושג מי אתה ומה מקצועך. מה שברור הוא שהתייחסות למגילה המלומדת ששלחת זה עתה לאתר תהיה מצידי הרבה לאחר שאתה תלמד איך להתנסח באתר בצורה מעט יותר צנועה ומנומסת. את זה מן הסתם לא לומדים במקום בו אתה עשית את הכשרתך (שלא טרחת אגב לציין מה היא), אלא מקבלים בבית. מההורים. ומהחיים.

התסמינים שאת מתארת מאד לא אופיניים לבעיות לבייות. הממצאים בבדיקות האקו לב מלפני שנתיים כמו גם בדיקת הרופא הקרדיולוג מאד לא מתאימים לבעיה לבבית. הפרזיטים במעיים מחשידים אולי לחסר מסוים של רמת חלבון.

ממליץ מאד שתפני לרופא פנימי לברור מקיף. הבעיה איך שאת מתארת לא מרמזת לכיוון לבבי.

נסי שיני שום טבעיות
תתחילי באחת ועלי בהדרגה עד 8 ביממה , 4 פעמים שתי שיניים. עד כמה שתוכלי לסבול.
נסי להימנע מחלב ומוצריו, מוצרים עתירי סוכר ובכלל, התעניני במזון לא-חומצי = בסיסי
להערכתי, תצטרכי לעשות תהליך של שינוי הרגלי מזון ואכילה

בהצלחה !

צר לי אך המידע שמסרת לא מאפשר לענות על שאלתך.

לא ברור מדוע אביך מקבל קומדין ואם אכן זקוק לשילוב של קומדין , פלביקס וככל הנראה גם אספירין. מדובר בשילוב מקובל אך גם מסוכן המחייב ניטור קפדני של ערכי קרישה כלומר INR.

ערך INR שך 1.1 מוגדר כתקין. הקומדין היא התרופה היחידה המאריכה את ערך INR. פלביקס ואספירין כל אחד לחוד ושניהם יחד לא משפיעים על התוצאה.

אני מניח ( הנחה בלבד) שאביך מקבל קומדין בשל פרפור עליות וערכי ה-INR הרצויים במקרה זה הם סביב 1.8 . אם אכן כך הדבר יש להמשיך בטיפול הנוכחי עד חזרת רופא המשפחה ולהיוועץ בו הלאה. אם תוכל להוסיף עוד מידע כמו הסיבה למתן קומדין וממצאי הצנתור אוכל להשיב לך ביתר פירוט ביום א'.

טובי רסין

חגי שלום.
במידה וסבתך לא עברה אוטם שריר הלב אלא רק צנתור, אין כל בעיה של נסיעה ברכב הפרטי שלה ואין כל קשר בין הדברים, מבחינה סיכונים, בטיחות אישית וכו'.

אין כל הוכחה לכך שהחומר עוזר לכאבי שרירים. כאבי השרירים בתגובה לליפיטור או כל התרופות הדומות ממשפחת הסטטינים נובעים בדרך כללמתגובה דלקתית. הטיפול היחיד שעוזר הוא מעבר לתרופה אחרת. במקרה של ליפיטור כדאי לנסות קרסטור.

מאידך ברפואה הכל יכול להיות. אם ניסית Q10 ואתה מרגיש טוב יותר אל תפסיק. בכל מקרה הויטמין Q10 לא מזיק.

טובי רסין

ירון שלום.
עד כמה שידוע לי, אין כל הקלה סימפטומטית בכאבי השרירים על ידי נטילת Q10. כאבי השרירים נגרמים על רקע דלקת של השריר, ובמקרה כזה יש להפסיק את נטילת הליפיטור, ולנסות תרופה חליפית. (קרסטור, סימוביל, ליפידל וכו').

כאשר עורק הצוואר או עורקי הצוואר סתומים בהחלט לא כדאי להשאיר את המצב סטטי בשל הסיכון לאירוע מוחי וסקולרי כלומר שבץ מוחי ( שיתוק). הטיפול יכול להיות ניתוחי ( ניתוח המבוצע על ידי מנתחי כלי דם) או בצנתור. ההחלטה מה הטיפול הטוב ביותר תלויה במחלות הרקע של החולה, דרגת ההצרות ומיקומה בעורק הצוואר.

בפנייתך את מציינת עורק ראטשי סתום אך לא מציינת איזה עורק ראשי. האם עורק ראשי בלב או עורק ראשי בצוואר. אם מדובר בצוואר אנא ראי חלקה הראשון של תשובתי. אם מדובר בעורק ראשי בלב ההחלטה על הטיפול הטוב ביותר תלויה במיקום ההצרות והאם מדובר בעורק השמאלי הראשי או באחד מענפיו הראשיים. הצרות בעורק השמאלי הראשי כמעט תמיד מחייבת גישה ניתוחית ( ניתוחי חזה) אם ההצרות בעורק ראשי אחר בלב ניתן לטפל ברוב המקרים בצנתור.

אם אכן יש הצרויות גם בעורקי הצוואר וגם בעורקי הלב הדבר מחיבי שיתוף פעולה של מנתחי כלי דם ומנתחי חזה בניתוח משולב .

בהחלט קיימים מומחים בתחום בישראל ואפילו מומחים בעלי שם עולמי הן בתחומי ניתוחי כלי דם והן בתחומי ניתוחי החזה כך גם לגבי תחומי ההתערבות בצנתור.

בשלב ראשון ממליץ לך לפנות לקרדיולוג רצוי מצנתר כדי שימליץ בפנייך על אצמעי הטיפול הטובים ביותר. במקביל את מוזמנת לפקסס את ממצאי הבדיקות שעברת למרכז הרפואי תל אביב לפקס 036974673 עבור ד''ר רסין או ד''ר פינקלשטיין כדי שנוכל להמליך לך במדויק למי לפנות.

בברכה
טובי רסין

תופעות אלה לא בהכרח מעידות על בעיה אך הן בהחלט לא שכיחות. האם היתה תקופה טובה יותר ללא תסמינים לאחר הצנתור? בכל מקרה ממליץ שאחיך יראה על ידי המצנתר.