מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- איך משכנעים ללכת לטיפולגדעון02/02/2013
שלום, בת דודתי בת 25 וללא ספק סובלת מהפרעת אכילה, היא סיפרה לנו שביום היא שותה תה בבוקר ובצהריים מנת דג עם ירק, זהו ללא ארוחת ערב.
ההורים שלה גרים בחול ולכן אנחנו בתור המשפחה בארץ מרגישים אחריות עליה, ביררתי על פסיכולוגית שמתמכה בהפרעות אכילה, אבל הבעיה הגדולה היא שאיני יודע כיצד לשכנע אותה או להגיד לה שתלך לטיפול...
אני חסר אונים בקטע הזה ומקווה שתעזרו לי
המון תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה לרונן
אמא05/02/2013הי רונן, האם ההורים שלה בחו"ל מודעים למצבה של בת הדודה שלך? מכיוון שהיא בת 25 זה מאד קשה לקחת לטיפול. האם היא מודעת למצבה או שהיא חושבת שהיא "בסדר גמור"? לדעתי אחד מהוריה חייב להתערב ולהגיע לארץ ולשכנע את הבחורה שהיא חייבת טיפול... אפשר גם לקחת אותה לדיאטנית קלינית שמתמחה בהפרעות אכילה בכדי לאבחן את מצבה ולנסות ולשכנע אותה לאכול לפי תפריט בריא ומאוזן.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שאלהבעיה27/01/2013
היי,
אני בת 25 גרה לבד אחרי אשפוז ארוך. היום אני שוקלת 60 גובה 1.67 והbmi שלי הוא 21.5. מאז שהשתחררתי אני בפחד נוראי לחזור אחורה,ובאותה נשימה לא יכולה שלא. קראתי שבי אם איי 20.1 זה לא תקין אז רציתי לדעת האם האפרש בין בי אם איי שלי לבין בי אם איי 20.1 נחשב הבדל גדול? ואם לא,מה זה אומר על הבי אם איי שלי? שאם ארזה עוד למשל,אז הבי אם איי שלי לא יהיה תקין? כי 60 קילו זה לא רזה. לא שמנה (לפחות בהיגיון)
אשמח לתשובה מהירה,זה מטריד אותי.
תודה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שאלה - תגובה
לירן רוגב28/01/2013מדברייך נשמע שאת בתהליך של התמודדות ממושכת עם הפרעת אכילה, תהליך שכלל עד לאחרונה גם אשפוז, ושעכשיו את עצמאית יותר, יציבה יותר במובנים מסוימים, אך עדיין עם חששות לגבי ההמשך ורצון לוודא שהיציבות נשמרת ושהפרעת האכילה לא תגרור אותך לאחור.
התקופה שלאחר אשפוז היא תקופה רגישה עבור אנשי רבים במצבך, ולכן חשוב ומומלץ מאד להמשיך בטיפול גם בתקופה זו. אם את נמצאת בטיפול כזה, כדאי להפנות את השאלות שאת מעלה פה למטפלייך. אני מתאר לעצמי שהם יגידו לך משהו בסגנון הזה: כל עוד את מנהלת את חייך סביב ההפרש בין BMI כזה ל BMI אחר, את משחקת במגרש של הפרעת אכילה, שבמגרש הזה אין מנצחים ואף פעם לא יוצאים רגועים ומסופקים, ושסוג זה של טורדנות הוא מאפיין של הפרעת אכילה שצריך להתגבר עליו בטיפול.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בתי בת 6 אינה אוכלת ומרזהעומרי ישראל25/01/2013
בתי אינה אוכלת מעט מאום מוכנה רק שניצלים [בתנאי שהציפוי יותר עבה מהעוף שבפנים], צ'יפס [בתנאי שהוא חתוך דק וכמטוגן לצבע כהה] , לחם עם שוקולד, שוקו.
עם ממתקים וחטיפים מאושרת - אך אנו איננו מסכימים, לאחר שראינו שזה מונע ממנה לאכול .
הילדה בת 6 ושוקלת 16 ק"ג.
גם כשאוכלת מדובר על כמויות קטנטנות וארוחה יכולה להימשך על פני שעתיים אלא אם נמאס לה ואז , פשוט מסתפקת בכמויות מזערות. הרופאה נתנה לה אנשור אך היא מסרבת לשתות. גם "איומים " של הרופאה - שתיאלץ לשלוח אותה לאינפוזיה לבי"ח - עזר ליומיים.
ניסינו 3 חודשים של התעלמות וניסינו לכפות, ניסינו להאכיל אותה [קצת עזר] אבל בסיכומו של דבר - המצב מדאיג. איננו יודיעם אם מדובר בבררנות או בהתחלה של אנורקסיה. בהדרכת הורים אליה אנו הולכים מספר חודשים - לא הושג שום פתרון מעשי.
מרכישים פחד נוראי.
