פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

שאלתך נוגעת לכלי דם, ולא לקרדיולוגיה, ולכן יש להפנותן לפורום כלי דם, או לנוירולוגיה. איתך הסליחה.

רונית שלום.
קשה לי לענות על שאלתך בוודאות ללא שהיכרתי את פרטי הצנתור, אולם לא נדיר הוא שמקום הדקירה במהלך הצנתור מדמם, וההמטומה שנוצרת לוחצת על עצב מקומי, האחראי על עצבוב הרגל. לאורך זמן, לחץ מקומי זה יכול לגרום להפרעה נוירולוגית, שביטויה יהיה או כאב, הפרעה בתחושה, או הפרעה בתפקוד הרגל. ברוב המקרים, לאחר זמן ממושך בו נספגת ההמטומה ונעלמת, גם הלחץ המקומי ייעלם והתופעה תיפסק. אין לי כל וודאות לאמר כי זה המקרה, אבל בדיקה דקדקנית של נוירולוג יכול לעזור ולתת את התשובה.

ארי שלום.
באופן עקרוני, אכן לא ניתן להגיע לכבד דרך היד, אולם העובדה שהושתלו לך שני תומכים בעורקי הרגליים לא בהכרח מבטלת את האפשרות לצנתור דרך הרגל. באופן עקרוני, לגבי האפשרות לצנתור אצלך עדיף שתפנה לרופאי כלי דם, או לרופאים מומחים לרדיולוגיה התערבותית, ולוא דווקא לקרדיולוג או מצנתר. להם יש נסיון רב יותר בתחום הספציפי של צנתור עורקי הרגליים לאחר השתלת סטנטים שם.

אני זקוקה לעזרה בנושא זה, איפה זה נעשה ואם אפשר גם לקבל שם של רופא המתעסק
בנידון. אין לי מושג מה זה רדיולוגיה התערבותית.
אני מודה מראש על העזרה.

בעקרון אוטם שריר הלב כרוך בסכנת חיים. רוב החולים מאוטם שריר הלב נפטרים עוד לפני הגיעם לבית החולים בדרך כלל בשעתיים הראשונות מתחילת הכאב. בבית החולים התמותה מאוטם שריר הלב היא סביב 5% תלוי בגודל האוטם ,גורמי סיכון אחרים ומחלות רקע.

אם ידידך עבר צנתור ומצבו יציב כבר 24 שעות הסכנה לחייו מינורית.

לגבי התקף לב שנגרם תוך כדי ועקב צנתור. קיימת סכנת חיים ששוב תלויה בגודל האוטם מחלות הרקע וכו. מכיוון שלא מסרת כל פרטים קשה לי לענות לך בדיוק על הסיכון לתמותה אך שוב אם עברה יממה מאז ומצבו יציב הסיכון קטן מאד.

בעקרון חולים לאחר אוטם שריר הלב גפ כאלה ששוחררו כבר מבית החולים סובלים מסיכון מוגבר לאוטם וקיצור פוטנציאלי של תוחלת חייהם העתידה. סיכון שניתן למזערו על ידי טיפול ומעקב רפואי.

שלום.
באופן עקרוני התקף לב תוך כדי צנתור הינה תופעה לא נדירה, שבה נסגר אחד העורקים תוך כדי הצנתור, בשל תקלה במהלך הצנתור או הפרעה בקרישת הדם. בד"כ המצב קל יותר מאשר בהתקף לב שקורה ברחוב, משום שהאפשרות לפעול ולפתוח את העורק קיימת במקום. כדי לענות יותר בוודאות לגבי המקרה הספציפי של החבר שלך, עלי לראות את סרט הצנתור. אני מאחל לו החלמה מלאה.

אי ספיקת לב בנוכחות מחלת לב כלילית ( סתימות בעורקים הכלילים המזינים את הלב) כרוכה באחוזי תמותה גבוהים מאד ללא טיפול לעיתים עד 50% תמותה לשנתיים. בפנייתך לא פירטת את דרגת הפגיעה בליבו של אביך כך שהמספרים שציינתי אינם מוחלטים. בכל מקרה דרגה תפקודית שלישית רביעית מלמדת על תפקוד ירוד מאד ואיכות חיים גרועה , בלי קשר לתוחלת החיים הצפויה.

השתלת לב היא קשה מסובכת וההמתנה לה ארוכה עם אחוזי תמותה גבוהים יחסית בשנה ראשונה. שאר האופציות הטיפוליות מחייבות בכל מקרה צנתור. לא ניתן לבצע ניתוח מעקפים ללא צנתור מקדים ( צנתור אבחנתי) .

השורה התחתונה היא שככל הנראה צנתור הוא בלתי נמנע. במקרה כזה צנתור טיפולי עדיף על פני ניתוח.

