פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין - יש לך שאלה?

היי קוראים לי דניאל אני בת 17, אני נמצאת כבר מס' שנים בתהליך של הורדה במשקל, לא מתוך בעיה בריאותית אף פעם לא הייתי שמנה אבל כמו כל ילדה תמיד רציתי את גוף המושלם להוריד עוד כמה קילו מהמשקל.
במשך התהליך הזה הייתי בהורדה ועלייה במשקל ופיתחתי הפרעת אכילה כיום אני שומרת על אורח חיים בריא אוכלת בריא ועושה ספורט. במשך כל התהליך אני נמצאת במצב של לחץ תמידי, לחץ מהרצון לרדת מהר או פחד כל הזמן מעלייה במשקל או משינויים בגוף שלי יש לי חששות המלוות אותי יום יום ואני חושבת שהדבר משפיע עליי לרעה, יש לי בעיות שינה במשך כבר הרבה מאוד זמן ניסיתי כדורים טבעיים שיעזרו לי להירגע והתייעצתי עם רופאה לגבי בעיות השינה שלי ושום דבר לא עזר לי רק כאשר אני מנסה להרגיע את עצמי שהכול בסדר אז אני מצליחה להירדם. בנוסף במשך תקופה ארוכה יש לי כל מס' ימים פתאום התפרצויות בכי פתאומיות ושינויים תמידיים במצבי הרוח אני יודעת כי כל התופעות האלו נובעות בגלל שהראש שלי טרוד כל הזמן בעניין ההורדה במשקל.
עכשיו מצבי השתפר לאחרונה מתחילת החופש הגדול המשכתי לנסות לרדת ועכשיו אני מנסה להימנע מבדיקת המשקל שלי או מבדיקת היקפים וכדומה כי כל שינוי שאני רואה מכניס אותי ללחץ, עכשיו לאחר תקופה ארוכה אני כמעט מרוצה מהגוף שלי אני יודעת שאין לי עוד הרבה להוריד כדי להיות שלמה איתו לחלוטין אבל הבעייה העיקרית שלי היא הפחד מהעלייה אני מנסה להתעלם מהחששות האלה אבל הן לא עוזבות אותי כ"כ יש לי איזשהו ג'ינס שמדדתי שעולה עליי ואני מרוצה ממנו כי זה המידה שחיכתי להגיע אליה וכעת אני כל הזמן פוחדת שהכול יעלם פתאום ושאני יעלה או שמחר אני אקום בבוקר ופתאום אני ארגיש שעליתי איזה 5 קילו והג'ינס כבר לא יהיה טוב.
מצטערת על החפירה אבל רציתי לדעת האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שיעזור לי להעביר את החששות האלה והפחדים האלה ולנסות לחיות נורמלי מבלי שהדבר הזה יטריד אותי באופן תמידי אולי איזשהן שיטות הרגעה או משהו כזה

שלום.
אני בחור בן 25
לפני כשבועיים הכרתי באחד הצאטים באינטרנט בחורה מיוחדת ומקסימה שהיה לי מאד כייף לשוחח איתה. דיברנו בטלפון כל לילה שיחות ארוכות למשך כשבוע וחצי, באחת השיחות היא הזמינה אותי לסוף שבוע בדירתה לפני שהיא ראתה אותי, וחוץ מזה תפסתי אותה בשקר קטן. וישר התחלתי לפחד שלבחורה יש כוונות לסחוט אותי, ומאז אני כל היום קורא באינטרנט על סיפורים של נשים שסחטו גברים. והמון מידע על נשים שהתלוננו על אונס שלא היה. ואני חושש שהפחד הזה ימנע ממני ליצור קשרים בעתיד. מה הטיפול המומלץ?
חשוב לציין, בעבר היה לי פוביה מHIV אחרי שקיימתי יחסי מין לא מוגנים. ובגיל 14 עברתי התעללות מינית על ידי אדם שלא הכרתי. (אולי יש לעובדות האלו השפעה)
תודה רבה.