נודה לעצות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בתי בת 6 אינה אוכלת ומרזה - תגובה
לירן רוגב28/01/2013הפרעות באכילה בגיל הזה יכולות להיות ביטוי של כל מיני גורמים: בררנות, כפי שציינת, היא אחד מהם, והיא יכולה להיות קשורה לקושי רחב יותר בוויסות החושי (כלומר רגישות מוגברת למרקמים, ריחות, טעמים וכו'). ייתכן כמובן שיש בעיה גופנית, וחשוב להתייעץ ולשלול בעיות כאלו. קשיים אחרים יכולים להיות קשורים לחוויה טראומתית באכילה, כמו חנק מדבר מזון כלשהו. וכמובן, ייתכן שמדובר בתגובה רגשית שהביטוי שלה הוא באכילה. שאלה חשובה בהקשר זה היא האם מדובר בבעיה חדשה או בדפוס שאפיין אותה לאורך כל חייה? אם מדובר בבעיה חדשה יחסית, יותר סביר שמדובר בתגובה לאירוע או התרחשות מסוימת בחייה של הילדה מאשר בקשיי ויסות (שנוטים להיות התפתחותיים, כלומר להופיע מגיל הינקות).
כך או אחרת, האבחון והמענה צריכים להיות על ידי אנשי מקצוע שתחום מומחיותם טיפול ואבחון של הפרעות אכילה בילדים, ורצוי בצוות רב מקצועי. קיימים צוותים רב מקצועיים כאלו (הכוללים גם תזונאיות, גם רופאים וגם פסיכולוגים) בשניידר ובאיכילוב, וייתכן שהם יכולים להציע מענה מתאים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיה של תת משקל חמורה- בבקשה עזרה!קרין21/01/2013
שלום. קוראים לי קרין ואני בת 21. גובהי הוא 1.53 ואני שוקלת כרגע בסביבות ה34 קילו. כל חיי הייתי בתת משקל ואני נאבקת בזה מאז שאני זוכרת את עצמי. בדקו אותי בגיל צעיר, עשו לי בדיקת כף יד לראות למה אני הכי קטנה מכולם ובמשקל נמוך. לא מצאו שום בעיה. עברתי עוד כל מיני בדיקות ולא מצאו שום בעיה רפואית.
אני רוצה לציין שיש לי מחזור סדיר שהתחיל טיפה מאוחר, בתחילת גיל 15, אך בכללי הוא סדיר ולא חוויתי שום תופעה לא רגילה.
הכי הרבה ששקלתי היה 38 וזה היה לממש זמן קצר(בערך שבועיים) , כשהייתי מכריחה את עצמי לאכול כמויות הרבה יותר גדולות ממה שהייתי רגילה, מה שהיה לי ממש קשה ולכן גם לא החזיק מעמד. אני רוצה להוסיף גם שעד לפני חצי שנה שקלתי 36 וחצי לתקופה ארוכה וירדתי עכשיו ל34 מסיבות של דיכאון זמני.
הירידה של ה2 קילו האלה נורא משמעותית ורואים עלי חיצונית וזה מתחיל להפחיד אותי. אני לא ממשיכה לרדת אבל אני גם לא מצליחה לעלות .
בכל אופן, גם במשקל 36 לא הייתי מרוצה ורציתי לעלות. מן הסתם. אני לא אנורקסית ואני לא עושה את זה בכוונה, אני פשוט לא מצליחה לעלות. אני מודעת לרזון שלי ולא רוצה להיות ככה. רוצה להיות במשקל תקין.
בכללי, הבעיה שלי זה חוסר רעב תמידי. גם לפני הדיכאון של התקופה האחרונה. כל חיי בעצם. יכול לעבור יום שלם מבלי שאני אכניס אפילו פירור לפה ואני לא ארגיש רעב וצורך לאכול. אני אוכלת כי צריך ולא מתוך חשק. ככה זה היה תמיד. מאז שאני זוכרת את עצמי.
האם זו בעיה פיזית או נפשית? או אולי גם וגם?? איך אני פותרת את זה פעם אחת ולתמיד??? ניסיתי כל מיני תוספי מזון בעברי וגם הלכתי לדיאטנית. שום דבר לא עוזר לי. אני אוסיף ואציין שאף פעם לא בררתי את המזון ומה אני מכניסה לפה. להפך. בגלל שאני יודעת שאני יכולה להכיל מעט, אני משתדלת לאכול דברים עם ערך קלורי גבוה ולאו דווקא ג'אנק פוד.
כבר מיואשת.... תודה מראש לכל העוזרים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר כמה דברים ששכחתי להוסיף
קרין21/01/2013הרופאה לאחרונה אפילו רשמה לי כדורים נגד דיכאון בתקווה שזה יעזור לי לעלות במשקל, לקחתי פקסט למשך שבועיים וזה השפיע עלי לא טוב. עשה לי מצבי רוח ואף החמיר את המצב. אז הפסקתי. לא יודעת עד כמה זה המקום הנכון לכתוב את זה, אבל בשנתיים האחרונות יצא לי להתנסות לא פעם בעישון גראס רפואי. ואני רוצה לציין שאלו היו הפעמים היחידות לצערי שחשתי רעב בחיי ושהצלחתי לאכול כמו בן אדם נורמלי. (ואני אומרת כמו בן אדם נורמלי כי כרגע כל דבר שאני אוכלת זה כי אני מכריחה את עצמי ולוקח לי גם המון זמן לאכול ) קשה לי להאמין שלא המציאו עד היום משהו שמעודד רעב בצורה כזאת שהוא גם חוקי. אולי המציאו ואני לא מודעת לזה. אני יותר מאשמח אם תעירו את עיניי בנושא. המצב הממושך הזה של משקל ירוד בהחלט לא מוסיף לי למצב רוח . אנשים בכל העולם מנסים להרזות וחושבים שזה כזה כיף להיות רזה. זה לא.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אכילה בלילהרות12/01/2013
מזה כמה שנים אני קמה באחת בלילה ואוכלת עוגיות או לחם. אני בת 57 שמנה ומנסה ל רדת במשקל במשך היום מצליחה לשמור אך בלילה זה קורה לי. אני אוכלת במודע .מודעת לעצמי שאני אוכלת ולא יכולה לשלוט בזה . זקוקוה לעזרה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר רעיונות שעזרו לי
JINN19/01/2013לשמור ארוחה אחת לשעת הלילה\ לשים בקבוק דיאט ספרייט ליד המיטה, גם מתוק וגם ממלא את הבטן.
