פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

הוספת הודעה לפורום
 
תמונה
לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בולימיה וPTSD
    ענבל
    24/03/2013

    שלום,
    אני סובלת מ PTSD והתחלתי טיפול CBT.
    האם הטיפול הקוגנטיבי יעזור גם עם הפרעות האכילה?
    האם בנוסף לטיפול הממוקד ב PTSD אני גם צריכה לטפל בבולימיה?
    קצת פרטים: בת 29. סובלת מהפרעות אכילה מגיל 18.
    מקיאה כ 3 פעמים בשבוע לאחר ארוחה גדולה (לא בולמוס). יכולה גם להקיא "סתם" ממצוקה או כאב נפשי.
    תודה מראש
    ענבל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שכחתם לענות

    ....
    28/04/2013

    שכחתם לענות

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בולימיה וPTSD - תגובה

    לירן רוגב
    22/05/2013

    היי ענבל, סליחה על העיכוב בתשובה. באופן עקרוני טיפול CBT הוא טיפול שבהגדרתו מתמקד בהפחתת סימפטומים מסוימים, וטיפול שממוקד ב סימפטומים של ה PTSD עלול לא לכלול התייחסות גם לסימפטומים הבולמיים. עם זאת, בהחלט ייתכן שהפחתה במצוקה הרגשית ושיפור במצבך יוביל גם להפחתה בסימפטומים הבולמיים, ובכל מקרה לא רצוי לערבב טיפולים פסיכולוגיים שונים בעת ובעונה אחת. המלצתי, אפוא, היא להקדיש זמן ומאמץ לטיפול בו התחלת, תוך הקשבה והתייחסות גם לסימפטומים הבולמיים. במידה ויש הקלה בכך - מה טוב. במידה ולא, ניתן להתייעץ עם המטפל בנושא זה. מה שכן אפשר ורצוי לשקול זה לשלב כבר בזמן הנוכחי פניה לטיפול תזונתי.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?
    לילך
    20/05/2013

    שלום, אני בת 16 הגובה שלי הוא 1.68 והמשקל שלי הוא 58.
    לפני בערך שבועיים אכלתי צהריים בבית ואחר כך הרגשתי שאכלתי הרבה מדי ופשוט הקאתי הכל.
    בהתחלה לא חשבתי שיש לי סיבה לדאוג או משהו אבל שמתי לב שזה חוזר על עצמו. בכל פעם שאני מרגישה שאכלתי הרבה מדי אני פשוט הולכת ומקיאה. הקאתי כבר 6 או 7 פעמים. כמה פעמים הלכתי וניסיתי להקיא ופשוט לא הצלחתי ואחרי כמה נסיונות חשבתי לעצמי "מה אני בדיוק מנסה לעשות?" והפסקתי לנסות.
    זה מוזר לי שזה קורה לי כי אף פעם לא הרגשתי רע עם הגוף שלי. הרבה פעמים המשפחה שלי או חברות שלי אומרות לי שאני מאוד רזה ושיש לי גוף יפה. כן, יש לי קצת יריכיים שהייתי שמחה להוריד אבל אני מאוד שלמה עם עצמי ואף פעם לא הרגשתי לא נוח ללכת עם בגד ים לדוגמא.
    אני עוד לא סיפרתי את זה לאף אחד.י בהתחלה חשבתי שזה לא יחזור ופשוט ייעלם אבל אני רואה שכל פעם שאני אוכלת ארוחה גדולה אני רק חושבת איך אני סוף סוף אפטר ממנה אחר כך.
    יש דרך לעצור את זה בלי שאני אצטרך לספר להורים שלי או לקבל טיפול??

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בולימיה
    ....
    16/05/2013

    שלום,
    אני סובלת מ PTSD והתחלתי טיפול CBT.
    האם הטיפול הקוגנטיבי יעזור גם עם הפרעות האכילה?
    האם בנוסף לטיפול הממוקד ב PTSD אני גם צריכה לטפל בבולימיה?
    קצת פרטים: בת 29. סובלת מהפרעות אכילה מגיל 18.
    מקיאה כ 3 פעמים בשבוע לאחר ארוחה גדולה (לא בולמוס). יכולה גם להקיא "סתם" ממצוקה או כאב נפשי.
    תודה מראש
    ענבל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הגרון דוחה כל מה שאני מכניס.
    מאור
    11/05/2013

    מאז ומתמיד הייתה לי בעיה של חוסר תיאבון מוחלט, הייתי מרגיש רעב מאוד אבל הגרון היה דוחה את האוכל כאילו אני שבע, גם כשבפועל הייתי אוכל רק רבע מקיבולת הקיבה שלי.