אני ובן זוגי נפרדנו לפני חודשיים. הייתי בטוחה שאנחנו נתחתן אבל איכשהו הדברים נהרסו ונפרדנו. אני מאוד מתגעגעת אליו היינו ביחד כמעט 9 חודשים. אני בת 20 וזה החבר המשמעותי הראשון שלי. יש לי ככ הרבה דברים שאני רוצה לומר לו אבל הוא לא מוכן לדבר איתי כי הוא כנראה רוצה נתק מוחלט ממני (לא סיימנו את היחסים בגלל משהו כמו בגידה או משהו נוראה שעשיתי או משהו כזה). אני כל הזמן בוכה ולא מוצאת את עצמי. קשה לי לישון וכשאני לא ישנה אני עדיין לא לגמרי ערה. בעיקר מטפסת על קירות. אני ממש לא יודעת מה לעשות הכל כואב לי בפנים....... והיום יום האהבה, חשבתי שאני אהיה איתו ובמקום זה אני לבד.

אני בת 29 ואין לי עדיין רשיון. אני מאוד מפחדת לנהוג, מפחדת ממצב התאונות במדינה, מפחדת שאהיה נהגת גרועה (יש לי זיכרון ממש גרוע). אני ממש מתביישת בעובדה שבגילי אני עדיין בלי רשיון. יש לי תינוק בן 3 חודשים ומיותר לציין שקשה לי בלי רשיון, אני יודעת שזה עלול לשנות לי את החיים לגמרי אך אני לא מצליחה לעשות את השינוי הזה בחיים בגלל החרדתיות שלי.
אני מאוד חרדתית לגבי הרבה נושאים: אני לא יודעת לשחות, לרכב על אופניים... בילדותי הוריי לא מספיק התעקשו על כל הנושאים הללו ופשוט עם השנים התעלמתי מהכל ולא עשיתי כלום...
בבקשה אני צריכה עצה טובה...

אני ובעלי פרודים כבר זמן רב והוא חי עם אישה אחרת בהתחלה קיבלתי את זה קשה ולאחר מכן התחלתי להנות מהחופש ולדעת שאני אדון לעצמי . הנישואים שלנו עלו על שירטון מההתחלה ולמרות זאת נשארנו בשביל הילדים ואולי גם בגלל הפחד להתגרש. בחודשיים האחרונים אני ובעלי היינו יחד מספר פעמים ואפילו דיברנו על חזרה הבעיה שברגע שהבנתי שהוא לא רוצה לחזור קיבלתי את זה יותר קשה מבפעם הראשונה .. אני בקושי מתפקדת בוכה המון ובלי סיבה ניתקתי קשרים אם אנשים שהיו חלק בילתי נפרד מחיי פשוט רע לי בלב ובנשמה ואין לי ממי לקבל עזרה אני מרגישה שאני קורסת ופשוט מרחמת על הילדים שלי שכבר לא יודעים כניראה מי אני . אני עייפה כל היום וכמה שאני ישנה זה לא מספיק אך בלילה לפעמים אני נעזרת בכדור שינה כי המחשבות לא נותנות מנוח.. אני לא יודעת אפילו למה אני רושמת את זה הרי ברור לי שמכאן העזרה לא בטוח תגיע אבל ... ניסיתי !
תודה למי שקרא ואבקש תשובה ושם למה שקורה לי - האם זה אכן דיכאון ? ואם כן מה עלי לעשות ?

אני בת 36 וההורים שלי מאד מלחיצים ולוחצים עלי ועל חבר שלי להתחתן. אנחנו יוצאים שלוש שנים והוא הבהיר לי מההתחלה שהוא לא רוצה להתחתן (הוא גרוש בעל דיעות לא חיוביות על מוסד הנישואים). ההורים שלי לא מבינים וזה שאני בת יחידה לא מקל. יצויין שאין לי שום פקפוק לגביו או למידת ההבנה והקשר והעוצמה שהוא מרגיש ואני בוטחת בו לגמרי. אז למה צריך את זה בכלל?