מה שעזר לי זה לדעת שאני יכולה לשלוט על זה, ומאד הקפדתי שלא לקום\לצאת מהחדר ושהארוחה הנ"ל והבקבוק יהיו ממש ליד המיטה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאכילה בלילה - תגובה
לירן רוגב20/01/2013בשעות הלילה יש באופן טבעי "התרופפות" של ההגנות והמאמצים שלנו, כך שלא פעם קורה שאנשים שבמהלך שעות היום מפעילים הרבה מאמץ כדי לשמור ולצמצם את התזונה מוצאים עצמם מפצים על כך בלילה. האם ייתכן שדווקא השמירה במהלך היום היא קפדנית מדי ותורמת לדפוס הזה? כך או אחרת, כדאי להתייעץ עם תזונאית בתחום הפרעות האכילה כדי למפות את האכילה במהלך היום והלילה ולהבין טוב יותר מה תורם לדפוס הזה ואיך אפשר לאזן אותו.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הפרעת אכילה שחזרהJINN19/01/2013
בעקבות עליה במשקל מעבר לגבול הגבוה של היעד, חזרתי להקיא ולאכול ללא גבולות.
הדבר מאד מטריד אותי, והעיסוק במשקל לא מרפה. אני נשקלת מס' פעמים במשך היום ומפחדת לצאת מהבית\להתלבש\ לקנות בגדים או אפילו לשבת בארוחת שבת עם המשפחה.
אני מטופלת אצל דיאטן שמזכיר לי שוב ושוב שכאשר לא התעסקתי עם המשקל, והעניין פחות הטריד את ראשי, שמרתי יפה וגם אכלתי עפ"י מנגנוני רעב ושובע תקינים.
חשוב לציין שעכשו אני ממש בלי שום עיסוק. סיימתי את המבחן הפסיכומטרי והקורס הבא שלי יתחיל רק ב11 לפברואר.
גם כאשר זרקתי את סוללת המשקל\ הבאתי להורים הדבר לא עזר ופחדתי מאד.
מה עליי לעשות ?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ועוד משהו- אם מישהי גם כן חווה את
JINN19/01/2013אותה הבעיה ומעוניינת לשתף ולדבר איתי אשמח מאד ואולי כך נוכל לעזור אחת לשנייה, כיוון שכמעט אף אחד מהסביבה הקרובה שלי לא יודע על זה (מלבד אולי משפחה)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- עזרה לקראת גיוסn/a03/01/2013
ללירן רוגב שלום.
קראתי מאמר שכתבת באינטרנט- “הפרעות אכילה במהלך השירות הצבאי” ובעקבותיו הגעתי לפורום. התחברתי מאוד לצורת ההתבטאות שלך ולתיאורים שנתת ורציתי לבקש ממך עזרה.
אני תלמידת י”ב, מלש”בית. אני סובלת קרוב ל 4 שנים מהפרעת אכילה אשר,כפי שאתה בטח יודע, הופיע בשלבים שונים והתבטא בצורות שונות. לפני כחצי שנה התאשפזתי בבית החולים (אובחנתי בa.n), והייתי מטופלת במחלקה להפרעות אכילה במשך 4-5 חודשים (אשפוז מלא). כעת השתחררתי והנני ממשיכה בטיפול דיאטני ופסיכולוגי. עלי להודות כי אינני מרגישה עדיין יציבה לגמרי ושאני חווה עליות ומורדות, אך המצב הולך ומשתפר. בזמן הצו הראשון לא הייתי ערה לחומרת מצבי ולא דיווחתי דבר. קיבלתי פרופיל 67 על תת משקל. לאחר מכן ירדתי עוד במשקל ואושפזתי.
מאז אני ממשיכה בתהליכי מיון ומוצאת את עצמי “מבליגה” על הנושא ונמנעת מלהזכיר אותו. כפי שציינת דבר זה הוא נגד את החוק, עלול לפגוע בי ובנוסף השקרים נורא מפריעים לי מבחינה מוסרית. מצד שני אני באמת לא מהמתגייסים שמחפשים פטורים והנחות ויש לי רצון עז להתגייס ולתרום. כמו כן ברצוני לשרת בתפקיד המשקף את יכולותי ושאוכל להפיק ממנו את המירב. אני באמת חושבת שאוכל לשרת מבלי שהדבר יפגע לי בתפקוד ואני מוכנה לעשות הכל כדי שמטעם הצבא אהיה כשירה לשירות. זאת כמובן מעבר לרצוני האישי לקבל את חיי בחזרה ולהבריא. שאלתי מספר אנשים על התהליך מול הצבא והתשובות שקיבלתי לא היו ברורות או שלא ידעו. אני נורא חוששת שהצבא בעצמו יהיה ער לזה ושאני עלולה להסתבך בגלל התנהגותי.
