פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

אהלן

אני נועם מפקד בצהל בן 21

הייתה לי חניכה בת 20 שלאחר הקורס ביקשה את עזרתי

היא מספרת שהיא בולמית כבר 4 שנים ונמאס לה לחיות עם זה

אבא שלה פסיכיאטר ואין סיכוי שהיא מגלה לו.

היא לא מספרת לאף אחד חוץ מלי ולאחד הידידים שלה.

היא מספרת שכשהיא נמצאת בצבא - הארוחות מסודרות ונמצאים לידה כל הזמן אנשים ולכן המצב לא נורא כשהיא בצבא. אבל כשהיא חוזרת הביתה היא מספרת על זה כמו הרגל שאוכל אותה כל פעם מחדש.. היא נכנסת להתקף רעב.. זוללת כמו מטורפת.. ולאחר כמה זמן הולכת להקיא את זה בשירותים.

היא מספרת שאמא שלה שואלת לאן כל האוכל במקרר נעלם

חשוב לציין שהיא ממש לא שמנה..

היא מספרת לי שזה פשוט קשה לה ליישם את הרצון להפסיק.



כשהיא פנתה אלי הסברתי לה שאני לא עזרה מקצועית והיא צריכה לפנות לעזרה מקצועית והיא מתנגדת. עד אז ביקשתי ממנה להבטיח לי שכל פעם שהיא מקבלת התקף אז שתתקשר אלי לפני זה. זה עבד מעולה 3 שבועות ואז היא נשברה. והחזיקה עוד תקופה.. ופעם ב היא נשברת..

היא מספרת לי שמאז שהתחלתי לעבוד איתה על זה המצב הרבה יותר טוב והיא במסלול הנכון... אבל אני מרגיש שאני לא עובד באופן מקצועי...

אצרף מכתב קטן שהיא רשמה לי



אתה יודע משהו...
חשבתי על זה המון, אני בכלל-בייחוד מאז ההכנה-חושבת על כל דבר שאני עושה ומסתכלת על ההשלכות ואיך לעשות את זה פעם הבאה
גם בתגובות לאנשים, גם בחומר לימודי, גם בסדר יום שלי..
ואני מצליחה לסדר את הכל, להפיק לקחים מהכל וליישם הרבה מהדברים.
חוץ מכשאני מגיעה להקאות שלי
אני עושה, חושבת מסתכלת ייתרונות מול חסרונות סיבות ללמה זה קורה
מה לעשות פעם הבאה
ובקטע של היישום זה משתבש
אני באמת לא יודעת למה
אני לא מצליחה להבין איפה אני פועלת לא נכון
למה אני כל הזמן מגיעה לנקודת שבירה
לא מצליחה לארגן את הדברים ככה שהתוצאה הסופית המוחשית תהיה שיפור-הפסקה של הדבר זה.
באמת שאני לא יודעת למה זה ככה
משהו מוזר פה, לא הגיוני(ואני עובדת כמעט רק על היגיון בכל דבר שאני עושה) אני די אבודה, לא מצליחה פשוט לא.

סתם, חשבתי לעצמי, איפה לעזאזל זה נתקע ומפסיק לעבור הלאה אל התודעה שלי...





אשמח לייעוץ, הכוונה וכו..

תודה על העזרה

שלום...
רציתי לדעת האם יש מצב שאפשר לעולת קילו וחצי ביום?
לפני יומיים נשקלתי הייתי 49 קילו וביום למחרת נשקלתי הייתי 51.
ובאותו היום אכלתי פרוסה בבוקר ובלילה סלט וצלחתדגנים.
אני פשוט לא מבינה איך אפשר לעלות ככה
תודה

לאחר דיאטה בה הורדתי 10 ק"ג (מעולם לא הייתי שמנה) במשך שנים שמרתי בקפדנות על משקל מינימלי (BMI 17) ללא הקאות אבל עם ספורט מאומץ ואכילה מינימלית.

וכיום לקראת כניסה להריון (ב"ה) אני עולה במשקל על מנת לקבל שוב מחזור חודשי (שפסק עם הירידה במשקל).

הייתי מאוד רוצה המלצה לספר טוב בנושא הפרעות אכילה והריון שילווה אותי בתהליך הקשה של העליה במשקל וההבראה (ב"ה) מהמחלה (של להשאר בתת משקל בכל מחיר) שרודפת אותי כבר שנים...

