פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

זה לא מפתיע שיותר קשה לך עם הטיפול התזונתי: בטיפול הפסיכולוגי יש פחות לחץ ישיר על הפרעת האכילה, ובטיפול התזונתי ההתמודדות נוטה להיות יותר אקטיבית ומבהילה לא פעם. כל מה שאני יכול להציע לך זה מספר שאלות לשאול את עצמך: האם ייתכן שהניסיון לערער על הדרך של הדיאטנית משרת את הפרעת האכילה? האם "בלתי אפשרי" או "לא עומדת בזה" זו דרך לומר "קשה ומפחיד"? האם יש מקום להשמיע את הדילמות האלו בקול ובישירות בתוך הטיפול?

אני לא כל כך יודע מה מלאכים צריכים כדי להתקיים, אבל נכון, אלו מאיתנו שאתרע מזלם להיוולד כבני אדם חייבים לעשות כל מיני דברים כדי להמשיך ולהתקיים, כולל מזון ושתייה, כולל צרכים פיזיים אחרים, כולל לצאת מהמיטה כל בוקר עם חוסר המושלמות שלנו ולפגוש את העולם עם חוסר המושלמות שלו. לא קל.

זה נכון שרצוי לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם, אבל הניסיון מראה שגם בשלבים מתקדמים יותר של ההפרעה טיפול יכול להיות מועיל באופן משמעותי. חבל שאת מאמינה למחשבה ש"זה אבוד". זה לא אבוד. זה קשה, וזה לפעמים מפחיד להבריא אחרי כל כך הרבה זמן, אבל זה לא בהכרח אבוד.

זה לא אבוד! גם אני הייתי אנורקסית ואז גם בולמית 9 שנים והיום זה מאחורי!
יש לזה טיפול, זה נקרא טיפול בתת מודע. אפשרות להכנס לתת מודע ולשנות בתוכנו את ההרגלים הלא טובים של האכילה ולהבין למה הם קרו. אם זה מעניין אותך את מוזמנת לשלוח לי הודעה חזרה.
אל תוותרי, גם אני כמעט הרמתי ידיים. מגיע לך חיים מבלי לחשב כל מה שנכנס לך לפה ולהתרכז רק בזה

כלום לא עוזר .אני חיה מתה.הרגשת כישלון .

הקרב אף פעם לא אבוד !!! נכון שככול שמקדימים לטפל בבעיה הטיפול יותר פשוט וקצר מועד אך בכול שלב של המחלה ניתן בעזרת טיפול של צוות רב מקצועי המתמחה בהפרעות אכילה להחלים מהמחלה !!!

בהצלחה רבה ואל ייאוש

שיר,
טשמח מאד לקבל את המייל הפרטי שלך או טל ע"מ שתסבירי לי ותעודדי כיצד ניתן לנצח את המחלה הארורה הזאת. ועם איזה מטפלים הצלחת

תודה מראש

היי אפרת,
לא ברור לי. האם ירדת במשקל לאחרונה? ועניין חוסר התאבון, ממתי את מרגישה כך? איך מצב רוחך? האם היה לאורך הזמן ניסיון לרדת במשקל?

לא היה ניסיון מכוון לרדת במשקל זה פשוט קרה אחרי הלידה של בני ל פני כחצי שנה.
חוסר התאבון התחיל גם לאחר הלידה שזה דבר נורמלי לדעתי .
במשך ההריון עליי רק 10 קילות כשתחלתי במשקל 50 ק"ג .
לפני כשנה סבלתי מאותו הדבר והגעתי לתת משקל רופאת המשפחה התחילה לי טיפול בכדורי סרוקסט נטלתי אותם למשך חודש והפסקתי לא הרגשתי צורך לטול אותם על בסיס קבע.
מצב הרוח שלי הוא הפכפך נוטה לדכאון הסתגרות ועצבות ואין סיבה ברורה חיי הנישואין שלי נהדריים ואני אוהבת את בעלי והילדים אין לי סום סיבה אבל גם אין לי מושג למה זה קורה!!!!

