פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

דליפה של המסתם הטריקוספידלי היא תופעה לא שכיחה אך בהחלט קיימת בדרך כלל בשיללוב מחלות של מסמים נוספים. המחלה גורמת לאי ספיקת לב ימנית עם כל התסמינים והממצאים שתיארת ובעיקר בצקות בכל הגוף ובעיקר בפלג גוף תחתון. מהתיאור שלך עולה בברור כי אימך ביצעה גם בדיקת אקו לב שאת חלק ממצאיה ציינת. ממצא חשוב ביותר אותו לא ציינת אשר נדרש הוא לחץ ראתי כפי שחושב בבדיקת האקו. לממצא זה יש חשיבות בהחלטה על ביצוע הניתוח.

בעיקרון אנשים בגיל 85 אינם מועמדים טובים לניתוח לב פתוח ( כל הניתוחים לתיקון או החלפה של מסתמי הלב מחייבם מכונת לב ריא כלומר מדובר בניתוח לב פתוח) היות ובניתח אספקת הדם למוח נעשיית דרך מכונת לב ריאה מצב שמחמיר וגורם לתופעות של בלבול ותופעות נוירולוגיות אחרות.

אשמח להשיב לך לאחר קבלת מלוא ממצאי בדיקות האקו לב. אם יש ממצאי בדיקה נוספים כמו צנתור ( שמאלי וימני) אשמח לקבל העתק מהם.

טובי

מינון כפול של פלביקס לא גורם לתופעות שהזכרת. המינון המקובל הוא של 75 מ''ג ליום ( טבליה) חלק מהחולים שמוגדרים כ''עמידים'' לטיפול מטופלים במינון גבוה יורת של 150 מ''ג ליום לאורך זמן ללא תיאור של תופעות לואי כמו אלה שתיארת.

אין קשר גם למועד בו נלקחה התרופה. במידה והתופעות של סחרחורת וכאבי ראש ישנו ממליץ כי תפנה לרופא המטפל. מדובר בתסמינים מאד לא ספציפיים ושכיחים שלא מלמדים בהכרח על בעיה מסוימת ולכן איני יכול לייעץ לך יותר מכך.

טובי

שי שלום.
בשוק קיימים היום שני סוגי מסתמים. מסתם של חברת מדטרוניק ומסתם של חברת אדוארדס. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ואת המסתם מתאימים לחולה.
לא כל המרכזים בארץ שעושים את הפעולה משתמשים בשני סוגי המסתמים, וגם לכך יש השפעה על בחירת המסתם.
צנתור מן הכתף מבוצע אך ורק בחולים בהם לא ניתן לבצע את הפעולה דרך המפשעה. ההעדפה הינה תמיד לבצע את הפעולה דרך המפשעה אלא אם כן לא ניתן לעשות זאת.
הסיכון בתהליך הינו מאד אינדיבידואלי, ותלוי במצב החולה, אך באופן כללי זוהי פעולה בעלת דרגת סיכון גבוה בהרבה מצנתור רגיל, אך נמוכה מן האלטרנטיבות שהן ניתוח החלפת מסתם, או לא לעשות כלום.
אם הפעולה מצליחה, החזרה לחיים הינה מהירה ביותר. שוב תלוי במצב החולה הכללי ללא קשר לצנתור.
בהצלחה.

ד"ר פינקלשטיין תודה,
מדוע מעדיפים לבצע את ההליך דרך המפשעה?
איך יודעים אם אפשר לבצע דרך המפשעה? או דרך הכתף? האם יש בדיקה מקדימה בכל אחד מהמקרים?

האם ההבדל בין המסתמים הוא בין מכני לביולוגי? האם אחרי השתלת המסתם החולה צריך לקחת קומדין לשארית חייו?

ברשת מצאנו מידע רב (כולל ההסברים שלך) על ההליך המתבצע דרך המפשעה, האם תוכל להפנות אותי למידע על ההליך דרך הכתף? (קישור/ המושגים הנכונים באנגלית)

ושאלה נוספת - מה הניסיון הקיים בארץ בביצוע הליכים אלה? האם בבי"ח איכילוב אתם מבצעים זאת? כמה זמן? בכמה חולים?

ושוב תודה
שי

אימי כבת 87,הוצע לה לעבור החלפת מסתם בצינטור .

ברקע יתר לחץ דם ,סוכרת וכ"ל מאוזנת בתרופות .

בממצאי אקו 60/40 AS-AVA 0.6 +.

