פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

היי רון,

קודם כל ממה שאתה כותב אני מבינה כי יש לך דימוי גוף נמוך, אז לשאלתך האם פסיכותרפיה גופנית תעזור? אז כן, זה מקרה "קלאסי" בפסיכותרפיה גופנית. אני לא מכירה את העבר שלך האם הייתה בעודף משקל או נפגעת מהצקות בגיל הילדות - העשרה. אבל אני בהחלט חושבת שטיפול בפסיכותרפיה גופנית מאוד יכול לחזק אותך, יתמוך בך ואתה תוכל לראות שיפור הן בהתיחסות שלך לגוף הן שיפור פיזי.

בהצלחה,
יעל צמרת

שלום אודי,

פורום זה אינו הפורום המתאים לשאלתך. אתה יכול לנסות אצל כירופרקט.
בהצלחה והרבה בריאות.
ענבל פרג

הי אני,

ממה שאת כותבת אני מבינה שההורים שלך עברו חיים לא פשוטים ועם המון סבל שמלווה אותם ואת גדלת לתוך הסבל הזה וזה מה שהכרת וזה מה שמלווה אותך היום. אני מאמינה בבחירות בחיים. נכון שלא קל לבחור ועוד יותר קשה לעשות שינוי, אבל את עדיין צעירה (יש לפנייך עוד יותר מ40 שנה - לפי הסטטיסטיקות) ואת יכולה לבחור לעשות שינוי ולהפרד מהמוכר והבטוח גם אם זה סבל, זה לא בלתי אפשרי והרבה אנשים בוחרים באופציה זו. אל תשכחי את עצמך וכל זה לא סתם מציף אותך עכשיו - לקראת גיל 40.
כמו שכתבתי לך קודם אני מציעה לך לבחור במסגרת שיכולה לעזור לך בשינוי, אם זה ספורט/ יוגה בקבוצה, ציור, טיפול או כל דבר שאת רוצה לתת לעצמך.

אל תשכחי את עצמך,
יעל צמרת.

שלום איזבלה,

תאונת דרכים היא ארוע שיכול מאוד לערער את תחושת הבטחון של האדם. העצמות שלנו הן השלד הפיסי שלנו אבל גם השלד הרגשי והרוחני. אפשר להבין שהתאונה שעברת יכולה לערער ולפגוע בתחושת הבטחון ויכולת התפקוד. אם הכאבים הם אכן פסיכוסומטיים עקב טראומה, פסיכותרפיה גופנית יכולה לעזור בשיטות שמשלבות עבודה ממוקדת טראומה כמו FOT, SE ושיטות אחרות.
את יכולה לנסות גם דיקור.

ממליצה לך לקרוא את הספר: להעיר את הנמר של פיטר לוין.

רפואה שלמה.
ענבל פרג

הי גלי,

בהחלט כן. ישנן 2 אופציות לעשות זאת: 1. להצטרף אל מטפל שהוא עובד בקבוצה ועושה בעיקר תנועה ואולי גם שיתוף.
2. למצוא מטפל שיתאים לכן ולעבוד איתו כאופן פרטני. כאן חשוב מראש להדגיש את הסטינג ואת מה שאתן רוצות להשיג מהמפגשים, כלומר עבודה ממקודת גוף ושיתוף - אבל בקבוצה האישית שלכן או קבוצת טיפול קטנה.
זה יכול להיות רעיון מצויין כל עוד אתן מרגישות שנכון לכן להחשף ולעבוד יחד.

בהצלחה!
יעל צמרת

שלומות לך, כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי טורנדו שמסתובב לו במהירות וכמעט נגמר לי האויר.
ולרגע חשבתי מה הייתי עושה אחרת. אחרי שכל הזמן הזה הייתי בהלך מחשבה אחד, אולי אפשר לעשות משהו יצירתי אחר.