    לאחרונה סבלתי מזיהום בדרכי העיכול ולכן הייתי באשפוז כמה ימים, בזמן הזה לא אכלתי כלל, ממש צום טוטאלי של חמישה ימים; מאז שיצאתי משם, שום דבר כבר לא אותו הדבר. אני פשוט לא מצליח לאכול. ה"בעיה" שהייתה לי עם הגרון וחוסר התיאבון היא עכשיו חלום רטוב לעומת מה שאני סובל ממנו, אני פשוט לא מצליח להכניס אוכל לפה. לרוב אני בכלל לא רעב, ירדתי 5 ק"ג, אני רעב אולי פעם ביום וגם אז הגרון דוחה את האוכל אז אני מתפשר על נוזלים כמו שוקו וכד' שיש בהם גם קלוריות וגם חלבון כדי להזין את הגוף. אני מקיא את מה שאני אוכל ממש כמה ביסים אחרי, ולרוב סובל מבחילה נוראית. אני חייב, פשוט חייב לחזור לעצמי כי אני ספורטאי ואני מאבד פה שנים של השקעה והתמדה בכל דקה שעוברת.

    הרופא אמר שזה קשור למיצי קיבה או חומציות או משהו בסגנון ונתן לי לוסק, אבל זה לא משפיע בכלל; לאכול בהדרגה פשוט לא עוזר כי אני לא מחלים מהמצב הזה, אני חייב פיתרון קיצוני ומהיר. יש כדור שיעשה את העבודה ויפתח לי את התיאבון? אני רוצה ממש לאכול כמו בהמה. תודה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בחילות, חוסר תאבון וירידה במשקל
    מור
    08/05/2013

    שלום. שמי מור ואני בת 18
    לפני מספר חודשים ניגשתי לבדיקת קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה וזאת לאחד שהתלוננתי על שלשולים מדי יום, כאבי בטן וחילוף חומרים מהיר. היה חשש לקרוהן, לכן ניגשתי לבדיקה.
    ברוך ה', אין לי קרוהן, אבל הרופא נתן לי כדורים הנקראים אומפרדוקס קפליות, נקלחו ממני 3 דגימות ביופסיה טרם הודיעו לי תשובה רק בתשובה הבא, רק אמרו לי שהייתה לי כנראה דלקת בצד ימין מעל המפשעות, ושיש לי חומציות בקיבה.
    מלבד לכל זה, אני חולת FMF
    עשיתי גם בדיקת רגישות ללקטוז וגילו כי רמת הרגישות שלי גבוהה מאד.

    לאחרונה, אני לפעמים רואה מטושטש, יש לי המון סחרחורות,
    כאבי בטן, כאבי ראש , עייפה כל הזמן, חיוורון בפנים,
    ירידה במשקל, תחושות של בחילה וחוסר תאבון.

    אני כבר לא יודעת כיצד לפעול ולמה ולאן לגשת.
    אני בת 18, ומשקלי הוא 44 וזאת לאחר שבמשך ארבעת החודשים האחרונים ירדתי 5 קילו ללא סיבה.

    בנוסף, עוד פחות משנה אני אמורה להתגייס, אני חייבת לעלות במשקל.
    הלכתי לדיאטנית והיא הביאה לי תוספי מזון "אנשור" , אני משתדלת לקחת אך זה לא ממש טעים וגורם לי לבחילות נוראיות.

    אבקש את תשומת ליבכם אם תוכלו לעזור אותי ושאדע לאן לפנות
    זו הבריאות שלי והיא חשובה לי מאד, אני רוצה לעזור לעצמי.
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בחילות, חוסר תאבון וירידה במשקל - תגובה

    לירן רוגב
    09/05/2013

    את מתארת התפתחות של מצוקות גופניות שהרופאים לא מוצאים להן הסבר. האם במהלך השנה האחרונה חל שינוי משמעותי או משבר רגשי כזה או אחר בחייך? כמו כן, האם את חושבת שמדובר בהפרעת אכילה? (בכל זאת פנית אלינו דרך פורום בנושא זה)

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תשובה

    מור
    11/05/2013

    היי.תודה על המענה. לגביי שאלתך, יש לי חבר שנה..לפני כן לא הייתי במערכת יחסים רצינית. יש קשר למה שקורה לי? כי אני לא חושבת..לא נראה לי שיש קשר
    ולגביי הפרעות אכילה, אני לא מקיאה אבל יש ימים שאני לא אוכלת במשך כל היום בכלל..הייתי אצל כל רופא ועשיתי המון בדיקות והרופאים בעצמם לא יודעים מה קורה לי מאחר וכל פעם כואב לי משהו אחר ואני מרגישה שונה אבל בעיקר סובלת המון המון זמן מבחילות וכאבי ראש.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תשובה

