פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

שלום גיל,

לא ברור לי משאלתך אם אתה מדבר על מחסום פיסי, משהו שדומה לעייפות ולאות או שיש איזו שהיא התנגדות פנימית רגשית לעסוק בפעילות גופנית.
אם מדובר בסוג של עייפות קודם כל הייתי מציעה לך לבצע בדיקות דם לוודא שאין לך חסרים תזונתיים כמו ברזל או חסרים אחרים.
אם פיסית הכל בסדר, אפשר לבדוק דרך focusing (התמקדות זו שיטה שעובדת עם התחושות הגופניות) במספר מפגשים בודדים, מה גורם למחסום ולמצוא דרך לעבור אותו.

לפעמים מדובר בדכדוך. אם זה המצב כדאי לקבל יעוץ אישי.

שנה טובה,
ענבל פרג

שלום אפרת,

יש ספר של גילה בויום שכתבה על וילהלם רייך ועבודתו. הוא נקרא: "וילהלם רייך מחקריו באנרגיית החיים" אני לא בטוחה שאפשר עדיין לרכוש אותו, חפשי אותו בספריות.

אני מכירה ספר של לואן באנגלית לא קלה. אם את מעוניינת כתבי שוב ואחפש לך את השם המדויק שלו.

אם את צריכה את החומר לצורך כתיבת עבודה, את מוזמנת ליצור קשר , יש לי מאמרים של גרדה בויסן ואחרים שאוכל לתת לך לצלם.

ענבל פרג

היי ענבל
וסליחה מראש על ההתפרצות לדלת הפתוחה.

אנוכי סטודנט שנה ב' לפסיכותראפיה גופנית ואשמח לצלם חומרים/מאמרים של גרדה בוייסן ואחרים ככל שניתן על מנת לצמוח ולהתרחב .

תודה מראש .

ירון.

שלום אפרת,

בנוסף יש לך ספרים של רפי רוזן שמדבר המון על העבודה עם הגוף.

שלום גלית,

בהחלט יש תרגילים לשחרור לחץ. חבל שלא ציינת באיזה אזור בגוף את חשה את הלחץ. בכל אופן אתן לך כמה תרגילים יעילים מאוד:
1. תרגילים לראש ולעורף - מצויין לעבודה מול מחשב או עבודה עם קריאה רבה וללחצים שמתרכזים לרב בעורף. פשוט להניד את הראש מצד לצד עם קצב נשימה. את יושבת ישר על הכיסא, כאשר הרגליים נוגעות באופן מלא בריצפה ועם השאיפה פנימה את מסיתה את ראשך לצד ימין (או שמאל)ועם הנשיפה החוצה את מזיזה את הראש לצד הנגדי. שאיפה לצד אחד, נשיפה לצד השני. כך בקצב הנשימות ולאט לאט תאריכי את התנועה ואת הנשימה. זהו תרגיל איטי בקצב שלך. ניתן לעשות את אותו הדבר גם למעלה ולמטה. ניתן לעשות את התרגיל הזה 5-10 דקות.
2. תרגיל נוסף זה קימוץ הדרגתי של כל איברי הגוף: ידיים, אגן, בטן, כתפיים, שפתיים, עניים ואם שכחתי את יכולה להוסיף.. ונושמים 2 נשימות עמוקות ומשחררים ושוב לחזור על כך פעמיים - שלוש.
3. מתיחה של הרגליים, לעמוד עמידה יציבה_ אגן נאסף פנימה כפות רגלים מחוברות לריצפה ועם הנשימה להרים ידיים למעלה ולאט עם הנשיפה לרדת עם הגוף למטה (ידיים נוגעות בריצפה ואגן למעלה). כשראש וידיים למטה האגן כלפי מעלה לנשום 2-3 נשימות עמוקות ולנסות לישר את אחורי הרגליים, לא להרים את כפות הרגליים מהריצפה.

אלו שלושה סוגים שונים של תרגילים שגם משחררים לחץוגם מעוררים.

בהצלחה,
יעל צמרת

שלום לך גל,

כעס הוא אחד הרגשות הקשים יותר עבורנו בני האדם, אף אחד לא אוהב לכעוס ורובהאנשים לא אוהבים שכועסים עליהם. ישנן סדנאות רבות ומגוונות היום בשוק לניהול כעסים ומצבי רוח. אני מאמינה כי אננו יכולים "לנהל" את מצבי הרוח שלנו, אנו יכולים לזהות אותם ולראות איך ניתן לתעל אותם או לבטא אותם ואולי לא נוכל לבטא אך לפחות להיות מודעים אליהם ברגע נתון. אם אתה מרגיש כי הינך מלא בכעס אני מציעה לך לפנות לטיפול על מנת שתוכל לראות מה עומד מאחורי הכעס הזה ולא רק להוציא ולהוציא כי זה יתמלא מחדש, כמו גלגל. לכן, כמו תמיד, אני מציעה לטפל בשורש.
ביופידבק זו טכניקה טובה למצבי חרדה, הפרעות קשב, היפראקטיביות אנני יודעת איך היא עובדת עם כעסים ואם בכלל.

