פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

מוכר לי מאוד מה שאת מתארת פה. בעצם את צודקת זו כן הפרעת אכילה כמו אנורקסיה. קוראים לה אורתורקסיה. ההפרעה לא מאוד שכיחה אך כן נכללת בהפרעות אכילה. פחד לאכול מאכלים "לא בריאים" ואוכל שאת לא הכנת. הכל נכלל בהפרעת אכילה הזו.
אני גם הובחנתי כאורתורקסית לפני כמה שנים. מעולם לא קיבלתי טיפול לזה. אני לא כלכך יודעת גם מה הטיפול הנכון. אשמח לדבר איתך (:

האם את עדיין עם האובססיה למזונות בריאות או שהצלחת להחלים לבד עם הזמן? האם זה מחמיר עם הזמן או לאט לאט לומדים לאכול כרגיל?
אשמח לשמוע ממך..
תןדה רבה

הי מרים,
במקרה אני מכירה את האובססיה הזו משום שגם בתי לוקה בה. ההפרעה נקראת "אורתורקסיה" שזו למעשה אובססיה למזון בריאות - את יכולה לקרוא על כך בויקיפדיה. למעשה, אותו קול של האנורקסיה הוחלף בקול אחר ולאט לאט היצע המזונות שניתן לאכול הולך ומצטמצם.. זו בעיה שמונעת מאלה הלוקים בה לאכול באופן חופשי ומשוחרר. אצל בתי, היא נדרשת להגיע שוב לאישפוז בכדי ל"שבור" את ההרגלים הללו - זה אינו תהליך פשוט או קל אולם בהחלט אפשרי. זה למעשה מנגנון שמירה שמורה לך מה צריך לעשות ואיך צריך לאכול. בסופו של דבר, כפי שהוסבר לי על ידי הדיאטניות, האובססיה הזו למזון בריא אינה בריאה משום שגם ישנה ירידה במשקל, גם אין חופש בראש וגם ישנה בעיה של ספיגה וכד' לטווח הרחוק.
בהצלחה...

התשובה שקיבלת בתגובה הקודמת אכן מדויקת - הכפייתיות של האנורקסיה יכולה להופיע גם בצורה הזו, של היצמדות לכללים נוקשים מסוג מעט שונה, וזו אותה גברת בשינוי אדרת. מה שכן, נשמע שאת עושה מאמצים להיאבק ולהתגבר על האובססיביות הזו, ושאולי השינויים האלו הם גם חלק מהמאמצים האלו להצליח לחיות חיים בריאים ואיכותיים יותר. מה שמומלץ לעשות זה למצוא לעצמך ליווי טיפולי מתאים. אנחנו יודעים כיום ששחרור מאשפוז הוא תקופה רגישה, ושהועבר מהמסגרת האינטנסיבית והליווי הצמוד של אשפוז לשום מסגרת טיפולית עלול להיות חד מדי. לכן מומלץ לעשות את התהליך בהדרגה: למצוא טיפול במינון מתאים, וככל שתתחזקי להפחיתו על פי הצורך. הרבה בהצלחה.

היי
שמעתי על מכון סאמיט שנמצא בירושלים ונותן מענה לכל התופעות אותן תיארת. אני מכירה בחורה עם הפרעת אכילה שמטופלת שם יותר בכיוון של פסיכיאטריה וטיפול נפשי. נסי לברר בנוגע למקום הזה.
בהצלחה,

יכול להיות שאני טועה, אך ככל הידוע לי מכון סאמט היא מסגרת שכוללת מגורים במקום. מעין הוסטל, לא? אם כך, זאת לא מסגרת שתוכל הנ"ל להשתלב בה שכן היא מסגרת סגורה ומחייבת את המטופלת לפרוש מחייה הרגילים וזו צורה יחסית פולשנית.
אני כיוונתי למקום אחר. מסגרת שלא כוללת מגורים ולא מחייבת הגעה בכל יום.
הנ"ל טופלה בעבר במסגרת יחידת היום בטלביה, אך גם שם לא היתה נגיעה בהפרעות האכילה.
אני חושבת שמה שיטיב לה הוא מקום שמתעסק בעיקר בטיפול בהפרעות אכילה אך אינו פולשני ומחייב עקירה מחייה ה(מנסים לפחות להיות) עצמאיים. מקום 'מאפשר' וידידותי ואולי אפילו מסגרת תמיכה חברתית כלשהיא העוסקת בעניין הפרעות אכילה.

ידוע לך על מקום שכזה?

לא הייתי ממש ברורה. השאלה בסוף ההודעה הקודמת ממוענת למנהלי הפורום ולכל מי שיכול לעזור במידע.

תודה.

