מידע רפואי
פורומים
- פילאטיס
- נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
- תזונת ילדים, השמנת ילדים
- תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
- עזרה ראשונה, החייאה, בטיחות
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
- קוסמטיקה טבעית
- איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה
- יחסים, זוגיות ונישואין
- דיכאון אחרי לידה
- אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול
- זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
- טרשת נפוצה
- מיניות האישה, מין נשי
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
ד"ר יוסף שמואלי
אורולוג וכירורג מומחה ד"ר יוסף שמואלי הינו אורולוג בעל ניסיון רב בניתוחים בתחומי ההפרעות בתפקוד המיני של הגבר והפרעות בפוריות הגבר. ניתוחי ערמונית (פרוסטטה) ביופסיות ערמונית, ביופסיות עם MRI: ביופסיות פיוז`ן לברור גידולים בבלוטה.ד"ר אילן בוש
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
- פלוטיןרעות23/09/2011
לפני שנה וחצי בערך ,הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי פלוטין 20 .
לא לקחתי את הכדור ועכשיו התחלתי לבלוע אותו ...
פעילות רפואית
טיפול בדיכאון, בהפרעה כפייתית טורדנית ובבולמיה נרבוזה.
מה זאת אומרת טיפול בבלומיה נרבוזה ?יעני יש טיפול תרופתי לזה ?זה ייגרום לי לפסיק להקיא ?כי אנ ממש לא רוצה להפסיק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פלוטין - תגובה
מיכל לברטוב24/09/2011היי רעות. קשה לי לקרוא את הודעתך. אינך רוצה להחלים. האם את מודעת לנזקים האיומים של הקאות?אני לא רואה מקום לענות מעבר לזה בפורום כזה. מקווה שבכל זאת תמצאי את הכח לעלות על דרך בריאה וטובה, ושנה טובה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- טיפול עצמי בבולימיה "קלה"צריכה עצה15/09/2011
היי
אני בת 29 ובשנה האחרונה פיתחתי בולימיה "קלה" (גיל 29 זה לא קצת מאוחר לפתח הפרעת אכילה, :-)?)
גובהיי 1.68 ולפני שנה שקלתי 61 ק"ג ולא הייתי מרוצה. שאפתי להוריד 4 ק"ג ולא הצלחתי. לכן התחלתי להקיא בימים שעברתי את מכסת ה 1500 קלוריות. זה לא היה בולמוס ואז הקאה אלא פשוט בערבים בהם עברתי את ה"מכסה" ב200 קלוריות הייתי מקיאה. הדבר לא עזר ונשארתי באותו משקל פחות או יותר. שמחתי שלפחות אינני מעלה במשקל...
במהלך השנה ההפרעה שינתה את פניה מספר פעמים, כאשר בין לבין מספר שבועות "נקיים" לגמרי, ובאחרים חזרו ההקאות.
בחצי שנה האחרונה שיניתי תפריט לגמרי (מאוזן של כ 1300 קלוריות ליום) וירדתי למשקל 52 ק"ג. משקל שאני מרוצה ממנו מאוד. שומרת כיום על תפריט מאוזן של 1500 ביום רגיל.
הבולימיה שינתה את פניה שוב ועכשיו ביומיום השגרתי אינני מקיאה ומרגישה טוב, אך פעם בשבועיים במקרה הטוב ופעם בשבוע במקרה הרע אני נתקפת בולמוס חסר מעצורים ואוכלת כ 2000 קלוריות בחצי שעה. לאחר מכן אני מקיאה.
מה האבחנה הפסיכולוגית של מצבי? האם בולימיה? האם בולימיה קלה? אני מאוד מעוניינת לטפל בעצמי במצב ומרגישה שאוטוטו אני מחלימה בכוחות עצמי. האם אפשרי לדעתך במקרה כזה? אילו טיפים את יכולה לתת לי בשביל להתמודד? אני לא רואה עצמי פונה לטיפול נפשי ...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב16/09/2011על פי התיאור שלך יש חשש שמדובר בהפרעת אכילה בלתי מסווגת. הפרעת אכילה בלתי מסווגת היא האבחנה שניתנת כאשר יש סימפטומים של הפרעת אכילה שאינם בחומרה או בתדירות שאופיינית לאנורקסיה או בולימיה, אבל עדיין קיימים ומפריעים, כפי שאת מתארת. יש לסייג ולציין שלא ניתן להסתמך על אבחנה דרך האינטרנט, ובכל מקרה מומלץ לפנות ולהתייעץ עם רופא משפחה או איש מקצוע בתחום הפרעות האכילה.
נשמע שבאופן אופייני להפרעת אכילה, את נשאבת לפיתוי לשמר משקל גוף דרך צמצום תזונתי, ו"לתקן" זלילות או בולמוסים או אפילו סתם חריגות מהתפריט דרך הקאות. כדי להתמודד עם הפרעת אכילה צריך למצוא דרך לשבור את המעגל הזה, ולהתאזן לאורך זמן הן ברמה התזונתית והן ברמה הרגשית (למשל, ללמוד לקבל גם את החריגות מה"מכסה", לעשות עבודה מול דימוי עצמי וויסות רגשי במצבים של תסכול או אכזבה וכיוצא בזה). לגבי טיפולים אפשריים: בהפרעות אכילה העדויות מצביעות על יעילות נמוכה של טיפול עצמי, ולכל הפחות הייתי ממליץ לך להתייעץ עם דיאטנית, מאחר ואת נמצאת במשקל נמוך יחסית לנתונייך וייתכן מאד שהתפריט והמשקל אינם מספיקים לך ולכן החלו להופיע בולמוסים. מעבר לכך, הייתי ממליץ לשקול בכל זאת גם פנייה לטיפול רגשי, לפחות לזמן מה, על מנת לקבל תמיכה והכוונה בסיסיים בהתמודדות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך - בולימיה "קלה"
עצה22/09/2011היי
תודה רבה על תגובתך
אני בטיפול אצל דיאטנית והיא הרכיבה לי את התפריט של 1500 קלוריות
היא חושבת שהמשקל שלי בסדר (שוב - 52 על 1.68) ושפשוט עליי לשמור עליו.
היא מציעה להתמודד עם הבולמוסים ע"י "ארוחה חופשית" אחת בשבוע שבה ארשה לעצמי לאכול מה שאני רוצה ושבצורה כזו גם אוכל להתמודד עם הבולמוסים וגם להרגיש עדיין בשליטה כי "מותר לי" ארוחה כזו בשבוע.
בפועל היות ואני נתקפת בבולמוסים אני לא מאפשרת לעצמי את הארוחה הזו מפחד שאעלה במשקל.. עובדת על עצמי כדי לנסות לעבוד לפי העצה שלה. מה דעתך על הרעיון של הדיאטנית?