    מור
    11/05/2013

    היי.תודה על המענה. לגביי שאלתך, יש לי חבר שנה..לפני כן לא הייתי במערכת יחסים רצינית. יש קשר למה שקורה לי? כי אני לא חושבת..לא נראה לי שיש קשר
    ולגביי הפרעות אכילה, אני לא מקיאה אבל יש ימים שאני לא אוכלת במשך כל היום בכלל..הייתי אצל כל רופא ועשיתי המון בדיקות והרופאים בעצמם לא יודעים מה קורה לי מאחר וכל פעם כואב לי משהו אחר ואני מרגישה שונה אבל בעיקר סובלת המון המון זמן מבחילות וכאבי ראש.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מסתבכת
    שירן
    18/04/2013

    כל כך מזדהה פה עם שאר הכותבים
    תמיד הייתי מלאה 70 קילו וגובה 1.6 לגובה שלי נראיתי פרה. בהריון עליתי 30 קילו ! שנתיים אחרי הלידה עדיין 27 קילו מעל. לא בצלחתי לרזות. קיבלתי תפריט מדיאטנית אבל כל כך קשה לשמור כשכולם מסביב מתענגים. רזיתי עוד 9 קילו . ובזכות ההקאות המקוללות אחרי שאני אוכלת דבר מה שאני לא אמורה לאכול. חשבתי שאם אעצור ואמשיך להידבק לתפריט ארזה בדרך בריאה אבל לא זה גרם לי להשמין. אז חזרתי להקאות. זה לא מפסיק! אני ממשיכה לאכול את שאר התפריט אבל אחרי כל חריגה אני כבר מקיאה.
    איך מפסיקים? איך יוצאים מזה? איך מונעים מזה להידרדר? למי אני פונה? אני רוצה שזה יהיה חסוי. מה עושים?

    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מסתבכת - תגובה

    לירן רוגב
    28/04/2013

    נשמע שדווקא הניסיון הכל כך מאומץ לרדת במשקל גורר בסופו של דבר תוצאה הפוכה - חוויה של חסך, הלקאה עצמית, הקאות כניסיון ״לתקן״, ואולי גם לזילות בידיעה שאחר כך מקסימום אפשר להקיא...בקיצור, מלכודת שכדי להיחלץ ממנה משהו צריך להשתנות מהיסוד בעמדה שלך כלפי עצמך, כלפי הגוף וכלפי האכילה.
    יש מספר אפשרויות לטיפול. ניתן לפנות דרך קופת החולים למרפאות הפרעת אכילה, או באופן פרטי לפסיכולוג או דיאטנית. בכל מקרה הטיפול המתאים צריך לכלול גם טיפול תזונתי וגם טיפול פסיכולוגי, וחשוב שיתבצע אצל אנשי מקצוע עם מומחיות בתחום. לגבי החסיון - מובן שבטיפול פרטי רמת החסיון גבוהה יותר, אך גם בקופות החולים יש שמירה והקפדה רבה על פרטיות המטופל.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שאלה חשובה
    מרינה
    17/04/2013

    בולמיה יכולה לפגוע בעתיד עם אני ירצה להיכנס להריון? אני מקיאה פעם ביום ואני לא מקבלת מחזור

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעיה
    שירן
    11/04/2013

    שלום

    יש לי שאלה..

    אני אוכלת 6 ארוחות ביום לפי התפריט של בדיאטנית אבל לפעמים יש בי הדחף למשהו שאני רוצה ואסור לי ואני אוכלת אותו ומרגישה רע עם עצמי אז אני גם מקיאה אותה

    השאלה אם זה יכול להוביל אותי חלילה למצב של מחלה כמו בולימיה או אנורקסיה? חשוב לציין שאני כן אוכלת את כל 6 הארוחות אבל המעידות האלה הורגות אותי
    תודה מראש

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעיה - תגובה

    לירן רוגב
    16/04/2013

    נוקשות יתר וקושי להגמיש את ההתנהגות היא דפוס שיש לו מחירים רבים, וזה נכון במיוחד בתחום התזונתי. גם כשהולכים לדיאטנית ומקבלים תפריט, חשוב להיזהר לא לקדש אותו ולא לחשוב במונחים של "אסור ומותר". זה רק מוביל לראייה נוקשה, להתבוננות על עצמך ועל ההתנהלות שלך במושגים של "שחור-לבן", ואז כל חריגה או סטייה נתפסת כאסון והתמוטטות ומובילה לתחושות אשמה - ובמקרה שלך גם להתנהגויות שהן בהחלט מאפיינות הפרעת אכילה. חשוב לבדוק עם הדיאטנית כיצד אפשר גם במסגרת התפריט המוצע לך לתת מקום לדברים שמתחשקים לפעמים, ובעיקר להגמיש את החשיבה וההתנהלות.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • יש לי חברה כנראה חולה בולמיה נרבוזה
    HS
    03/04/2013