איך מתמודדים עם לחץ לקראת טיסה? קודם כל אני פוחדת שלא ארזתי מספיק דברים. אחר כך כל הזמן לחוצה אם לקחתי דרכון וכרטיס. אחר כך בטיסה זה פשוט סיוט כל הזמן מפחדת שיקרה משהו. ואז כל הטיול הולך כי אני מפחדת לקראת הטיסה חזרה. מה עושים?

שלום , אני בת 15 וחצי ויש דבר אחד אצל אמא שלי שמפריע לי . שפת האם שלה זה רוסית והיא יודעת לדבר בעיברית אין לה מבטא ולא כלום .. ביקשתי ממנה שתדבר איתי בעיברית אך היא עשתה להפך והיא מדברת איתי רק ברוסית גם ליד חברים וגם ליד מורים ובכללי כאילו היא לא יודעת לדבר בעיברית ואני רוצה שהיא תדבר איתי בעיברית איך אומרים לה ואיך מסבירים לה ? אני לפעמים ממש מתביישת בזה שהיא לא מדברת בעברית
לא כל כך ידעתי באיזה פורום לכתוב את זה ..

קבלתי תשובה כזו מבדיקת pet-ct.
מה המשמעות?

נגמלתי מעישון סיגריות בתקופת ההריון והחזקתי מעמד חמש שנים. אבל עכשיו עם שני ילדים קטנים אני יותר ויותר זקוקה לסיגריות ונעשית עצבנית מהמחשבה שאני לא יכולה. מה עושים?

אני ואישתי עברנו דירה לאילת לפני פחות מחודש מאזור המרכז.
אני ואישתי תמיד דיברנו על מצבנו הכלכלי שלא מאפשר לנו להביא ילד לעולם והיא גם הבטיחה שהיא תפיל במידה והיא תהיה תהיה בהריון שלא יהיה רצוי על ידי שנינו בשנה הקרובה, המצב הכלכלי הכוונה לזה שאנחנו עדיין גרים בשכירות ואני לא עבדתי תקופה ארוכה בשל דיכאון (נוטל כדורים מסוג רסיטל ועכשיו אני מפסיק איתם כי הכדורים האלו לא עושים לי טוב - גורמים להמון עצבים לא מובנים)
ביום שלישי אישתי סיפרה שהיא בהריון וכשהיא סיפרה לי היא הוסיפה ואמרה שהיא רוצה לשמור את התינוק, אני נלחצתי ומאוד לחצתי עליה שתפיל ואפילו איימתי עליה שהתאבד אם היא תחליט להשאיר את התינוק, היא נורא נלחצה ולמחרת בבוקר השאירה אותי לבד וברחה להורים שלה במרכז ביום רביעי שידוע לה שהם אף פעם לא אהבו אותי ותמיד הם רצו להפריד בנינו.
היא סיפרה לכל המשפחה שלה(וגם לרוב האנשים שאני מכיר)שאני לא עבדתי תקופה ארוכה, שאני איימתי להיתאבד ושאני נוטל תרופות נוגדות דיכאון התוצאה ברורה: הם לוחצים עליה להיתגרש ממני(חשוב לי לציין שאני הייתי בעל טוב והיה לה טוב איתי). לא נותנים לי אפשרות לדבר איתה עד שאתמול בערב היא היתקשרה ללא ידיעתם ואמרה לי שהאפשרות היחידה בשביל לחזור להיות איתה זה להגיע למרכז ולדבר עם ההורים שלה על ענייני הפרטיים שכוללים גם את נושא הדיכאון שלי וכו" , בנוסף הם אמרו לה שאנחנו חייבים לעבור לגור לידם כי הם רוצים להשגיח עליי כי הם חושבים שאני רוצה להרוג אותה או את התינוק (לא אמרתי דבר כזה הם פשוט חושבים שאני חולה בנפשי כי אני נטלתי כדורים נגד דיכאון) ועניתי לאישתי שזה לא מקובל עליי לדבר עם ההורים שלה ולחיות חיי משפחה תחת פיקוח שלהם - אמרתי לה שאני ממש מיצטער על מה שעשיתי ושעשית את זה מתוך הלם ולא חשבתי בהגיון ואמרתי גם שאני רוצה את התינוק ושאני ילך לקבל טיפול פסיכיאטרי בעקבות הדיכאון שאני סובל ממנו וגם שאני יתחיל לעבוד בהקדם והיא הסכימה לחזור הבייתה ואפילו ביקשה שאני יזמין לה כרטיס טיסה והזמנתי לה, באמצע השיחה הם לא נתנו לה לדבר איתי וניתקו לנו את השיחה לאחר שעה אישתי התקשרה שוב ואמרה שוב פעם שאני צריך לדבר עם ההורים שלה ולעבור לגור לידם ושזאת האפשרות היחידה...(שום פעם אמרתי לה שזה לא מקובל עלי ושאני רוצה לדבר איתה ולא עם ההורים שלה) מאז אין לי קשר איתה לחלוטין(הם לקחו לה את הסלולרי).
ההורים שלה הזמינו לי משטרה בטענה שאני אדם לוקה בנפשי ושאני רוצה להתאבד - כמובן שסיפרתי לשוטרים שזה שטויות והם הבינו והלכו.
אני לא יודע מה לעשות אני נימצא לבד בבית במצב של חרדה וחוסר שינה ואין לי עם מי לדבר ואני אובד עצות איך לפתור את המצב ההזוי הזה כי אני רוצה את אישתי בחזרה והיא נמצאת בלחץ מטורף מצד הסבא וסבתא שלה והורים שלה.
אני לא יודע איך אני יכול להוציא אותה משם,
חשוב לציין שאני לא אדם עם נטיות אובדניות ושאני הייתי אמור להתחיל לעבוד כבר השבוע(נשוי שנה)

