פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

אני בולמית לשעבר(כבר 12 שנה לא) שנה לפני שניגמלתי מהבולמיה , גרתי בארצות הברית,הבנתי בגדול שאני "בברוך".. במשך השנה הזאת חקרתי המון על בולמיה ואנורקסיה, עשיתי המון דמיון מודרך והמשכתי להקיא. עד שיום אחד פשוט הפסקתי להקיא לגמרי ! אבל ,נישארתי עם הסיפטומים הנפשיים . חזרתי לארץ וטיפלתי בעצמי בשיטות אלטרנטיביות שונות :דיקור סיני ותזונה וN.L.P ודימיון מודרך . למדתי בעצמי הילינג וN.L.P ודימיון מודרך. בחודש האחרון ,הגעתי להחלטה שאני אטפל בנערות, נשים בולמיות .ואחרי 12 שנה התחלתי שוב לחקור את הנושא וזה "זורק אותי" לתקופה הזאת שוב : עצב, כעס, אין לי התקפות בולמיה וגם לא היזדהות מנטאלית עם המצב! רק כאילו פתחתי תיבת רגש בתוכי שבכל מאודי אני רוצה להאמין שפתחתי אותה בכדי להבין שאין לי היזדהות איתה יותר. למען המחקר ולמעני אשמח לדעת מה הם ההשלכות ?והאים יש "אפטר אפקט" פיזי ונפשי בבולמיה? ומה הוא? והאם ישנם מאמרים עכשויים בנושא שאת יכולה להפנות אותי אליהם? תודה וברכה

שלום רב, אני חולה באנורקסיה כבר 4 שנים, במשך תקופות מסויימות המחזור שלי הפסיק, התקופה הכי ארוכה הייתה שנתיים, כיום לא קיבלתי מחזור במשך שלושה חודשים, יש לציין שאני כן מודעת למחלה ופועלת על מנת להחלים. רציתי לדעת אם כדאי לי להתחיל לקחת גלולות? אני ממש רוצה ילדים בשלב מאוחר יותר בחיים וממש מפחדת מהאי קבלת מחזור

שלום,אני בת 15.. הבטחון העצמי שלי לא משהו,למרות שאני רזה..אף פעם לא אהבתי את איך שאני נראיית ותמיד התביישתי במראה שלי.. בזמן האחרון קלטתי שככל שאני אוכלת יותר,ככה אני מרגישה טוב יותר עם עצמי.. אני אוכלת גם שאני לא רעבה..אוכלת שטויות.. אני מוצאת את עצמי רוב היום מפוצצת את עצמי באוכל... חשוב לציין שאני לא מקיאה או משהו כזה..אני מודעת לזה שאני רזה.. רק רציתי לשאול האם זו הפרעה כלשהי?

אני בת 16 ואני מודעת לזה שיש לי הפרעות אכילה וקראתי המון על זה.. אבל לא סיפרתי על כך לאיש חוץ מלחברותיי הטובות, שמעודדות אותי ללכת לטיפול, עד לפני כמה חודשים הרעבתי את עצמי וירדתי במשקל, ולפעמים הקאתי.. כשאני מרעיבה את עצמי אני מרגישה ממש טוב עם עצמי וכשלא אני נכנסת בקלות לדיכאון.. אבל בכל זאת הפסקתי לפני כמה חודשים ומאז זה נהיה בלתי נסבל, בכל פעם שהתחלתי לאכול לא יכולתי להפסיק וזה עדיין ככה, ואחרי זה אני מרגישה נורא ורוצה להקיא ולפעמים אפילו מנסה ולא מצליחה.. זה ככה כבר כמה חודשים ואני מרגישה גרוע עם עצמי.. אני לא יודעת מה כדאי לעשות, ללכת לפסיכולוג או אולי לטיפול מסוג אחר? אשמח אם תעזרו לי.. יש לי כל הזמן חששות שאם אלך לפסיכולוג אני לא אוכל יותר לרדת במשקל כי אם ידעו שיש לי הפרעות אכילה ההורים ידאגו בקשר לזה ולא יתנו לי.. אני במשקל תקין אגב, וכולם אומרים לי שאני רזה, למרות שאני לא רואה את זה.. ואני גם מרגישה תמיד שמנה.. ואני רואה את עצמי כשמנה ולא יודעת מה לעשות כבר..

