פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום, אני מקיאה כבר כמה שבועות ולפני כמה ימים כשאני מקיאה יוצא דם.. מהז ה יכול להיות??זה מסוכן?

היי אני בת 23:סטודנטית וסובלת מבולימיה שאני רוצה לטפל בה אך בלי לספר למשפחה ולחבר שלי איך אני עוברת את זה בלי לספר להם? איך אני יכולה לטפל בזה בעצמי .. לטפל רפואית עולה מלא כסף ואין לי בתור סטודנטית סכומים כאלה... תעזרו לי בבקשה

שלום,אני לוטן בת 20 וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 14.בהתחלה זו הייתה אנורקסיה שהובילה אותי למשקל של 40 קילו על 162 ובשנה האחרונה המשקל שלי עלה ל75 קילו על אותו הגובה כמובן שאני עושה ה כ ל כדי לרדת שוב במשקל וזה כולל צומות הקאות יזומות(כ-5 הקאות כל יום) לקיחת משלשלים(בין 5 ל15 ביום)ולעיסת האוכל ויריקתו(לא בולעת אותו)האם המחלקה בתל השומר תסכים לקבל אותי במצב שלי?(עודף משקל)

שלום! אני בת 19 וכבר כמה ימים שאני פשוט בכלל לא רעבה, אני אוכלת קצת מאוד וכבר לא מסוגלת להמשיל ואני מאוד צמאה, אני לא לוקחת שום תרופות ושום תוספי מזון יש לכם מושג למה זה ככה?

אני מחפשת עזרה. לא מצליחה להפסיק לבד. רע לי עם זה. מפחדת להשמין. רוצה טיפול אך לא רוצה שאיש ידע מזה בפרט לא הוריי.
אפשר לקבל כזו עזרה ללא שיתוף של רופא משפחה (זה רופא במושב שהאחות במרפאה וכל הצוות הם בני מושב ומכירים אותי ואני לא מאמינה בכך שהם שומרים על החיסיון הרפואי שלי..).

וללא שיתוף המשפחה.

בבקשה עזרה, כבר מפחדת מרגישה הרבה כאבים בחזה ודיקות בזרוע היד... כמו סימנים של התקף לב.

שלום יש לי שאלה,
אני בת 22 ו3 חודשיים ושוקלת רק 36 , עשיתי בדקות רפואיות והכל תקין וכמו כן אני אוכלת הכל מהכל באופן נורמלי ורגיל , אני סובלת מחרדה ולוקחת כדורי ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביומיים ,
לפעמיים בערך פעמיים בחודש אני מקיאה מלחץ . אני רוצה להוסיף שאני אחת מודעת למצבי ויודעת שאני רזה - האם המשקל שלי בעייתי?וז ה עלול לפגוע בי ? ( חוץ מזה שאני נראית כמו ילדה )

בעלי סובל כבר מספר שנים מהפרעות אכילה. יש לו מבנה גוף גדול (משקל מעל הממוצע) והוא נתקף בבולמוסי אכילה משעות הערב עד אמצע הלילה (עם הפסקות)
הוא אובססיבי לגבי המשקל ולעיתים עושה פעילות ספורטיבית מאומצת מדי עד שכואבים לו המפרקים ומתנפחים.
לפני מספר חודשים, הוא התחיל להקיא אחרי התקפות אכילה ואומר שזה פשוט בגלל שכואבת לו הבטן ולא נוח לו ככה.
אני מנסה כבר מספר חודשים להסביר לו שיש לו הפרעת אכילה וכדי להוריד במשקל צריך לטפל בהפרעה לפני המשקל. אך זה לא עוזר.
מה לדעתך עליי לעשות ?

שלום,
אשמח לעזרתכן בהקדם...
אני נמצאת בחודש השני להריוני ולצערי סובלת מהפרעות אכילה.בולימיה והקאות.. בעיקר בגלל ההריון אני מודאגת ומאוד רוצה לטפל בעניין בהקדם.
תודה רבה

