פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין - יש לך שאלה?

שלום נפרדתי מבן זוגי לפני חודשיים ,ומאוד קשה לי ,אני כיביכול מתפקדת עובדת
אבל כל השאר אין כח או רצון לקום בבוקר סתם מעבירה את הזמן למרות שיש דברים שרוצה לעשות
רואה אנשים מתוך הכרח
יודעת מה יכול לעשות לי יותר טוב לא עושה
בחורים יצאתי קצת אבל לא מרגישה שאוכל להתקרב למישהו באמת ומאוד מפחדת וחוששת מסקס עם אדם אחר
חושבת להמשיך לחזור לקשר עם מישו מהעבר שלא ברור למה נגמר
הרגשה מוזרה ומבלבלת של לרצות להיות לבד ולששפר את מצב חיי כעת
לבין הכאב והרצון לקרבה ולשיחות ולחיבוק מבחור
עזרה?

מאוד מטריד אותי שאני פשוט לא רוצה לקום וסתם מעבירה את הזמן במודע

שלום. אני בת 39.
הוריי ניפטרו לפני שנה וחצי שניהם באותו היום לאחר מחלה ממושכת. אני אומנם מתפקדת . אף אחד לא מרגיש כלום ולא יודע מה יש לי באמת בלב בפנים.. אבל אני מרגישה רגשי אשמה. מרגישה שהם מתו ביגללי. ביגלל שלא טיפלתי בהם מספיק טוב למרות שניסיתי וניסיתי. ואני לא יודעת איך אצליח להתמודד .
אמי סבלה מדמנציה בעקבות אי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות נגרמה לה בעקבות בדיקת גסרוסקופיה . הרופאים טוענים שהיא היתה רגישה לחומר שנתנו לה בבדיקה. לפני הבדיקה היא תיפקדה רגיל והיתה בסדר. היא ביקשה לא לעשות את הבדיקה אבל אני זאת ששכנעתי אותה כן לעשות ביגלל שהרופאת משפחה המליצה על הבדיקה. לאחר הבדיקה החיים שלה הפכו ליהיות סבל וסבל...עד שנפטרה.
אבי נפטר ביגלל חוקן שאני עשיתי לו בבית. אבי סבל מעצירויות ממושכות והרופא אמר שאם אין יציאה לאחר מספר ימים אז לעשות לו חוקן. אבי מאוד ביקש לא לעשות אח החוקן כי זה כואב. אבל אני שכנעתי אותו לעשות וביגלל שהוא כל כך בטח בי הוא הסכים. החוקן הזה שעשיתי לו קרע לו את המעיים. אבי עבר ניתוח לתיקון המעיים ומת לאחר שסבל חודש וחצי בבית חולים כאבים איומים. הזכרונות והמראות משם מלווים אותי. מכונת ההנשמה הזונדה הדימום....הכאב והסבל שעבר רק ביגללי. רק ביגללי...המחשבה שאולי הוא מאוד כועס עלי...המחשבה שהוא יכל להמשיך עוד ולחיות . הוא היה אדם בריא וחזק. החוקן הזה הרג אותו. מה אני יעשה? ....הלואי ויכולתי להחזיר את הזמן לאחור.....אבי מת ביגללי......

התחלתי את העבודה ליפני שבועיים.
האמת היא, וזה באמת באמת לא הדחקה,הכחשה , ושאר הירקות של פרויד,שהיה לי מאוד קשה , והתחבטתי עם עצמי אם להשאר.
אין לי כוחות . זו הולכת להיות תקופה עוד יותר קשה ממה שאני כבר עוברת.
כמובן שמשפחתי לא תומכים בי, עצובים ומאוכזבים.
אני לא מבינה משהו , צריך להשאר במקום שלא מרגישים בו טוב?
הסיבה שנשארתי היא , שחשבתי לתת צאנס, ולהתרגל, למקום , אבל הבנתי מהבוסית שאני יכולה להשאר רק ב"תנאים" מסוימים" אז את הצאנס היא יכולה להכניס .ל .......
האם אני טועה, שאני צריכה לכבד ולעשות את המיטב, אבל גם הצד השני צריך לכבד?
איך אני יעבור את התקופה הזאת? ואת החיים בכלל?
כול כך הרבה כישלונות היו לי , ואין לי איך לראות את האור בקצה המנהרה.
עצם כתיבת הדברים פה, עוזרת לי ואני יודעת שאין לכם איך לעזור לי .