בנוסף, אתה חושב שמשקל 52 על 1.68 זה לא בריא? יש בחורות בריאות ורזות, הלא כן? אני לא עור ועצמות... אי אפשר ללמוד לשמור על משקל כזה בצורה בריאה ונכונה ללא בולמוס והקאה? הרי זה לא שכל היום אני אוכלת ומקיאה אלא "רק" פעם בשבוע... אי אפשר לטפל בזה ולהשאר במשקל הנוכחי?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לא יודעת מה לעשות !!!מ21/09/2011
אני קצת מבולבלת ולא יודעת מה לעשות !!!
אני סובלת מהפרעות אכילה כבר 12 שנה בארך עברתי כמה וכמה אישפוזים מלאים וגם אשפוזי יום , ב3 שנים האחרונות הייתי במעקב תמידי אצל דיאטנית , ב3 שנים הללו היו נפילות אבל עליתי מהם מהר מאוד ,הרגשתי הרבה יותר טוב יחסית לשאר השנים... לפני כ 4 שבועות ילדתי ומאז אני מרגישה ששוב אני נופלת שאין לי זמן לאכול ואין לי חשק לאכול בכלל שיש לי מין חסימה , אני לא ישנה בלילות ולא בימים מרגישה שאני חייבת להיות עם הבן שלי , בקיצור מרגישה שניכנסתי שוב לדיכאון אני בוכה המון ובימים האחרונים רבה ללא הפסקה עם בעלי על המון שטויות , קשה לי לסמוך על אנשים שרוצים לעזור לי עם הילד , וכל זה ישר מביא אותי לאוכל לא יכולה לאכול. שוב חוזרת לאותו מקום שאני הכי מכירה כבר המון שנים , למקום של "הבריחה" כמו שאמרתי אני 4 שבועות אחרי לידה כבר ירדתי 12 קילו ( כל מה שהעלתי מתחילת ההריון ) , אני ממש מפחדת כל כך לא רציתי שזה יגיע שוב , אני כל כך לא יודעת מה לעשות עכשיו ולמה אני תמיד "בורחת" למקום הזה "המחלה" למה ??
הייתי חייבת טיפה לשתף מימה שעובר עלי....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב21/09/2011התקופה שלאחר לידה היא תקופה מאד רגישה, באופן טבעי: זו תקופה של שינוי מאד גדול בחיים, תקופה שיש בה הרבה שמחה ותקוות אבל לא פעם גם חששות ופחדים, תסכולים רבים, שינויים הורמונליים ותנודות משקליות, חיכוכים ומתחים. עבור אנשים רבים התקופה הזו הופכת לתקופה קשה מאד מבחינה רגשית, ולא פעם מובילה לדיכאון לאחר לידה, ומה שהופך את זה לקשה במיוחד זה שיש ציפייה חברתית שאמהות צעירות יהיו פוסטר של נינוחות ואושר, מה שגורם לא פעם להתבייש או להסתיר את הבעיה.
היות ואצלך המקום הפגיע "המוכר" הוא הפרעת האכילה, לא מפתיע שחלק מהקושי שאת מתארת מקבל ביטוי בזירה הזו. כמו עצם שרגישה בנקודה מסוימת, וכשמופעל עליה לחץ שם היא נסדקת.
חשוב מאד לא להישאר לבד עם מה שקורה. גם למענך וגם למען תינוקך. שתפי את הקרובים לך בתחושות האלו, בדקי אפשרות להיעזר בטיפול בתקופה זו - למשל להרים טלפון למטפלים הותיקים שלך ולומר להם שאת בתקופה רגישה ורוצה לקבוע כמה פגישות כדי לייצב קצת את המצב.
בהצלחה רבה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא יודעת מה לעשות !!!
מ21/09/2011לקראת סוף ההריון היו לי הרבה חששות ובמיוחד חששתי מה יהיה אחרי הלידה , ומה יהיה עם הדיכאון , והינה זה הגיע ולא הצלחתי להתגבר על הדיכאון והחששות וזה הכניס אותי לעוד יותר חרדה פחד בכי וכל מה שמתלווה לזה , הקרובים אליה רואים את מה שעובר עלי במיוחד בימים האחרונים וכבר התחילו לדבר איתי על הנושא , שהם רואים לאן זה מוביל ושאני לא יכולה להרשות לעצמי , אבל אני מרגישה שהם לא מבינים מה עובר עלי שהם לא מנסים להבין ישר שופטים " את חוזרת אחורה , את חוזרת למחלה , אנחנו מכירים את כל זה , עברנו את הכל... וכ'ו ) אני נימצאת בטיפול פסיכולוגי וכשהפסיכולוגית שאלה אותי עם אני חושבת שאני בדיכאון התשובה הישרה שעניתי היא- מפתאום אני בסדר גמור ואני לא בדיכאון !!!
לא לקחתי כבר שנה כדורים ואני לא רוצה שוב , באיזה שהוא מקום אני נמנעת מלהגיד שאני מרגישה שאני ממש חוזרת אחורה אני לא רוצה שהתאכזבו מימני אחרי תקופות שהייתי למעלה ושהכל היה יחסית בסדר....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- מבקשת עזרה והמלצהמירי19/09/2011
אני סובלת מהפרעות אכילה במשך למעלה מ10 שנים ומטופלת על ידי פסיכיאטר במכבי במשך שנים רבות. לאחרונה אני מרגישה שהטיפול נתקע ומיצה את עצמו ושהפרעות התגברו ומחפשת פסיכיאטר אחר.
אשמח לקבל המלצה על פסיכיאטר המתמחה בהפרעות אכילה מטעם מכבי
זה דחוף לי מאוד
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב20/09/2011במכבי, כמו בכל קופת חולים, יש צוותים המטפלים בהפרעות אכילה. כדאי לבחון את האפשרות לקבל הפנייה לטיפול מערכתי בצוות כזה, לא רק על ידי פסיכיאטר אלא גם על ידי פסיכולוג/ית ודיאטנ/ית. איני יודע אם עד עכשיו טופלת רק אצל פסיכיאטר, ללא טיפול תזונתי במקביל, אבל אם זה המצב מאד מומלץ לשקול שינוי מסוג זה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדיין אשמח לקבל המלצה על פסיכיאטר
מירי20/09/2011כיוון שאני מקבלת טיפול תרופתי ואני צריכה מישהו שיעשה מעקב אחרי בנושא..
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדיין אשמח לקבל המלצה על פסיכיאטר - תגובה
עדי מילר20/09/2011שלום
למיטב ידיעתי ישנם מספר פסיכיאטרים במכבי המתמחים בהפרעות אכילה, מידע לגביהם את יכולה לקבל דרך הזימון תורים של מכבי.
