פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

היי יעל,
כתבתי כאן לאחרונה לפני 4 חודשים . אני מקווה שאת זוכרת אותי.
שבועיים לאחר שכתבתי כאן אבי נפטר בבית אבות. במהלך השבעה הגיסה שלי מאוד פגעה בי ואמא שלי נתנה לה לגיטימציה וזה גמר אותי. המשפחה שלי המורחבת שהייתה מקום חם בשבילי כבר לא כזו גם כי האחיינים כבר גדלו ואין הרבה מפגשים. ועכשיו יש בי את הפחד שאמא שלי תלך מהעולם לא תשאר יותר משפחה אולי.
המשפחה של בעלי בכלל לא מגובשת ובקושי מתראים ושואלים אחד על השני.
אין לנו הרבה חברים ובעלי הוא לא תקשורתי בכלל. וגם בזוגיות אני מרגישה איזשהו שעמום. למרות שהוא בן זוג טוב לב ותומך. אני בכל זאת מרגישה בדידות ענקית אני מרגישה שאני צריכה משהו גם מעבר למשפחה הפרטית שלי.
הרבה פגיעה באגו שלי עברתי החל מהילדות שלי וכנראה פיתחתי מנגנוני הגנה להשאר לבד כדי לא להפגע. שהתחתנתי גם התחקתי מאנשים שלא ישאלו מתי אהיה בהיריון אחר כך התרחקתי שלא ישאלו לגבי עבודה.
עוד חודש אהיה בת 40 ואני מרגישה נורא ואיום שאם לא אעשה דברים עכשיו אז אולי לעולם לא אעשה. אני רוצה עוד ילדים ורוצה קריירה שתתן לי סיפוק ופרנסה וחברים טובים מסביב. אני רוצה להיות אשת עשייה ויצירה.
הצטרפתי לקבוצת אימון על מנת למצוא בהירות בחיים שלי. אני חושבת גם להצטרף לקבוצת התעמלות ואולי גם שחיה או עוד איזה קורסים. אני הולכת מחר לשים את התינוקי שלי במשפחתון ויוצאת לדרך להשקיע בעצמי וכל כך כל כך מפחדת. להכנס לדכאון ולא להצליח.
הדברים שכתבת לי עד היום כל כך נגעו בי שהרגשתי צורך לחזור ולכתוב.
את שאלת אותי איך עברתי את הלידות ועוד דברים שאת רוצה לשאול אז אני חייבת לציין כאן משהו שהלידה השניה שלי הייתה טראומתית לחלוטין. את שני הלידה עבתי בניתוחים. בלידה השניה רצו לנתח אותי שוב בגלל הסתבכויות ורצו לשים לי זונדה והייתי מחוברת לאינפוזיה וכל הזמן נגעו בי בבטן שכאבה לי ועוד עברתי ברית עם הבן שלי וכל זה הייתה חוויה כל כך כואבת. הכי כואב שאני נזכרת איך שראיתי את אבא שלי שוכב בבית חולים שהידיים שלו קשורות ומחובר לזונדה. הרגשתי שלי היה את הכוחות להתנגד ולהתגבר אבל לאבא שלי לא היו. אני מרגישה מרוסקת, שבורה, שאני קמה בבוקר אני אומרת לעצמי שאני רוצה להעלם מהעולם אבל אני נשארת פה רק בשביל הילדים שלי שאני כל כך אוהבת אותם.
יעל יקרה, השתפכתי פה המון. תודה על המקום והמרחב המחבק.
אני!
שתהיה לך שנה אזרחית קסומה עם הרבה עשייה ואהבה

זאת אני מהשאלה הקודמת. תודה על התשובה הרצינית.
סיפרתי על הפורום שלכן לקרוב משפחה שלי, שהוא גם חבר טוב. הוא ביקש שאשאל אתכן בשמו את השאלה הבאה:
"לעיתים קרובות אני חווה אהבה נכזבת. כל פעם עם אישה אחרת שלא רוצה בי. מה אפשר לעשות כדי להפחית את הכאב הזה?".
אודה לכן אם תענו לו.