לאחרונה חלה הידרדרות במצבה של אימי ,היא חלשה ורוב הזמן חשה ברע ,כל פעולה הכי פשוטה כרוכה במאמץ רב ,עייפות כאבים בחזה וכו"ל .

אנו מאוד חוששים מהצינטור המקדים להחלפת מחסם ומהצינטור להחלפת מסתם .

שאלתי :האם ממצאי האקו מצריכים החלפת מסתם ?האם יש סיכון ממשי בפעולה זו ?האם איכות החיים שלה תשתפר משמעותית ?או האם עדיף להשאיר אותה ללא התערבות כירוגית .?ומה אומרת אבחנה זו?

אנו מאוד חוששים .

אודה לתשובתך המהירה .

תודה ומועדים לשימחה .

עליזה

עליזה שלום.
כדי לענות על כל השאלות האלו, יש לראות את אמיך ולבדוק אותה, משום שהסיכון בביצוע צנתור הוא מאד אינדיווידואלי לכל חולה וחולה. בכל מקרה, אין כל אפשרות לבצע את השתלת המסתם האאורטלי בצנתור ללא צנתור מקדים. השתלה מוצלחת של מסתם אאורטלי ברוב רובם של החולים גורם לשיפור משמעותי באיכות החיים, וכן בתוחלת החיים. דברי עם הקרדיולוג שהציע לאמך השתלת מסתם אאורטלי בצנתור, והוא ללא ספק יפרט ויסביר לך את המשמעות לגבי אמך.

עוז שלום.
אין כל אפשרות לבצע צנתור ללא שימוש בחומר ניגוד המכיל יוד. לחולים הרגישים ליוד, מבצעים הכנה תרופתית המונעת את תופעות הרגישות ליוד, ומונעת סיבוכים הכרוכים בכך. הדבר נעשה יום יום בכל מעבדת צנתורים, ואינו חריג כלל.

אם בעלך מרגיש רע עצתי היא להמשין מספר שבועות ( שבועיים שלושה ) ולבצע שוב בדיקה במכון פרטי. אם גם בדיקה זו תהיה תקינה בעלך בריא לחלוטין. אפשרות אחרת היא לבצע בדיקה לא פולשנית כמו מיפוי לב במאמץ או אקו לבבמאמץ במסגרת קופת החולים. בדיקות אלה רגישות יותר מבדיקת מאמץ ואינן פולשניות או מלוות בהזרקת חומר ניגוד רנטגני וקרינה כמו צנתור וירטואלי.
טובי

בהחלט שאלות לעניין.להלן תשובותי שאני מקווה שגם הן יהיו לעניין.

א. לא בהכרח. בדיקת מאמץ היא בדיקה בעלת ערך חיזוי שלילי גבוה וערך חיזוי חיובי נמוך. כלומר אם הבדיקה תקינה היא מדויקת אם לא תקינה קיימת סבירות גבוה שאינה מדויקת כלומר ''חיובית שגויה'' ולכן מקובל בדרך כלל לא לעבור ישירות מבדיקת מאמץ לצנתור אלא לבדיקות הדמייה נוספות כמו אקו לב במאמץ או מיפוי לב במאמץ. מתי כן מקובל לעבור מבדיקת מאמץ ישירות לצנתור אם יש שינויים בולטים בא.ק.ג. במאמץ ואם אלה מלווים כאבי חזה או ירידת לחץ דם ממצאים המצביעים על בעיה משמעותית. במקרה של בעלך לא פירטת כמה הבדיקה היתה חיובית רק ציינת צניחות ( כמה מ''מ צניחות בכמה חיבורי א.ק.ג. והאם היו גם כאבי חזה? סביר להניח שלא כדאי להתקדם ישר לצנתור אלא לבצע בדיקות נוספות כמו אלה שפירטתי.

ב. כן. מתחילים עם צנתור אבחנתי ואם יש הצרויות או חסימות שניתנות לטיפול בצנתור ממשיכים מיד לשלב הטיפול אלא במקרים מיוחדים בהם דרוש ציוד מיוחד או שלחולה מחלו המחייבות פיצול של הצנתור כמו אי ספיקת כליות כרונית וכו.

ג. כן ולא. אם הצנתור היה חיובי ואותרו הצרויות שחייבו טיפול סביר להניח שאף חברה לא תבטח את בעלך למשך חצי שנה לפחות ( דרך כלל שנה ). אם הצנתור היה אבחנתי ולא נמצאו הצרויות בעלך יוכל לטוס לחו''ל בלי סכנה ובהחלט לא תהיה מניעה לבטחו.