בהצלחה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- משקל לאשפוז___19/09/2011
שבוע הבא יש לי אבחון בשניידר, אני חוששת שיחליטו לאשפז אותי.
האם יש אפשרות לאשפוז בגלל תת משקל של 53 קילו לגובה של 177?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב20/09/2011בסוג המקרים שאנחנו עוסקים בהם בפורום הזה, לא מאשפזים בגלל תת משקל - מאשפזים בגלל הפרעת אכילה. השאלה היא מה הבעיה הכללית שאת סובלת ממנה (שתת משקל הוא אחד הסימפטומים שלה, וכדי לאבחן את הבעיה הכללית את מגיעה לשניידר בשבוע הבא), ומה הפתרונות האפשריים. אשפוז עשוי להיות אחד הפתרונות האלו, ואולי יוצעו לך פתרונות אחרים. יחד עם הורייך תצטרכי לעשות חשיבה ולבחור באחד הפתרונות האלו, כדי להתגבר על הבעיה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שאלה בנוגע לדיאטנית .איריס16/09/2011
אני לא מרוצה מהגוף שלי ורוצה ללכת לדיאטנית , אני יכולה לעשות זאת בלי שההורים ידעו (בת 13 וחצי ) או שהם צריכים לקבוע לי תור או משהו בסגנון .
אני לא יכולה ללכת אליה בלעדיהם ובלי ידיעתם , ואם לא אז אפשר לשאול למה ?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שאלה בנוגע לדיאטנית . - תגובה
מיכל לברטוב16/09/2011היי איריס. כיווו שאת קטינה, ההורים שלך צריכים להיות מודעים לכל טיפול שאת מקבלת. את בהחלט יכולה לבקש מאמך ללכת לדיאטנית ולשבת עם הדיאטנית לבד. כל עוד זה בא ממקום טוב ואת יכולה לרדת במשקל מבחינה בריאותית אין מה לחשוש. דיאטנית יכולה לעזור ולהדריך בתהליך שלא יפגע בך. בהצלחה יקירה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאווקי , הבנתי , הפנמתי .
איריס17/09/2011ואני יכולה לקבוע לעצמי תורות לבד ?
ההורים ידעו שאני הולכת הם פשוט לא יהיו קשורים לזה .
למשל, לא יהיה מי שיחכה לי מחוץ לחדר הדיאטנית או משהו בסגנון ...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאווקי , הבנתי , הפנמתי . - תגובה
מיכל לברטוב17/09/2011את יכולה להגיע לבד. אך אם יעלה תוכן מדאיג, הדיאטנית תצטרך לעדכן את ההורים. בהצלחה:-)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- האם האחותי אנורקסית?דורית16/09/2011
שלום
יש לי שאלה לגבי אחותי הקטנה(28)
מאז הילדות (גדלנו ממש יחד, אני גדולה ממנה בשנתיים) היו לה שגעונות לגבי החיצוניות שלה, למרות שתמיד היא הייתה הילדה הכי יפה בכיתה.
בסביבות גיל 10 היא התחילה להשמין. היא אף פעם לא הייתה שמנה אבל בזמנו עלתה מעט במשקל.
בגיל 13 היא הפסיקה לאכול באופן טוטאלי לכמה חודשים שלמים עד שחזרה לתלם ע"י התערבות של הורי בעניין.
בשנתיים האחרונות כל המשפחה שמה לב לירידה משמעותית במשקל.
ביום שבת האחרון היינו בים ועצמות המותניים, הכתפיים והצלעות מאוד בולטות.
מעבר לכך אני שמה לב לעוד כמה דברים (אציין כל מה שאני זוכרת)-
-היא לרוב אוכלת בחדר שלה ותמיד משאירה אוכל בצלחת/ חלק מהאוכל נזרק לפח בחדרה.
אם היא אוכלת עם המשפחה היא כאילו "מרמה" ע"י מילוי הצלחת בסלט.
-עגבניות ומסטיקים זה האוכל העיקרי שלה.
-היא עלתה פי 2 בכמות הסיגריות
-היא מתלוננת שהיא סובלת משלשולים חריגים
-היא רוב הזמן עייפה ויש לה סחרחורות שהיא מסתירה דיי יפה (רק אני זמה לב לזה)
-כשמעירים לה על המשקל תמיד יצא לה איזה משפט: "נו תגידו שאני אנורקסית" מלווה בצחקוק
-יש לה בחדר משקל צמוד לארון בגדים
-היא מסתובבת הרבה במטבח ובסוף אוכלת סתם איזו עוגיה קטנה
-אני חושבת שהיא הפסיקה לקבל מחזור.
האם אלו סימנים של אנורקסיה?
במידה וכן, איך עלי לגשת אליה ומה אני צריכה לעשות?
תודה מראש לכל מי שיגיב* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב16/09/2011הסימנים שאת מתארת אכן נשמעים מדאיגים ועלולים להצביע על דפוסים בעייתיים סביב אכלה ודימוי גוף, עד כדי הפרעת אכילה. היות ואחותך בגירה, היא זו שצריכה להחליט אם דפוסים אלו מהווים בעיה עבורה ואם היא רוצה לעשות מאמץ לשנותם. הדבר היעיל ביותר שאת יכולה לעשות עבורה, זה להעביר לה מסר שאת שמה לב לכך שככל הנראה יש פה בעיה אמיתית, ושבמידה והיא תרצה לדבר על זה ברצינות, בלי שיפוט וביקורת, ואולי גם לחשוב איך עושים צעדים ראשונים לקראת התמודדות עם הבעיה הזו, את שם עבורה ותשמחי לסייע לה בכך. הרבה פעמים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה חשים מבודדים ובלתי מובנים (וההערות של הסביבה, גם אם נובעות מדאגה ורצון לעזור, נתפסות כביקורתיות והרבה פעמים רק מרחיקות ומבודדות עוד יותר), ומסר כזה יכול להיות חשוב ומשמעותי עבורה, גם אם לא תיענה לך מייד.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה. אבקש שוב התיחסות
דורית17/09/2011שוחחתי היום עם אחותי וניסיתי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר
היא נפתחה וסיפרה לי הכל
נורא כואב לי, אני כותבת כאן ובוכה
היא אמרה שהיא כבר עמוק בתוך הבעיה, שהיא לא רוצה לגשת לטיפול ושהיא לא יודעת מה היא באמת רוצה לעשות
אמרתי לה אם היא רוצה שנכניס את אמא לתמונה, שהיא תעזור לה. והיא כעסה עלי ואמרה שבשום פנים ואופן.