היי אפרת,
נשמע שחוסר התאבון קשור להפרעה במצב הרוח. לצערנו דיכאון יכול להגיע גם ללא סיבות חיצוניות, ובודאי בסמוך ללידה. אגב, אין זה הליך טבעי שיש ירידה בתאבון לאחר לידה. ממליצה לך לפנות לשיחות עם איש מקצוע על מנת לאבחן במה בדיוק מדובר ולעזור לך. חוסר התאבון הוא רק תסמין. ועלי לציין שמשקלך כיום מהווה תת משקל חמור.
בהצלחה יקירה

על תשובתך והתייחסותך המהירה,תודההה!!

בשמחה :-)

היי אורי,
קודם כל, כל הכבוד לך שאת בטיפול וכבר עלית קצת במשקל.
תרופות יכולות לעזור, והן ממש ממש לא אומרות שאת משוגעת! כרגע חשוב שיהיה לך כמה שפחות קשה בתהליך, ואם ראית פסיכיאטר שהמליץ על טיפול תרופתי אולי שווה לנסות. הכי חשוב זה הבריאות שלך, ואם הקושי לעמוד בתפריט גדול מידי, כדאי לפתוח את הראש גם לתרופות. המון הצלחה יקירה.

אני כל כך רוצה לחיות!! להקים משפחה,לטייל בעולם,להתאהב, להנות מהחיים ומכל מה שיש להם להציע! אני רוצה להחלים!!
אבל אני מרגישה כל פעם שהמחלה יותר חזקה מהרצון הזה, שיש לה תוצאות כל כך מיידיות ושהרבה יותר קל להסתפק מהן, מהרזון הנכסף, מאשר בראייה קדימה.
אני פוחדת שהתרופות יקטלגו אותי כחולת נפש, אני פוחדת להיות משוגעת!!
זה כל כך קשה, למה אין תרופת קסם כזאת? נמאס לי כבר להתענות...

נכון, אין תרופת קסם, אלא עבודה קשה. הרזון ״נכסף״ הוא חולה, ויש לו מחירים גבוהים מאוד פיזית ונפשית. תרופות מזמן לא מתייגות אנשים. היום אנשים נעזרים בתרופות להפחתת המתח, להפחתת חרדה, לשיפור מיומנויות חברתיות, לבולמוסי אכילה, לדימוי עצמי וכו. מקווה שתתגברי על הפחד, החלמה מלאה!

אני מבינה לליבך, זה ממש לא נעים שמצעים לך טיפול תרופתי במיוחד שאתה מרגיש שהכל בסדר איתך חוץ מהעניין של האוכל.
מניסיון, אפשר לפתור את זה מבלי תרופות ושים את כל המחלה הזאת בעבר.
יש אפשרות לטיפולים דרך התת מודע שלנו ולהפסיק את ההרגלי האכילה הלא טובים האלה מתת המודע ולא מהחשיבה. מתוך מקום יותר עמוק בתוכנו.
אם זה מעיניין אותך לבדוק מה שאני עשיתי בעצמי ולהבין מה הציל לי את החיים את מוזמנת להגיב.

בהחלט ייתכן שאת סובלת מהפרעת אכילה שהביטוי שלה הוא צמצום תזונתי שמתחלף בבולמוסים. זו תופעה מוכרת, ולמעשה פעמים רבות צמצום מוביל לבולמוסים, שמובילים בתורם לניסיון לצמצם חזרה וכך נשמר מעגל מרושע של תנודות בין מצבים קיצוניים ושל התנהגות אכילה לא מאוזנת ומזיקה. כדי להיחלץ מהמעגל הזה, יש לפנות לטיפול מתאים שיסייע לך לחזור בהדרגה לאכילה מאוזנת על פני השבוע, ולהתמודד עם הקשיים שהציתו את הבעיה הזו מלכתחילה.