ירידה כזו במשקל מצריכה בירור מעמיק יותר. האם עברת בדיקה גופנית? האם קרה סביב התקופה הזו אירוע מסוים בחייך שיכול להיות קשור לירידה הזו?

כמה שאלות נוספות: האם ה OCD קשור רק לתחום של אכילה או שמתבטא בתחומים נוספים? האם מלבד ירקות ופירות יש או היו קשיים נוספים? האם כשאתה מכניס לפה פרי או ירק אתה מקיא או חושש שתקיא? האם אובחנה בעבר הפרעת אכילה כלשהי והאם טופלה?

היי שירן.
העובדה שאת בתת משקל ולא מקבלת מחזור מזה שנתיים (אני מניח "בין השורות" שיש קשר בין השניים, כלומר שבעבר קיבלת מחזור באופן סדיר ובשל ירידה במשקל זה נפסק) אינה עובדה שולית שניתן להתעלם ממנה. זו עלולה להיות הדרך של הגוף שלך לומר לך שהוא נמצא בחוסר וחסך, ושעד שלא תדאגי לענות לצרכים הבסיסיים שלו כמו שצריך הוא לא יאפשר לך את ה"לוקסוס" של כניסה להריון, שדורשת משאבים רבים. גם אם ניתן היה לעקוף את המסר הזה בדרכים כאלו או אחרות, לא בטוח שכדאי. הדרך המומלצת היא להתייעץ עם רופא משפחה או תזונאית, להבין טוב יותר את הסיבות להיעדר המחזור ואת המשמעויות המיידיות וארוכות הטווח שלהן, ולוודא שאת דואגת לעצמך כמו שצריך.

קראתי את הודעתך והייתי חייבת להגיב, הרגשתי וזכרתי את עצמי באותם רגעים שהרגשתי ופעלתי כמוך. כל כך כואב לי לשמוע שנפלת לסחרחרת הזאת אבל את יכולה בהחלט לצאת ממנה, אין שום ספק!

תראי מתוקה, המתכון להשמנה אלו הדיאטות וההרעבות, עברתי את זה על בשרי, רזיתי בדיאטות נכון, אבל השמנתי אחר כך וזה לא כי לא היה לי כוח רצון אלא כי הגוף לא יכל לעמוד בזה, הוא לא בנוי לזה, גם חילוף החומרים מואט במצב כזה של הרעבה. מהרגע שהתחלתי לאכול לפי תחושת הרעב והשובע ולא להרעיב את עצמי המשקל שלי ירד ונשמר ואני לא מדברת רק על הישג השמירה על המשקל אלא גם על ההישג(שהוא באמת ההישג הגדול והעיקרי) להיות שמחה בנפשי שזה הכי חשוב!!! המשקל, המספרים לא אומרים כלום, הם לא באמת חשובים...הם לא עושים את האדם שאת, הם רק מספרים!!!

הסוד לשמירה על המשקל והסוד להרזיה הוא כל כך פשוט שלא צריך פילוסופיות לזה ולא צריך להרעיב את עצמך ולא צריך לסבול ומה הסוד הפשוט הזה? לאכול כשרעבים ולסיים לאכול כששבעים. ובשום פנים ואופן לא להרעיב את הגוף. הגוף צועק די להתעללות. הוא לא יכול הרבה זמן לעמוד במצבים כאלה...וכשהוא מבחין שהמשקל לא מתאים לו הוא דורש עוד אוכל וזה לא בשליטתנו, זה לא קשור לכוח רצון. ברגע שרעבים - חייב לאכול, זה אומר שאנחנו במשקל רזה מדי לגופנו ושאנחנו לא אוכלים מספיק.

הגוף יודע כמה לאכול, מתי לאכול ומה לאכול וצריך להקשיב לאותותיו וזה הכל, לסמוך עליו!
הוא לא מכונה במעבדה עם מספרים וספירת קלוריות...הוא יודע הכי טוב מה הוא צריך וכמה.
תראי אנשים שהם רזים טבעי ולא סופרים קלוריות ולא מרעיבים את עצמכם ואוכלים מהכל, הם מקשיבים לגוף ולא מפתחים רגשות אשמה אחרי אכילה....

אני יודעת שיהיה לך קשה להכניס את זה לראשך, גם לי זה היה מאוד קשה אבל זה בהחלט אפשרי!
ואני ממליצה לך לקבל עזרה מקצועית בהקדם, תאמיני לי שאת לא תתחרטי ואת תברכי את היום שקיבלת את העזרה שתציל אותך מהסחרחרת שנכנסת אליה...


בהצלחה חמודה!!!