שלום, אחותי בת 24 בולמית כבר כ-4 שנים, ניסינו לדבר ולעזור אך שום דבר לא עוזר היא לא מוכנה ללכת לטיפול או ייעוץ בנושא, המצב לא טוב לדעתי, היא אוכלת בכמויות אדירות, ומקיאה בשירותים ובמקלחת של הבית שבה היא מתחלקת איתי גם האם ישנו חשש מחיידקים מכך?כי זה ממש מגעיל לדעתי וקשה לי כבר לחיות ככה וכולם מפחדים ממנה..אני היחידה בביתשמעירה לה ומעמידה אותה במקומה אבל אני לא עושה זאת בדרך הטובה אלא אני עושה זאת בכעס כי אני כבר לא יכולה לחיות ככה כול לילה היא בולסת...ולאורך היום גם ואיך אפשר לעזור לה למרות שאני מאוד אנטי כלפיה ואני יודעת שזה בעייתי אבל היא כועסת אם מעירים לה ומגיבה בצורה מאוד תוקפנית

שלום אני מודעת שיש לי בעייה ויש צורך בטיפול הסובבים אותי במיוחד ההורים מודעים לבולמיה זה קיים מאז שהייתי בת 16 מישהי מבית הספר לימדה אותי את הסוד " ומאז כאילו שמצאתי פיתרון ניסיתי להפסיק אך זה תמיד שם אני אוכלת בשביל עצמי אך יש לפעמים שאני אוכלת הרבה וסתם כדי להנות"כביכול ואחר להוציא הכל אבל לא תמיד מקיאה אני מאוד רוצה להפסיק מאוד קשה לי עם המחשבה ללכת לטיפול למרות שהמשפחה איתה אני גלוייה אני מדברת ומנסה לפתור את זה פסיכולוגית עם עצמי תני לי איזה שהוא כיוון כדי להפסיק את זה מבלי לפנות לטיפול למרות שזה הכרחי כי אני רוצה לשלוט על עצמי ולהתגבר על זה בכוחות עצמי כי נמאס זה הורס לי תכנונים ומשבש לי את מהלך היום יום אני רוצה משפחה ויש לי עתיד כי אני נחושה בדעתי תני לי עצה משמעותית שתוכל לכוון אותי בדרך הנכונה רוצה להצליח בלצאת מזה.

אני סובלת מבולימיה כמו שכתבתי לך בעבר, היא די פחתה לאחרונה ואני בכל זאת ניגשת לטפל בזה בקרוב. בנוסף יש לי לפעמים התקפת זעם כלומר אני יכולה לענות בחוצפה ולקלל אם מישהוא מנסה ל"התעסק איתי" בדרך כלל אני נחמדה עד שמעצבנים אותי(למשל מישהיא היום חייבה אותי על איזה סכום שלא הייתי צריכה לשלם ויצאתי עליה קראתי לה סתומה ליד אנשים וצעקתי). האם זה קשור לבולימיה? בנוסף אני סובלת מחוסר ברזל וגדלתי עם אלימות מילולית בבית אז זה קשור לקריזות? ואל תפני אותי בבקשה לפורום הפרעות אכילה כי אין לה תשובות על דברים מהסוג. תודה.

שלום. אני בת 18 לפני גיוס. אני מטופלת כבר במשך תקופה ארוכה בהפרעת אכילה-בולימיה. במהלך כל תקופת הטיפול לקחתי את התרופות הבאות: התחלתי עם ציפרלקס שהתברר כלא יעיל במניעת הדחפים, אחריו ווירפקס במינונים גדולים למדי (כ-300 מ"ל ביום) שגם התברר כלא יעיל בעצרת דחפי הזלילה וגם הביא להתפרצות של מיגרנות נוראיות שמלוות בבחילות והקאות עם הפסקת לקיחתו. כעת הפסיכיאטר מעוניין לנסות להתחיל להעניק לי את התרופה "טופמקס". שמעתי על תרופה זו כמה דברים מאוד לא סימפטיים ,בינייהם שהיא בכלל משמשמת כתרופה נגד אפילפסיה ומדכאת תיאבון ובנוסף לכך שאחת מתופעות הלוואי שלה כוללות איבוד זיכרון,בחילות קשות ופגיעה ברשתית העין. שאלתי העיקרית היא, מהי דעתך על "טופמקס"? מהם אחוזי ההצלחה הקודמים עם התרופה במקרים של בולימיה? אילו תופעות לוואי זה הותיר על חולות אלו לטווח הארוך? התשובה חשובה וקריטית לי מאוד. תודה רבה!