הגרוע מכל שגרם לי לבכות כל הלילה-
היא אמרה שהתחילו לה לחצים חזקים בריאות/ צלעות שלפעמים סתם ככה ללא סיבה היא מרגישה שהצלעות שלה מלפנים ומהגב עוד רגע נדבקות אחת לשניה
היא אמרה שהתחילו לה סחרחורות מוזרות בביותר כאלה שאף פעם לא חוותה
היא אמרה שכל פעם שהיא קמה מכסא/ מהמיטה היא מקבלת סחרחורות נוראית וחייבת לשכב על הרצפה לכמה שניות עד שהיא חוזרת
זה לא נורמלי!!!
היא שוקלת 41!
אני לא יודעת מה לעשות
אני בוכה כאן
אז מה? להשאיר אותה ככה? אי אפשר לעשות כלום כל עוד היא לא רוצה טיפול?
לתת לה למות בלי לעשות כלום???* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
לירן רוגב17/09/2011צר לי לשמוע שאחותך במצב כה קשה, וכמובן שאפשר להבין כמה זה מדאיג ומכאיב לך. טוב שהיא יכלה לשוחח איתך על זה בפתיחות, אבל אני מבין שזה לא גרם לך לחוש פחות חסרת אונים ואולי אפילו יותר (בעצם עכשיו את זו שיודעת ונשארת עם זה לבד, בלי שהיא מאפשרת לך לעשות משהו עבורה). צריך להבין שאנשים שסובלים מהפרעות אכילה נוטים להיות אמביוולנטים כלפי הבעיה, יש בהם חלק שרוצה להתחזק, להבריא, לקבל עזרה ולחזור למסלול חיים תקין, ויש חלק אחר ששואב פנימה, למחלה, להסתגרות ולהדיפה של מי שמנסה להציע עזרה או פתרונות. נשמע שכשאחותך הרגישה שאת שם עבורה באופן לא שופט או תובעני או שדורש ממנה לעשות שינוי, היא יכולה לדבר איתך ולשתף, ולא לפעול לכיוון של הסתגרות והדיפה. ברגע שהרגישה שאת לוחצת עליה (לספר לאמא), כעסה והתרחקה. זו דילמה לא פשוטה, וניכר שאחותך במצב לא טוב וזקוקה לעזרה וטיפול, אבל בלי שיתוף פעולה שלה יהיה קשה מאד להציע לה עזרה כזו. נשמע שחשוב לאחותך שתהיי שם ככתובת עבורה, ואולי כדאי מדי פעם להזכיר זאת, להתעניין בשלומה, ואפשר אפילו להעלות הצעות אפשריות (כמו ללוות אותה לבדיקות אצל רופא משפחה, בשלב הראשון? להציע לה לעזור לה לעשות בירור לגבי טיפולים, אם תרצה בשלב מסוים?). גם אם היא כרגע עדיין לא נענית להן, זה מגביר את הסיכוי שהיא תעשה זאת בהמשך.
וכדאי גם לוודא שאת לא נשארת לבד עם כל זה, שגם לך יש כתובת בה את יכולה להיעזר ולהיתמך, כי ניכר שזו התמודדות לא פשוטה גם עבורך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בת 14 - הפרעות אכילהשלי15/09/2011
שלום רב,
בתי החלה לפני כחודשיים לאכול פחות, זה אומר שבחודשיים הללו היא ירדה 5 ק"ג.
שוקלת כיום 44.4 גובה כ-1.62/1.63, ברור לי שזה תת משקל !!
היא נמנעת מלאכול בערב והיא בפירוש מנסה ועוצרת את עצמה מלאכול דברים שהיא אוהבת.
לביה"ס היא לוקחת פריכיות אורז ופרי לפעמים.
התרעתי בפניה שלא מקובל עלי שהיא אוכלת כ"כ מעט ולטענתה בערב היא לא רעבה ולא אוכל להכריח אותה לאכול.
שמתי לב שזה די מגמתי עם בנות מכיתתה.
אני אובדת עצות כיוון שאני חוששת שהיא תגיע לאנורקסיה.
מה ניתן לעשות ? האם להתחיל עם בדיקת דם ? האם לדבר עם יועצת ביה"ס ?
אני תוהה אם לנסות לדבר על ליבה או ל"איים" עליה שאם היא לא תאכל, היא תפסיד דברים שהיא אוהבת וכו'.
אודה לתשובתכם המהירה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב15/09/2011את אכן מתארת מצב שמדליק נורה אדומה, ותחושת חוסר האונים שלך מובנת: אי אפשר להכריח ילדה בת 14 לאכול, ואיומים או תגמולים משיגים בדרך כלל את האפקט ההפוך, קרי, מעצימים את מאבק השליטה ועלולים להשאיר את ביתך בתחושה שהיא מבודדת מול סביבה משפחתית שמנסה לגרום לה לעשות שינוי שהיא לא רוצה לעשות. לכן ההמלצה היא לא לנקוט באיומים, אלא לשדר מסר הורי ברור ש:
א. שינויים תזונתיים, במיוחד בגיל ההתבגרות, עלולים להיות מסוכנים אם הם נעשים ללא פיקוח וליווי מקצועי. אם את רוצה לעשות שינויים בתפריט, בבקשה - רק בליווי והדרכה של דיאטנית (ועדיף לפנות במקרה זה לדיאטנית מתחום בעיות והפרעות אכילה...)
ב. בכל קושי או בעיה או מצוקה, בין אם קשורה לאוכל, לדימוי העצמי, לקשרים חברתיים או כל דבר אחר - אנחנו פה בשבילך, שתפי אותנו וננסה למצוא מענה לבעיות.
אפשרות נוספת העומדת בפני הורים במצב זה, היא לפנות להדרכת הורים אצל איש מקצוע, כדי לקבל הכוונה יותר מדויקת ומותאמת לצרכים הספציפיים שלכם (איך להתנהל במצבים שונים, אילו מסרים עלולים להזין את הבעיה ומה יכול לסייע למצב של בתך, איך להתנהל סביב קניות וארוחות משפחתיות בתקופה זו וכו').* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההפרעות אכילה
שלי15/09/2011תודה על התגובה, ומה עושים עד הגעתנו לדיאטנית ?
אני מדברת איתה ומסבירה לה כמה זה מזיק לה והיא בשלה,לטענתה היא פשוט לא רעבה ומתעקשת לא לאכול החל משעה 16:00 או 17:00 כדי לא לעלות במשקל וזה ממש לא נורמלי.