אני נורא מעריכה אתכן.
יש לי אליכן כמה שאלות, שאולי לא קשורות לפורום.
מבקשת שתענו לי בכל זאת, כמטפלות וכנשים.

השאלות הן:
אם אישה מותקפת, כדאי לה לבעוט בביצים של התוקף?.
שמעתן על מישהי שהותקפה, בעטה בביצים, וניצלה?.
אם הייתן צריכות, הייתן בועטות בביצים?.

מחכה לתשובות.

הי,

לפעמים יש לי חרדה כשאני נמצאת בתוך חנות הומה או קניון..
כל המקום מתחיל להסתובב לי ואני יוצאת החוצה, הלב שלי דופק ואני מתקשה להסדיר את הנשימה..
יש משהו לעשות בנידון?

האם פסיכותרפיה גופניות יכולה לעזור בטיפול בהתפרצויות זעם?

שלום
התקפי חרדה מהם אני סובל פעם בה... נמשכים קרוב לדקה ואז מלווים בתחושה רעה של כמה שעות לאחר מכן. לא התקפים קשים - אבל קיימים

איזו שיטת טיפול מציעה הפסיכותרפיה לאותו רגע בו מתחיל התקף חרדה?

(כשמרגישים מחנק קל וכאלה...)

המון תודה

חברה שלי התחילה טיפולים בשיטת גרינברג ורציתי לדעת פרטים על זה והאם זה מומלץ בכלל?

תודה על ההתייחסות.

לא התכוונתי בדיוק לכך. קיוויתי שתוכלי לומר לי משהו יותר כללי- מניסיונך: מה המשמעות של ישיבה מסוג זה לפני מטפל? הישיבה כאמור היא על כסא- אך מנח הרגליים הוא כפי שבתמונה. ( הטיפול הוא פסיכולוגי- ולא בתנועה).

האם יש משמעות לישיבה ספציפית זאת? ברור שהיא אינה ישיבה "רגילה". המטופל/ת לא יושב/ת כך באופן שגרתי. פשוט הישיבה הופיעה בסיטואציה ספציפית שבה דובר על חוויה טראומטית מהילדות.

ישיבה כזאת, אך המטופל/ת לא מרבה ליצור קשר עין עם המטפל/ת. אלא יושב/ת כך, כאשר לעיתים לוחצ/ת את כפות הרגליים במנח זה- אחת כלפי השנייה.

האם נתקלת בישיבה כזאת?

האם תוכלי לומר באופן כללי מה משמעותה? על מה יכולה להעיד- אם בכלל...

ייתכן כי ישיבה כזאת תיהיה חסרת משמעות בכלל?

שלום,

רציתי לשאול האם ומה המשמעות של ישיבה מול מטפל/ת על כסא, כאשר הרגליים- כפות הרגליים נוגעות אחת בשנייה, אך כאשר הן "פתוחות"..ולמעשה: נוצר מעין משולש הפוך. ( או כמו צפרדע). יש רווח בין הרגליים- "חלל פתוח" ורק כפות הרגליים נוגעות זו בזו- החלק הפנימי של כפות הרגליים. והמטופל/ת לוחץ את כפות הרגליים בתנוחה הזאת אחת בשנייה. ( רקע של טראומות ילדות).

אתאר שוב- בתקווה שזה יהיה ברור: המטופל/ת יושב/ת על כסא גבוה- רגיל. והמטפלת ממול- גם על כורסא. והמטופל/ת יושב/ת כך, כאשר לאורך הרגליים נוצר- ע"י תנוחת כפות הרגליים- שנוגעות אחת בשנייה- כאילו מהודקות יחד- אך בצורה שהן "מסתכלות" זו על זו- ומתחככות זו בזו, וכך לאורך הרגליים בעצם נוצר חלל- רווח. כאילו שכפות הרגליים יוצרות מעין משולש. או מעויין... הברכיים כמובן רחוקות בצורה זו אחת מהשנייה, וכל ברך מסתכלת לצד אחר. ברך שמאל- פונה לשמאל, ברך ימין- פונה לימין, השוקיים- רחוקות גם אחת מן השנייה- כל אחת בהמשך ישיר לברך- "מסתכלת" על הצד שלה, ונקודת החיבור שיוצרת בעצם את כל החלל- היא כפות הרגליים. פנים כף הרגל- נוגע בדיוק בפנים כף הרגל השנייה.