בהצלחה,
יעל צמרת

שלום עינת,

כן, כאבים יכולים להעיד גם על בעיה נפשית, אך קודם צריך ללכת לרופא לשלול בעיה פיזית אחרת.

בברכה,
ענבל פרג

שלום אורלי,

במקרה שלך אני ממליצה לך לפנות קודם לרופא התפתחות לאיבחון ועם צריך ללכת לריפוי בעיסוק או כל מה שימליץ ללכת ולא לדחות. מאוד חשוב האיבחון והטיפול כדי שהילד לא יסבול ולא תיהיה החרפה במצב. אני לא חושבת שזה גיל מתאים לפסיכותרפיה גופנית ולא חושבת שמקרה זה זה יפתור את הקושי.


כל טוב
יעל צמרת

שלום מילי,

פסיכותרפיה גופנית בהחלט יכולה לעזור במקרים של כאבי ראש, משום שעבודה עם פסיכותרפיה היא לרדת לשורש הבעיה וגם בסימפטום - לכל כאב יש שורש. ודבר השני זו העבודה הפיזית אם מגע, עיסוי באזור הראש והעורף (שהרבה פעמים הוא הגורם לכאב). בנוסף לזה אני ממליצה לך לעשות:1. בדיקות דם 2. בדיקת עניים, האם את מרכיבה משקפיים או סובלת מעיין עצלה? זה מאוד משפיע. 3. לשים לב לתחושה בעורף האם נוקשה או מושך. 4. הדבר הכמעט הכי משפיע זה לחץ/ עומס.


תרגישי טוב
יעל צמרת

שלום לך רוית,

אני מבינה ללבך, שאחרי שהתאמצת כל כך, לא השגת את מה שרצית. אני רוצה להשב את תשומת לבך לכך שבעיני לא נכשלת, בכלל לא. אחד המאפיינים של חרדה חברתית הוא הימנעות. ואת לעומת זאת למרות הקושי ניסית ועשית. אני מניחה שזה דרש ממך לגייס אומץ, אל תמעיטי בקרדיט שמגיע לך. אומנם לא השגת את התוצאות שרצית, כפי שכתבת זה קשור לחוסר הביטחון ולחוסר המיומנות באינטרקציות חברתיות. לכן אני חושבת שיעזור לך טיפול תומך ומחזק מצד אחד, אך ששם דגש ליחסי מטפל מטופל ולמה שקורה בקשר הטיפולי. בשפה המקצועית: גישות אינטרסוביקטיביות.

סוג טיפול נוסף, מה דעתך על מסגרת של טיפול קבוצתי?

בהצלחה,
ענבל פרג

שלום שירי

יתכן שמה שאת חווה הם מצבי תודעה שונים מהרגיל. כמו שקורה לפעמים במדיטציה ובהיפנוזה. מצבי תודעה שונים מהרגיל מתאפשרים בד"כ שיש הרפיה וזה מסביר את הופעתם כשאת עייפה יותר.
ההתרחשויות יכולות להיות זכרונות נשכחים אבל גם משאלות לב או מסרים מתוך התת מודע הפונים לרגש ולתחושה ולא להיגיון.
זה יכול להיות תהליך מעניין עבורך ולאפשר לך התפתחות אישית עמוקה. אם תבחרי בזה אני מציעה לך לעבור תהליך כזה עם איש מקצוע שמבין בתחום, כיוון שמצבי תודעה שונים מהרגיל יכולים גם ליצור בלבול, תחושות פיזיות או להעלות פחדים, לכן חשוב שיהיה מי שיחזיק ויכיל את מה שאת חווה. כמו לקחת מפה כשהולכים מקום לא מוכר.
בהצלחה,
ענבל פרג

הי גנית,

אני היתי מבררת מדוע הוא נוטה להתקפי זעם, האם נמצא במסגרת? האם טוב לו שם? משום שבד"כ אנשים עם תסמונת דאון הם לבביים וילדותיים ומאוד חברותיים. כך שאם את שואלת האם מגע יכול לרכך אותו ולגרום לו להיות פחות זועם? אני מניחה שיכול להיות, אבל קודם כל לבדוק מדוע הוא כל כך זועם.