שלום
בן זוגי ואני נפרדנו לפני כמעט חודשיים
אני חושבת עליו כל הזמן,בעיקר "אוכלת את עצמי" בלמה לא נפרדנו הרבה קודם והגענו למצב הגרוע בינינו ונשאר טעם לא טוב מאהבה עצומה ...לא דיברנו מאז אבל אני כל הזמן חושבת עליו... היינו יחד שנתיים אהבתי הגדולה והראשונה
ומשהו ממש לא בסדר איתי מאז,אני משחקת אותה שאני חיה,אני עובדת בין4-5 פעמים בשבוע, מנסה ליזום מפגשים עם חברים לאחר העבודה או בזמן פנוי, מתעניינת במשפחתי ,
מנסה לעסוק בספורט ,מנסה לקרוא ,מנסה לפתח תחביב חדש, נענת לחיזורים של בחור חדש ,אבל הכל סתם, אני יודעת מה יכול לאושש את מצב רוחי גם אם לזמן קצר,אבל לא רוצה לעשות כלום,לא מצליחה להרדם,קמה מאוחר ולכן אני מתרצת לעצמי שלא יהיה לי זמן עד העבודה לעשות את הדברים.. אני מרגישה ממש רע

MY LOVE -WESTLIFE
I GO TO WORK I TRY TO READ I METEING WITH MY FRIEND
BUT I CAN'T HELP TO KEEP MYSELF FROM THINKING ...

היי כתבתי כאן לפני חודש בערך כשנפרדנו בן זוגי ואני ותודה על התגובה
אכן תהליך אבל ,וגם כשרואים חיים עדין כואב לחשוב על מה שהיה ואיך יהיה עכשיו
אני רוצה להתייעץ בקשר לצורך שלי לא להסתמך על אנשים,גם בזוגיות נתנו הרבה מרחב ולא "איבדנו" את עצמנו ,אבל זה גם היה מתוך חוסר הבטחן שלי באנשים

לא הייתי מקובלת אף פעם בשנים האחרונות יש לי 3 חברים קרובים לשיחה,שזה נכס ואוצר
אבל מבחינת "תעסוקה" לא מרגישה בטחון שחברים ירצו לראות אותי ולאו דווקא נותנים לי פידבק,אני מנסה כעת להגדיל את מעגליי החברים ,אבל עדין פחד חברתי של דחיה וצורך ורצון לבטוח בעצמי ,איך אני יכולה לתקרב ולהתחבר לאנשים?

ואיך אני יכולה לגוון ולהמשיך ולפתח את עצאותי הלא תלויה?בלי הכרות איתי תגידו לי בבקשה אילו דברים ניתן לעשות לבד
אני עושה ספורט,קוראת,אנסה לבשל ואנגן ,במהלך השנה מתנדבת ,בקרוב מרבית הזמן שלי יהיה לימודים מקצוע שאני מקווה שיספק ויעניין אותי נראה כך,וכדי להמנע מהתסכול עובדת כעת בחצי משרה, אך אלו עוד דברים אני יכולה לגוון בהם את עולמי האישי?רצוי דברים שלא עולים כסף כמעט...