כשהגוף רעב הוא בסה"כ דורש אנרגיה ולא משמינים מזה, זה רק דלק, אנרגיה, שיהיו לו כוחות, שיוכל להתקיים.

ואם למשל את נמצאת במצב שגם אחרי שאכלת ואכלת את שוב ושוב רעבה ואת לא יכולה לשלוט בעצמך זה טבעי וכנראה שלא אכלת מספיק לכן הוא דורש עוד.
ואם את רואה שבעקבות כך עלית במשקל זה עוד יותר טבעי ונכון כי הגוף מבחין שהוא לא במשקל שמתאים לו ושהמשקל רזה מדי לגופו אז בגלל זה העלייה, וככה צריך להיות.
לפעמים גם עולים ויורדים במשקל בלי לעשות כלום ואחר כך זה חוזר בחזרה כי אלו תנודות הגוף, זה טבעי

מאחלת לך המון הצלחה!!!

נשמע שהחשיבה הטורדנית סביב אוכל ומשקל יותר ויותר מקבלת ביטויים התנהגותיים ( שקילות מרובות, הקאות, חיתוכים וכו') ומדבריך עולה מצוקה גדולה וזעקה לעזרה....
אין סיבה שתתמודדי עם מצוקה זו לבד, אלו דברים שחייבים לקבל מענה בטיפול !!!על כן בשלב ראשון עליך לשתף את הוריך ולפנות יחדיו לאיש מקצוע המתמחה בהפרעות אכילה.
מניסיון, הוריך ירצו לתמוך ולעזור לך ולא יתעסקו בבושה שמעסיקה אותך. במידה ואת לא מצליחה להשתחרר מהבושה קיימת אופציה לשתף בשלב ראשון את יועצת בית הספר.

בהצלחה רבה ואל ייאוש

אני ממש ממש מודה על העזרה של שתיכן! מחר בבוקר אני אבקש לדבר עם היועצת של בית הספר כי אני עדין לא מספיר חזקה כדי לספר את זה לאמא שלי במיוחד שאנחנו לא בקשר הדוק בזמן האחרון... תודה רבה!

שמחתי מאוד לעזור ותודה רבה לך שכתבת וביקשת עזרה!!!!
חשוב מאוד לשתף ולבקש עזרה, את מדהימה, כל הכבוד לך!!!!
אשמח אם תכתבי בהמשך איך הולך בהמשך הדרך, מאחלת לך המון הצלחה, את ללא ספק תצליחי!!!!!!!!!

כל טוב מתוקה!:)

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

מכון CBT מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

שלום ורוניקה

עליה במשקל מתרחשת כאשר קיימת מגמה מתמשכת בה סך ההכנסה האנרגטית עולה על ההוצאה האנרגטית ועל כן איני יכולה לעלות באופן ספציפי על שאלתך.... בכול מקרה אכילה "עודפת" חד פעמית אינה צריכה להשפיע על המשקל.

שלום לין

לאור העובדה שאת מגיעה למצבי רעב בהם הגוף נכנס למצב בהם הוא נותן את אותותיו ניתן להסיק ש- 1600 קלוריות ביום לא מספיקות לך ו/או שפיזור הקלוריות במהלך היום אינו נכון עבורך... כלומר, שהרווחים שאת פותחת בין ארוחה לארוחה ארוכים ו/ או שתכולת האוכל בכול ארוחה אינה מאוזנת.
לא ציינת מי ועל בסיס מהנקבע מספר הקלוריות שאת צורכת ביום אך כפי שציינתי נראה שקיימת פה בעיתיות , על כן אני ממליצה בחום לפנות לדיאטנית בכדי ללמוד כיצד, כמה, איך ומה עליך לאכול כדי למנוע מצבים כאלו... כמו כן עלי לציין שכמה ומה עלינו לאכול אינו צריך להתבסס על כמות הקלוריות בלבד יש עוד גורמים חשובים במשוואה כגון תחושות רעב ושובע, הוצאת אנרגיה, גיל, מצב בריאותי וכו'...

בהצלחה בעבודה !

עדי

שלום ליאן

כלל אצבע שמנחה אותי בהפרעות אכילה היינו כאשר יש ספק אין ספק !!!
מדברייך עולה עיסוק טורדני סביב אוכל ומשקל ופחד עז מעליה במשקל למרות היותך בטווח התקין התחתון ( ואפילו קצת מתחת), שימוש בהקאות ודיכאון... אז לשאלתך, אכן נראה שאת סובלת מהפרעת אכילה ועל כן אני ממליצה לך בחום לפנות לאיש מקצוע המתמחה בהפרעות אכילה - דיאטנית, פסיכולוג או פסכיאטר לצורך אבחון מדויק וכמובן לבניית מערך טיפול שיעזור לך להתמודד עם המצב ולהשתחרר מהפרעת האכילה ומהסימפטומים מהם את סובלת.