כל טוב,
יעל צמרת

הי טניה,

האם לאחר התאונה נבדקת? האם היית אצל נויירולוג כדי שיוכל למור לך את מצב פגיעת הראש? זה דבר שאני קודם כל מציעה לך לבדוק (אם לא עשית כך). תאונה זו חויה טראומתית שיש לעבד אותה.
לכן אני ממליצה לך ללכת לטיפול כי כן משתמע שיש סימני דיכאון ואת זקוקה לתמיכה, ליווי ועיבוד הטראומה, אין סיבה שבגילך הצעיר תאבדי את שמחת חייך ואת חברייך.

כל טוב,
יעל צמרת

שלום רמי,

דבר ראשון רמי - את לא אשמה. תאונת דרכים היא ארוע לא רגיל, שיכול להחוות כמשברי עד כדי טראומטי. התחושות הקשות שאת מתארת שכיחות למצב כזה.
יכול להיות שמה שאת מתארת קשור לחבלת הראש ויכול להיות שמדובר בתגובת דחק בדומה לאנשים שחזרו מהמלחמה עם הלם קרב. לא ברור לי משאלתך מה היתה האבחנה עקב חבלת הראש ואם את מקבלת או קיבלת טיפול כלשהו. שווה להתייעץ עם נוירולוג.
חשוב ביותר שתפני לטיפול נפשי שמתמחה בעבודה עם טראומה. אני ממליצה על טיפול שמשלב עבודת גוף מכיוון שלגוף יש יכולת לשחרר את הסטרס שהתקבע בו עקב התאונה.
לדעתי את זקוקה כרגע לתמיכה של איש מקצוע. תמיכת המשפחה וחברים חשובה מאוד ואולי תנסי להסביר להם את הרגשתך, אבל הם לא יוכלו להחליף איש מקצוע.
אפשר לטפל בזה.
אוכל להפנות אותך לאיש מקצוע לפי מקום מגורייך.
בהצלחה,
ענבל

שלום תיקי,

בהחלט יש אפשרות שהלחץ משפיע על גירודים בדיוק כמו שיכול להשפיע על אסטמה של עור, אני מציעה לך בתקופה של לחץ לשים לב לתזונה וכמובן לעשות דברים שיכולים להרגיע כמו נשימות, דימיון מודרך וגם רסקיו מצויין.


כל טוב
יעלצמרת

שלום רני,
אני חושבת שכדאי שתפני את השאלה לפורום הורים ומתבגרים.

דבר אחד שאני יכולה להציע לך: לשאול את אמא שלך מדוע היא כל כך רוצה לדבר איתך ברוסית, מה הסיבה שזה חשוב לה כל כך עד כדי כך שהיא מתעקשת . אולי תקבלי תשובה שתוביל להבנה משותפת.
בהצלחה,
ענבל פרג

שלום ניבה,

אני מבינה לליבך שאת מודאגת לגבי מצב רוחו של בנך. בכי הוא סוג של פורקן להתמודדות עם כאב נפשי. יש לאפשר לו לבכות והוא צריך שיהיו איתו בזמן ההתמודדות הזו. את צודקת מאוד בכך שמגע יכול מאוד לעזור, אני רק חושבת שהוא צריך לקבל את המגע הזה ממך ולא מאיזה מטפל חיצוני. את צריכה להחזיק אותובאופן שיהיה נוח לשניכם, אפשר כשהוא מכורבל בחיקך בתנוחת עובר, כפי שהחזקת אותו בשבועות הרראשונים לחייו או באופן דומה . הוא צריך להרגיש את העטיפה שלך וגם את ההקשבה. חשוב שתנסי להקשיב לבכי שלו בלי למהר לנסות להרגיע או להשתיק את הבכי. להחזיק אותו בהחזקה לא רכה מידי ולא לוחצת, להקשיב ומקסימום להגיד לו שאת נמצאת לידו, מקשיבה לכאב שלו ומאמינה שלאט לאט הכאב יעבור.
אם קשה לך להכיל את הסיטואציה, כדאי שתלכי לטיפול/יעוץ שיעזור לך להתמודד עם איך שאת מרגישה. אם את סובלת ממה שעבר עליכם במשפחה יהיה קשה גם לו ולכן כדאי שתטפלי בעצמך ובשאר בני הבית, זה יחלחל גם אליו.
בהצלחה.
ענבל פרג