יש לי ילדה בת 14 שחושבת שהיא שמנה לפי דעתי ולא רק דעתי אלא המון אומרים לה שיש לה גוף יפה אבל היום היא סיפרה לי שהיא הקיאה כבר כמה פעמים שתתה תה משלשלים . כל מה שאני מסבירה לה וגם חבר שלה היא אומרת אני ארד קצת ויפסיק איך משכנעים אותה לפני שיהיה מאוחר מדי . אני יודעת שזו ההתחלה אך עדיף לעצור לפני שיהיה מאוחר

אני בולמית כבר שנה וחצי אין לי כוחות בגוף לעבוד אני לא יודעת למה. אני רוצה להיות בחורה רגילה (אני בת 19).. החיים שלי ככה: אוכלת כל היום ומקיאה, עכשיואני אוכלת מסודר אבל גם מקיאה. אני רוצה לטפל בעצמי, לא רוצה להשמין בגלל זה אני עושה את זה לעצמי, אולי אשפוז יום יעזור לי ? כי אשפוז רגיל מפחיד אותי... אני כל היום בדיכאון בלי מצב רוח. אני מאוד רוצה לעזור לעצמי - אני מתפוצצת כבר ממחשבות. מ-ת-פ-ו-צ-צ-ת .. יש תקווה?

הייתי פעם בולימית והפסקתי להקיא. אני אוכלת ממש ממש מהר כשאני רעבה, האם זה נובע מחרדות? כי יש לי קצת אולי חרדות ומעט דיכדוך? תודה

שלום שמי צביה אני בת 29.9 9 חוד לאחר לידה אנמית 7.3 התחלתי לפני 3 ימים טיפול בקלונס ויטמינים וברזל פריפול בערב אני לוקחת פקסט חצי היום בבוקר היתה לי יציאה רכה אחת ושניה לאחר כ שעה שלשול האם זה מסוכן יש לציין כי בעלי היה שבוע שעבר עם שלשולים והקאות האם יתכן כי נדבקתי אני שואלת כי נכנסתי קצת ללחץ ואין לי למי לפנות אנא בבקשה עזרתכם - כי אני מפחדת לאכול משקלי הוא 46.2 וגובהי 1.8 ובנוסף לכל אני מצוננת שבת שלום

התחלתי את מחלת הבולמיה לפני שנה בערך...ורזיתי 20 קילו עכשיו אני שוקלת 43 ואני מטר 57 וכולם אומרים לי שאני צריכה להשמין וזה לא בשליטתי ,אני כל הזמן חושבת שאני שמנה איך אני יוצאת מיזה?אני לא רוצה שיאשפזו אותי חלילה או שאני יגיע למצב שאי אפשר לצאת מיזה בקשה אני מבקשת מישו שמבין בזה ויכול לעזור לי זה נורא חשוב לי =[

אני אחרי אשפוז בתל השומר. במהלך האשפוז הרגשתי שהטיפול עם הפסיכולוגית לא מקדם אותי לשום מקום. ולא כי אני לא מאמינה בטיפול פסיכולוגי, פשוט עברתי טיפולים כל כך רבים ועם כל כל כך הרבה פסיכולוגים שהרגשתי שמיציתי את העניין ואת הדברים שיכולתי לקבל מטיפול כזה, כבר קיבלתי. הוצע לי לעבור לטיפול פרטני באומנות (שזה תחום שמעניין אותי מאוד). דובר על להתחיל בספטמבר וישר הסכמתי כי חשבתי שזה ממש מתאים לי. לקראת סוף האישפוז השתנה משהו. הרגשתי יותר חיבור למטפלת ושהיא כן מצליחה לעזור לי. כרגע זאת הבחירה שלי באיזה טיפול להמשיך. אני מרגישה שהפסיכולוגית עוזרת לי אבל אני לא בטוחה שאני יכולה להתקדם איתה עוד קדימה. מצד שני טיפול באומנות זה משהו שיהיה חדש לי ואני לא יודעת עד כמה זה באמת יתאים לי. אני לא מאמינה שתהיה לי אפשרות, במידה ולא יתאים לי הטיפול שאני אבחר, לחזור לטיפול הקודם ואני ממש מתלבטת....

אני בשבוע 11 להריון זה הריון ראשון שלי ואני פשוט לא יודעת מה אני יכולה לעשות אני סובלת מבולמיה קרוב ל10 שנים אני בת 26וחשבתי שכשאני אכנס להריון אני פשוט יפסיק אני מפחדת שיקרה משהו לעובר מה אני יכולה לעשות? ומה הנזק שיכול להיגרם לעובר?....