בהצלחה רבה
עדי

אנורקסיה היא הפרעה שמאובחנת ומאופיינת על פי מספר קריטריונים, הכוללים מעבר למשקל הגוף הנמוך גם את החששות העזים מעליה במשקל, את העיוות והתפיסה השלילית סביב דימוי הגוף, ואת הטורדנות המחשבתית סביב נושאים הקשורים לאוכל ולמשקל.
גם כאשר עולים במשקל, חשוב להבין שההפרעה לא נעלמת בן לילה ושההתמודדות עמה נמשכת. מהתיאור שלך נשמע שלאחר סיום הטיפול הצלחת להתמודד עם העליה במשקל (אם כי משקלך עדיין נמוך ויתכן שתתדרש עליה נוספת בעתיד, אך זה משהו שניתן לדעת רק בטיפול תזונתי) ועם ספירת הקלוריות, אבל את עדיין מתמודדת עם הטורדנות, התפיסה השלילית שלך את עצמך, הקושי לאכול מול אחרים והתחושות הרעות שלך באופן כללי.

מניסיוני, אלו דברים שחשוב להתמודד עמם בתוך טיפול. אני מבין מדברייך שההתנסות שלך עם טיפול בעבר לא הייתה יעילה כפי שקיווית וחבל שכך, אבל כן קיימים סוגים יעילים של טיפולים ומטפלים לבעיות מהסוג הזה (לפעמים אפילו התנסויות שנראות כלא יעילות מתגלות במרחק הזמן ככאלו שעשו משהו בשבילנו), ובכל מקרה מקווה שאת לא פוסלת את האפשרויות האלו על הסף.

יקירה, את זקוקה לעזרה דחוף! אין מה להתבייש. ספרי לאמך וגשנה יחד לרופא המשפחה שיפנה לעזרה המתאימה. אלה לא חיים, ובלי עזרה המדרון חלקלק. את נשמעת בוגרת, ומבינה שהחיים חשובים, והתעסקות יתר באוכל ומשקל הורסים אותם. פני עוד היום לאמך ושתפי אותה. יעזרו לך לשמור על משקל תקין בלי להזיק לעצמך.

שלום לך,
אתה מתאר מצוקה נפשית קשה. חלקה קשור בהפרעת אכילה, אך נראה שאולי יש גם דיכאון. מן הסתם האינטרנט לא יכולה לטפל. אבל, כן להמליץ על טיפול. במצבים כאלה הכתובת הנכונה היא מרפאה. אם הפרעת האכילה היא הדבר המרכזי שמפריע אז מרפאה להפרעות אכילה. אך לי נשמע שהבעיה יותר מורכבת. ישנן מרפאות לבריאות נפש בכל אזור מגורים, יש שם מיטב המטפלים. אני מאמינה שטיפול במסגרת אחת מכילה יכולה להועיל. אם אתה רוצה אתה יכול להוסיף את אזור מגורך ואנסה לכוון עוד יותר. בהצלחה, והשמיים עוד יתבהרו!

אני כרגע מתגורר בירושלים אבל מתכנן מעבר למרכז בקרוב מאוד

בירושלים אני חושבת שהטיפול בהדסה עין כרם או בהר הצופים. יתכן שיש גם טיפול דרך קופת חולים. כשתגיע למרכז יש הרבה מרפאות. אל תוותר. בהצלחה!

יקירה,
חשוב מאוד שתגיעי לטיפול. כמה שיותר מוקדם, כדי שיהיה מירב הסיכוי לתן את מה שנגרם מהשים של תת המשקל. גם כיום משקלך נמוך. גשי לרופא המשפחה, הוא יפנה אותך לכתובת המתאימה. כרגע ממכתבך לא ברור לי אם קיים גם פחד לעלות במשקל. אבל יעזרו לך!

בררנות באוכל יכולה לנוע מרמות לא מזיקות שאפשר לחיות איתן בסך הכל, ועד הפרעות האכלה שדורשות התייחסות טיפולית. כדי לדעת לאבחן בדיוק מה המצב אצל בנך, מה ההשפעות של דפוסי האכילה האלו ואיזה מענה צריך לתת להן, מומלץ להתייעץ באופן אישי עם גורם מקצועי בתחום הפרעות אכילה אצל ילדים שיוכל לאבחן את בנך באופן ספציפי. מרפאה מומלצת בתחום זה קיימת בבית החולים שניידר. היות ולדברייך מדובר ברמה די גבוהה של בררנות, כדאי לפנות אליהם לבירור מעמיק.