תודה מראש

דליה

ולא מצליחה, רוצה להמעיט במזון הרב שאני אוכלת, נורא קשה לי, קשה לי לאכול פחות פחמימות, פחות מתוק, פחות שטויות, קניתי ירקות , חטיפים בריאים, פריכיות ומה לא ועדיין אני משתעממת מהמלאי החדש

הייי שמי תולי ורציתי לישאול שאלה....
אני אנורקסית כבר 5 שנים מתוכם צמתי 3 חודשים ואז התחלתי לאכול סלט ואחרי זה הוספתי עוד מאכלים אחר כך הורדתי הכל ואכלתי רק מעדני דיאט
אחר כך יום בהיר אחד זללתי בלי הגזמה כ3000 קלוריות במכה אחת וככה זה נימשך הזלילה שבועים עליתי 10 קילו ונירשמתי לדיאט קלאב הורדתי בחודשים 3 וחצי קילו ועכשיו אני צמה הבעייה היא שאחרי צום של כמה ימים בודדים יש לי התקפות ואני לא מצליחה להקיא ואז יום למחורת אני קמה נפוחה ביגלל הבלוטת התריס....ואחר כך ממשיכה שוב כמה ימים של צום ואז בום עוד פעם זלילה וככה זה כל הזמן גם עכשיו אני ביום של זלילה ונימאס לי כבר ומחר שוב צום....מצד שני אני יכולה לאכול נכון אבל זה יהיה קשה לי כי תמיד שאני מתחילה לאכול משהו קטן זה ניגמר בגדול אין לי שליטה ושאני צמה אני לא מרשה לעצמי ביכלל לגעת באוכל ואני שולטת בצום עד ההתקפה

מה אני עושה גם ככה הרסתי לי את האכילה שלי ואני מוצצת חסה אני עולה מה אני עושה בבקשה תתני לי תשובה
ערב טוב שיהיה לך
תולי

היי כולן
בתי בת 6 ועדיין לובשת חיתולים.
היא נורא בוגרת ועושה המון דברים של גדולים אבל לא רוצה להפסיק ללבוש טיטולים היא אומרת שהיא אוהבת ללבוש אותם. עד עכשיו לא התנגדתי כי לא ראיתי שום סיבה להתנגדות אבל עכשיו היא כבר בכיתה א' ועדיין לובשת חיתול יום ולילה, ולא נראה שיש לה איזושהי שליטה בצרכים שלה.
עכשיו ניסיתי לגמול אותה אבל היא מתנגדת היא פשוט לא רוצה. אפילו ניסיתי עונשים- אמרתי לה שאסור לה ללכת עם טיטול לבית הספר אבל היא בסך הכל חוזררת רטובה ועם תחתונים מלאות בצואה ובוכה אחרי ההשפלה הבית ספרית.
מה עליי לעשות בנושא, האם לתת לה להיגמל בזמנה החופשי?

שלום,אני כבר שנתיים "טועמת ויורקת"ושנה וחצי אני באנורקסיה עד לפני חודשיים הייתי בתת משקל גובה 1.65 משקל 37 {זה הכי נמוך שהגעתי}אשפזו אותי פעמיים בכפייה כי לא היה מקום במרכז להפרעות אכילה קיבלתי רק טראומות משם כי זה היה בית חולים פסיכיאטרי.בחודשיים האלה התקבלתי למחלקה של ד"ר גור אבל עזבתי כי לא יכולתי יותר אם הכדורים שהביאו לי שם הרגשתי רדומה ואם רצון למות אני גם בדיכאון ולא יוצאת מהבית מהרגע שאני קמה אני רק פותחת וסוגרת את המקרר עושה טעימות של מלא דברים ויורקת כמובן שאני עושה את זה בסתר אני גם אוכלת בסתר כבר לפני האשפוז הפסקתי לעשות ספורט אינטנסיבי כמו שהייתי עושה שהמשפחה לא היו מודעים למחלה וגם הפסקתי להקיא ועכשיו אני שוקלת 45 וחזרתי להקיא ואני אוכלת כל היום אבל יורקת.המשפחה לא תומכים בי ואין לי כוח לחיות אני רק רוצה להיות"שלד"אני גם סובלת מאובססיות ואני חיה בפחד שיאשפזו אותי שוב אני לא מקבלת מחזור כבר שנה ונושרות לי השערות בלי סוף אין לי תיאבון ואני חושבת רק על אוכל כל היום אני לא מאמינה שיוכלו להוציא אותי מי זה אני חייבת סיוע דחוףףףף!!!!

שלום,האם אפשר להתקיים באופו בריא רק על אכילת שוקולד חלב?האם זה בריא? זה מרזה? יש לי חברה כזו,היא אוכלת 2 חפיסות ביום וזהו,והיא מאוד רזה.האם היא אנורקסית?למרות שהיא אוכלת שוקולד והוא משמין?דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף,תודה.