    יש לי חברה כנראה חולה בולמיה נרבוזה..
    כבר כמה שנים..היא בטיפול פסיכולוגי . אני הכרתי אותה לא מזמן והבנתי שהטיפול על מצב נפשי אחר.. לאט לאט הבנתי דרך דרכי התנהגות שלה (לא אוכל כלום במהלך היום למעט עגבניה ומלפפון וגמבה פעם ביום או פעמיים במשך כל השבוע .
    שבתות היא מתארחת אצל המשפחה שלה ולאחרונה היא התחילה לשתף אותי לאט לאט..שלא טוב לה והיא אכלה הרבה מדיי.
    בקיצור..
    דברים התבהרו לי רק עכשיו והגיע לקיצוניות כשסבלה מבטן נפוחה וכאבי תופת .. לקחתי אותה לרופא ומסתבר שאין לה יציאה כבר מעל שבוע . היא לא מקיאה ( אף פעם לא הצליחה להקיא.) היא לא ממש מטפלת בזה ואני מנסה להילחם ברגישות יתרה.
    מצבה הנפשי לא טוב והיא משתפת אותי יותר ויותר .. אני מודאג עד מאוד.
    לקחתי איתה תוכנית ביחד שלאט לאט תכניס לתפריט שלה (לסלט) עוד טונה למשל..
    וקח תכנס לשבת כשמיצים ומנירלים תזונתיים בגופה ובתקוה שזה יעזור לה לא לבלוס בשבת ללא אחריות..
    המצב החזיק מעמד בדיוק יום אחד והיא משתפת אותי שהיא נשברה ולוקחת אוכל וטורפת ללא שליטה
    מה אני עושה וכחצד עליי לנהוג ?
    תודה רבה .

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • יש לי חברה כנראה חולה בולמיה נרבוזה - תגובה

    לירן רוגב
    16/04/2013

    מהדברים שאתה כותב נשמע שיש לך רצון כן לסייע לחברה שלך בהתמודדות שלה עם הפרעת האכילה, והעובדה שיש לה מישהו שיכול לתת לה סוג כזה של תמיכה היא חשובה ומועילה. עם זאת, בהתמודדות עם הפרעת אכילה אין קיצורי דרך או פתרונות קסם, והדרך היא טיפול ממושך אצל אנשי מקצוע שמכירים את המאפיינים של ההפרעה הזו ואת דרכי הטיפול בה. אם הטיפול שחברתך נמצאת בו כיום לא עוסק בשאלות האלו, היא יכולה לבדוק בטיפול איך מתמודדים עם הנושאים האלו בצורה הכי מקצועית ויעילה (כולל טיפול תזונתי וטיפול תרופתי במידת הצורך), אבל המוטיבציה להציב את הפרעת האכילה כבעיית חיים חמורה שצריך להיפטר ממנה (והכוונה לא רק לאכילה הבולמוסית אלא כמובן קודם כל לאכילה המצומצמת) חייבת להיות בעיקר שלה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • טיפול קבוצתי להפרעת אכילה
    נעמה
    17/03/2013

    רציתי לדעת אם יש כזה דבר ואם יש, הייתי שמחה לקבל מידע לגבי המקומות בהם הטיפול הקבוצתי פועל ואיך זה הולך ..
    אשמח אם זה יהיה מידע מפורט , תודה ! ??

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • טיפול קבוצתי להפרעת אכילה - תגובה

    לירן רוגב
    17/03/2013

    למיטב ידיעתי קיימות קבוצות של אכלנים כפייתיים. קבוצות לבולימיה ואנורקסיה קיימות ככל הידוע לי רק במחלקות להפרעות אכילה בבתי חולים, ובאופן כללי יש חילוקי דעות לגבי היעילות שלהן. רוב אנשי המקצוע ממליצים דווקא על טיפול פרטני.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • דחוףף
    חסוי
    07/03/2013

    אני 1.55 המשקל לא משנה כרגע .. רק רציתי לשאול מאיזה משקל מגייסים לצבא ?
    ואם אני עדיין נמצאת תחת הקטגוריה של מאובחנת עם אנורקסיה נרבוזה יעשה לי בעיה , למרות שאני בטיפול .

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פרופיל צבאי

    אמא
    07/03/2013

    המינימום שאת צריכה לשקול בשביל לקבל פרופיל 97 הוא 50. במידה ואת מטופלת, אין להם דרך לדעת זאת אלא אם את מחליטה לספר להם. הם יחשבו את המשקל והגובה ויחליטו לפי הנתונים כיצד לשקלל את הפרופיל שלך. באם את שוקלת פחות מחמישים (אולם עדיין נמצאת בגדר המשקל הסביר) תקבלי פרופיל 64 כשבעתיד תוכלי להעלות אותו.
    מקווה שעזרתי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פרופיל ..