אני בת 29 וסובלת כבר כמה שנים מהפרעת אכילה.. אני סובלת גם מ-OCD ומטופלת אצל פסיכיאטרית. ב-7 השנים האחרונות המשקל הממוצע שלי היה 52 ק"ג (גובה 1.72), המחזור שלי היה סדיר והרגשתי נפלא.. הבעיה היא שבחודשים האחרונים רזיתי מאוד, בין היתר בגלל מתח נפשי, ועכשיו אני 48.5 ק"ג בלבד.. הפסיכיאטרית שלי ראתה אותי השבוע וממש נבהלה ודרשה ממני להביא אישור שאני מטופלת אצל דיאטנית, כי אם לא היא תחשוב על למנות לי אפוטרופוס שידאג לי בריאותית וכלכלית.. קבעתי תור לדיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה אבל הפחד שלי הוא שהיא תדרוש ממני להשמין מאוד עד שאני אגיע ל-60 ק"ג (יש במשרד שלי מישהי ששוקלת 60 והיא בגובה שלי והיא נראית ממש שמנה! אני לא מוכנה להיראות ככה!), אני אפילו לא מוכנה לשקול 54.5 (משקל מינימלי לגובה שלי לפי ה-BMI).. אני רוצה לשקול 52-53 אבל יודעת שהדיאטנית לא תאפשר לי את זה- למרות שהרגשתי מצוין פיזית ונפשית במשקל הזה..
האם באמת אפשר להכריח אותי לשקול 59-60 ק"ג? אני נשבעת שבחיים אני לא אגיע למשקל כזה ולא אתן שיכריחו אותי להגיע לשם.. אני רק אראה את עצמי מתקרבת לשם ואני אבהל וארד הכל חזרה.. בבקשה תעזרו לי!

שלום יש לי שאלה,
אני בת 22 ו3 חודשיים ושוקלת רק 36 , עשיתי בדקות רפואיות והכל תקין וכמו כן אני אוכלת הכל מהכל באופן נורמלי ורגיל , אני סובלת מחרדה ולוקחת כדורי ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביומיים ,
לפעמיים בערך פעמיים בחודש אני מקיאה מלחץ . אני רוצה להוסיף שאני אחת מודעת למצבי ויודעת שאני רזה - האם המשקל שלי בעייתי?וז ה עלול לפגוע בי ? ( חוץ מזה שאני נראית כמו ילדה )

היי,

יש לי בעיה שאני לא יודעת איך לפתור או להתמודד איתה ואשמח לעצה.
אני יוצאת עם מישהו כבר כמעט קרוב לשנה. הקשר בינינו מצוין, ואפילו יש דיבור על עתיד בהקשר של חתונה, ילדים וכו'.
אני שוקלת יותר ממה שאני צריכה ואני בתהליך של הרזיה, כ-10 ק"ג ממשקל היעד שלי. אני עם ביטחון עצמי מאוד גבוה ואנשים סביבי מאוד מחמיאים לי על איך שאני נראית, אני מודעת לזה שאני נראית בריאה (ולא מלאה או שמנה). בתחילת הקשר שלי איתו הוא זרק כמה הערות על כך שהוא חושש שאחזור להיות מה שהייתי (20 קילו יותר, גם אני מפחדת מזה אגב. הייתי כך לתקופה של שנה, פעם ראשונה בחיי וירדתי מאז). לאחרונה היה לנו קטע לא נעים בו היינו בבילוי והוא השתכר ואמר לי דברים שמאוד פגעו בי בנוגע למשקל. למחרת הוא מאוד הצטער כמובן, אמר שהוא לא התכוון לזה כך , ניסה לפצות אותי בכל דרך אפשרית. רציתי קצת הפסקה כי זה ממש פגע והוא אמר שהוא לא רוצה, שהוא מרגיש שהוא קיבל משהו כל כך טוב והוא פוגע בו, והוא ישתלט על עצמו. אני חייבת לציין שמעבר לזה הקשר שלנו מושלם. אני לא מרגישה שהוא לא נמשך אליי, יש לנו יחסים אינטימיים מעולים, הוא דואג לי, אנחנו באותו ראש, באמת- אין לי מילה רעה לומר. אני פשוט יודעת מה הוא חושב, ואני יודעת שמודל היופי שהוא מאמין בו הוא בחורה ששוקלת 50 ק"ג ונראית כמו דוגמנית. הייתה לי חברה מאוד טובה שהייתה אנורקטית והחשיבה שלהם פשוט אותו דבר.הוא כאילו חושב בדיוק כמו אדם עם הפרעת אכילה רק אין לו את הסימפטומים הגופניים (הוא סולד מאנשים שמנים, רואה בזה כישלון ותכונות אופי רעות, רואה באנשים רזים כאנשים בעלי שליטה) ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה שאני לא בדיוק הטייפ שלו....מצד שני, חבל לסיים קשר כזה טוב בגלל משהו שבעיניי נראה פעוט וטיפשי. האם אפשר לשנות מחשבה כל כך מקובעת של מישהו?
תודה,