מבעיה...
זו בעצם פעם ראשונה שאני פונה לעזרה..
אני בת 20
אני בחורה מאוד יפה ומושכת.
אני חיה בסביבה תומכת, יש לי משפחה חבר וחברות שמאוד מאוד אוהבים אותי ואני אותם.
אני מאוד מרוצה עד כה מהחיים שלי כה מלבד הפרעת האכילה שלי..
אני כבר כמעט שנתיים מקיאה אחרי שאני אוכלת המון ממתקים.
אני בד"כ קונה לי גלידות ושוקולדים ועוגיות, אוכלת את הכל עד שאני מרגישה נורא והולכת להקיא.
זה בד"כ קורה לי פעם בשבוע (בעבר זה גם היה קורה לי בתדירות גבוהה יותר 2-3 בשבוע)
כבר קרה שלא עשיתי את זה תקופה של חודש.
בעברי שקלתי 20 ק"ג יותר בערך.
אני מאוד פעילה גופנית וגם אוכלת מאוד מאוזן ובריא שאני לא בבולמוס.

נמאס לי, אני לא חושבת שאני שמנה, אבל אני לא מבינה ממה נובעת ההתנהגות שלי.

אני צריכה עזרה. אני לא רוצה לפגוע בעצמי.
המון תודה.

שלום גובהי הוא 180 ס''מ ומשקלי הוא 55 ק''ג כאשר אני אוכל ארוחה גדולה אני לא משמין רק קצת וליפעמים אני מרגיש עייף ואין לי כוח לכלום.
השאלה שלי היא האם יש לי בולמיה או משהו? ומה לעשות בנוגעה לזה עם יש ועם אין?
אשמח לתשובה בקרוב


תודה.

אני בת 16 וחצי סובלת מאנורקסיה נרווזה כמעט 5 שנים וכרגע אני באישפוז כבר 4 חודשים והגעתי למשקל היעד אבל לא רוצים לשחרר אותי כי אומרים שאני עדיין לא מוכנה ושאני מסוכנת לעצמי מה ניתן לעשות בנידון?
דרך אגב היתי מטופלת לפני זה במרפאה להפרעות אכילה ברמבם ואני נורא רוצה להשתחרר ולחזור לשם.
תודה מראש ורוניקה

שלום אני בת 18 הגובה שלי 156 והמשקל44 אני לא אוכלת ואם כן אז אני מקיאה הרבה אנשים בסביבה שלי יודעים על המצב אבל יודעים שהם לא יכולים לכפות עלי כלום ושזה צריך לבוא ממני לפני כמה ימים הקאתי דם ונמאם לי ואני רוצה עזרה אבל לא מצליחה לבקש אפילו מההורים וחברים קרובים (אני לא גרה עם ההורים שלי) בכל מקרה נראה לי גם כבר הגוף שלי נדפק ואחרי 4 שנים בזה נמאס לי אני לא מצליחה להבין איך עובד כל העניין עם המרפאות יש מרפאה מומלצת באזור תל אביב? אין לי בעיה גם טיפול בכסף פשוט משהו שיהיה טוב ויעזור לי גם פיזית...

אני סובלת מדיכאון
הנובע ממשקל
שנובע מאכילה כפייתית
הנובעת מדיכאון
וחוזר חלילה

יש לי בולמוסים
לפעמים הקאות

אני שמנה
בת 17

יש פה מישהי שמזדהה איתי?
יש פה מישהי שעברה את זה ?


2688070
ICQ

כיצד ניתן לטפל ?
לא מעוניינת בטיפול התנהגותי קוגנטיבי - אל תעלו את האופציה בכלל.

שלום לכולםאני חדשה פ ה
אני בולימית כבר 16 שנים מז שאני בת 12 וגם לפני כן היו לי הפרעות אכילה
אני כ"כ מתוסבכת אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר למה
כל התנהלות החיים שלי היא סביב אוכל
אני ילך לבתים של אנשים וכשיהיה לי את ההזדמנות לקחת אוכל אני ייקח כי אני במצוקה גם עד לא מזמן הייתי גונבת מחנויות ואני כ"כ מנסה להילחם בזה
אני מרגישה שלא יכולה להיות ילדה יותר דפוקה ממניגם אני כ"כ מתוסבכת עם משהו כ"כ בסיסי שהוא אוכל
עברתי אישפוזים אין ספור פסיכולוגים ודיאטניות ואני עייפה מהכל
אני עם עצמי מרגישה כ"כ רעה
כ"כ נמאס לי ואני כ"כ רוצה להבריא אבל אין לי כנראה מספיק כח רצון

שלום,
בצעירותי סבלתי מהפרעת אכילה (אנורקסיה) וטופלתי במרפאה ציבורית להפרעות אכילה.
אחרי שהחלמתי, פחות או יותר, סיימתי את טיפולי שם.
היום אני חצי שנה אחרי שחרורי והפסקתי לאכול שוב!
המצב שלי רע ואני זקוקה לעזרה..
שאלתי היא, האם אוכל לפנות שוב למרפאה בה טופלתי?