ממה שהבנתי, הנך בעל נסיון בעניין זה, לכן רציתי לבקש את עזרתך ועצתך.
אז...מה לעשות? האם עלי לפנות לקב”ן? מה משמעות הדבר עבורי? באילו מצבים עלול הצבא להחליט שאיני כשירה לשירות?
יש לקחת בחשבון כי אני דוחה את הגיוס בשנה כך שיש לי יותר זמן לעבוד עם עצמי ולהתכונן.
רציתי לפנות במייל אישי אך החלטתי לפרסם למקרה שיש עוד כמוני שמתלבטים בשאלות דומות.
אשמח למענה בהקדם! תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה לקראת גיוס - תגובה
לירן רוגב03/01/2013קודם כל בואי נרגיע אותך קצת: את לא תסתבכי בגלל זה, וגם לא הייתי ממליץ להפוך את זה לאיזו דילמה מוסרית קשה, סך הכל הרצון שלך לשרת שירות איכותי וממצה הוא ראוי להערכה. הנקודה החשובה העיקרית היא בריאותך ושלומך (ובעיני בשורה התחתונה זה גם יותר חשוב משירות צבאי), וזה מה שצריך לעמוד בראש מעיינייך.
היות ואת מטופלת היטב, עם מוטיבציה אמיתית להבריא ועם זמן לעשות עבודה, המלצתי אלייך היא להתמקד בזמן הזה במלוא המרץ בניסיון להתגבר על ההפרעה. התייעצי עם מטפלייך לאורך הדרך, ונסי לשמוע מהם איך הם מתרשמים ומה המחשבות שלהם לגבי מה מתאים לך ומה לא - במיוחד ככל שהגיוס יתקרב. אם לקראת הגיוס הרושם הוא שהמצב שלך עדיין דורש תנאים מותאמים ואולי אפילו מוגנים קצת, בהחלט הייתי ממליץ לפנות לצבא ולשתף (אפשר לעשות את זה ממש עד הרגע האחרון). אל תחששי מהתגובה הצבאית, אף אחד לא יעניש אותך, אבל כן חשוב שייקחו בחשבון את המצב - מה הטעם לקבל שיבוץ איכותי אם המשמעות של זה היא התדרדרות (מה שלרוב ממילא מוביל להיפלטות מהתפקיד)? אם לעומת זאת תצליחי להתקדם ולהתייצב, אז אפשר להתגייס כרגיל ולהיות עם יד על הדופק. במידה ויצופו קשיים במהלך השירות תמיד ניתן לפנות לקב"ן לאורך הדרך. עוד המלצה קטנה - הרבה אנשים מפסיקים טיפול בגיוס או לקראתו, אבל דווקא הגיוס הוא שינוי גדול ומאד כדאי להיות מלווה בטיפול בתקופה הזו. שווה לנסות למשוך את הטיפול לפחות קצת לאחר מכן, ככל שהתנאים יאפשרו זאת.
מחזיק לך אצבעות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הפרעות אכילהא27/12/2012
אני במסגרת מבוקרת וירדתי במשקל קרוב ל15 קילו בחצי שנה באכילה נכונה וטובה. בעברי לפני בערך 10 שנים התפתחה אצלי בולימיה אבל לא כזו שהיתה מטופלת ולא קבועה- זה היה יכול להיות פעם בשבוע פעם בחודש או כמה חודשים לא ואז כן. עכשיו אני מוצאת את עצמי מדי פעם בבולמוסים (האמת שזה תמיד בשבועיים שלפני המחזור) ואז זה יכול להיות יום אחד כזה נגיד והקאה אחת וזהו. אבל הבעיה היא שזה תמיד שם בראש ובגוף. איך אפשר להשתחרר מזה לגמרי. "לחטוא" לפעמים באוכל זה נראה לי הכי טבעי מבחינה שכלית אבל אני כאילו לא מסוגלת להתפנק במשהו אחד ולהמשיך הלאה אלא כל התפנקות כזו הופכת לבולמוס וחגיגה ואז הקאה ואני לא מבינה איך אפשר להשתחרר מזה לתמיד? היו גם שנים שלא הקאתי אז למה זה חוזר מדי פעם?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מצטרפת לשאלה,
אור31/12/2012מה שאת מתארת זה בדיוק מה שאני חווה . אשמח לדעת אם יש דרך להפטר מזה בעצמי או שזה מחייב טיפול פסיכולוגי , הרי יש תקופות שלמות ואפילו שנים שאני לא מקיאה בהן ואז זה חוזר ונמאס לחיות את זה כבר
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההפרעות אכילה - תגובה
לירן רוגב02/01/2013אחת התופעות המרכזיות של בעיות והפרעות אכילה היא ההשפעה שלהן על האופן בו חושבים על אכילה ואוכל, ונשמע שגם אם בדפוסי ההתנהגות רוב הזמן את מאוזנת, יש חשיבה לא בריאה על כך, וכתוצאה מכך גם בולמוס והקאה פעם בחודש. ייתכן שדפוס זה מתגבר בתקופות מסוימות, כנראה בתגובה לשינויים במציאות החיצונית או הפנימית, וככל הנראה את נמצאת בתקופה כזו כעת.