לדעתי מהתיאור שנתת צנתור טיפולי הוא הרע במיעוטו.

טובי

אילן שלום.
עד כמה שידוע לי, רוב המרכזים שבהם נמצא היום המכשיר המספק את הבדיקה ב-64 פרוסות הוא בעל אותה כמות קרינה, שהיא אגב לא משמעותית כפי שאתה חושב. הבדיקה אינה מגלה בעיות שמתגלות על ידי אנדוסקופיה.

חולים סוכרתיים מהווים בעיה קשה בצנתורים בכמה מישורים.

א. חולים סוכרתיים רגישים במיוחד לחומר הניגוד המוזרק במהלך הצנתור ועלולים לפתח אי ספקת כליות. יש לנטר היטב את תפקודי הכליה לפני הצנתור. לטפל בהם על ידי תרופות המקטינות את הסבירות לפגיעה זו לפני ואחרי הצנתור ולעקוב אחר תפקות השתן ביממה שלאחר הצנתור.

ב. בחולים סוכרתיים בדרך כלל המחלה הטרשתית מפושטת יותר ומחייבת טיפול אגרסיבי יותר לפעמים אף פיצול הצנתור הטיפולי אם יש צורך בכזה כדי לא להעמיס על הכליות יותר מידי חומר ניגוד.

ג. הסיכון להתפתחות הצרות חזורת לאחר השתלת סליל תומך משחרר תרופה או רגי לגבוה יותר מאשר בחולים ללא סוכרת. ולכן בתקופה שלאחר הצנתור ( בשנה שלאחר הצנתור) יש לעקוב בקפיה אחר מצבם על ידי בדיקות שגרה.

ללא קשר לצנתור בחולים סוכרתיים יש לעשות כל מאמץ לאזן את יתר לחץ הדם ואת רמת שומני הדם כדי להקטין את קצב התפתחות המחלה הטרשתית.

לגבי אפילפסיה- בעיקרון אין הוראות מיוחדות בחולי אפילפסיה לפני, במהלך או אחרי הצנתור. יש לודא שאם בצום לפני הצנתור לא ידלגו על הטיפול התרופתי.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה בצנתור ותקבלו רק בשורות טובות .

טובי

אל חשש. בית חולים אסותא ממוקם במקום ובניין חדשים אך הוא אינו מוסד חדש. מנתחים בו רופאים בעלי ניסיון רב ביותר (רובם ככולם מנתחים בבתי חולים ציבוריים בבוקר ובאים אח''הצ לנתח באסותא באופן פרטי) מנסיון שלי הציוד הרפואי בבית חולים אסותא הוא מהחדישים ביותר.

כך שמנקודת מבט זו אין לך ממה לחשוש.

ושוב שיהיה בהצלחה.

טובי

ליאור שלום.
קשה לי לענות על שאלתך מבלי שראיתי את סרטי הצנתור שלך. לא מן הנמנע שהתהליך הטרשתי שלך אכן התקדם, אולם אין להוציא מכלל אפשרות כי המיפוי הינו שגוי, ובעצם אין לך כל היצרות נוספת לאלו שהיו קודם לכן. כדי לענות על שאלתך בצורה מדוייקת יותר, הייתי מעוניין לראות את סרטי הצנתור ואת המיפוי שלך. במידה ואתה מעוניין בכך, צור עימי קשר טלפוני (052-4266855).

סאני שלום.
כפי שאמרת, אני יוצא מתוך הנחה שאתה באמת צריך היית את כל הצנתורים. אני מאחל לך בריאות ואריכות ימים, וכך גם לביתך.
אריק

חיים שלום.
אין כל בעיה בנטילת תרופות אלו למי שיש בגופו סלילים תומכים. הבעיה היא אם אתה נוטל במקביל תרופות לדילול הדם כמו פלביקס, אז יש להיזהר משכיחות יתר של דימומים. פרט לך אין כל בעיה.

ממש לא. כלומר מצבך ממש לא קשה, לפחות לפי מה שפורט בדו''ח הצנתור שאינו מלא.

עברת ניתוח מעקפים לפני ארבע שנים אך בדו''ח הצנתור לא צינת מה מצב המעקפים. שלושת השמות שציינת RAMUS, RCA, LAD הם שמות של עורקים טבעיים וסביר להניח שהחסימות בהם היו כבר לפני ארבע שנים לכן נשלחת לניתוח מעקפים. אנא ציין מה מצב המעקפים ( מעקפים נקראים LIMA, או RIMA או SVG או RAD ( ארבעה סוגים שכיחים של מעקפים).