אני חסרת אונים !* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההפרעות אכילה - תגובה
מיכל לברטוב15/09/2011היי שלי,
לצערי, בגיל הזה לא ממש מעניין אותה אם היא מזיקה לעצמה או לא. ממליצה בחום לגשת בהקדם האפשרי לרופא המשפחה שיפנה למרפאה להפרעות אכילה, שם תקבל אותה דיאטנית מהר מאוד. אל תשארי לבד עם זה . המון בריאות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- חזרה לאנורקסיה ?חסויה14/09/2011
היי אני בת שמונה עשרה וחצי סבלתי ארבע שנים מאנורקסיה ואני יכולה לומר כיום שהמצב השתפר ואפילו יכלתי לומר שהחלמתי אבל התגייסתי לצבא מה שהעמיד אותי במבחן עצמי וגרם לי להבין שלא רק שלא הצלחתי להחלים אלא שאני מרגישה שאני חוזרת אחורה.
לא אכלתי את הכמויות שאני צריכה, ובמקביל למאמץ פיזי הורדתי באוכל במהלך הטירונות והתחלתי לפחד מלאכול, החרדה גברה ובלילות אחדים בכיתי ואני אפילו לא יודעת ממה, זה כל כך מוכר לי התחושות האלה מפעם, מצב רוח משתנים ובעיקר מדוכדכים, חולשה ועצבנות.
מה אוכל לעשות?... אני לא רוצה לחזור למחלה אבל למה פתאום זה מחרפן אותי מחדש, לבור הזה של האנורקסיה אני לא רוצה לחזור סבלתי מספיק אבל זה כאילו קורה לי באופן אוטומטי ואני מפחדת, אני מתאהבת ברזון הזה שוב פעם, אני מתמכרת ולהיגמל שוב זה קשה אני יודעת...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חזרה לאנורקסיה ? - תגובה
מיכל לברטוב14/09/2011היי דנה,
נשמע שבאמת מתחיל לקרות שינוי שלילי. את ערה לכך מאוד וזו נקודה חשובה ביותר. אנורקסיה היא הםרעה עקשנית ומתעתעת, ולכן כשהיא מתחילה להרים את ראשה המכוער חשוב לטפל. האם התגברת על המצב בעזרת טיפול לפני הצבא? את נשמעת נבונה ובוגרת, וחשוב שתתחברי לצד הזה, את כבר יודעת לאן ההתחלה הזו יכולה לקחת אותך. גם בצבא ניתן לקבל עזרה. הרבה בריאות יקירה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לא מכירה את עצמי יותרמישהי13/09/2011
היי, אני בת 24, 1.73. 7 שנים סבלתי מאנורקסיה (כולל 2 אשפוזים ב- תה"ש ואשפוז אחד באסף הרופא), בשנה האחרונה שמרתי על משקל יציב פחות או יותר של - BMI 19 אך ממש לא הקפדתי על אכילה מסודרת. בחודש- חודש וחצי האחרון אני עדה להתקפות של בולמוסים ושל אכילה של נשנושים סתם בצורה לא מבוקרת... בעקבות כך עליתי במשקל (נשקלתי לפני שבועיים- 63 מאז בטוח עליתי אך אני חוששת להישקל שוב), הגברתי את הספורט בצורה אובססיבית אך האכילה שלי לא משתנה.... כ"כ רוצה לרדת במשקל ולהיות שוב: 56 קילו.... כתבתי משהו:
"אני לא מצליחה לתפקד.... אני כל יום נופלת מחדש.... אני לא מצליחה ללמוד, לעבוד.. רק מסתגרת בבית ואוכלת את עצמי מבפנים... רגע של שקט, נחת, הקלה והופ שוב פותחת את הפה הגדול שלי וטוחנת פחמימות... שמנה וחזירה הייתי ושמנה וחזירה אשאר... כ"כ מתגעגעת לגופי שהיה בעבר.. מתגעגעת לכוח הרצון שלי ולסירוב שלי לאכול, שונאת אוכל! זה קורץ לי, מפתה אותי וברגע שאני מתפתה ומאפשרת לו לחדור לגופי הוא מכרסם אותי מבפנים, תוקף אותי, נדבק לכל אבריי ולא מרפה.... מתפללת כל יום להיות חזקה ולהצליח מחדש, אני מרגישה כ"כ חלשה ומתוסכלת כ"כ רוצה שיהיה לי קל לא לאכול, להגיד לא לפחמימות, לא לרצות לחפש כל יום לאכול לחם או בייגלה או משהו ג'אנקי אחר שנמצא במטבח... שונאת את עצמי, שונאת את גופי.. אנא, אלוהים החזר לי את גופי הרזה בחזרה........................."
סליחה על ה-"חפירה" פשוט הייתי חייבת לפרוק קצת..
תודה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לא מכירה את עצמי יותר - תגובה
מיכל לברטוב13/09/2011יקירה,
הפסיקי להלקות את עצמך. את עוברת תהליך שנערות/ נשים רבות עוברות בהמשך לאנורקסיה. גם bmi19 הוא נמוך מאוד כידוע, ואינני יודעת מה זה גבה ממך ועד כמה היתה שם החלמה. גוף במשקל נמוך זועק למזון וזו קרקע מאוד פוריה לבולמוסים. הגיע הזמן לחזור לטיפול. אין סיבה לסבול כך לבד. אם היו לך תעצומות נפש להגיע למשקל שאינו מסכן אותך, אני בטוחה שתצליחי להתגבר על הבולמוסים עם קצת עזרה והכלה. הרבה בריאות:-)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- רציתי לשאולדנה11/09/2011
שלום,שבוע טוב
רציתי לשאול,אם אכילה רגשית היא סוג של הפרעת אכילה?
יש לי עודף משקל של כ40 קילו.בחורה צעירה יחסית בת 26.שאמורה לחוות עוד הרבה דברים בחיים ובעיקר להיפטר מה 40 קילו הארורים האלה.
רציתי לשאול אם אני נניח עצובה\מבואסת ואוכלת ובוכה אפילו תוך כדי האוכל.זו אכילה רגשית?שכל פעם אני פונה לאוכל כדי להשכיח דברים אבל אח"כ מצטערת על זה בטירוף.
אני לא מקיאה ואני לא אנרוקסית.
פשוט לפעמים אוכלת רק לשכוח דברים לא להרגיש שום דבר.והמשקל עולה בטירוף.כאילו כל דבר קטן אני מעלה תוך שבוע 2 קילו \3 קילו.ואם אני ממש שומרת אני מרזה אבל לא מהר כמו פעם.בכל זאת הגיל עושה את שלו.
אז בגדול זו השאלה.
אשמח לתשובה.