את צודקת כשאת מצביעה על המחשבה ש"להתפנק או לזלול מדי פעם זה חטא, כמחשבה בעייתית, וככל הנראה מחשבה שמשמרת את ההקאות. כדי להיפטר ממנה צריך ללמוד גם לשנות את דפוסי החשיבה, וגם לתרגל שינוי התנהגותי (למשל, ללמוד שגם אם עושים בולמוסים לא מקיאים, ומכילים את התחושות למרות הקושי והכאב). אם את רוצה לנסות לעשות זאת לבד את יכולה לנסות למשל לעשות רישום של המחשבות מהסוג הזה בכל פעם שהן עולות ולנסות למצוא להן חלופה בריאה יותר, ובמקביל לנסות לתרגל בהדרגה שינויים התנהגותיים (כמו לתרגל הרגעה עצמית בדרכים שונות, לדחות את ההקאה בהדרגה עד שתיעלם וכדומה). במידה וזה לא מצליח בכוחות עצמך (ומניסיוני זה לא קל לעשות זאת ללא עזרה), שווה לנסות לפנות גם לטיפול פסיכולוגי ותזונתי כדי להיפטר מהבעיה אחת ולתמיד.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- עזרהאנונימי26/12/2012
אני נואשת כל כך עובר עלי תקופה קשה מאז שהתגייסתי השמנתי שלוש וחצי קילו מדכא אותי מאוד אני מנסה להרזות ורק משמינה :( אני כל היום נשקלת חו,בת על אוכל חוזקת מהצבא אוכלת באובססביות . לא יודעת אם זה קשור אבא שלי חולה בסרטן עוברת עלינו תקופה לא משהו בבית הוא מתפקד אבל קשה לי לראות ולעכל את כל ענייו טיפולים הכימותרפיים ואת זה שאני ואמא שלי לא מסתדרות בקיצור יושב לי כל כך על הלב לא יודעת מה לעשות ובנוסף די אני לא רוצה להשמין עוד בבקשה אני חייבת עזרה משהו קטן
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה - תגובה
לירן רוגב02/01/2013באמת נשמע שעוברת עלייך תקופה לא קלה בכלל, ומאד סביר להניח שיש קשר בין המצוקה הרגשית שתקופה כזו ודאי מעוררת לבין התנהגות האכילה שיצאה מאיזון. עיסוק באוכל ובגוף יכולים לפעמים להיות ניסיון לפתור בעיות רגשיות בזירה של הגוף ושל האכילה, אבל הניסיון מלמד שלא רק שזה לא עוזר זה אפילו מקשה עוד יותר, כך שהמודעות שלך לכך שמשהו צריך להשתנות היא כבר צעד חשוב וטוב.
מבחינת האכילה, האם יכול להיות שאת אוכלת באובססיביות כשאת חוזרת הביתה משום שאת לא אוכלת מספיק או מנסה לצמצם בשעות בהן את בצבא? אם כן, חשוב להבין שדפוס זה משמר את האכילה האובססיבית ושחשוב לאכול מאוזן במהלך כל היום.
מעבר לכך, ברור שבתקופה כזו את צריכה מישהו שיתמוך בך, ולא ברור אם יש לך תמיכה כזו כרגע. היות ואת בצבא, אני ממליץ בחום לפנות לקב"ן כדי לקבל קצת תמיכה רגשית, לא לחשוש לעשות את זה. במקביל ניתן לפנות גם לתזונאית במסגרת הצבא כדי לחשוב איתה על דפוסי האכילה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אנונימיתאנונימית21/10/2012
אני מודעת לכך שיש לי סוג של הפרעה וזה התחיל ככה בגיל 17 גילו לאבא שלי סרטן שקלתי אז 57 ותמיד לא הייתי מרוצה מעצמי ( 1.65 ) הייתי בדיכאון מהגילוי והגעתי למשקל 52 אחרי זה אבא שלי החלים החלטתי להמשיך לא לאכול הרבה עשיתי הרבה ספורט ושקלתי 50 הייתי מאושרת הרגשתי שאני אוהבת את הגוף שלי אבל עדיין .. כל הזמן עשיתי ספורט התעסקתי באוכל שהייתי אוכלת יותר מידי הייתי ממש מרגישה רע . אחרי חודשיים השמנתי ושקלתי 52 זה ממש שבר אותי נרשמתי לחדר כושר והתחלתי לספור קלוריות לא הצלחתי לרדת במשקל למרות הכל עד שנהייתי חולה וירדתיי ל49 קילו. ועדיין אני נשקלתי לפחות ארבע פעמים ביום באובססיה מטורפת על המשקל ועל כל מה שנכנס לי לפה וזה לא שלא הייתי אוכלת הייתי אוכלת אבל מנסה להקפיד להגיע עד 1200 קלוריות ושהייתי עוברת אותם ממש הייתי נשברת . לפני חודשים התגייסתי ובטירונות שקלתי 47 . עכשיו השמנתי שוב ל52 וזה פשוט מדכא אותי אני מרגישה רע בנוסף גם המצב של אבא שלי החמיר ממש קשה לי להתמודד עם כל ההתעסקות הזאת באוכל כל הזמן עם הבאסה שהשמנתי ועם כל הטיפולים של אבא שלי אני באמת לא יודעת מה לעשות קשה לי אני שבורה מזה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אנונימית - תגובה
מיכל לברטוב27/10/2012יקירה,
את מתארת הפרעת אכילה פעילה!