ובבקשה המלצות על ספרים של שיפור עצמי דימוי עצמי מעורבות חברתית יחסים חברתייים אהבה ופסיכולוגיה בכלל

תודה רבה

שלום,
אני בת 31 רווקה, בשנתיים האחרונות סבלתי מלחצים הולכים וגוברים בעקבות העבודה, הגעתי למצב של התמוטטות נפשית ולמיון פעמיים(כל הבדיקות היו בסדר).
מאז התפטרתי אבל המצב רק מחמיר. הגוף התרגל ללחץ גם במצב מנוחה או מכל מטלה הכי פשוטה. אני מרגישה שאין לי שליטה על כך (אני מרגישה שכל הגוף "משתולל", הידיים רועדות, תנודות בראש וסחרחורות) מקריאה רבה בנושא הבנתי כי הורמון הקורטיזול אצלי שולט.
עשיתי בדיקת דם - הקורטיזול היה 799 (כמובן שהבדיקה הייתה בבוקר שאני די רגועה למרות שאני לא יודעת אם יש קשר).
אני ישנה בממוצע 5-6 שעות בלילה בשל קושי רב להירדם. ניסיתי לשלב ספורט, לקחתי "רוגע פלוס" אך כלום לא עוזר. בינתיים מצאתי עבודה אחרת והלחץ ממשיך. מה עושים? אשמח לעצה ממכם.

בעלי מאד מפחד שיפטרו אותו ומהיום שאחרי. איך משככים את הדאגה?

שלום רב!
אני בחור בן 31.
יש איזה משהו שמטריד אותי כבר הרבה זמן. חשוב להדגיש שזה לא דבר נורא ואיום, וכן אני לא מחפש אבחון מדויק לנפש שלי.
מה שאני מבקש זה אם תוכלו לנסות לעזור לי להגדיר את הדבר שאפרט להלן:

אם אני עומד לקראת משהו, כמו פרויקט בעבודה, לסייד את הבית, לקנות משהו מיוחד וכדו', אני חושב על זה בימים שלפני כל הזמן. אני מניח שעד כאן זה די טבעי. אבל כשאני אומר לעצמי - די, מספיק לחשוב על זה, יש עוד דברים על סדר היום - זה לא עוזר.
אני לא מצליח להסיח את דעתי מזה. אני כאילו לכוד באובססיביות על זה.
אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין את זה, אולי אפילו לקרוא לזה בשם..
תודה רבה

במהלך סידור של ניירת ישנה, גיליתי פתק שנכתב לבעלי מאשה אחרת, שממנו עולה כי הם בילו יחד את הלילה... לפי התאריכים של שאר הניירות בערימה, אני מנחשת שזה מלפני כשנתיים. בנוסף, היא כותבת בסוף: "נתראה בשארית היום"- מה שמביא אותי לחשוד שזו מישהי מהעבודה שלו.
אנחנו נשואים 10 שנים, עם שני ילדים קטנים, אחד מהם בעל צרכים מיוחדים.
נישואים טובים סה"כ, בעלי מאד מעריך אותי ומפרגן לי, נמשך אלי ויוזם סקס לעיתים תכופות, אומר שהוא אוהב אותי.
הוא מנכ"ל של חברה, מבלה שעות ארוכות בעבודה, וטס לא מעט לחו"ל.
בחברה יש הרבה עובדות צעירות ומושכות.
בעלי גבר כריזמטי, עם בטחון עצמי, תיאבון גדול לחיים, אוהב אדם, אוהב נשים ואוהב סקס. ידעתי את זה כשהתחתנתי איתו וזה חלק מהסיבות שבגללן אני אוהבת אותו.
חוץ מזה, אני כבר לא ילדה, בת 40, ודי ליברלית בהשקפותיי על מוסד הנישואין, וסה"כ מאמינה שמה שלא יודעים, לא פוגע, בעיקר אם מדובר ב"סטוץ" שלא מערב רגשות עמוקים.
אני גם לא כזאת תמימה, ומדברים שאמר בעבר ניחשתי שאולי הוא לא תמיד היה נאמן לי (למשל, תגובות סלחניות כשמדברים על "בגידות" של אחרים, אמירות כמו- כולם עושים את זה, וכו').
אילו הייתי יודעת שזה משהו קצר ולא רציני, הייתי מוכנה להעלים עין, אבל יש שני דברים שמטרידים אותי- קודם כל, האם מדובר במשהו קצר שחלף או ברומן מתמשך, והאם היה/יש רגש בסיפור? ושנית, אם זו באמת עובדת שלו, האם היא עדיין עובדת איתו?
בנוסף, אני מרגישה שמעכשיו לא אוכל להתנהל איתו כרגיל, כל עוד אני יודעת והוא לא יודע שאני יודעת... אני לא חושבת שבריא לקשר שאצבור כ"כ הרבה "רעל" מתחת לפני השטח. מצד שני, אני לא יודעת איך להתעמת איתו, וחוששת שישקר לי.
אני לא רוצה בשום אופן לפרק את החבילה, יש לנו 2 ילדים קטנים שמאד זקוקים לנו, וכאמור, הנישואים שלנו סה"כ טובים.
אשמח לקבל עצות.