לעניין מצבך הנוכחי וכל שאר הפרטים שהזכרת. עברת אוטם שריר הלב לפני כשבועיים. אוטם נגרם עקב חסימה של עורק על ידי קריש דם. במקרה שלך ועל פי הדו''ח מדובר ככל הנראה בעורק הימני כלומר RCA. התוספת PROX באה לומר שהחסימה היתה בחלקו הקרוב של העורק .התיאור''אקסצנטרית'' מתארת את סוג ההצרות והיא לא רלוונטית אלא מבחינה טכנית. במקום נמצא קריש דם ( כאמור אוטם נגרם עקב חסימה של העורק על ידי קריש דם) מה שתומך בכך שאכן חסימה בעורק זה גרמה לאוטם. תחילה הוחדר צנתר CATH לצורך שאיבת הקריש החוסם ולאחר מכן ההצרות הורחבה על ידי באלון .כל שאר הפרוט המתייחס לקוטר ואורך הבאלון כמו גם הלחץ שהבלון נופח ולמשך כמה זמן אינם חשובים והם טכניים. חבל שלא ציינצת את המשך הפרוט המתייחס להצלחת הפעולה . האם הזרימה חודשה ומה היתה ההצרות בסיום הפעולה. כל הפרטים האלה הרבה יותר חשובים. מוזכרים בדו''ח ולא העתקת אותם.

אריה היקר . בקשה פרט כמה מעקפים היו לך, מה מצבם ומה היה מצב העורק הימני לאחר הניפוח. חשוב לדעת גם מה מצב החדר השמאלי. לא תמיד זה כתוב בצנתור ולפעמים נדרשת לשם כך בדיקת אקו לב. כל הפרטים הללו נדרשים לצורך הערכת מצבך והצפי לעתיד ( אני בטוח שהוא די טוב רק רוצה להיות משוכנע בכך )

טובי

בהחלט הבנת נכון הצנתור אבחנתי.

חסר לי מאד נתון הגיל של קרוב המשפחה שעבור צנתור לפני ניתוח מסתמים. צנתור לפני ניתוח בא כדי לבדוק את מצב העורקים הכליליים של הלב כדי להמנע ממצב שבו קיימת במקביל לבעיה במסתם גם בעיה בעורקים. אם אכן יש בעיה כזו בעורקי הלב בנוסף לתיקון או החלפת המסתם יבוצעו גם מעקפים באותו ניתוח. אם מדובר בגבר צעיר סביב גיל 40 או אישה בגיל 50 הסבירות למחלת לב כלילית ( של עורקי הלב ) כה נמוכה עד שניתן להמנע מהצנתור הפולשני ולבצע צנתור וירטואלי.

לעניין הסיכונים בצנתור דרך היד. הם אותם סיכונים כמו בצנתור רגיל דרך הרגל. חשוב מאד לעקוב אחר אזור הניקור ביד ולראות שלא מתפתח שטף דם פנימי ( המטומה) או הפרעה ברימת הדם בעורק שנדקר. חשוב לעקוב אחר תפוקת שתן ולבצע בדיקת דם לרמת קריאטינין ואוראה מספר ימים לאחר הצנתור ( חומר הניגוד בלי קשר אם הצנתור מהיד או הרגל עלול להזיק לכליות).

בהצלחה והחלמה מהירה.
טובי

כל הסיבוכים שציינת אכן מתרחשים בצנתור והלוואי והיו נמנעים כי כל אחד מהם פירושו הרס של חיים. הסיבוכים עקרונית יכולים לקרות לכל אחד אבל הם שכיחים יותר בנסיבות מסוימות.

הסיכון לסיבוכים תלוי בשלושה גורמים עיקריים.
א. במצנתר- מיומנות המצנתר וניסיונו כמו גם הרגלי עבודה נכונים יכולים להוריד את שכיחות הסיבוכים למינימום נסבל.
ב. במטופל- שכיחות הסיבוכים גבוה יותר ככל שמצב המטופל קשה יותר והוא סובל יותר ממחלות רקע. כך גם כאשר הגיל מתקדם יותר.
ג. בתנאים הסביבתיים- מסיבות השמורות עימי אני בוחר לא לפרט.

אילו סיבוכים שכיחים ואילו נדירים. הסיבוכים השכיחים ביותר קשורים למיקום הדקירה בגוף דרכו מוחדר הצנתר. ברוב המקרים ניתנים לטיפול שמרני ומקומי. סוג אחר של סיבוכים קשור לסוג חומר הניגוד הרנטגני המשמש לצורך הצנתור. היוד עליו מבוסס חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית קשה בלתי צפויה עד כדי סכנת חיים אך הוא גם ''רעיל '' לכליות ובחולים מסוימים, בעיקר חולי סוכרת וחולים עם מחלות כליה עלול לגרום להחמרת אי ספיקת הכליות עד כדי צרך בטיפולי דיאליזה ( מאד לא שכיח אבל בהחלט יתכן ).