את זקוקה לעזרה. מכיוון שאת בצבא, עליך לפנות לקב"ן והוא יעזור לך להגיע למסגרת המתאימה. הצבא היום מטפל בדברים האלה. אל תוותרי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך
אנונימי26/12/2012איך אני ילך לקבל אני מתביישת להודות בכך מה אני עושה עם עצמי אוף הלוואי והייתי יודעת איך להתמודד עם זה קשה לי אני שבורה ועליתי עוד קילו אני כל היום בהתעסקות הזאת והיחידי שיודע כל מהשעובר עלי זה חבר שלי והוא גם לא מצליח להתמודד עם זה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאנונימית תגובה
ש01/01/2013היי את מזכירה לי קצת את עצמי, בהגדרה לא הייתה לי הפרעה ממש אבל כן אובססיה לגבי משקל. גם אני בגיוס שקלתי 46 ומהר מאוד עליתי למעל 50 ובמקום לפנות לעזרה פניתי למקומות אחרים... ועכשיו כבר 4 שנים מנסה להתמודד עם בולימיה אז אני באמת מציעה לך מכל הלב- תפני לקב"ן ותעצרי את זה לפני שתגיעי למקומות שלא תאמיני בכלל.. ואני לא מדברת על שקילה 4 פעמים ביום.
את תהיי בסדר :) בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- האם יש לי הפרעת אכילה?שירי30/12/2012
שלום,
אני בת 28 (גובה 1.60) שוקלת 50 קילו.
לפני חודשיים בערך התחלתי דיאטה עקב עלייה של 10 קילו במשקל (הייתי בדיכאון אחרי פרידה מחבר) כרגע ירדתי 5 קילו..במשך התקופה שעליתי במשקל היו לי התקפי רעב ודחיסת אוכל יותר ממה שאני יכולה להכיל..
מאז שהתחלתי את הדיאטה היה בסדר ולא סבלתי מהבולמוסים..לפני שבוע היה לי בולמוס אכלתי ודחסתי הרבה ממה שאני רגילה לאכול (ולאו דוקא הרגשתי רעבה באמת) ואח"כ לא הרגשתי טוב, הרגשתי מלאה ותחושת כבדות בבטן ורצון להקיא התחושה הזו נשארה יום למחרת מלווה בדכדוך שדחסתי הרבה אוכל וזה יהרוס את הדיאטה..חזרתי לדיאטה במשך השבוע וזה קרה לי שוב אתמול..
האם יש לי הפרעת אכילה? מה אני יכולה לעשות כדי לא להגיע שוב למצב הזה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר האם יש לי הפרעת אכילה? - תגובה
לירן רוגב31/12/2012יש יותר מדי ״נעלמים״ בשאלה שלך בכדי שניתן יהיה לקבוע אם זו הפרעת אכילה , ובכל מקרה אבחנות באינטרנט הן לא עניין רציני. מה שכן, בולמוסים מהסוג שאת מתארת הם לא משהו שאת צריכה לקבל כחלק משגרת החיים שלך, וחשוב להבין מה עומד בבסיסם: האם זה פיצוי על חסך גופני כי הדיאטה מצומצמת מדי? האם האוכל הופך לאמצעי התמודדות עם קשיים רגשיים (כמו העצב מהפרידה)? מתי זה קורה ואיך ניתן למנוע?
את השאלות האלו כדאי לשאול יחד עם איש מקצוע. מה שאני ממליץ זה בשלב זה לפנות לדיאטנית, ולהתחיל לשאול איתה את השאלות האלו. הרבה אנשים חושבים שמה שדיאטנית עושה זה לתת תפריט ולנזוף כשלא עומדים בו, אבל זה לא נכון וזו לא הכוונה. אני מדבר על דיאטנית שקרובה לתחום הפרעות האכילה, ותוכל לעזור לך לאזן ולווסת את האכילה בהתאם לצרכים שלך. בנוסף אני מאד ממליץ ללוות את התהליך בטיפול פסיכולוגי, כי אם קשים רגשיים מקבלים ביטוי דרך האכילה והגוף שווה לעשות עבודה שתאפשר להתמודד איתם גם בדרכים שונות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הפרעת אכילהאנונימית21/12/2012
לפני כשנה וחצי עשיתי דיאטה מבוקרת והורדתי כ20 קילוגרם. אני שומרת על המשקל ומצליחה לאזן במשך השבוע את התזונה שלי בצורה מבוקרת ובריאה. הבעיה היא בסופי שבוע... אני מוצאת את עצמי בהתקפי אכילה לא מבוקרים כאילו משלימה את כל החסכים מכל השבוע ומוצאת את עצמי מקיאה פעמיים שלוש במהלך סוף השבוע מעודף אכילה. האם עלולים להיות נזקים משתיים -שלוש הקאת בשבוע? ובנוסף היכן אפשר למצוא קבוצה, מקום להתייעץ , לשתף באזור המרכז.