בתקווה לבשורות טובות ובריאות שלמה לבעלך.
טובי

מתאורך את המיפוי עולה ספק ניכר לגבי דיוק האבחנה שנקבעה במיפוי כלומר שבאמת הינך סובל מאיסכמיה וזאת בעיקר בשל הסיבולת המעולה שגילית בבדיקה. סיבולת של מעל 12 מטץ מלמדת על סבירות נמוכה ביותר למחלת לב כלילית.'' לב חולה'' לא מסוגל להגיע לעומסי מאמץ כה גבוהים. בנוסף לכך יש לזכור שהרגישות של בדיקת המיפוי עומדת על 80-90 אחוז בלבד כלומר בעשרה עד עשרים אחוז מהמקרים בהם המיפוי כביכול חיובי הממצאים בצנתור תקינים. בדיוק כמו במקרה שלך.

לגבי הטיפול. מתן הסימבסטטין נעשה לצורך מניעה ואם ערכי הקולסטרול בדמך מעל ערכי הייחוס אתה זקוק לטיפול בלי קשר אם יש או אין לך מחלת לב כלילית. אגב בחולים עם מחלת לב כלילית מוכחת ( אתה לא נכלל בקטגוריה זו) ההמלצות להתחלת הטיפול נמוכות יותר ולכן ברר שנית עם הרופא שלך לגבי הצורך בטיפול. לגבי האספירין יש המלצות גורפות לטיפול מעל גיל 50 מאידך יש על כך ויכוחים.

לגבי הפעילות הגופנית יש מעט מאד דברים שאתה עושה או תעשה בחייך לטובת עצמך שמשתווים בתועלת שמביאה לך הפעילות הגופנית. עשה פעילות גופנית ככל שרק תוכל התועלת ממנה עולה אפילו על התועלת מהטיפול התרופתי.

במילים אחרות תמשיך לעשות כל מה שעשית.

טובי

צנתור וירטואלי או פולשני הן בדיקות הדמייה שמלמדות על דרגת ההצרות בעורק אך אינן מלמדות כלל על יכולת אספקת הדם דרך העורקים ( לשם כך יש בדיקות אחרות כמו מיפוי לב או אקו לב במאמץ). מקובל שההצרויות בקוטר העורק בשיעור של 50-70 אחוז הן חסרות משמעות המדוינמית, כלומר לא גורמות לקיפוח בזרימת הדם גם לא במאמץ.

בצנתור שעברת יש רק הצרות אחת בשיעור של מעל 50% בעורק דיאגונלי שהוא עורק קטן המזין טריטוריה קטנה. ההתערבות במקרים של הצרויות בעורקים כאלה כמו העורק הדיאגונלי נקבעת רק על סמך היכולת התפקודית כלומר קיום תעוקת חזה המגבילה את תפקודך. לדבריך אינך סובל כלל מתעוקה ולכן אין כל צורך בצנתור פולשני.

מה אתה כן צריך לעשות. לא ציינת את גילך ואת גורמי הסיכון מהם אתה סובל. ההצרויות שקיימות בחלק מהעורקים גבוליות ואתה צריך לעשות משהו כדי שלא יתקדמו הלאה ( המחלה היא בעלת אופי פרוגרסיבי) ולכן אם אתה מעשן- הפסק מיד, בדוק רמות שומני דם ויתר לחץ דם ואזן את גורמי הסיכון. אם הדבר אפשרי ( אלא אם כן אתה סובל מנכות המונעת זאת ממך) עשה פעילות גופנית והתחל בהדרגה ממאמצים קלים עד למאמצים ממושכים בעצימות גבוה.

אריק שלום.
לאחר התקף לב, רצוי להמנע מפעילות גופנית מאומצת למשך כ-6 שבועות, (זאת מתוך הנחה שהוא עבר אוטם "אמיתי" עם נזק לשריר הלב).
לגבי עצמך, הסיכוי שלך ללקות במחלת לב הינו גבוה מן האוכלוסיה הכללית, אך לא בהכרח קיים,במידה ואתה שומר על לחצי דם תקינים, רמות כולסטרול תקינות, ועוסק בפעילות גופנית.
לגבי אחיך, אין ספק שהוא חייב להפסיק לעשן. את זה הוא יעשה עם או בלי עזרה מקצועית.
בהצלחה.