    חסוי
    10/03/2013

    תודה רבה רבה ! עזרת לי מאוד ! ?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • דחוףףףףף!!!
    טום
    09/03/2013

    שלום, אני חייל בן 20 הסיפור שלי הוא כזה אני זוכר שמאז ומתמיד הרגשתי רזה מדי תמיד מדדתי את עובי היד והרגל שלי והייתי מתבאס מכמה שהן דקות, הייתי מרבה להסתכל בראי בילדות ולהתבאס שאני רזה, בבית שלי לא תמיד היה אוכל ולכן היו ימים שלא הייתי אוכל וימים שהיה מה לאכול בהם נהגתי לאכול הרבה כיתה ו' סבלתי מחוסר תיאבון בבוקר הייתי מכניס משהו לבטן רק בשעה 10 כנראה מהרגל אכילה ומכך שלא היה לי זמן בבוקר, וכך המשכתי עד גיל 15 ובו שקלתי כ43 קילו והייתי 172 הייתי ממש רזה וכולם אמרו לי את זה, כאשר הגעתי לגיל 16 שקלתי 46 והייתי גובה 174 בגיל הזה התחלתי להקיא כל מה שהכנסתי לבטן ומרוב שלא הצלחתי להכניס כלום לבטן הייתי קם בבוקר ומקיא ריר ירוק כזה וגם עושה שלשול שעה הבטן שלי נהייתה ממש קשה אם קוביות ממש חזקות כמו אבן ירדתי למשקל של כ44 קילו הרגשתי רעב כל הזמן ולא יכולתי להכניס עדיין כלום לבטן הרופא בקושי הצליח לבדוק לי את הבטן מרוב שהיא הייתה קשה אז הוא שלח אותי לגסטרו והבדיקה יצאה תקינה עשיתי כל הבדיקות אפשריות ולא היה לי כלום, כתוצאה מכך הגעתי למסקנה שזה בראש של בלבד ולא ידעתי, כך אבא שלי תמיד אמר שזה בראש שלי אז אימצתי את זה אז חייתי אם זה כשגרת חיים לסבול כל בוקר מכאב בטן וחוסר תיאבון לחכות לצהריים כדי להכניס משהו לפה שהתיאבון יגדל אני זוכר שאכלתי תמיד מלפפון כדי לפתוח את התיאבון ורק אחרי זה הייתי מכניס פרוסה לאט לבטן, תמיד שהייתי מסתובב אם חברים הייתי מפחד ללכת איתם לאכול שווארמה פיצה או משו, תמיד שהייתי מזמין הייתי אוכל בקושי עד החצי לפעמים לא הייתי מצליח לקחת אפילו ביס כי מלכתחילה ידעתי שאני לא יצליח לגמור את זה וכנראה זה הוריד לי חשק לאכול אז הייתי מרבה לשמור את זה ולנסות לאכול בבית וגם בבית הייתי אוכל סכ"ה רק חצי ומכניס למקרר לאכול יום למחרת במחשבה אולי יהיה לי תיאבון מחר בקיצור הגעתי למצב שזהו אני חייב לעשות שינוי כלשהו אבא שלי רשם אותי לחדר כושר בגיל 17 וחצי שקלתי 49 והייתי 176 התחלתי להתאמן ולהשקיע באימונים והצלחתי לעשות משקל ל56 קילו עד גיל 18 וחצי, ואז התגייסתי לצבא ובצבא האוכל לא משהו לצו ראשון הגעתי אם משקל 49 והפרופיל שלי היה 45 אז גייסו אותי לגוב בקיצור לאחר תקופה הרגשתי שהתיאבון שלי יורד וששוב קשה לי מאד לאכול לא ברור לי מדוע ניראה לי בגלל דיכאון כי אני בנאדם מופנם שלא אוהב לדבר על הבעיות שלו הגעתי למצב של ירידה במשקל ועלייה כל פעם, הלכתי לדיאטנית והיא נתנה לי תפריט השתמשתי בו אך תמיד הייתי עולה ואז יורד הגעתי למצב של חוסר שליטה בתזונה והתקשיתי להכניס דברים לבטן אך ללא הקאות כמו אז, כיום אני בן 19 וחצי שוקל 52 פאקינד 5 קילו ירדתי אני אוכל על עצמי תסביכים אני מרגיש רזה מדי ושאף אחד לא יכול לעזור לי ואפילו לא אני לעצמי, מה אני צריך לעשות במצב שלי החלום שלי הוא לשקול 66 קילו ולהפסיק להיות מוטרד מהאוכל, אני מקנא באנשים שאין להם את הבעיה הזאת מה עליי לעשות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעיות אכילה קשות
    בנות דודות
    03/03/2013