תודה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הפרעת אכילה - תגובה
לירן רוגב24/12/2012מילת המפתח היא ״חסכים״. אם את מוצאת את עצמך מבלמסת ומקיאה בסוף השבוע, אין ספק שמשהו בהתנהלות היומיומית משאיר אותך במצב של חסך ושל צרכים שלא מקבלים מענה. עכשיו, השאלה לטעמי היא לא רק האם שתיים שלוש הקאות בשבוע מזיקות (הן כן, ואגב ההגדרה של בולימיה ״דורשת״ שתי הקאות בשבוע), אלא האם סגנון החיים הזה מתאים לך? האם זו הדרך בה את רוצה להשלים את החסכים שלך ולבלות את סופי השבוע (וגם את אמצע השבוע,כי ברור הרי שהבעיה לא מתחילה בשישי ונגמרת במוצש)?
אני מבין שעשית דיאטה מבוקרת וכנראה הגעת להישגים יפים, אבל ככל הנראה צריך איזו התכווננות קטנה נוספת כדי שעכשיו תוכלי להמשיך לעבוד על האכילה כדרך וסגנון חיים, ואת זה אני ממליץ לעשות לא בקבוצה אלא אצל דיאטנית, רצוי מתחום הפרעות אכילה (כי אלו הדיאטניות שמתמחות בדיוק בכך - באכילה לא כדיאטה נקודתית אלא כדרך חיים). חוץ מזה ייתכן שטיפול פסיכולוגי יכול גם לעזור ולחזק, במיוחד אם מתחת לחסכים שאת מתארת מסתתרים גם חסכים וצרכים אחרים, עמוקים יותר, שנשארים גם הם ללא מענה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיה דחופהאנונימוס :)01/12/2012
שלום ,
אני חולה במחלת האנורקסיה כ-3 שנים ובשנתיים האחרונות זה נהיה די רציני .
שנה שעברה הייתי בטיפול שלא עזר , אז עזבתי אותו והתמודדתי לבד .
רצוי לציין שאני 1.55 על 44.4 ק"ג גיל 15 .
לאחרונה חשתי בחולשה נוראית והייתי מסוחררת . הרופא שלח אותי לבדיקות דם שלכאורה תקינות , אבל אומרות שהברזל שלי נמוך ועוד על מיני דברים נמוכים ואני קרובה לאנמיה ובעיות עם בלוטת התריס וכו' ... וכתוצאה מכך הייתי מרותקת למיטה כשבוע .
קשה לי נורא לאכול ואני אפילו מוצאת את עצמי בסוף היום אכולת רגשות אשמה ובוכה .
אני מרגישה שמנה ומכוערת יותר מתמיד ועכשיו אני גם מפחדת על הבריאות שלי .
אני אמורה להתחיל טיפול בזמן הקרוב , אבל אני מתחרפנת והמצב שלי יכול להתדרדר בשנייה .
השאלה שלי היא אם רצוי לי לקחת גם אשפוז בחשבון ..
ואם במצב שלי זה יהיה בכלל אפשרי .
תודה .* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיה דחופה - תגובה
עדי מילר04/12/2012שלום
חוסר אכילה ומשקל ירוד בהחלט יכולים לפגוע בבריאות הפיזיות והנפשית.
לא הצלחתי להבין מדבריך האם במשך כול אותן שנים שאת סובלת מאנורקסיה טופלת ומדוע כרגע אינך בטיפול... בכול מקרה ממליצה בחום להתחיל טיפול המשלב את הפן הפסיכולוגי והנפשי.
לשאלתך האם את זקוקה לאשפוז איני יכולה לענות כיוון שנדרשים פרטים רבים נוספים, על כן אני ממליצה לך לקבוע פגישה דחופה עם איש מקצוע מתחום ההפרעות האכילה לצורך אבחון, ייעוץ ובניית מסגרת טיפולית.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבעיה דחופה
אנונימוס :)04/12/2012בשנה הראשונה לא טופלתי והצלחתי לנהל אורח חיים תקין .
בשנה השנייה הייתי במצב של דיכאון והפחדים היו כ''כ גדולים
שלא יכולתי להתמודד . הייתי בטיפול של קצת יותר משנה שבמהלכו נאמר לי שאם המצב לא ישתפר אז ישלחו אותי לאשפוז ( גהה !!! ).
המרפאה כל הזמן לחצה עלי לעלות במשקל וזה הדבר העיקרי שעניין אותה ואני רק התנגדתי לטיפול והמצב רק נהיה יותר גרוע אז לבסוף עזבתי .
היום אני כבר כרבעה חודשים ללא טיפול ועליתי חמש קילו לבד
והמצב נהיה גרוע כשהתחלתי לשים לב לזה .
