פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

אני לא מכירה את מסלול הלימודים ברחובות. חשוב לעשות סקר שוק, לבדוק ותק, תכנים ולערוך השוואות בין המכללות השונות.

בהצלחה
יעל צמרת

שלום לך,

במכללת רחובות המסלול של שנתיים למיטב ידיעתי הוא מסלול מקוצר לאקדמאים בעלי רקע רלוונטי לתחום. בודקים את הרקע והתעודות ונותנים פטור מקורסים מסוימים.
המסלול הרגיל למי שאין לו רקע הוא בן 4 שנים, ואם אני לא טועה במסלול זה סה"כ מספר השעות דומה למקומות אחרים שמלמדים 5 שנים.

בברכה,
ענבל פרג

אשמח לשמוע תגובות נוספות אם יש....
יום טוב !

שלום נטע לי
בשביל שנוכל לענות לשאלתך אנחנו צריכות שתפרטי מהם הסימפטומים , איך זה מתבטא ביומיום,

בברכה,
עינבל פרג

זה בעיקר כאבים.ובמיוחד כאבים במאמץ.ובמיוחד-גב,רגלים,ראש אבל כמעט כול מקום.
וגם עייפות-שוב,ממאמץ.
והרבה-מתח,לחץ ,חוסר יכולת להרפות,דכאון.
הרשימה ארוכה אבל זה בעיקר

טינה יקרה,

התסמינים שאת מתארת באמת נשמעים כמו תסמינים של פיברומילגיה. ישנו ספר בנושא ועל סוגי טיפולים של ד"ר באואר וכן יש את עמותת אס"ף לסובלים מפיברומיאלגיה ותוכלי להתייעץ ולשאול בפורומים שלהם מה עוזר יותר. אני לא יודעת איזה שיטות ברפואה משלימה ניסית. שמעתי על שילוב של רפואה סינית עם שיאצו שעזר לחלק מהאנשים. ולחלק מסאז עזר אבל רק זמנית. אני יודעת שחלק מהבעיה זה הניסוי והטעיה דבר שבוודאי מצריך המון משאבים רגשיים וכספיים. זה בטח לא קל.

לגבי הדיכאון והמתח, אם מדובר בדיכאון ראשוני או משני (כלומר אם הדיכאון היה קודם או הופיע בגלל הכאבים), אפשר לאבחן רק אחרי היכרות איתך. העבודה יכולה להיות קצת שונה.
כך או כך, יסלחו לי הפסיכולוגים, כאשר יש כאבים פיזיים, טיפול בדיבור אינו מספיק בעיני, ולדעתי חייבת להיות התייחסות גם לגוף תוך כדי העבודה הרגשית. אפשר ללמד את הגוף שלך להרגיש נוחות יחסית, להרגע, ללמד אותו להרפות מחדש (הגוף ידע פעם ושכח בגלל הכיווץ הכרוני של הכאב) ואפילו להנות. העבודה צריכה להיות איטית ועדינה עם תשומת לב רבה לאיך הגוף מרגיש עם כל עבודה שעושים.
אני מציעה לך לפנות למטפל/ת שיעבוד איתך גם רגשית וגם גופנית בטכניקות שונות.
לגבי העמידות לתרופות, אני לא יודעת לענות, עדיף שתשאלי בעמותת אס"ף.

הרבה בריאות וימים טובים
ענבל פרג

שלום לך בן 28,

פסיכותרפיה גופנית יכולה לעזור לך במידה ומדובר באי שקט עקב חרדה או עצבנות. אבל לדעתי לא יכולה להוות תחליף לכדורים פסיכיאטריים כשיש אבחנה של סכיזופרניה.

הרפואה המשלימה היא תחום רחב עם מגוון טיפולים. אתה יכול לנסות לבדוק בשיטות האחרות כמו רפואה סינית או הומאופטיה/ צמחי מרפא, אולי להם יהיה מענה עבורך.
בכל מקרה אני מציעה לך לא להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות ומעקב של פסיכיאטר.

בהצלחה,
עינבל פרג

שלום לך רן,
אני מבינה שבחודשים האחרונים אתה מרגיש שחל שינוי לרעה באיכות החיים שלך. זו אינה צריכה להיות גזירה משמיים ולכן טוב שאתה מעוניין ללכת לטיפול.
עוד לפני כן אני מציעה לך לעסוק בפעילות גופנית במידה ואתה לא פעיל, או באחת מאומנויות הלחימה (טאי צ'י , צ'י קונג, איקידו).

לשאלת הטיפול - כדי שהרגשתך תשתפר הטיפול צריך להיות כזה שיאפשר לך לעבד את החוויות המכאיבות שחווית בעבר, להביע כעסים שצברת, לשחרר מתחים ולהעלות את האנרגיה הכללית ומצב הרוח.