כנראה שהדברים שכתבתי קשים ובגלל זה נגמר האוויר.
האם את חושבת שאני תקועה במחשבה מסוימת? מה לדעתך אפשר לעשות אחרת?
הכל אני מוכנה לעשות בשביל לצאת מהחושך אל האור.
תודה שהתייחסת

הי אני,
קודם כל סליחה על עיקוב התגובה.ממה שאת כותבת אני מבינה שאת אדם מאוד חזק, עם נשמה גדולה ורצון "לצאת לעולם". אני חושבת שבפניתך לפורום אני יכולה בעיקר להמליץ לך ללכת למטפלת טובה שתחבק אותך -קודם כל ותקשיב לך. יש שאלות רבות היתי רוצה לשאול אותך כמו איך את מרגישה בזוגיות שלך? איך התמודדת אחרי ההיריון והלידה הראשונה? ופורום זה קטן מלהכינס את כל אלה. אז אני ממש ממליצה לך לפנות למישהי שתוכל לתמוך בך ולהוביל אותך צעד צעד אל חיי טובים יותר- כי מגיע לך!. אם את צריכה המלצה את מוזמנת ליצור עימנו קשר.

חיבוק גדול,
יעל צמרת

ראשית,תודה שהתייחסת לדבריי.
ממה את מסיקה שאני חזק עם נשמה גדולה? ממה שכתבת על עצמי?
אולי אני בכלל לא חזקה, אלא רק שורדת?!
נכון, אני רוצה לפרוץ החוצה הנשמה שלי צועקת הצילו.
לגבי מטפלים, הרבה פעמים עלה הרעיון הזה- אבל הבעיה שזה דורש זמן וכסף משאבים שאין לי כל כך. ודבר שני יש כל כך הרבה מטפלים וכך כך הרבה שיטות איך יודעים מה מתאים בכלל?
בכל אופן, תודה על המילים החמות ועל הפורום החם והנעים

הי אני,

אני מסיקה שאת חזקה מכך שאת עברת דברים לא פשוטים בחייך, כמו הדרך הקשה שבה הבאת ילדים לעולם, הדאגה להוריך החולים וזה דבר הדורש המון כוחות וזה לא מובן מאליו. מהרצון שלך לתת ומהכאב הגדול שיש בך אני מבינה שיש בך נשמה גדולה שרוצה לצאת לעולם. וכן, את כותבת שאחרים אומרים עליך שאת חזקה ואולי את לא רואה את זה או יותר נכון לא מחוברת לחוזק הזה כרגע. את אכן שורדת ומוצפת ולכן אני ממליצה לך על הטיפול. יש מטפלים טובים שלא גובים תשלום גבוה ואת יכולה לבקש הנחה - זו לא בושה! לגבי הזמן זו החלטה שלך עד כמה את מוכנה להשקיע בעצמך, כי כאמא ל2 ילדים זו אכן השקעה. כמו שרשמתי קודם, את מוזמנת להתקשר ונוכל להמליץ לך על מטפלים ששיטתם יכולה להתאים לך ולכיסך.

אנשים מבחוץ הרבה פעמים מראים לנו את מה שאנו לא יכולים לראות בעצמנו.
את לא חייבת לשרוד,אלא לחיות.

תודה לך,
יעל צמרת

ענבל תודה לך ,
ברור שאני משתפת את המטפלת שלי בעובר עלי את רופא המשפחה בכלל לא וזאת בעייה כי מבחינתי הוא לא רופא אבל זה מה יש. אני נפגעת גילוי עריות

השיחזור הוא קשה מבחינה נפשית כי זה היה ניפוץ של כל מה שגדלתי עליו זכרון שהיה קבור 40 שנה וטילטל אותי מאוד , אני מאוד מוצפת הניתוקים האלה שאני נרדמת בהם באים תמיד יחד עם הזכרון הזה ככה שזה די ברור שזה ניתוק כתוצאה מהפוסט טראומה .

המטפלת שלי חושבת שזה יכול להיות גם שיחזור של מה שקרה אז ויכול להיות שהתנתקתי אז וזה שיחזור .