היי,
בדרך כלל הבולמוסים מגיעים דווקא אחרי ניסיון לצמצם אכילה.
כשיש חסכים הדרך לבולמוס סלולה. מציעה לך להעזר בדיאטנית מומחית
להפרעות אכילה, שתעזור לך לאכל
נכון ולזהות שוב רעב ושובע. בהצלחה :-)

היי טל,
טוב לשמוע שמצאת טיפול שעזר לך, חיזק אותך, שאת בריאה ושברצונך לסייע לאחרים שחווים קשיים דומים לאלו שאת חווית בעבר. עם זאת, כללי הפורום לא מאפשרים לפרסם טיפולים ומטפלים, טובים ומיטיבים ככל שיהיו, על מנת שאפשר יהיה לייצר לעצמנו פה סביבה נייטרלית ובטוחה ככל האפשר. כך, למשל, מדי פעם מופיעה פה הודעות על מטפלים, קבוצות או שיטות טיפול כאלו ואחרות, ואנו מקפידים למחוק אותן - המטרה של הפורום הזה היא לתת ייעוץ והכוונה אישיים ככל הניתן, ממקום נייטרלי אתי ואובייקטיבי.
אין לי ספק שכוונותייך טובות, ואני מעריך את עצם העובדה שהעלית את השאלה ולא פרסמת ישר. מה שאני מציע לך זה לעקוב בפורום, ובמידה ומישהי תחפש מענה טיפולי באזור זה, להזמין אותה לפנות אלייך באופן פרטי ולתת לה את הפרטים.

היי מאי,
את מתארת רק חלק מהמצב. אינני יודעת איך ירדת, מלבד זה שהיו גם הקאות. זה לא נשמע טוב, והקור שאת מתארת נובע ממשקלך הנמוך וכנראה גם מצריכת מזון מועטה במהלך היום. ממליצה מאוד לקבל עזרה מדיאטנית מומחית לתחום. כשלגוף יש מחסור באנרגיה סובלים מקור. חום=אנרגיה= קלוריות. בנוסף כשאחוזי השומן נמוכים מידי, אין לגוף הגנה מפני הקור.

שלום לך, אני ירדתי במשקל תוך כדי הפרעת אכילה פעילה..
היו לי המון בולמוסי אכילה והקאות ממושכות.. אני הייתי גם במעקב דיאטני כל התקופה הזו והיא ראתה את הירידה במשקל אבל עבדתי איתה בעיקר על המיתון והדחף בהקאות.
ועכשיו אני משתדלת להתייצב על המשקל שאני נמצאת בו. 49 . למרות שכתבת שהוא נמוך. לפי מה את אומרת שהוא נמוך? כי אני לא נמצאת בתת משקל [? ]

יש ימים שאני לא מקיאה ואני ממש אובססיבית לקלוריות שאני מכניסה לפה מנסתם כי אני לא רגילה לאכול מסודר "ולשמור בבטן" את האוכל. אז האנרגיה שמוכנסת היא מתוכננת..
והתופעות הפיזיות שאני סובלת מהן מתחילות להפריע לי. ואני לא יודעת כבר מה לעשות. :\
גם המחזור מראה "הפתעות" מוזרות לאחרונה..
הדימום פחת ממש.. וקיבלתי ליום יומיים.. מה שפעם היה לי מחזורים ארוכים ודימומים חזקים..
איך זה הגיוני?
אני לא מבינה!!!!!!!

זה הגיוני יקירה, כי הגוף שלך סובל. לא רק ההקאות מזיקות, גם האכילה המועטה. אני חושבת שהצד שלך שלא אוהב את התופעות הגופניות הוא צד בריא ויש לחזק אותו. לא היה מזיק לקבל איבחון וטיפול במרפאה להפרעות אכילה, או לפחות להעזר בטיפול פסיכולוגי. אם הדיאטנית אינה מומחית להפרעות אכילה כדאי להחליפה. קור והחלשות המחזור הם סימנים מובהקים לסבל של הגוף, אבל זה הפיך!

כל הזמן ככה, קר לי, יש לי נשירת שיער והשיער שלי לא כמו פעם
וגם יש לי כאבי גב (כנראה בגלל התזונה שלי ) וגם הגב יותר כפוף . אני בקושי אוכלת בשר גם ומה שעצוב לי כל כך וכואב לי בלב שאם כל זה עדיין המוח והרגש ממשיכים לדרבן אותי בצמצומים של אוכל..ואני מנסה להילחם בזה כמה שאפשר.גם אצלך זה ככה?