לענת שלום רב,
אני נשואה 38 שנה + 4 ילדים בוגרים 3 אקדמאים נשואים,מזה 20 שנה מאז שבעלי התחיל לבקר במועדון הבילארד חיי השתנו הפסיק להתיחס אלי היה נשאר שעות במקום לא התעניין בבית , עם השנים התחיל להמר - היום הוא מהמר כפיתי מגיע מאוחר
לפני 6 חודשים לא הסכמתי לתת לו כסף פשוט לא דיבר איתי, עזב את החדר שינה
אסף את הילדים והודיע להם שהוא אינו אוהב אותי ורוצה להתגרש אציין . אדם ערירי אין לו משפחה.
אני אדם עצמאי עובדת , הבית והארועים שהיו לצערי התמודדתי לבד - תמיד היה כמו אורח
ואם כל זה - הפניה שהוא מבקש להתגרש למרות כל הסבל של כל השנים שהיתי מוכנה להמשיך כל פעם מחדש למרות הפגיעה בנפש , לא יכלתי לקבל זאת מכעס יש בתוכי פגיעה ישירה מאדם כפוי טובה,
אנו עתה בהליך אך איני יכולה לתת לו את הכסף שרוצה מבעיות ביאוקרטיות של מכירת הדירה
הוא בחובות . אני קונה , מכבסת מבשלת והוא לא מדבר איתי כלל
נוהג בצורה שיודע שוא פוגע אני אדם רגיש מאד
במצב זה איני ישנה בלילות, קשה להתרכז ביום
אני חוששת שגופי יפגע יתן את אותתיו למצב זה אני בוכה בסתר למצב שלא חלמתי להגיע
קשה לי לקבל זאת איני יודעת כיצד להתנהג
מהיכן אשאף לקבל כוחות
אשמח לקבל כל תשובה , הפניה לקבוצת תמיכה באזור מגורי אציין אין באפשרותי לממן פסיכולוג
אימון אשי
אנא עזרתך

בתודה מראש
חלי

מאז שבחרתי להישאר ולגדל את ילדי ולא לעבוד, אני מתקשה לעמוד בלחץ של גידול שלושה ילדים. לאחרונה עם כל אירועי הקיץ וזה שצריך לקחת לפה ולשם כמעט כל יום יש לי מגרנות נוראיות. כבר היה יותר טוב לחזור לעבודה אבל המטפלת והגנים כבר יקחו לי את כל המשכורת. מה אתם אומרים? מה לעשות? חשבתי שזה יהיה מנוחה וזה יותר מלחיץ מעבודה במשרה מלאה.