יותר משגע אותי שאני לא יודעת מה לעשות עם זה ואיך לחיות עם זה ויחד עם זה שאני לא מוצאת אף מאמר על סוג כזה של ניתוק.

שלום אני,

מה שאת מתארת שבעצם מערכת העצבים הסימפטטית שלך מגיעה לעירור יתר והגוף שלך לא יכול להכיל את הסיטואציה ואז מתרחש הניתוק.
אם אני מבינה נכון , השיחזור הוא טרי ולכן טבעי שאת מאוד מוצפת עכשיו.
כרגע את צריכה לדאוג לעצמך לסביבה תומכת באופן מספק ולעבודה עם משאבים (אני מניחה שהמטפלת שלך יודעת לעבוד עם טראומה) זו בהחלט תקופה לא פשוטה בשבילך. אפשר לעבוד עם זה ולשפר את המצב אך זהו תהליך.
כפי ששאלת בראשונה, תרגילי קרקוע יכולים לעזור, אולי כדאי גם לשקול להגדיל את תדירות הפגישות הטיפוליות.

לגבי מאמרים ובכלל את יכולה לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית, אני מאמינה שהן יוכלו להפנות אותך.
אני יכולה להמליץ לך על ספר של פיטר לוין, "להעיר את הנמר" , שמדבר על טראומה בכלל, סימפטומים גופניים ודרך להתחיל החלמה.
עם ובלי קשר לסביבה תומכת -החליפי את רופא המשפחה שלך. כדאי לעשות בירור גם פיזי כדי לשלול דברים אחרים

כל טוב,
ענבל פרג

קראתי את הספר להעיר את הנמר ויש לי אותו ,

תודה על ההסבר וכן יש לי מטפלת מדהימה שעובדת עם טראומה


ושוב תודה אני אתגבר את תרגילי הקרקוע

שלום אורנה,

אני לא מכירה את המכשיר ולא שמעתי עליו, לכן כדי לך לפנות לפורום תמיכה נפשית-פסיכולוגיה, ייתכן וידעו יותר על טיבו של המכשיר.


כל טוב,
יעל צמרת

שלום מורן,
לימודי תנועה אלו לימודים בכלי טיפולי מסויים. לעומת פסיכותרפיה גופנית שאלו לימודים שנותנים ארגז של כלים.
לדעת אם משהו מספיק טוב קודם כל תלוי במה את רוצה להשיג. התחום מוכר בעולם וגם בארץ אך כרגע הוא לא מוכר ע"י המוסד להשכלה גבוהה. מצד שני יש לו שוק בציבור. לגבי מקצועיות של מקום את יכולה לברר על מקום לימודים לפי תוכנית הלימודים, מס' השנים הנלמדות והיקף השעות, בירור על המרצים וכד'.
לגבי מקום עבודה- מנסיוני בתחום, רוב העבודה היא באופן פרטי.
בהצלחה,
ענבל פרג

השאלה היא איך אני מבררת אם מספיק מה שנותנים לי?
במקום מסויים אמרו שהלימודים הם המשך שלוש שנים פעם בשבוע מרוכז.
ולאחר מכן שנתיים של התמחות קלינית.
והמרצים אני לא מכירה, אבל זה המקום היחיד שמלמד ביוסנתיזה.
השאלה אם יש לך רעיון איך אני בודקת בביטחון, והאם את מכירה את הלימודים של ביוסנתיזה?

שלום מורן,

אני לא מכירה לעומק את התוכנית של הביוסינתזה. את יכולה לדבר עם סטודנטים מהמכללה שמלמדת ולברר איתם אם הם מרוצים.
בהצלחה,
ענבל פרג