כן... אני ממש מפוחדת ובפאניקה מכל התופעות האלו שקורות לי ובו זמנית מנסה לשלוט בהן שלא יחמירו.. אבל לא מצליחה כי הרצון "לשמור" על הרזון גובר.
ואני לא רוצה למצוא את עצמי עולה במשקל ולמצוא את עצמי מודדת את הבגדים ורואה שהם נעשים קטנים עליי..אני אוהבת לראות שהמספר על צג המשקל אותו הדבר או שהוא יורד כלפי מטה.. ושאנשים סביבי רק אומרים לי כמה שאני יפה ונראית טוב. אולי לעומתם אלו שאומרים שאני ממש ממש ממש רזה ושאני חייבת לעצור כבר ושזה נראה מגעיל וחיוור ובלה בלה בלה..

להסתכל בתמונות ולראות את השיער המלא והשופע שהיה לי זה מתסכל כל כך.
להתכסה במיליון ואחת שכבות בלילה ועדיין לא להצליח להתחמם זה גורם לי לבכות.. מפחד.. מבושה.. מהבנה או יותר נכון - חוסר הבנה של איך הגעתי למצב הזה?!

ודי עם ההקאות האלה. מתי אצליח לשלוט בעצמי מתי?!?!?!?!?!!?!?!?!
הפרעה מטופשת.

היי
זה נראה לא טוב. משקלך נמוך, והפסקת המחזור מעידה על כך. את מתארת עיסוק באוכל, קלוריות ושקילות מאוד תכופות. ממליצה מאוד לפנות לרופא המשפחה שיפנה אותך לטיפול באזור מגוריך. טוב שפנית. שתפי את הוריך ואל תוותרי על בריאותך.

נדמה לי שהכתובת הנכונה לשאלות מהסוג הזה הוא באופן ישיר מול המטפלים האחראים על מצבך ועל ההחלטות הטיפוליות בך.

שלום לך חבר שלי רוצה לאשפז אותי בכפייה בגלל שאני לא הולכת לבד לאישפוז וגם בגלל שאני לא שומעת למה שההורים שלי אומרים לי אני בת 28 המשקל שלי 36 קילו הגובה שלי הוא 1.60 אני לא רוצה ללכת לטיפול שוב בהפרעות אכילה כי הייתי בהרבה טיפולים וכול הזמן אני חוזרת לאישפוזים פעם אחרונה הגעתי למשקל 28 קילו והייתי מאושפזת עים זונדה תקופה ארוכה עכשיו הרמתי ידיים אין לי כוח להמשיך ולדעת שאנני לא מצליחה לצאת מזה ואף אחד לא מבין אותי האם הוא יכול לאשפז אותי בכפייה כמו שהוא רוצה ולפני יותר משבועיים נסתי להיתאבד מתוך יאוש אין לי כוח קשה לי להמשיך ולחיות עם האנורקסיה אני הורסת ומכאיבה לכול מי שסובב אותי ונימאס לי להכאיב להם כבר אני בת 28 מגיל 14 אני עים אנורקסיה בגלל שעברתי אונס אני לא יודעת מה לעשות מבקשת עזרה דחופה.
והאם הוא יכול לאשפז אותי בכפייה תודה מראש שרית

שלום שרית

הוראת אשפוז בכפייה מעל גיל 18 היא רק למחלות נפש (כגון סכיזופרניה, דיכאון וכו'), הפרעת אכילה נחשבת להפרעה נפשית (ולא למחלת נפש) ולכן אי אפשר לאשפז בכפיה הפרעת אכילה.
לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית מעל גיל 18 נדרש צו של הפסיכיאטר המחוזי כדי לאשפז בניגוד לרצון החולה.

עד שיענו לך מצוות המומחים אומר לך שזה ודאי טוב וחשוב שחזרת לקבל מחזור, וכל הכבוד לך שאת עומדת בזה, בהצלחה!! לילה טוב

היי דורין,
כל הכבוד לך, זה נפלא שאת מתגברת. קבלת המחזור היא סימן מצויין לחזרת הגוף לתפקוד הורמונלי נורמלי. סביר להניח שאין נזק בלתי הפיך, ולא הייתי מתעסקת בזה. המשיכי בדרכך, את גבורה אמיתית:-)

היי רעות,

לא יהיה נכון להיכנס להשערות דרך האינטרנט. גשי לרופא, שתפי אותו בכל הפרטים של מצבך, כולל התמונה התזונתית שאת מרמזת אליה בשאלתך, והיעזרי בו או בה על מנת להבין מה הטיפול הנדרש.