הכל חזר .. הבררנות הצורך בקיזוז הפחדים והדיכאונות .. רק שהפעם המאגרים בגוף
התחילו להיגמר .* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תת תזונהנאור04/12/2012
שלום שמי אני בן 25 בגיל 11 עברתי תקיפיה מינית לאחר מכן איתי בישפוזים של בעיות נפש לאחר כמה הכול יסתדר יצאתי מערכת בראיות הנפש יתלחתי שיקום של משרד הבראיות בגיל 18 היה לי חרדות עקב בעיות בבית אמרתי לעצמי אני רוצה למות יתלחתי על דרכים בסוף ילחטתי לפסיק לאכול הז היו ימים שלא נגעתי באכול יום יום וחצי ביום הרבעי זה נהיה שכבר אן לי תאבון והז יגיע שגם לא בא לי לשתות מים אפילו קולה שזה המשקה אוהב לי לאחר חודש עד כדי שאין תאבון אין נוזלים בגוף יתמוטטי ויגעתי לבית החולים רמבמם באזור חיפה יתחילו עומסים של בדיקות למה זה איך זה שם כולל פסיכולג פסיכיטר וכולם אומרים אין בעיות את הדם בריא כן הז אן לי תאבון הם אמרו שזה מחרדה הז אמרתי תנו לי משהו הם לא ענו אמרו את משחרר הביתה
לאחר שבוע יתחלתי ליפול הגוף לא עמד לא היה לי כוח ברגלים סרחורת כאבי ראש הרגלים נתפסו וזה כל לילה לאחר שבוע יתחלתי לאבד הכרה למס שניות לקחו שוב לבדיקה בבית החולים רמבם יביא לי רופא בכירה מנירולגיה היא אמרה אחנו עושים לך סיטי מוח אמרתי טוב לפחות נדע מה יש לי עשיתי בדיקה חיכיתי לתושבות 10 ימים וכול זה בסדר טוב מזה לאזלזל יכול להיות והז עוד פעם כאבים אלכתי לקופת חולים יתחלתי בלגן אני רוצה לדעת מה יש הם שלחו לבדיקת לב איתי 10 ימים עם אולטר לב ושם יתגלה שינוים בקוצב הלב לאחר שבוע שלחו אותי עם התצאה של אלטר לרופא לב לקרדיולוג הם עשו לי אלטרסנד וגילו בעיות בשסתום של הלב להיום אני בן אני 25 ושוב אין לי תאבן כבר 5 ימים היום איתי אצל דאיטנית היא נתנה לשתות במקום שוב פעם אינשר חלב סויה יש טעם לווי אני מקיע ופעם כבר בכוח הכול כאב לי אני מעשן סגירה ואני מדחיק את התאובן לא בא לי לישתות לא מרגיש שאני צמא הוא רעב ואף רופא הוא פרופסר לא יכול לענות לי על הדבר הזה הז אולי במאת תקברו אותי וזהו חבל שנולדתי נולדתי לסבל כאבים* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תת תזונה - תגובה
עדי מילר04/12/2012שלום
פעמים רבות קיים קשר ישיר בין המצב הפיזיולוגי למצב הפסיכולוגי / הנפשי... מדבריך עולה שאתה חווה קשיים נפשיים לא פשוטים שמובילים אותך לחוסר אכילה ושתייה ובעקבות כך לבעיות פיזיולוגיות רבות ולא פשוטות. כמובן שיש לטפל בכול אותן ההשלכות הפיזיולוגיות מהן אתה סובל אך יש לזכור שלא טיפול נפשי מתאים אותן בעיות לא יפתרו... הן רק יופיעו כול פעם בצורה ובמינון אחר.
על כן אני ממליצה בחום לפנות למטפל/ת מתחום הנפש - פסיכולוג, פסכיאטר וכו' לשתף אותם במחשבותיך ובקשייך ובמקביל כמובן להמשיך לטפל במצב התזונתי והפיזיולוגי.
חשוב לי לציין שבעזרת טיפול מתאים תחוש הקלה פזית וכמובן נפשית... אף אחד לא נועד לסבול גם לא אתה.
בהצלחה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תת משקלמימי03/11/2012
שלןם, אני בת 30 גובה 170 סמ ומשקל 49
כל חיי הייתי מאוד רזה שילוב של גנים ובררנות אוכל (לא אוהבת הרבה דברים)
אך מגיל 24 התחלתי לקחת ציפרלקס נגד חרדות וזה די השפיע לי על התאבון, אני לא גרה בארץ (גרה בסין) מה שמאוד מקשה עליי להכנס למשטר אכילה נורמלי (האוכל והריחות כאן פשוט דוחים) ואני מניחה ששנים של אכילה לא נכונה פשוט הפכו את זה להרגל... העיניין הוא שאני ממש רוצה לעלןת במשקל אבל יש לי ממש מעט תאבון ביום (אוכלת 2 ארוחות ובדרך כלל כלום באמצע) ואורח חיים אינטנסיבי (שוכחת לאכול) אז איך יוצאים מהלופ הזה? איך מעלים 4 קילו? לפעמים אני מכריחה את עצמי לאכול מלא אבל זה פשוט מעייף..... עצה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תת משקל - תגובה
מיכל לברטוב05/11/2012עליה במשקל היא דבר מורכב. עליך להגיע לדיאטנית שתתאים לך תפריט שתוכלי לעמוד בו. אחרת זה כמעט בלתי אפשרי. חשוב מה אוכלים וצתי, כדי לעלות נכון ולהתמיד.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתת תזונה
נאור04/12/2012היי אני נאור ואני תת תזונה ולא לא בא לי לאכול אין תאבון וכבר בימים אחרונים לא שותה מים לא כלום מיבש טוטלי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתת תזונה
נאור04/12/2012היי שמי נאור התרופה זה גם חלק מבעיה
תופעות לוואי
חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה במשקל, נדודי שינה
טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים.
חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה
טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים.
??????,????,?????????,?????,????Fosot* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
האם אתם עצבניים?