תודה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב11/09/2011מלבד אנורקסיה ובולימיה, קיימת הפרעת אכילה הקרויה Binge Eating Disorder, הפרעה שמתאפיינת בדפוסים של אכילה של כמויות גדולות באופן קיצוני, בצורה מהירה, תוך הסתרה הרבה פעמים, על רקע מצוקה רגשית (דיכאון, חרדה, שעמום וכדומה), תוך תחושה של גועל ואשמה. אכילה רגשית יכולה להיות חלק מהתמונה הזו, ויכול להיות שלא - כדי לאבחן בצורה מדויקת צריך להיפגש פנים מול פנים עם איש מקצוע, ולהכיר יותר לעומק אותך ואת הפרטים של הבעיה שלך.
יחד עם זאת, את מתארת בעיה שמעוררת סבל ומצוקה בחייך, ומה שחשוב זה לא ה"כותרת" של הבעיה כמו השאלה מה יכול לעזור לך להתמודד איתה ולהתגבר עליה. ממה שאת כותבת, אפשר להבין שברקע של דפוסי האכילה שאת מתארת יש מצוקה רגשית ותחושות שליליות שאת מתקשה להתמודד איתן בדרך אחרת, ושהאוכל הופך לערוץ של התמודדות רגשית (לא יעילה) במקום שיהיה מה שהוא אמור להיות - הזנה, בריאות והנאה. במצב כזה כדאי לשקול טיפול שמשלב גם ייעוץ תזונתי, וגם טיפול רגשי, כדי שניתן יהיה לטפל במקור הרגשי ולפתח מיומנויות התמודדות יעילות יותר עם המצוקה הרגשית, ובמקביל לפתח דפוסים של אכילה נכונה ומאוזנת יותר.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההגבתי בטעות למעלה במקום אחר
דנה11/09/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה במקום הנכון
דנה11/09/2011אני קצת מבולבלת כי אני כבר לא יודעת ממה השומן הזה.סתם מתאוות אכילה שגם זה קורה לי.אוכלים משהו ובא עוד. ולפעמים אני מוצאת את עצמי מחזיקה את עצמי לא לאכול להתגבר.אבל אני לא מצליחה בזה הרבה זמן,יש רגע של אמת משבר ואז אני מוצאת את עצמי אוכלת וכבר לא מתגברת בגלל אותו משבר וכו'.
וזה מין מעגל של כמה שנים.תמיד חשבתי שהפתרון הוא דיאטה להוריד במשקל וזהו אני אהיה רזה והכל יסתדר לי בחיים.ואז אני אשמור על עצמי ולא אוכל כי יש לי בשביל מה.אז אני כבר אראה טוב והכל יהיה בסדר.יהיה לי כוח ומוטבציה לשמור על זה.
בפועל אני 10 שנים בתוך המעגל הזה.יש לי מודעות פשוט קשה לי ליישם.
כי אמרו לי גם בבית.רק להוריד במשקל והכל יהיה בסדר הכל יסתדר.יהיה ביטחון.
ואפילו בעצמי אני הודיתי שאני אוכלת יותר מידי .ופניתי לניתוח של טבעת הצרת קיבה לפני 5 שנים.גם זה לא עזר לי לצערי הרב.הרופא אמר שזה יקטין את כמות האוכל.ואולי רזיתי רק בהתחלה.אח"כ זה הפך לסבל וסיוט .הייתי מקיאה הרבה לא בכוונה תחילה.וזה לא פתר לי את הבעיה(90 אחוז מאלו שעשו איתי את הניתוח הצליחו) אז אני פשוט שואלת את עצמי איך פותרים את זה?למה אני לא מצליחה להתמיד בדיאטה כמו כולם למרות הניתוח למרות מרזי מורית שומרי משקל.האוכל הבריא וכו'מה לא בסדר בי?למה אין לי את הכוחות האלה כמו כולם?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
לירן רוגב12/09/2011האמירה ש"לכולם הדיאטה מצליחה חוץ ממני" היא תחושה יותר ממציאות, ואני מניח שמעידה על התייחסות שלילית לעצמך ופגיעה בדימוי העצמי, שנמצאים בבסיס הבעיה ומזינים אותה. לא פעם בהפרעות אכילה נוצר מעין מעגל שלילי שבו מחשבות שליליות על העצמי מובילות למחשבה ש"אם רק ארד במשקל ארגיש יותר טוב/הבעיות יעלמו", וכשזה לא מצליח (ובהפרעת אכילה זה אף פעם לא מצליח - כי כמו שאת כתבת, הבעיות לא נעלמות רק בגלל שהמשקל משתנה) מרגישים כישלון, הלקאה עצמית ומחשבות מהסוג שאת מתארת, ואז נשאבים שוב למחשבה ש"אם רק ארד במשקל..." וכך הלאה.
כדי להיפטר מהבעיה צריך לשבור את המעגל, ללמוד לזהות את המחשבות והתחושות האלו, ולנסות בהדרגה לחזק משהו אחר בפנים, קול פנימי שמסוגל להתנגד לדפוסים האלו ולעשות בחירות אחרות, טובות יותר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- טיפול בבולימיהladygodiva11/09/2011
שלום,
אני בת 19, סובלת מהפרעות אכילה כבר כ3 שנים. מעיסוק בספורט ותזונה
להרעבות ואז מהר מאוד לבולימיה, כמובן שזה הסיפור בקצרה. הלכתי למאמנת אישית בהפרעות אכילה במשך חצי שנה והטיפול עזר לי לראות דברים אחרת אבל לא באמת טיפל בבעיה מהשורש בסופו של דבר. ההקאות הפסיקו בגלל שהתגייסתי והתחילה תקופה חדשה בחיי שגם בין השאר לא אפשרה לי לעשות מה שאני רוצה בכל זמן נתון אך עדיין המשכתי עם נטילת כדורים כמו לקסעדין ולפעמיים גם תחליפים אחרים. וכעת אחרי תקופת זמן של כ4 חודשיים כמעט ללא ההפרעה חזרתי שוב להרגלי הישנים ללא שום בעיה וב"שמחה"רבה. בין השאר עם הבולימיה אני חוששת שאני סובלת מדיכאון יחסית חמור, אני באמת מרגישה שאין בי כל רוח חיים ושאין לי כוחות לעשות כמעט דבר. קראתי באינטרנט על כך שיש אפשרות לטפל בבולימיה ובדיכאון באמצעות כדורים, אוסיף לומר גם שאחרי בדיקות דם מקיפות מצאו שיש לי חוסר איזון בהורמונים ורמת טסטוסטרון גבוהה. בכל מקרה אני בבעיה כי אני נמצאת כרגע בצבא במסלול שבו איני יכולה להרשות לעצמי ללכת לקב"ן או משהו כזה ואני מאוד רוצה לטפל בבעיה שלי ולהתחיל לקחת תרופות שאולי יוכלו לעזור לי. כי הטיפול הפסיכולוגי כבר לא מועיל הרבה אני חוששת. אני מודעת לכל הבעיות שלי ולמה אני עושה אותן אך לא מצליחה להפסיק ויותר מכך הדיכאון והרגשות הללו אוכלים אותי מבפנים. לכן שאלתי היא כיצד אני יכולה לקבל סיוע וטיפול תרופתי מבלי לערב את הגורמים הצבאיים בעניין?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב11/09/2011הבעיה שאת מתארת - הפרעת אכילה שמלווה במצוקה דיכאונית, ירידה במצב הרוח, חוסר חשק, וחוסר איזון הורמונלי - דורשת טיפול והתייחסות רציניים. הטיפול המומלץ במצבים אלו הוא שילוב של טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול תזונתי. טיפול תרופתי יכול לסייע, אך הוא לא פותר את הבעיה בפני עצמו, ואני חושב שחשוב להתעקש על הטיפול המתאים, אחרת נשארים עם חוויות של "הלכתי לטיפול וזה לא עזר לי", חוויות שעלולות לייאש ולהפחית את הכוח להתמודד עם הבעיות.