כיוון שבשאלתך אתה מתייחס לנשימה שלך (לא כל אחד עושה זאת) יש סיכוי טוב שתתחבר לטיפול שמשלב שיחה עם עבודת גוף. אני מאוד מאמינה בפסיכותרפיה גופנית ומנסיוני היא מאוד יעילה למצב שאתה מתאר אך יש עוד סוגי טיפולים (למשל פסיכודרמה, ריברסינג). מה שחשוב זה שהמטפל יהיה מקצועי וידע גם לעזור לך לעבד תכנים רגשיים וגם לשחרר את המתח המצטבר באופן גופני.

בהצלחה,
ענבל פרג

שלום גלית,

לפי מה שאני מבינה ממך החשיפה שלך מול המטפלת היתה הדרגתית, אך מלווה בלחץ קל מצידה. ייתכן שגם החשיפה של משהו קשה, יחד עם לחץ מצד המטפלת יצר אצלך סגירות ואנטיגוניזם לטיפול. מה שהרבה פעמים יכול להיות קרש קפיצה נהדר אם מצליחים לעבור את זה ביחד. קורה שמטפל טועה - גם הוא בן אדם וטבעי שלמטופל קשה עם חשיפה, גילויים או סודות. לכן, אני ממליצה לך לדבר עם המטפלת שלך בגלוי לב ובכנות על תחושותיך, רגשותיך ומחשבותייך . ייתכן שתגיעו לנקודה נהדרת של התפתחות הקשר בינכן וייתכן שתגיעי למסקנה שהקשר לא נכון לך יותר. מה שהכי חשוב עם כל החלטה שתקחי שתהיי קשובה לעצמך ולמה שטוב לך.



אשמח לענות על שאלות נוספות,
יעל צמרת

שלום לך מוריה,
התשובה שלי קצת ארוכה, השתדלתי לפרט כדי שההסבר יהיה ברור בשבילך וגם בשביל אחרים.

פסיכותרפיה גופנית היא שיטת טיפול המאמינה כי יש קשר הדוק בין הרגשות והמחשבות שלנו לבין מה שקורה לנו בגוף: מבחינת מבנה פיזי ויציבה, התפיסה שלנו את הגוף ואת המגע בו, כאבים, מתח , התכווצויות ומחלות. ההשפעה היא הדדית. הגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף. השיטה מאמינה שגם הגוף זוכר את החוויות שעברנו בחיים, מה שנקרא זכרון תוך תאי ולא רק זכרון במוח. לכן בטיפול אנחנו עובדים יחד עם הגוף.
מה זה אומר?
בטיפול מדברים, שמים לב גם למחשבות ולרגשות וגם לתחושות הפיזיות. למשל כשאני מדברת על נושא מסוים שמפריע לי אני מרגישה לחץ בבטן או נשימה מהירה או כף היד מתאגרפת או דוקא התרגשות ושמחה בחזה.
בנוסף עובדים בתנועה ו/או נשימה - תרגילים שמתאימים לנושא הספציפי ושמים לב איך הגוף מגיב, איזה רגשות מתלווים וכד'. וכן יש טכניקות מגע שאפשר לשלב - שוב לפי הנושא.

חשוב לי לציין שטיפול בפסיכותרפיה גופנית תמיד מתייחס גם לגוף אבל הוא אינו חייב לכלול מגע, אם זה לא מתאים למטופל. מי שמחליט הוא המטופל.
פסיכותרפיה גופנית יכולה מאוד לעזור לך לבדוק את היחס שלך לגוף שלך ושל אחרים ואת העניין שיש לך עם מגע, לבדוק מה קורה בגוף שלך כשאת חושבת על מגע וכד' וזאת דרך השיטות שהזכרתי קודם. גם שיטת הfocusing יכולה לעזור מאוד.

מקווה שזה יותר ברור, אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.
שבוע טוב,
עינבל פרג

בעיה במגע לא פותרים במגע? הכוונה לא מלמדים את האדם לקבל מגע?
אפשרי טלפונית?
תודה

לליאת שלום,

קראתי את פניתך ואני רוצה להפניות אותך ל 10" טיפים להתמודדות עם חרדה" שכתבתי וזה פורסם באתר. שם תוכלי לקבל טיפים ואמפתיה נוספת. קשה להתמודד עם מצבי חרדה לבד ובטח שקשה לקבל מצב זה ולהסתגל אליו - לא ממליצה. אני כן ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכותרפויטי המשלב שיחות והתמקדות גוף כגון: רפלקסולוגיה (עם שילוב שיחות), פסיכותרפיה - גופנית, התמקדות וכו'. כיוון שהחוויה של החרדה מאוד פיזית, חשוב שגם הטיפול יהיה פיזי אך משולב!
לגבי חרדות האם זה עובר? יש אנשים שיאמרו שעבר להם לגמרי ויש כאלה שחווים את החרדה לעיתים רחוקות יותר והעוצמות הרבה יותר קטנות ובכך אנו חוזרים לשגרת חיינו הרבה יותר מהר ובקלות.
טפלי בעצמך ואני בטוחה שלאחר שתתחזקי תרגישי יותר ביטחון להכנס להריון, מלבד זאת שהריון תמיד מעלה חרדה ופחדים וזה טבעי ואף חשוב.