נעמה

היי.
אני בת 19,חיילת בח״א.
אני סובלת מהפרעות אכילה(מגיל 13/14).
בגיל 13 הרעבתי את עצמי כתוצאה מלחץ חברתי וכינויי גנאי מהסביבה(שמנה,בטטה וכו׳).
הייתי עוסקת בפעילות גופנית מרובה,ולאחר 3 חודשים גיליתי שירדתי 15 ק״ג.
ומאז זה המשיך,סבלתי מכאבים ומחולשה קבועה וכמובן שמאובדן הכרה.
לאן בירור רופאים הם הבינו שאני סובלת מ״הפרעת אכילה״ ראיתי פסיכולוג כמה פעמים,אבל זה לא נבע הצלחה.
לבסוף,בעזרת המשפחה הצלחתי לשקם את עצמי והרגלתי את עצמי לאכול.
כשנה וחצי לאחר מכן חזרתי לאותו מצב שוב,שהפעם אני מקיאה.
כל מה שהייתי מכניסה לפה לא היה מספיקלהתעכל והייתי מקיאה אותי בלי סיבה.
גם אז קיבלתי טיפול ועזרה ולאט לאט חזרתי לעצמי.
ממשקל ירוד של פחות מ40 ק״ג התגייסתי עם משקל של 65 ק״ג(הייתי גאה בעצמי).
אני בצבא כבר 5 חודשים,לפני חודשיים(מרס) עברתי תאונת דרכים עם הרכב והתהפכתי איתו. מאז..אני לא מצליחה לתפקד,כשאני בבסיס אני לא אוכלת בכלל. ובכל פעם שמתחיל לי כאבים בבטן אני הולכת לישון ונרדמת ככה.
אני נגעלת לאכול בבסיס,אין סיבה מדויקת פשוט נגעלת..וגם ככה אין לי תיאבון כשאני שם.
כשאני בבית,אמא שלי מכריחה אותי לאכול.
הייתי במיון לפני שבועיים בגלל התעלפויות חוזרות,במיון הם נתנו לי המלצה לקב״ן,והרופא אמר לי במשפט מאיים ״עוד חצי קילו ואת מתאשפזת״
קיבלתי ביקורות חוזרות מכל המשפחה,״את שלד״ זה התיאור שלהם כלפיי.
ביקשתי קב״ן לא פעם ולא פעמיים,ועדיין לא ראיתי.
ביומיים האחרונים התחושת חולשה הולכת וגדלה,אני לא מצליחה לישר רגלים והולכת עם רגלים כפופות.
אני באמת רוצה לעשות משהו לגבי זה,ואני לא מרגישה שעוזרים לי..אני לא רוצה להמשיך לאכזב את המשפחה שלי-אני רוצה לצאת מי זה!
מישהו יכול בבקשה להגיד לי מה עליי לעשות בכדי לקבל טיפול?

הייתי שרה לפני שנה...והייתי על ציפרלקס בגלל מעגל של הפרעות אכילה של צמצומים והקאות ..הציפרלקס הפחית את כמות ההקאות וגרם לי להרגיש טוב.
הפסקתי את הציפרלקס לפני כחצי שנה ופתאום חזרו כל ההקאות והבולימיה..הלחץ והסטרס,אני המון תולשת שיערות,מרגישה חרדות ברמות גבוהות,בוכה לעתים תקופות,וחשה קור יותר מכולם.

הבעיה שלי-
לאחרונה אני חווה יובש בגרון,וכיחכוך,בבקרים אני קמה ללא קול,אובדן קול..וקשה לי לדבר בשכיבה.
אף אוזן גרון בדק את מיתרי הקול שלי וטען שהם כשל תינוק בן חודש,והבעיה שלי והיובש בגרון נובעים מחרדות ולחץ נפשי.
לאחרונה חזרתי לקחת את הציפרלקס,לפני שבוע בערך.
האם הכחכוך והיובש הם בגלל ההקאות?או בגלל הלחץ הנפשי שלי..חשוב לציין שהמון פעמים אני מרגישה את היובש כאשר אפילו מעט אוויר נכנס לגרוני..ומרגישה צמא המון.
אין לי דלקות בשתן..ואני לא חושבת שזה רפלוקס של דרכי השתן גם.
בקשר לריפלוקס מהקיבה,איני יודעת אם זה זה.ועשיתי בדיקה של אליקובקטר ויצא שלילי.
האם שווה לעשות גסטרוסקופיה? למרות שיש בכך סיכונים.?של בעיות במיתרי הקול וכ'ו?
או שלחכות להשפעה של הציפרלקס..?
תודה רבה..מיואשת.....