    שלום, אנחנו בנות דודות.
    דניאל בת 33 וירדן בת 22 (שמות בדויים) דניאל גרה באנגליה כבר קרוב לשבע שנים עם בעל ושני ילדים קטנים. כמובן שהבעל לא יודע על כך. לפני כשמונה חודשים ירדן באה לבקר אותה למשך חודש ובמהלך החדש הזה גילינו ששתינו מקיאות. כמובן שמהרגע שגילינו את זה התחילו ה״חגיגות״. פשוט היינו אוכלות ומקיאות במשך כל החודש הזה היינו גם די מופתעות כי דניאל עושה את זה עוד מהצבא רק שזה היה מידי פעם בימי חג או מסיבה ובשנה האחרונה זה פשוט גבר וירדן עושה את זה מגיל 19 ובמשך השלוש שנים היו תקופות שבמשך כל יום ארבע וגם חמש פעמים ביום ותקופות די קצרות של פעם בשבוע או פעמיים. לאחר החודש ירדן הייתה צריכה לעבור לעיר אחרת באנגליה אבל זה לא שינה דבר. היינו מתקשרות אחת לשניה ועושות את זה דרך הטלפון. מספרות חוויות כמה אכלנו ואיך הייתה ההקאה, אם הלך קל או קשה, אם יצא הכל או לא. ואז אחרי שלושה חודשים ירדן באה לבקר שוב לשבועיים אבל עם כמעט ארבע קילו יותר ושוב המשכנו רק יותר באינטנסיביות, היינו מגיעות למצב שיינו הולכות לסופר קונות עוגה ואוכלות אותה עם כפות, היינו צוחקות מזה ומתבדחות רוב היום על זה. משתפות תחושות, יוצרות חוקים כמו למשל שחייב לשתות מלא נס קפה ויש לנו גם כינויים : לנס קפה קוראים מרכך כי הוא ירכך את האוכל ויעזור להקאה להיות קלה יותר. להקאות קוראים ״לחיים״ למסעדות שהיינו הולכות ואוכלות בהן ואז תכף מקיאות בשירותים שלהן היינו קוראות ״חותמת״ כי חתמנו ששם גם ביצענו הקאה. לדוגמא ״ חתמתי גם במסעדה שקרובה לבית״.
    כעבור שבועיים שבה ירדן לעיר שלה למשך חודש וחצי. במהלך החודש וחצי
    הגענו למצב שיום שאנחנו לא מקיאות, זה יום נדיר גם אם לא היינו ביחד. חשוב לי לציין שדניאל ( בת 33) שקלה 62 כשירדן(בת22) הגיע לאנגליה והיום היא 55.5 וירדן הגיעה לאנגליה עם 54 קילו ועלתה לשיא של 61 וכרגע היא 58.5. כל החיים ירדן הייתה אובססיבית לגופה, הייתה תקופה שהיא הגיעה ל 50 אימונים כפייתים בחדר כושר כמו ריצה רצופה למרחק של 9 קילומטרים וסיכום שבועי שהגיע ל35-40 קילומטרים, ספירת קלוריות אובססיבי, שקילת מזון על משקל מזון. וכך גם דניאל לפני הלידה הראשונה שלה שהייתה לפני שנתיים וחצי היא שקלה 50 וגרמה לה לעלות וכך גם תרמה לכך הלידה השניה. דניאל מצאה את עצמה מקיאה גם פרוסת לחם, וופל או כל ביס קטן שנכנס לפה. חשוב לציין שהיא מתכננת בקיץ להיכנס שוב להריון. אבל הגרוע הוא שגם אמא שלה עושה את זה וגם איתה יש לה שיחות טלפון על ההקאות.
    כעבור החודש וחצי שבהן כמו שציינו היינו מנהלות שיחות טלפון ושיתופי חוויות,חזרה ירדן לביקור של שבועיים שהוא קורה ממש עכשיו. בעוד יומיים ירדן חוזרת לעיר שלה. הפעם הגענו למצב שאנחנו אומרות שנפסיק, כואב לנו, אנחנו חלשות, מסוחררות, צרבות, ירדן שרועדת בידיים סובלת מרעידות גרועות יותר (זה לא מחלה, זה פשוט תמיד ככה אצלה) דניאל חלשה ומותשת בעיקר עם הילדים. אנחנו פשוט רוצות להפסיק