כל טוב,
יעל צמרת

רביב יקרה,

בד"כ בעיות בגב קשורות לחיים שלנו. הגב הוא מאוד משמעותי גם רגשית.
את אומרת שאת מרגישה חוסר שביעות רצון מההספק שלך. לאיזה הספק את מצפה מעצמך? ובאילו תחומים? נסי לענות על כך לעצמך בכתב ובפירוט. אח"כ קראי ותשאלי את עצמך: אם זה אכן היה מתממש, איך היתה ההרגשה? איך היית מרגישה בגוף? האם היציבה שלך היתה משתנה? העמידה וההליכה?
אם כן, תרגלי את היציבה הזו במשך מספר דקות פעמיים ביום.

את יכולה ללכת לטיפול פרטני אצל פסיכותרפיסט גופני מוסמך, שיראה גם את מבנה גופך ויתאים לך תרגילים (זה משנה איפה כואב לך בגב, יש הבדל בין עבודה על גב תחתון לשכמות למשל) . וכן יעבוד איתך בטכניקות מגע/עיסוי שיתאימו למצבך.

אל תתיאשי, יש מה לעשות.
בהצלחה
עינבל פרג

האם את מאמינה שטיפול יכול למנוע ניתוח?
תודה

שלום אושרית,

לשאלתך אין תשובה ברורה וחד משמעית. ניתוח זה מצב רפואי שאין בסמכות מטפל להחליט אם ניתן לבצע או למנוע. ייתכן שיהו מקרים וטיפול יקל על כאבים או על מצב פיזי וייתכן שייתמוך בנוסף להתערבות רפואית.


כל טוב,
יעל צמרת

שלום אושרית,
בנוסף לתשובתה של יעל צמרת, ניתוח זו התערבות רפואית די קיצונית כך שאני נזהרת מלתת תקוות שווא. יחד עם זאת, כבר שמעתי מקרים של אנשים שביטלו ניתוח שהיה מתוכנן (לא בהכרח בגב) לאחר שטיפלו בעצמם בטיפולים הכוללים התייחסות לקשרי גוף-נפש.
יכול להיות שטיפול פסיכותרפי-גופני יביא לשיפור מסוים שיאפשר שקילת אלטרנטיבות רפואיות אחרות פחות קיצוניות, שלא היו באות בחשבון קודם לכן. אך בשביל שיהיה בכלל סיכוי לכך, אני מאמינה שהאדם צריך להיות נחוש לעבור תהליך משמעותי.
ויש מצבים שניתוח הוא בלתי נמנע וטיפול יעזור לאדם בשיקום.

בברכה,
עינבל פרג

שלום נועה,

בד"כ כשאומרים פסיכותרפיה הוליסטית מתכוונים לטיפול שמתייחס בצורה כלשהיא גם לקשרים שבין הגוף, הנפש והרוח. זוהי הגדרה כללית יותר.
פסיכותרפיה גופנית היא שיטת טיפול שמאמינה שיש קשר הדוק בין תחושות פיזיות לרגשות ומחשבות ולכן בנוסף לדמיון מודרך, מדיטציות ומודעות עצמית, יכולה להיות עבודה עם הגוף באופן ישיר יותר. מטפל בפסיכותרפיה גופנית יכול להשתמש גם בטכניקות של תנועה ונשימה וגם בטכניקות מגע.
כפי שכתבתי ההגדרה של פסיכורפיה הוליסטית היא רחבה יותר וכוללת מגוון של שיטות. למשל יש פסיכולוגים שמגדירים את עצמם כפסיכולוגים הוליסטים אבל הם לא יגעו במטופל. או מטפלים בהילינג שעובדים יותר עם הרוח, תקשורים ורייקי.

מקווה שעניתי.
עינבל פרג

שלום חיים,

יש הבדל גדול בין לצעוק על מטופל לבין להעיר למטופל. לדעתי, חשוב שטיפול יהיה מקום שהמטופל ירגיש בו בטוח ושהמטפל רוצה בטובתו.
יש מקום לפעמים להעיר למטופל בשביל להשב את תשומת לבו לדברים שהוא אינו רואה בעצמו או כדי להזכיר/ לכוון למטרות שהמטופל הגדיר שהיה רוצה. בכל מקרה המטפל צריך לעשות זאת מתוך אמפתיה ואכפתיות.
נראה לי שאם מטפלת שלי היתה צועקת עלי הייתי מרגישה מכווצת יותר וספק אם זה מה שהיה דוחף אותי קדימה, מה דעתך?