סיבוכים אחרים לא שכיחים ( תודה לאל) קשורים לתסחיפים שמקורם אויר שחודר למערכת או רובד טרשתי בעורקים , בעיקר באבי העורקים שבמהלך הצנתור ,תוך כדי העברת הצנתר נקרעים ומתפזרים עם זרם הדם ועלולים לגרום לאוטמים מוחיים או פגיעות ברקמות אחרות.

צריך לזכור שסך כל הסיבוכים אפסי יחסית לתועלת המושגת בצנתור הן זה המוגדר כאבחנתי והן זה הטיפולי. יחד עם זאת יש לזכור שלא כל חולה חייבים לצנתר ואת ההחלטה על הצנתור יש לקבל בשיקול דעת ובזהירות.

ולסיום כל רופא ובמיוחד אלה העוסקים ברפואה פולשנית צריך לזכור את כלל הברזל ''קודם כל לא להזיק'' ( בלטינית זה נשמע יותר טוב).

ב-10 לדצמבר עברתי צינתור שכלל השתלת stant משחרר תרופה בעורק כלילי הימני, לא היה לי "אוטם" בשריר הלב (בבדיקות חוזרות ונישנות כל ה"אנזימים " היו בסדר-שלילי) לפי מה שנאמר לי עלי לנוח כ-3 ימים ולאחר מכן לחזור לפעילות הרגילה "בהדרגה" השאלות המתבקשות: האם מותר לנהוג ,האם ניתן לחזור לפעילות "ספורטיבית" כמו התעמלות מודרכת בבריכה (לא כולל שחיה) , פעילות מינית , ויאגרה וכד'

בעניין החזרה לפעילות קיימות הנחיות רשמיות והנחיות מקובלות.

על פי הנחיות רשמיות של משרד הבריאות יש וניתן לחזור לפעילות מלאה כולל עבודה מלאה לאחר כשבועיים מצנתור טיפולי.

ההנחיות המקובולות מדברות על פרק זמן קצר בהרבה. ביום הראשון שלאחר הצנתור יש לנוח, לא לשכב במיטה אלא לבצע פעילות יום יומית רגילה ללא הרמת משאות כבדים או מאמצים אחרים. לא מומלץ לעסוק בספוררט ביום זה. ניתן בהחלט לנהוג גם ביום זה ( רכב פרטי )

למחרת כבר ניתן לחזור לפעילות גופנית מתונה ולעלות את דרגת המאמץ בהדרגה משך שבועיים כך שלאחר שבועיים תחזור כבר לפעילות מלאה כמו לפני הצנתור הטיפולי. אם אינך עובד עבודה פיזית כולל הרמת משאות כבדים ניתו לחזור לעבודה לאחר שלושה ימים. אם אתה עובד עבודה פיזית קשה יש לחזור רק לאחר שבועיים.

עכשיו כשכל העורקים שלך פתוחים צריך לעשות כל מאמץ לשמור עליהם כך לתמיד. כדאי להיוועץ ברופא המשפחה אילו אמצעים אתה צריך לנקוט לשם כך.
טובי

זהבה שלום.

ראשית בהצלחה עם הניתוח.

לעניין הבדיקות. כל הבדיקות תקינות. כולן ללא יוצא מהכלל מתייחסות לתפקוד מערכת הקרישה ( מערכת הקרישה מיוצרת ומופעלת על ידי הכבד. אין כל קשר בין בדיקות אלה לתפקוד הכליות.

לפני כל ניתוח גם לא ניתוחי לב בודקים את מערכת הקרישה כדי להקטין למינימום את סיבוכי הדמם. במקרה שלך התוצאות מצוינות ומבחינה זו מצבך טוב.

לעניין התפקוד הכליתי. בניתוחי מסתמים ( ניתוח לב פתוח) לעיתים קרובות בשל העובדה שהלב לא פועל במהלך הניתוח אלא מכונת '' לב ריאה'' יש ירידה זמנית חולפת בתפקודי כליה ( ירידה בתפקודי כליה=עליה של קריאטינין ואוראה בדם) לאחר הניתוח. רופאי ואחיות היחידות לטיפול נמרץ ( שם תהיה ביממה הראשונה לאחר הניתוח) יודעים היטב לזהות, לטפל ולמנוע מצבים אלה.

שוב בהצלחה בניתוח.
טובי

אני מאודמאוד מודה לך ד"ר רסין.

אני מאודמאוד מודה לך ד"ר רסין.

אני מאודמאוד מודה לך ד"ר רסין.

זהבה שלום.
בעקרון הבדיקות שלך תקינות, אולם את הסוגיה הזו יש להפנות להמטולוג ולא לקרדיולוג.