שלום, כתבתי בפורום דיאטה אבל נכתב לי שבשל ההיסטוריה שלי עלי לפנות אליכם.
אז אכתוב גם כאן:
שלום, אני רוני, בת 22.
בשנה וחצי האחרונה ירדתי יותר מ-10 קילו אבל לאט ובלי להתאמץ -יותר מדי-. רק שמרתי.
בשלב מסויים לפני כחודש וחצי החלטתי "לעלות הילוך" ומאז אני אוכלת 1,200 קלוריות, בשבועיים הראשונים השיטה החדשה הניבה תוצאות וירדתי 3.2 קילוגרמים.
אבל מאז עבר כבר חודש ולא ירדתי בכלל (רק מאה גרם) למרות שאני ממשיכה לאכול 1,200 קלוריות וגם עושה ספורט.
מה קורה פה? תמיד כולם הבטיחו לי שאם אנסה את הדרך הבריאה אני אראה תוצאות וארד במשקל. שיקרתם לי..?
אני חייבת לציין שהגוף שלי למוד הרעבות, הקאות ובולמוסים, ובעבר אף אושפזתי (פעמיים) בשל אנורקסיה שלאחריה עליתי הרבה מבולמוסים (זה מה שאני יורדת עכשיו).
בינתיים ירדתי מ-74 ל-60 קילו.
ה-bmi שלי 22.86
אני רוצה להגיע ל-bmi 19 (משקל תקין, משקל היעד שהציבו לי באשפוז הראשון פחות או יותר)
מה לעשות כדי שהירידה במשקל תתחדש? להוריד עוד בקלוריות?
עזרה בבקשה, אני מתוסכלת מאד!!!!
אני מפחדת לחזור לאנורקסיה או להקאות מצד אחד,
אך מתוסכלת מאד מהמשקל הנוכחי שלי מצד שני.
האם לתקיעה במשקל יש קשר לעבר שלי, להפרעת האכילה? האם הגוף שלי מתגונן יתר על המידה ואם כן מה עלי לעשות?
אני לא מסוגלת לסבול את הגוף שלי כמו שהוא עכשיו יותר, ואני מאד רוצה לרדת.
עזרה! בבקשה!

הי לכולם, אני חיילת בת 19 וחצי וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 14 בערך..
הבולימיה מגיל 15 ולא פסקה עד היום . היו תקופות שנלחמתי קשה יותר ואף הצלחתי לעבור שבועות ללא הקאות וללא רצון להקיא אבל תמיד זה חזר.
חוויתי הרבה כאבים איומים בקיבה ובעוד מקומות וזה גרם לי לבהלה והפסקתי להקיא אך חזרתי..
אני מרגישה שזה חזק ממני בהרבה שתמיד אני חוזרת לזה לא משנה מה קורה.. וזה עצוב לי.. אני תמיד חשבתי שאתגייס וזה יעבור,שאני אהיה בחברת אנשים חדשה,שיהיו לי עיסוקים אחרים והצבא ישכיח ממני את ההפרעה.. אבל ההפך ! זה רק החמיר אותי.. כמות ההקאות גברה עם הגיוס וכן גם הבולמוסים וההקאות ...
הרבה קניות של מתוקים ומאפים והקאתם מיד אחרי.

לאחרונה אני מרגישה כאבים איומים בגרון,מרגישה קושי בבליעה,יורד הרבה דם בהקאה ( אני לא יודעת אם זה כתוצאה מהפציעה של הגרון בעת ההקאה או משהו אחר)
אני מרגישה עייפות כרונית כזאת וחולשה לא רגילה.. מנסה לעבור ימים בשבוע ללא הקאה ומצליח בזמן האחרון.. ( לפחות אין יום יום הקאה אלא 4 פעמים בשבוע או פחות)..
הייתי בהרבה טיפולים,פרטניים ואינטנסיביים.. הייתי אצל מומחים בארץ שעזרו לי אבל עם הגיוס מנסתם הפסקתי.
אני לא מעוניינת לשתף את הצבא ושיעזרו לי דרך הצבא כי זה לא יהיה טיפול מעמיק ורציני.. הם לא יכולים לטפל בי בשגרה יומיומית .
מה אפשר לעשות עד השיחרור ? איך מתמודדים ?
תודה!! :)