בברכה,
עינבל פרג

שלום קוקי,

הפרעות שינה היא בעיה נפוצה שיכולה להופיע מסיבות שונות. קודם כל שימי לב אם בחודשיים אלו שינית משהו בתנאי השינה הבסיסיים כמו מקום השינה (האם חדר השינה הוא מקום נוח שמאפשר לך שינה רגועה?), השעות, טמפ', התזונה בשעות הערב או הרגלים אחרים שאולי משפיעים על איכות השינה שלך. נסי ליצור לעצמך סביבה נעימה ונוחה כולל שינה בשעות קבועות.
מעבר לכך, שינה גרועה יכולה להיות סימפטום למתח וללחצי היומיום וגם סימפטום של מצבי דיכאון וחרדה. מתח שאינו מקבל מספיק פורקן נשאר בשרירי הגוף וגורם לעוררות גבוהה. אם המצב מתמשך המתח גם יכול להתקבע ולגרום לכאבים.
ישנן טכניקות שונות של הרפיה שאת חלקן תוכלי גם לבצע לבד וגם טכניקות מגע שיכולות לשחרר את המתח השרירי.

בהצלחה,
עינבל פרג

שלום יפה,

פסיכותרפיסט הוא מטפל שלמד טכניקות שונות של טיפול ולא מחייב שיהיה פסיכולוג. מטפל בטיפול התנהגותי - קוגנטיבי הוא פסיכולוג. זה למעשה ההבדל בין השניים.


שבוע טוב,
יעל צמרת

הי איילת,

את מתארת מצב של אי שקט ללא סיבה ברורה לעין. ייתכן שזו חרדה לטנטית. אני ממליצה לך לפנות לטיפול גופני - נפשי מהז'אנר שכן תתחברי אליו, עבודה עם מגע פיזי מקרקע כמו פסיכותרפיה גופנית, רפלקסולוגיה. עבודה גופנית תחזיר אותך למקום בטוח ותתן לך כלים להתמודדות, יחד עם זאת גם תיהיה לך האפשרות לחקור את המקום הלא שקט את "הקוצים" שקיימים בתוכך אך ממקום פחות וורבלי.


שבוע טוב,
יעל צמרת

שלום ויקי,

לשאלתך לגבי מצבי לחץ, היתי מציעה לך קודם כל לטפל בסיבות ולא רק בסימפטומים. האם זו תקופה של לחץ/ עומס או שזה לאט לאט הופך לאורת חיים? שווה לטפל בדברים מהשורש. לגבי טיפול בסימפטומים אני ממליצה 1. על תמצית רסקיו- שמרגיעה מעט, משקיתה מחשבות. 2. לגבי ההצטננויות ותחושת החולי אני ממליצה לחזק את הגוף עם 500 מ"ג ויטמין C או חיזוקית של הדס פורטה או כל תרופה הומאופתית / טבעית שאת מכירה. יש טיפים רבים שניתן להפחית מצבי לחץ שחלקן כתיבה חופשית, נשימות , ספורט ועוד אבל כמו שציינתי חשוב לבדוק את הסיבות מקרוב ולטפל בהן.


תרגישי טוב
יעל צמרת

שלום לך ימית,

השאלה מתי עוברים הלאה אינה פשוטה. הרבה פעמים גם בטיפול ארוך טווח ישנה התבשלות והתלבטות עד שהמטופל מרגיש שהוא רוצה לעבור.
תחילת טיפול זהו שלב שנבנה הקשר בין המטופל למטפל - כמו בכל מערכת יחסים וזה לוקח זמן, כמובן שלכל אחד הזמן שלו (כמו בחיים). אך אם את מרגישה שלא קורה כלום ואולי זה לא "עובד בשבילך" הייתי מציעה לך שני דברים : 1. לשתף את המטפל שלך בתחושה ואולי שווה לעשות תיאום ציפיות אם לא נעשה עדין.
2. לראות אם בחיים האישיים שלך קורה לך שאת ממצה דברים מהר או שיש לך תחושה שדברים אינם עובדים עבורך, ייתכן שיש דפוס שחוזר על עצמו.
לשאלתך השנייה מה את אמורה לקחת איתך מהמפגש, גם אענה בשתי תשובות: 1. ארגז כלים שיכולים לעזור לך להתמודד אם הקשיים שאת נתקלת בחיי היום יום.
2. לראות איך המפגש משפיע על החיים האישיים שלך , אם יש רצון בשינוי, יכולת בשינוי ואז יבוא גם השינוי עצמו בתמיכה וליווי.


אשמח לעזור לך עם שאלות נוספות,
יעל צמרת