HDL למיטב ידיעתי והכרתי הוא דווקא הקולסטרול הטוב ולא הרע ראשי תבות של HIGH DENSITY LIPOPROTEIN

לא מוכר לי וריד או עורק בשם זה.
טובי

יגאל שלום.
לא בכל ההיצרויות ולא בכל העורקים הסיכוי להיצרות חוזרת זהה. בערקים בהם הסיכוי להיצרות חוזרת גבוה (עורקים דקים, היצרויות ארוכות או בחולים סוכרתיים) בהם ההיצרות החוזרת שכיחה יותר, יותר הגיוני לשים סליל תומך מפריש תרופה (CYPHER). המחיר לכך הוא שבסליל תומך מפריש תרופה קיינמת תופעה של יצירת קריש דם בתוך הסליל, דבר המצריך שימוש בתרופה נוגדת קרישה מסוג פלביקס לתקופה ממושכת. בעורקים שבהם הסיכוי להיצרות חוזרת קטן מלכתחילה, הכדאיות לא עומדת במבחן המציאות, ולכן אין טעם והגיון להשתמש בסליל תומך מסוג זה. כלאמר יש מחיר ללא רווח משמעותי.

דניאל שלום.
כאשר מדובר בעורק סתום, מדובר בעורק שאין בו כל זרימה קדימה משום שנגע טרשתי חוסם אותו לחלוטין. עורק כזה יכול היה להיסתם לאחרונה, ואז קיים סיכוי לפתוח אותו בעזרת צנתור, אולם יתכן שהוא נסתם זמן רב קודם לכן, ואז הסיכוי לפתוח אותו קלוש, ויש צורך בניתוח מעקפים כליליים, כדי לחבר מעקף לאותו עורק בנקודה שלאחר החסימה. במידה והעורק נחסם באופן הדרגתי, נוצרים במהלך החסימה מעקפים טבעיים, אשר יכולים לספק את הדם הדרוש לחלקו המרוחק של העורק, ובכך להתגבר באופן חלקי על החסימה בעורק. בכל מקרה, רצוי לטפל בעורק הזה אם בעזרת פתיחה על ידי בלון וסליל תומך או בעזרת ניתוח מעקפים כליליים.
באשר לשאלתך השניה, אין ספק שיכול להיות קשר בין ההרגשה הרעה שהיתה לו לפני מספק שבועות לבין הארוע הנוכחי, אולם את זה לעולם אי אפשר יהיה להוכיח, לא ברור אם זה נכון, וקרוב לוודאי שגם קשה היה לעלות על זה כאשר זה קרה. אבל כפי שאמרתי, אלו ספקולציות בלבד.
לא ברור לי מדוע הניתוח דחוף, אבל אם זו דעתם של הרופאים שלו, קרוב לוודאי שהם יודעים את הסיבה לכך.
כדי לענות בוודאות אני חייב לראות את סרט הצנתור ולחוות את דעתי.

אין סלילים תומכים שעשויים מפלסטיק, בודאי לא סייפר שהוא סליל תומך מתכתי מצופה תרופה. סלילים מפלסטיק לא היו וככל הנראה גם לא יהיו. העתיד הוא כנראה בסלילים תומכים נספגים שכבר נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים.

לעניין בדיקת התהודה המגנטית. היות ועברו חמש שנים מאז שהושתלו אין כל מניעה לבצע בדיקת תהודה מגנטית לבעלך. הסלילים בכל מקרה עשוים ממתכת אך לא מסגסוגת ברזל או מנגן שהן שתי המתכות היחידות שמושפעות משדות אלקטרומגנטיים.

בהצלחה עם הבדיקה ושיהויו רק בשורות טובות.
טובי

בעקרון אין בעיה בביצוע בדיקות תהודה מגנטית בנוכחות מסתם מלאכותי מכני.

רוב המסתמים המכניים מורכבים ממתכות שאינן מושפעות מקרינה אלקטרומגנטית ולכן אין כל בעיה עם הבדיקה. היות והניתוח להחלפת המסתם בוצע בשנת 1991 והיות ואיני יכול להתחייב על סוג המסתמים שהיה נהוג בשנת 1991 מציע לברר בדיוק את פרטי המסתם ( יצרן ודגם) ואז אוכל לתת תשובה פרטנית.

טובי

כפי שכבר אמרתי, רצוי לגשת לבדיקה על ידי נוירולוג בשלב ראשון, כדי לוודא האם תחושת הנימול הינה על רקע עיצבי. במידה ולא, רצוי להתייעץ עם רופא כלי דם, וזאת כדי לוודא שאין הפרעה בזרימת הדם לאזור, ואז הטפול שונה לחלוטין.