עצם העובדה שאת מזהה את ההשפעות המזיקות של הצמצום התזונתי והתנהגות הפגיעה העצמית בזמן אמת היא חשובה - עכשיו השאלה מה עושים עם זה. אם השיפור שאת מתארת בעבר התרחש בעזרת טיפול, שווה לשקול לחזור אפילו לפרק זמן מוגבל כדי להתחזק שוב. אם לא, אולי זו אינדקיציה לזה שצריך, עם עדיפות כמובן לטיפול אצל מומחים להפרעות אכילה.

שלום נועה
באם תיהיה מוכנה לענות לי על שאלון שאני אשלח אליך במייל?
תודה אורטל

נועה יקירה, תראי איזה יופי, את מבינה שאת רוצה לצאת מזה שאת רוצה לאכול ולהיות מאושרת ולצאת עם חברים בכיף. את לא בעמוק של המחלה.
כל הכבוד לך שהצלחת להחזיק ככה חצי שנה וזה לא חייב להפסק פה. יש אפשרות להשאר כמו שאתה להיות מאושר בלי להקיא. יש אפשרות כזה שנוכל לאכול מתי שבאמת אנחנו רעבים ולא שמשעמם בלי בולמוסים. דרך טיפולים דרך התת מודע,
שמאפשרים לנו לאתר למה אנחנו משתמשים שהרגלי אכילה כאלה לא טובים ולשנות אותם.
תאמיני לי, מניסיון אפשר להפוך את הקופסה ולהתחיל לחיות באכילה טבעית שרעבים בלבד מבלי בולמוסים והרעבות. אם תרצי לשמוע עוד על הטיפולים שעברתי את יכולה לשלוח הודעה.
תיהיה חזקה יקירה! את תצלחי לצאת מזה

שלום לך יקירה,
נשמע שאת בסבל גדול. שני המשקלים שציינת מהווים תת משקל, וברור שיש מצוקה גדולה סביב המשקל והאכילה. לצערי, כן, לעיתים הערה מטופשת יכולה לעורר הפרעת אכילה. וכרגע ברור שאת זקוקה לעזרה. האם לא הציעו לך טיפול בתל השומר? ישנן גם מרפאות בקהילה אליהן ניתן להגיע דרך רופא משפחה. אני מאמינה שעם עזרה מדיאטנית טיפול פסיכולוגי ועזרה רפואית תרגישי הרבה יותר טוב. ובודאי שאת ראויה לטוב! בהצלחה.

נשמה טובה! מגיע לך להיות ראויה להכל! מגיע לך להאמין שאת ראויה להכל, לטוב ביותר!
ואני יודעת שזה קשה להאמין בזה, גם אני שהיית בזוגיות מדהימה ושהכל היה מושלם אמרתי לעצמי שזה פשוט לא מגיע לי.
אבל יש פתרון, אפשר למצוא את הדרך לקבל את עצמך ולהצליח לחיות ללא מחשבות על אוכל ועל קלוריות.
יקירה, אני היית אנורקסית ובולמית 9 שנים והיום זה מאחורי, למדתי לקבל את עצמי כמו שאני!
עברתי טיפולים דרך התת מודע שעזרו לי להבין מדוע יש לי הרגלי אכילה כאלה נוראים ומאיפה האובססיביות הזו באוכל.
הטיפולך שינתה לי את הרגלי האכילה מקצה לקצה והביא אותי למי שהיום מבלי שהאוכל ישים לי רגל.
אני מאחלת לך בהצלחה ואני מאמינה שאם פנית לפורום ושיתפת אותנו בסיפור שלך את כבר בדרך לצאת מזה. אז כל הכבוד לך על הצעד הראשון שלך!
אשמח לשמוע ממך עוד- שיר