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • וזה לא הכל

    בנות דודות
    03/03/2013

    גם כשאנחנו מדברות על להפסיק אנחנו אחרי דקה צוחקות ויודעות שזה לא יקרה. אנחנו לא יודעות מה לעשות, אנחנו מודעות לנזקים שנגרמו אבל זה קשה בגלל שאנחנו יודעות שגם אם נאכל הרבה אז יש לנו את הפתרון הדפוק הזה - להקיא! היום כבר שתינו היינו חלשות ומתוסכלות מזה. מה לעשות? תבינו שכל זה עוד בתמצית! דניאל לא רוצה לספר לבעלה כי הוא יתעצבן ואמא של ירדן יודעת שהיא עשתה את זה כמה פעמים בארץ כי היא תפסה אותה אבל היא לא יודעת את גודל הבעיה והמצב.
    עזרה דחופה!!
    באמת שאנחנו מרגישות שפשוט זה יצא משליטה.
    קראנו באינטרנט על בולימיה והיה רשום שבולמים הם אנשים שעושים את זה בין פעמיים לשלוש בשבוע. מה זה אומר עלינו שאנחנו עושות פעמיים שלוש ביוםםםם?!
    כל יום אנחנו אומרות חבל שהכרנו את השיטה הזאת ומקללות את היום שבו התחלנו.
    תודה לכל מי שיוכל לעזור אפילו במעט.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תגובה לבנות הדודות

    אמא
    04/03/2013

    לעיתים חברויות כאלה הן הרסניות, בדיוק כפי שזה אצלכן. אתן מעודדות האחת את השניה, סומכות האחת על השניה ואני משערת שגם מתחרות האחת בשניה מי תקיא יותר טוב, מי תהיה רזה יותר.. זוהי מערכת יחסים הרסנית כרגע משום שהיא אינה מובילה למקומות טובים. לפי מה שקראתי, שתיכן חייבות טיפול דחוף. בולימיה אינה דוקא הקאה מספר פעמים בשבוע. היא יכולה להתרחש כל יום ואף מספר פעמים ביום ממש כפי שזה אצלכן. אני משערת שההקאות אינן נובעות מהצורך רק לרזות, אלא מקושי נפשי אחר שאיתו עליכן להתמודד בטיפול. שתיכן הורסות את גופכן ואת המערכות הפנימיות, הושט, הקיבה, השיניים ועוד... וחבל...
    לי באופן אישי אין הרבה מה לומר מעבר לעובדה שאתן כבר בוגרות וצריכות בעצמכן להחליט על המשך חייכן... אם תרצו להמשיך בהרס ובהקאות אז איש לא יוכל לעזור, אולם לפחות מזה שפניתן לכאן, מראה שאתן מעוניינות בעזרה כלשהי. יש היום מערכות רבות שיכולות לעזור לכן בתהליך - כל מה שקשור להפרעות אכילה.. לכו שתיכן לטיפול ותשנו את חייכן כי חבל...
    ואין סיבה שהבעל יתעצבן על בת הדודה שלך... זוהי מחלה לא פשוטה שתהליך ההבראה שלה הינו ארוך ומייגע אולם בסופו של דבר ישנן תוצאות..
    שיהיה לכן המון בהצלחה ובבקשה תפנו ליעוץ ועזרה במרפאות להפרעות אכילה..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעיות אכילה קשות - תגובה

    לירן רוגב
    07/03/2013

    אפשר להבין מדבריכן כי העובדה שהייתה לכל אחת מכן מישהי לדבר איתה ולחלוק איתה את הדברים הקלה עליכן, בייחוד לאור ההסתרה שמאפיינת התנהלות כזו על פי רוב. עם זאת, אני מאד מסכים עם המגיבה שקדמה לי, נשמע שהשותפות והשיתוף האלו הפכו למעין משחק מזיק והרסני שמזין את הפרעת האכילה (במקרה שלכן מה שנשמע כמו בולימיה חמורה). אתן מותשות וכאובות, הסימפטומים שלכן סוערים מאד ומסוכנים, ובהחלט רצוי וחשוב שתפנו לקבלת טיפול בהפרעות אכילה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המצב בו אני נימצא , עזרה ממישו?
    טום
    06/03/2013