שלום רב ...
אני בחור מהמגזר הערבי בן 27 , נשוי בלי ילדים , ועובד במשרד ...
אני כותב לכם בפורם הזה , לאחר שחיפשתי דרך הרשת על מוצא לפתרון לבעיה שאני סובל ממנה זה כמה חודשים ...
מה שקורה לי שאני מרגיש מוטרד , או ששישנו מישהו שעוקב אחרי ורוצה לפגוע בי , למרות שאין לי בעיות או סכסוכים עם אף אחד בעולם , וכל ההרגשה הזו נובעת מכך שאני לפני 5 שנים הייתי מדבר עם אנשים באינטרנט ויצרתי איתםקשר רק דרך המסינגר ולפעמים בטלפון , ולא הייתי נותן להם את שמי האמיתי או כתובתי , ובסך הכל , הייתי מדבר איתם מתוך שיעמום , ואז אני מכמה חודשים צצה לי בראש מחשבה שאותם אנשים או חלק מהם מחפשים אותי בכדי לנקום בי ...
מה שקורה לי זה סיוט , אני בכל פעם שישינה בעיה בכפר , שריפת מכוניות או כדומה , אני מתחיל ביני לבין עצמי לחפש דרך לקשור את עצמי לבעיה הזו , ואז אני חושב ביני לבין עצמי ומנסה לשכנע את עצמי שאותו בן אדם שפגעו בו או שרפו לו את האוטו הוא בכלל היה טעות בכתובת , ושהם רוצים לפגוע בי אני ....
הרבה לילות אני לא ישון טוב , מתעורר וכולי זיעה , נראה מוטש ורק בא לי לבכות או לישון , אני מתפלל הרבה , ומחפש דרך לצאת מהמצב הקשה הזה , רק אין לי מוסג איך ....
תודה רבה

אני מנסה ללחוץ על חבר שלי שיעבור לגור איתי אבל הוא רק מתרחק. מה זה אומר? האם הוא לא רוצה שנהיה ביחד? האם הוא סתם לחוץ?

היי.. חייב את עזרתכם בנושא גירושין. לפני כ 8 חודשים נפרדנו אני ובת הזוג שלי ,ולפני פחות מחודש התגרשנו. הכל התחיל מכך שלא הסכמתי איתה בעניין גידול הילדה ובכלל וגבי הזוגיות שלנו. בריב האחרון היא פנתה למשטרה בטענה כי הייתי אלים (מה שמעולם לא קרה!!) ומאז אני בפחדים ממנה ,לא מסוגל לומר לה לא! היא מחזיקה אותי בכיס הקטן שלה וגם היום כאשר היא דורשת ואני מנסה להתנגד היא מאיימת שאני אתחרט על כך!!! ומתכוונת למשטרה ולילדה אני מאבד את עצמי לגמרי. היא יודעת שידי החוק מטיבים איתה ולכן היא לא מהססת! מה עושים ממש רע לי! לא מכיר את עצמי ולא יודע איך יוצאים מזה! לא מסוגל לא לראות את הילדה שלי והיא מאיימת בכך! - אני מאבד את העבודה אין לי תאבון לא מסוגל להנות ממש חיי עלו בתהו ,החובות שהכניסה אותי רק תופחים אין לי אפשרות כלכלית לממן סיוע מה עושים? חייב עזרה ! תצילו אותי.

שלום
אני לא מצליח לייצר יציבות במקום העבודה, בן 38
לאורך כל הקריירה התעסוקתית והאקדמית זרקו אותי מהמסגרות שהייתי בהם
אני עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה שלי, אני מעריך שיש בה אלמנטים של חרדה חברתית, בעיית בוסים, חוסר בטחון ואולי בעיה בזהות המינית
קיים פער גדול באיך שאני תופס את עצמי מבחינה מקצועית לעובדה שכל כמה חודשים אני צריך לחפש עבודה
כיום אני מחוסר עבודה, מתוסכל, לא מאמין בעצמי ולא רואה עתיד

שאלה -
למי אני צריך לפנות כדי לקבל עזרה? פסיכולוג קליני, או פסיכולוג תעסוקתי
המטרה הראשונה שלי להחזיר לעצמי את האנרגיות והאמונה בעצמי והמטרה השניה היא לבנות יציבות במקום העבודה

תודה,