וכך המטופל גם "מפעיל" לחץ לעיתים עם כפ רגל אחת כלפי השנייה.

צירפתי כאן תמונה: זאת בדיוק התנוחה- רק שהיא לא בשכיבה, אלא על כסא. האגן על הכסא- ישיבה על כסא לכל דבר, רק שהרגליים נמצאות בתנוחה הזאת.

מטופל/ת שסובל/ת מפוסט טראומה..ומספר/ת עליה

שלום,
יש לי בעיה של אכילת יתר כפייתית. כרגע זה בטיפול, והתחלתי תהליך הרזייה עם דיאטנית בנוסף לתוכנית אימונים בחדר כושר עם מאמן צמוד.
אני רוצה לעשות כל מה שאפשר כדי להתגבר על הבעיה ולהגיע למשקל תקין. שמעתי שפסיכותרפיה גופנית יכולה לעזור. רציתי לדעת במה הטיפול כרוך ואיך הוא יכול לעזור לתהליך.

שלום אשמח ותוכלו לתת לי פתרון מהיר מקרה דחוף ביותר ומייאש....
נשואה נישואים שניים ... כרגע יש לי קושי מאוד גדול לחבק ..וכל מה שקשור למגע ..
לא יודעת ממה זה נובע ...
בנישואים הראשונים היתה דחיה מפני הבן זוג..ודברים נעשו קצת בכפייה ...
כרגע נמצאים במשבר מאוד גדול ולפני פירוק ...<לא רק בגלל הנושא הזה>
גם במידה וניפרד .. או לא ..
רוצה מאוד לנסות לדעת ממה זה נובע ולפתור את זה
תודה רבה !!

היי,
אני בת 23. אני יודעת שזה לא בדיוק ספורט, אבל בעקבות דכאון קל שממנו אני סובלת תקופה ארוכה, וחרדות שצפות ועולות לפעמים, המליצו לי ללכת לשיעורי ריקוד. מדובר בחברה של ההורים שהיא מורה לריקוד ואמרה לי שהרבה אנשים שמגיעים עם כל מיני בעיות לריקוד, הרבה םפעמים חשים תחושת שחרור כתוצאה מהריקוד ומרגישים שזה מאד עוזר להם בבעיות הנפש.
זה נכון? מה אתם מייעצים לי?

שלום,
אני בן 25 וסובל מכאבים בלתי מוסברים בגפיים. פניתי לרופא המשפחה שהפנה
אותי לאורטופד. עברתי מספר בדיקות רפואיות כולל צילומים ובדיקות דם אשר
שללו כל ממצא פתולוגי.
אמא שלי לאחרונה העלתה השערה שזה קשור למשהו נפשי ויתכן ועליי לפנות
לפסיכותרפיסט/ית. אני מתחיל בימים אלו תואר שני בפקולטה נחשבת וקצת
לחוץ. יש לציין שהכאבים קיימים כבר חודשיים.
האם באמת יכול להופיע כאב בידיים על רקע נפשי? כי אני יודע שבדרך כלל
התקפי חרדה לדוגמה מתבטאים בדופק מהיר, הזעה וסימפטומים שאינני סובל
מהם. מה גם שאני לא מחשיב את עצמי כאדם חרדתי.

האם ספורט עוזר להפחית חרדות? אם כן, אילו ענפי ספורט מומלצים?
תודה מראש :-)

שלום,
אני אנורקס לשעבר ובזכות אשפוז וטיפול אינטנסיבי כולל פסיכולוג צמוד בשנה וחצי האחרונות אני יוצא מזה. אבל המשקל שלי עדיין נמוך למרות שאני באמת אוכל כמו שצריך עכשיו... השאיפה שלי היא להגיע למשקל תקין שיאפשר לי גם להתאמן כמו שצריך. עם התיאבון הגיע גם התיאבון לספורט...
רציתי לדעת אם אולי פסיכותרפיה גופנית יכולה איכשהו לעזור? והאם טיפול בפסיכותרפיה גופנית משולב גם עם טיפול בתרופות?