לגבי הצבא - למיטב ידיעתי, אין מסלול שאי אפשר ללכת בו לקב"ן, רק מסלולים שבהם זה פחות נעים...גם ביחידות המובחרות והסודיות ביותר פניה לקב"ן לא אוטומטית אומרת הדחה או העברה מהיחידה. יחד עם זאת, אני מבין את החשש והקושי שלך. האלטרנטיבה היא פנייה לטיפול באופן פרטי באזרחות. גם במצב כזה את נדרשת באופן עקרוני לדווח לצבא, אבל הדרישה היא לעשות זאת תוך פרק זמן של מספר חודשים, זמן בו אפשר לחשוב בתוך טיפול על המשמעויות של שיתוף הצבא, היתרונות והחסרונות בכך, מה עומד מאחורי החשש וההסתייגות, ורק אז לקבל החלטה.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני רק רוצה להגיד ש
דנה11/09/2011אני קצת מבולבלת כי אני כבר לא יודעת ממה השומן הזה.סתם מתאוות אכילה שגם זה קורה לי.אוכלים משהו ובא עוד. ולפעמים אני מוצאת את עצמי מחזיקה את עצמי לא לאכול להתגבר.אבל אני לא מצליחה בזה הרבה זמן,יש רגע של אמת משבר ואז אני מוצאת את עצמי אוכלת וכבר לא מתגברת בגלל אותו משבר וכו'.
וזה מין מעגל של כמה שנים.תמיד חשבתי שהפתרון הוא דיאטה להוריד במשקל וזהו אני אהיה רזה והכל יסתדר לי בחיים.ואז אני אשמור על עצמי ולא אוכל כי יש לי בשביל מה.אז אני כבר אראה טוב והכל יהיה בסדר.יהיה לי כוח ומוטבציה לשמור על זה.
בפועל אני 10 שנים בתוך המעגל הזה.יש לי מודעות פשוט קשה לי ליישם.
כי אמרו לי גם בבית.רק להוריד במשקל והכל יהיה בסדר הכל יסתדר.יהיה ביטחון.
ואפילו בעצמי אני הודיתי שאני אוכלת יותר מידי .ופניתי לניתוח של טבעת הצרת קיבה לפני 5 שנים.גם זה לא עזר לי לצערי הרב.הרופא אמר שזה יקטין את כמות האוכל.ואולי רזיתי רק בהתחלה.אח"כ זה הפך לסבל וסיוט .הייתי מקיאה הרבה לא בכוונה תחילה.וזה לא פתר לי את הבעיה(90 אחוז מאלו שעשו איתי את הניתוח הצליחו) אז אני פשוט שואלת את עצמי איך פותרים את זה?למה אני לא מצליחה להתמיד בדיאטה כמו כולם למרות הניתוח למרות מרזי מורית שומרי משקל.האוכל הבריא וכו'מה לא בסדר בי?למה אין לי את הכוחות האלה כמו כולם?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- דחוףף בבקשהההאני29/08/2010
שלום.. הסיפור שלי קצת מורכב. אני בת 23 עד לפני שנה הייתי בתת משקל 41-42 קילו לגובה 156-157, לא מדויק. לא קיבלתי מחזור שנה וחודשיים. לפני שנה החלטתי לטפל בעצמי, רציתי מחזור, רציתי את היכולת להביא ילדים לעולם!! זה היה הכי חשוב, הלכתי לדיאטנית לטפל בזה.. ועליתי במשקל ל51 קילו. מאז עד היום עליתי עוד איזה 2 קילו והיום אני 53.ולפני חודשיים קיבלתי מתנה נפלאהההה קיבלתי שוב פעם מחזור. הוא הגיע כבר פעמיים, אומנם בפעם השניה באיחור של שבועיים וחצי, אבל הגיע !!! אני מתחילה שוב להכנס לדיכאון, אני שמנהההה כלום לא עולה עליי...אני לא יכולה ללכת יותר לים, לא מסוגלת לצאת ולהתלבש אין לי חשק לכלום! אני מפחדת ליפול שוב...אני כבר מתחילה לחשוב איך לרדת , ואני לא רוצה לעשות את זה בצורה לקויה.! אני רוצה לעשות את זה נכון ולהמשיך לקבל מחזור!! בבקשה תייעצו לי מה לעשות... אני רוצה לעשות את זה בצורה נכונה. ובבקשה אל תגידו לי שאני לא צריכה כי אני כן!! בוודאות כולם אומרים לי שהשמנתי..שהגזמתי..וזה נכון אני אוכלת המון המון..אומנם לא ג'אנק אבל אוכלת בכמויות של 4 אנשים...אני מאוד בוגרת ומבינה שלא לעשות טעויות שוב..אבל אני מפחדת ליפול! מהי הדרך הנכונה בבקשה, וכמה קלוריות אני צריכה לאכול כדי לרדת במשקל ולהמשיך לקבל מחזור???