אני אמורה להתחתן בעוד שבועיים ואני ממש מרגישה שאני קורסת תחת הלחץ. אני לא ישנה, בקושי אוכלת ומעשנת בשרשרת. אני ממש לא מצליחה להירגע. נראה גם שכךל הזמן משהו אחר מתפקשש וכל הזמן צריך להיות בהיכון. אני ממש מפחדת שאני אגיע ליום החתונה באפיסת כוחות מה אני אמורה לעשות?!

אניאמא ל2 בנים בת 37 ומרגישה לחוצה מאד מאד.
חשבתי לנסות להרשם לאיזה חוג/סדנא משהו שיעזור לי להיות שלווה יותר,אולי יוגה או מדיטציה כי שמעתי שאלו דברים מאד מרגיעים .. או כל משהו אחר שיכול לעזור
השאלה במה בוחרים??איך יודעים למי לפנות באזור תא?
אני מנסה שיחות עם פסיכוולג לאחר שכבר ניסיתי בעבר קואוצינג ולא ממש עזר לי..
השאלה אם רק כדור הרגעה יפתור את הבעיה?
בעלי עם ציפרלקס מזה שנתיים ואני התחלתי טפול בואבן בהמלצת ר משפחה ,משתדלת ליטול רק בעת הצורך (כי הבנתי שזה ממכר),חשבתי לנסות משהו חזק יותר אך רופא המשפחה כרגע לא חושב שיש לנסות משהו אחר.
אשמח לשמוע חוות דעת..

לאחר שפוטרתי ממקום עבודה קודם בו עבדתי עשר שנים, במקום הנוכחי אני כל הזמן חושבת שיפטרו אותי. מכל דבר אני נחרדת. משתדלת להקשיב לכל שינוי במשרד. אבל זה מוציא לי את כל הכיף מהעבודה. מה לעשות?

אני גל הזמן במתח בגלל שאמרו לקחת מסיכות מגן. אני ממש מפחדת שתהיה מלחמה ויש לי כל הזמן סיוטים. איך אני יכולה להשתחרר מזה בבקשה תעזרו לי