שלום דפנה,

פסיכותרפיה היא מילה כללית לסוגים רבים ושונים של טיפול נפשי, החל מטיפול פסיכולוגי, לשיטותיו, היפנוזה ועד דמיון מודרך.
פסיכותרפיה גופנית היא שיטת טיפול שמתמקדת בגוף בנוסף לשיחה וכלים אחרים. גישה זו באה מתוך התפיסה שלא ניתן להפריד בין הגוף והנפש ושתהליכים באחד מהם משפיעים על השני. טיפול בפסיכותרפיה גופנית יכול לכלול בנוסף לשיחה גם עבודת מגע טיפולי, תנועה , התייחסות לנשימה ועוד..
את יכולה לקרוא מאמר של יעל צמרת על פסיכותרפיה גופנית:

http://www.beok.co.il/Category/Article/8264

בברכה,
ענבל פרג

שלום תמר,

אני מבינה ממך שאת חשה בדידות מאוד גדולה וקושי להתמודד לבד עם קשיים ומצוקות. אני חושבת שפניה לטיפול יהיה צעד אמיץ מצידך ויתרום לך ליצור קשר עם מטפל שתוכלי לבוא אליו ולשתף בקשיים ובמצוקות, להתמודד עם הלבד מול הבדידות וללמוד להיות פחות תלותית ממה שאת חשה כיום.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
יעל צמרת

הי הילה,

נשמע שמאוד חשוב לך מה אחרים חושבים עליך ואיך את נראית בעינהם. אולי זה גם מלווה בחשש משיפוטיות/ ביקורתיות כלפיך וזה מביא אותך למקום לא נוח עם עצמך, חסר ביטחון או מהוסס. מאוד קשה להתנהל בחיים כאשר אנו חוששים כל הזמן ממה יחשבו/יגידו וכו'.. זה מדבר אליך? במידה וכן אני ממליצה לך על טיפול ממוקד לנושא זה, מה שיכול להביא העצמה וביטחון לחייך.

יום טוב,
יעל צמרת

הי ליאורה.

חשוב לדעת אם זה משהו חדש או שמאז שאת זוכרת את עצמך זה כך?
אני כן יכולה להבין את מצוקתך ואני ממש ממליצה לך טיפול. משום שבטיפול יש מפגש עם אדם חדש וכך "on line" את יכולה לעבוד על הקושי ולהתמודד איתו תוך כדי קבלת תמיכה והכוונה. במהלך מפגש טיפולי תיהיה הסתכלות עמוקה יותר שלךיחד עם המטפל על ההתנהגות, הפחד מאיך רואים אותך, אילו משפטים את אומרת לעצמך ולאט, לאט הסיבה תתבהר והמצוקה גם תפחת.
דבר שני אני מציעה לך לפני מפגשים חברתיים לעשות קצת תרגילי נשימה. לנשום עמוק דרך האף ולהוציא דרך הפה באיטיות. לבוא יותר מקורקעת.

כל טוב,
יעל צמרת

שלום תומר

שני חלקים לתשובה שלי:

1. להקלה זמנית ברגע שהזעם עולה - חשוב לתת פורקן לזעם כדי לא לפתח סימפטומים וכאבים גופניים שיהפכו לכרוניים. אך כמובן שאתה לא יכול להשתמש באלימות כלפי אחרים או עצמך. אתה יכול לקפוץ, להכות בכרית או שק איגרוף, לתת צעקה משחררת, לרוץ, לבכות...
כל זה זה הקלה זמנית, שחרור קטרזיס עד הפעם הבאה.

2. חשוב להבין מהן הסיבות לתחושות הקשות. אלו רגשות יושבים מתחת לזעם, איזה כאב (רגשי). ואז מקשיבים לכאב, מעבדים אותו, נותנים לו תמיכה, תשומת לב אוהבת (להבדיל מתשומת לב שופטת) ומסגרת כך שתוכל להכיל את התחושות ושהן פחות ישפיעו על "שיווי המשקל" שלך.
את זה עדיף לעשות בטיפול, ממליצה לך לפנות לטיפול שמשלב שיחות עם מגע.

בהצלחה,
ענבל פרג

לאייל שלום,

לצערי אין באפשרותנו לפרסם בפורום זה המלצות לקורסים. אתה מוזמן לפנות לאחראי פרסום בפורטל BEOK ולפרסם בתשלום.
בברכה,
ענבל פרג