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה
לירן רוגב29/08/2010טוב מאד שאת מבינה שהרצון להרזות עלול להוביל אותך שוב לבעיות מהסוג עמן התמודדת בעבר, ושיש לך כוונה ונכונות לעשות דברים בצורה מאוזנת ושקולה יותר. כמו שאת בטח יודעת בעצמך, לא תקבלי פה תשובה לשאלה כמה קלוריות את צריכה לאכול כדי לקבל מחזור, משתי סיבות: הראשונה, היא שאין לי שמץ של מושג. השנייה, היא שיש משהו בעצם השאלה הזו שהוא שגוי - היעלמותו של המחזור היה דרכו של הגוף שלך לומר לך שאת לא מטפלת בעצמך כראוי, ושסדר העדיפויות שלך לקוי. אז טוב מאד שאת רוצה לעשות דברים בצורה נכונה, אבל צורה נכונה זה לא רק לקבל מחזור. צורה נכונה זה גם לא לתת לעיסוק בגוף ובמשקל להשתלט על החיים, על מצב הרוח, על התפקוד וכיו"ב. המקום הכי טוב לוודא שזה טיבו של השינוי שאת עושה, הוא במסגרת טיפל מקצועי שיעזור לך לעשות את השינויים שמתאימים לך, ולהתמודד עם ההשפעות השליליות של הבעיה ממנה את סובלת (ולצורך העניין, צמצום יתר ואכילת יתר הם שני הצדדים של אותו מטבע, ולא שתי בעיות נפרדות).
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה על התשובה כנה אבל..
אני31/08/2010מה אני אמורה לעשות עכשיו?? אני ממש ממש מפחדת ליפול..הפסקתי לעשות פעילות גופנית שהייתי מתמידה לעשות 5-6 פעמים בשבוע.. כי זה גרם לי לאכול פחות.
אני עברתי תקופה מאוד קשה ואני מודעת לבעיות שלה. אני רוצה להפסיק להתעסק בזה אבל אני לא יכולה!! אני לא מסוגלת לקבל את הגוף שלי עכשיו כמו שהוא. ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשפר אותו, אבל באופן בריא! היו תקופות של בולמוסים ובגלל זה הגעתי למצב שאני משמינה.. לא יודעת מה לעשות...די אובדת עצות.. אני רוצה לרזות ולהגיע למצב בריא שבו אני גם נראית טוב ומרגישה טוב, ואז אולי אני ארד בתדירות של העיסוק בדבר-וגם מקבלת מחזור ובריאה ! איך עושים את זה?? ומה לעשותתת??* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתשובה
לירן רוגב01/09/2010להתנות את השיפור וההחלמה בירידה במשקל ("אני ארד בתדירות של העיסוק כשארזה"), זה לשחק לפי הכללים של הבעיה, שאומרת שהפתרון לכל הבעיות הוא הרזון, ולהאמין לבלוף שאומר שהבעיה תיעלם במשקל מסוים. מעולם עוד לא ראיתי מישהי שהעיסוק הטורדני או הסימפטומים הבעייתים שלה נעלמים רק משום שהגיעה למשקל מסוים. הדרך היחידה שאני מכיר לטפל בבעיה מסוג זה, הוא כפי שכתבתי לך קודם, דרך טיפול מקצועי. אם לא היית בטיפול כזה בעבר, אפשר כצעד ראשון לפנות לרופא המשפחה ולברר לגבי האפשרויות.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההיי שוב....
אני03/09/2011עברה שנה...ולא ממש עשיתי משהו כדי לשנות את המצב שבו אני נמצאת...
אני רוצה לדעת בבקשה האם אתה מטפל דרך קופ"ח או רק באופן פרטי?
אני רוצה לטפל בעצמי אבל אני סטודנטית...ודי קשה לי לעמוד בטיפול שכזה באופן פרטי כי זה מאוד יקר. והייתי רוצה להיות מטופלת אצלך..
אודה על תשובתך בהקדם..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה[גובה
לירן רוגב03/09/2011היי, אני שמח לשמוע שהחלטת לעשות צעד כדי להתמודד ולטפל בבעיה, זו החלטה אמיצה ואני יודע שלא קל לעשות אותה. לשאלתך, אני לא נמצא כרגע בהסדר עם קופות חולים, אבל את מוזמנת לפנות אלי במייל או בטלפון כדי שנבדוק אפשרויות ומשמעויות של טיפול אצלי, ובמידת הצורך גם אפשרויות נוספות.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאעשה זאת! תודה רבה!!!
אני06/09/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אשפוז___06/09/2011
שבוע הבא אני הולכת לאבחון, יכול להיות שיחליטו לאשפז אותי בגלל שימוש קבוע במשלשלים??? (הגובה שלי הוא 176 ומשקל 53)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אשפוז - תגובה
מיכל לברטוב06/09/2011היי יקירה,
אם את מגיעה לאיבחון, זה מצויין, כי שם יחפשו את הדרך הטובה ביותר לעזור לך. ישנן סיבות רבות לאישפוז והצוות יצטרך להחליט. אני משערת שידוע לך שאת בתת משקל. מחזיקה לך אצבעות, לכי בגישה חיובית שמתחילה דרך חדשה, בריאה ונכונה יותר עבורך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שיקום הגוף מבולמיה-הפיך?דנה04/09/2011
שלום, אני בת 18 והתחלתי להקיא באופן קבוע לפני חודשיים בערך...
כמובן שבהתחלה זה עבד- הייתי אוכלת ברמה של אכילה כפייתית ואז הולכת להקיא ונשארת באותו משקל ואפילו מרזה...
אבל אחכ התחילו הנפיחויות בבטן ואפילו דלקת גרון...
החלטתי להפסיק וכדי לרזות (ויש מה להוריד-כי לפני כן הייתי אוכלת בלי להקיא)עליי לאכול נכון ולהוציא אנרגיה בספורט ולא בדחיפת אצבע...
כמובן שאף אחד מקרוביי לא יודע על כך ולכן לא אושפזתי.
מבחינת הגוף אני עדיין מרגישה נפיחות והעניין מלווה גם בגזים לא נעימים שבנוסף כואבים ושלשולים\עצירויות וגם כאבים בקיבה לעתים...
רציתי לשאול אם יש מזונות מומלצים לשיקום הגוף מהקאות כאלה
יש לציין שאני שותה הרבה מים במהלך היום ויודעת בדיוק מה לאכול כדי לרזות....
הכוונה היא מזונות מיוחדים או תוספי תזונה או פרוביוטיקה שיכולים להחזיר את מערכת העיכול למסלול התקין, ואם בכלל העניין הפיך...
תודה רבה ויום טוב, דנה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שיקום הגוף מבולמיה-הפיך? - תגובה
מיכל לברטוב04/09/2011היי דנה,
כל הכבוד על הנחישות. את בהחלט צודקת, הקאות זו שיטה שמחירה הרס הגוף והנפש. מכיוון שאת מדברת על חודשיים של הקאות, רב הסיכויים שהכל בסדר ודברים יתאזנו בעצמם. הייתי מאוד ממליצה להעזר בדיאטנית על מנת לרדת בצורה בריאה, והיא אף יכולה לעזור בעניין הרגישות במערכת העיכול. בהצלחה יקירה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
האם אתם חולי ניקיון?