    שלום, אני חייל בן 20 הסיפור שלי הוא כזה אני זוכר שמאז ומתמיד הרגשתי רזה מדי תמיד מדדתי את עובי היד והרגל שלי והייתי מתבאס מכמה שהן דקות, הייתי מרבה להסתכל בראי בילדות ולהתבאס שאני רזה, בבית שלי לא תמיד היה אוכל ולכן היו ימים שלא הייתי אוכל וימים שהיה מה לאכול בהם נהגתי לאכול הרבה כיתה ו' סבלתי מחוסר תיאבון בבוקר הייתי מכניס משהו לבטן רק בשעה 10 כנראה מהרגל אכילה ומכך שלא היה לי זמן בבוקר, וכך המשכתי עד גיל 15 ובו שקלתי כ43 קילו והייתי 172 הייתי ממש רזה וכולם אמרו לי את זה, כאשר הגעתי לגיל 16 שקלתי 46 והייתי גובה 174 בגיל הזה התחלתי להקיא כל מה שהכנסתי לבטן ומרוב שלא הצלחתי להכניס כלום לבטן הייתי קם בבוקר ומקיא ריר ירוק כזה וגם עושה שלשול שעה הבטן שלי נהייתה ממש קשה אם קוביות ממש חזקות כמו אבן ירדתי למשקל של כ44 קילו הרגשתי רעב כל הזמן ולא יכולתי להכניס עדיין כלום לבטן הרופא בקושי הצליח לבדוק לי את הבטן מרוב שהיא הייתה קשה אז הוא שלח אותי לגסטרו והבדיקה יצאה תקינה עשיתי כל הבדיקות אפשריות ולא היה לי כלום, כתוצאה מכך הגעתי למסקנה שזה בראש של בלבד ולא ידעתי, כך אבא שלי תמיד אמר שזה בראש שלי אז אימצתי את זה אז חייתי אם זה כשגרת חיים לסבול כל בוקר מכאב בטן וחוסר תיאבון לחכות לצהריים כדי להכניס משהו לפה שהתיאבון יגדל אני זוכר שאכלתי תמיד מלפפון כדי לפתוח את התיאבון ורק אחרי זה הייתי מכניס פרוסה לאט לבטן, תמיד שהייתי מסתובב אם חברים הייתי מפחד ללכת איתם לאכול שווארמה פיצה או משו, תמיד שהייתי מזמין הייתי אוכל בקושי עד החצי לפעמים לא הייתי מצליח לקחת אפילו ביס כי מלכתחילה ידעתי שאני לא יצליח לגמור את זה וכנראה זה הוריד לי חשק לאכול אז הייתי מרבה לשמור את זה ולנסות לאכול בבית וגם בבית הייתי אוכל סכ"ה רק חצי ומכניס למקרר לאכול יום למחרת במחשבה אולי יהיה לי תיאבון מחר בקיצור הגעתי למצב שזהו אני חייב לעשות שינוי כלשהו אבא שלי רשם אותי לחדר כושר בגיל 17 וחצי שקלתי 49 והייתי 176 התחלתי להתאמן ולהשקיע באימונים והצלחתי לעשות משקל ל56 קילו עד גיל 18 וחצי, ואז התגייסתי לצבא ובצבא האוכל לא משהו לצו ראשון הגעתי אם משקל 49 והפרופיל שלי היה 45 אז גייסו אותי לגוב בקיצור לאחר תקופה הרגשתי שהתיאבון שלי יורד וששוב קשה לי מאד לאכול לא ברור לי מדוע ניראה לי בגלל דיכאון כי אני בנאדם מופנם שלא אוהב לדבר על הבעיות שלו הגעתי למצב של ירידה במשקל ועלייה כל פעם, הלכתי לדיאטנית והיא נתנה לי תפריט השתמשתי בו אך תמיד הייתי עולה ואז יורד הגעתי למצב של חוסר שליטה בתזונה והתקשיתי להכניס דברים לבטן אך ללא הקאות כמו אז, כיום אני בן 19 וחצי שוקל 52 פאקינד 5 קילו ירדתי אני אוכל על עצמי תסביכים אני מרגיש רזה מדי ושאף אחד לא יכול לעזור לי ואפילו לא אני לעצמי, מה אני צריך לעשות במצב שלי החלום שלי הוא לשקול 66 קילו ולהפסיק להיות מוטרד מהאוכל, אני מקנא באנשים שאין להם את הבעיה הזאת מה עליי לעשות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • עוד כמה נקודות..

    טום
    06/03/2013

    במשפחה שלי אבא שלי שוקל 82 קילו והוא 174 ואמא שלי 145 שוקלת 55 כך שאני לא יודע אם זה קשור למשפחה אני חושב שזה בגלל המצב שאני נימצא בו שאני מופנם וחושב יותר מדי על המשקל שלי רוצה לעלות במשקל כלכך ולא מצליח ואני חושב בעצמי שאין מצב שאני באמת יצליח לעלות שגם אם אני יצליח אני בסוף ירד אולי זה בגלל תראומה בגלל מה שקרה לי בגיל 16 רציתי לציין גם שאפילו כיום יש פעמים שאני רוצה להקיא את האוכל שאני אוכל הרבה אני כמעט מקיא ואני צריך להרגיע את עצמי על ידי שטיפת הפה ולא להמשיך לאכול. ומה עוד מלחיץ אותי זה שאיזה מישהו ירשום לי יו איזה רזה פעם ראשונה אני שומע על בנאדם אם BMI נמוך כמו שלך זה מלחיץ אותי. אני רוצה עוד להגיד שבעקבות כך שאני רזה אני סובל מחוסר ביטחון ומרגיש כאילו שום בחורה לא תרצה אותי אני סכ"ה רוצה לעלות ל60 - 66 קילו להפסיק להיתקע על ה50

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • זה נכון שניתן לגלות
    דיאנה
    27/02/2013

    אם בחורה בולמית אם היא הולכת לרופא שיניים? האם מותר לו לספר את זה למישהו?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    הדפסה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום