פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

הופנתי על ידי רופאת המשפחה למרפאה להפרעות אכילה לאחר שאני לא מצליחה לעשות דיאטה כלל. אני מפחדת שהמרפאה שאני הולכת אליה היא מרפאה השייכת לבית החולים שלוותא , שיש שם פסיכיאטרים וזה מפחיד אותי כאילו אני ..... הכוונה למרפאה להפרעות אכילה ברעננה.

לחבר שלי (בן 29) יש הרגל להקיא כאשר הוא מרגיש "מפוצץ" כהגדרתו. אנחנו הכרנו לא מזמן, אבל התופעה כנראה מהשנה האחרונה. הדבר אינו קורה בתדירות גבוהה אלא לעתים (לפי דיווחיו), אבל הסיבות להקאה כפי שהוא מציין אותן הן תחושת צרבת, משהו מקולקל שאכל או תחושת מלאות יתר. באחת הפעמים שאכלנו בשעת ערב מאוחרת, הוא אמר שיש לו צורך להקיא ושלאחר מכן הוא "יישן כמו תינוק". כמו-כן, בשיחותיי איתו כשעוררתי את תשומת ליבו לעניין, אמרתי לו שהדבר מזכיר את תופעת הבולימיה, ואכן גם אחד מחבריו אמר לו לגבי זה. הוא מאד חרד מהגדרה זו וטוען שהוא אינו "חולה נפש", וכן שהוא יכול לשלוט בזה ויצליח למגר את התופעה בעצמו. כיצד לדעתכן המקצועית כדאי לפעול במקרה זה?

הבת שלי [בת 14] בגובה 170-171 שוקלת 54 קילו בלבד. בדקתי במחשבוני BMI למינהם שהיא נמצאת בתת משקל ושעליה לעלות 2 קילו או אפילו יותר [בחלק מהאתרים היה כתוב שרצוי להגיע למשקל 62! שזה לעלות 8 קילו]. בזמן האחרון אני שמה לב גם שהיא אוכלת פחות . היא קמה נורא מאוחר וכך בעצם היא 'מוותרת' על ארוחת הבוקר.. וארוחת הצהריים שלה זה ארוחת ערב ויוצא שהיא אוכלת פחות. רואים את זה גם על המשקל.. היא אמרה לי שהיא היתה בעבר 55-56 קילו ושהיא לא יודעת איך היא ירדה. היא היתה גם 54 עד לא מזמן. אני חוששת ולא יודעת מה לעשות. האם הבת שלי אנורקסית? היא מטופלת בשיחות בנושא אחר [יש לה ביות גסטרואנטרולוגיות ולכן היא לוקחת משלשלים למיניהן 'פגלקס' נרות ] היא נמצאת במצב נפשי די קשה , לא מדברת עם אביה [בעלי] , נמצאת לרוב בדכאון. מה לעשות?!?! תודה ולילה טוב

שלום, באתי לכאן בשביל לקבל עצה לגבי חברה שלי. אחת החברות שלי,שאפילו גרה איתי במשך תקופה מסויימת סובלת מזה המון זמן מהפרעות אכילה.זה התחיל בדיאטה קיצונית ממש והתדתדר לבולימיה. מעבר לעניין ההרזיה,יש לה הרבה גם בעיות פסיכולוגיות שמעורבות בעניין,היא נורא אוהבת ששמים לב לזה שהיא לא אוכלת,היא מבליטה את העניין ותמיד אוהבת שהשיחה מתגלגלת לזה שאנשים מנסים לשכנע אותה להפסיק עם זה ואומרים לה שזה מסוכן וכד' אבל היא אף פעם לא הודתה שיש לה בעיה באופן ישיר. היא יכולה להעביר ימים שלמים רק בלעיסת מסטיקים-ואפילו את כמות הקלוריות בהם היא רושמת במחברת. עם הזמן,כשאחראים עליה נזפו בה היא התחילה לאכול כמויות מאוד קטנות של אוכל בזמן שהם הסתכלו אבל תמיד נעלנמה אחרי זה בשביל להקיא אותם. אני לא יודעת בוודאות אבל אמרו לי שהיא התחילה גם לשקול את הקיא שלה בשביל לדעת כמה היא הוציאה מהגוף שלה.היא התעלפה כמה פעמים,היא מקבלת מחזור אולי פעם בחצי שנה,יש לה עיגולים שחורים סביב העיניים....כשהכריחו אותה לעשות בדיקות דם היא פשוט אכלה כל מיני דברים שיעלו לה גל מיני דברים בדם וככה היא נפתרה מהתערבות של רופאים.ניסיתי,אני ועוד הרבה אנשים לדבר איתה על זה אבל זה בלתי אפשרי,היא אף פעם לא מדברת ברצינות על העניין,משמיעה תירוצים,משקרת. ההורים שלה לא מוכנים לאשפז אותה ואין לי מושג למה ועכשיו כשהיא כבר בת 18 (עשוה שנת שירות) ולא במסגרת ביה"ס אנ י לא יודעת מה אפשר לעשות. יש למישהו רעיון?

כמה קלוריות בתפריט ? בוקר נס קפה עם סוכרזית ופרוסת עוגת שוקולד , פרוסה עם כף חומוס ו2 פרוסות פסטרמה, צהריים כוס עדשים ו3 כפות אטריות, ערב לחמניה שחורה עם כף מיונז ו2 פרוסות פסטרמה , ובמבה קטנה . רציתי לדעת אם זה תפריט מזין ומספיק ליום . אני בת 19 שוקלת 48.מטר 57

שלום, אני שומרת על תזונה מאוזנת, אך תמיד כשאני אצל ההורים, המש/פחה או בנופש אני מאבדת את זה לגמרי ומתפתה לאכול דברים שאיני שלמה איתם, איך מתגבריםפ על זה?

בוקר טוב אני כאן בשביל חברה יש לי חברה בעבודה המקיאה כבר 11 שנים , היא נראת כמו רוח רפאים רזה כשלד גובהה כ 168 ס"מ ומשקלה 40 ק"ג ואפילו פחות . לאחרונה אובחנה כחולת סרטן עברה טיפולם אך הסרטן לא עבר . לאורך כל תקופת הטיפולם המשיכה להקיא , היתתה אצל פסיכולוג אך כמובן זה לא מתקרב לעזור. כל פעם שאני מדברת איתה היא ממציאה סיפורים אך אני אומרת לה שעלי היא לא עובדת , אבל אין לי אפשרות לעזור לה היא צריכה לרצות . בפעם הראשונה השבוע לאחר שנודע לה ששוב תצטרך לעבור כימו והקרנות והסיכוי שתשאר בחיים הוא נמוך היא אמרה שתעשה כל דבר אפשרי כדי להפסיק להקיא . היא היתה בתל השומר במרכז בולמיה והפרעות אכילה הבנתי שאין שם מענה מתאים. שאלתי : 1. האם יש אפשרות לטיפול ע"י מתן תרופות פסיכיאטריות 2. האם יש מרכז נוסף באיזור המרכז המטפל בבולמיה בנשים מעל גיל 20 3. האם בכלל יש דרך וסיכוי לצאת ממעגל ההקאות חוץ מאישפוז שלזה היא מסרבת בתוקף . אשמח לקבל כל מידע תודה נעה

מה הגורם הפסיכולוגי להקאות? יש לי נטייה להקיא , אצלי זה התחיל עקב טראומה נפשית קשה שלוותה בהמון רגשי אשמה , עצב ודיכאון. היה בי צורך ל'השתחרר' מהלחצים ל'הקיא' את המועקות. מנסה עדייין להבין את עצמי ולנסות להפסיק כדי לא לגרום לעצמי נזק גדול מידי אבל מאוד קשה לי להתמיד. איני יודעת איך לתייג את מצבי כבולימיה , התקפי זלילה ...לא יודעת , רק יכולה לציין שאצלי זה קשור ללחץ נפשי . ההקאות מרגיעות אותי ומאפשרות לי להמשיך לתפקד... כשאני מנסה להפסיק אני מרגישה כאילו איבדתי את 'החבר הכי טוב שלי' - את כדור ההרגעה שלי.. אני לא מקיאה כל יום אלא לרוב בין 1 ל- 2 פעמים בשבוע , קרה אף שהצלחתי להחזיק מעמד שבוע וחצי ללא. מוכנה לשמוע דעתך...

אני בת 13, גובה 1.54 משקל 36. אני מרגישה שמנה, שאני חייבת להרזות, שונאת להיות מלאה..... אני פשוט אוהבת את ההרגשה של הריקות בבטן.. בלי הרגשות אחר כך של אם אכלתי יותר מידי.. אני פשוט אוכלת ארוחה אחת ביום, או צהריים או ערב, ושום דבר אחר במשך כל היום... פשוט ככה, ואני אוהבת את זה! ההורים שלי לא יודעים על זה, ואני גם לא רוצה שהם ידעו... הם כבר דואגים כי הם יודעים שאני חושבת שאני שמנה..... בעצם, אף אחד לא יודע. החברות שלי כועסות עליי בכלל כשאני אומרת את זה, ואם אני אגיד להן את זה, הן ידברו עם ההורים שלי אולי.... גם הן סתם דואגות אבל אני יודעת שאני בשליטה מלאה... אני חושבת שגם אחת הסיבות שאני ממשיכה לאכול ככה ביום, בגלל שקיבלתי מחזור ראשון לפני חצי שנה, ולפני כמעט חודש קיבלתי את השני... אני ממש מפחדת את השני, ודווקא הייתי רוצה שהוא יפסיק.. לא משנה אם זה כי אני לא אוכלת..... אבל רוב העניין בגלל השמנות.. את חושבת שאני בדרך להפרעות אכילה?

מה לעשות כשאני אוכלת ארוחת ערב ומרגישה מפוצצת ופתאום באות בחילות מעצמן וגועל מעצמי ותחושות אשמה על שאכלתי, מה אפשר לעשות כדי להרגיש יותר טוב פיזית ונפשית?

לפני שנה עשיתי דיאטה ורזיתי 10 ק"ג. מאז אני לחוצה כל הזמן שאני אשמין ולכן התחלתי להקיא כשאני אוכלת משהו שהיה אסור לי לאכול. אני הולכת לדיאטנית ולפסיכולוג אבל אני לא מרגישה שאף אחד מהם עוזר לי. ההקאות לא נגמרות- אני מרגישה כאילו מישהי אחרת נמצאת בגוף שלי כשאני עושה את זה- תמיד אח"כ אני מתחרטת. מה עושים? יש לכם רעיון? אני כבר נואשת וחושבת שזה בחיים לא ייגמר

שלום רב, מזה שבועיים אני יוצאת ממיטתי, בסביבות 2-3 לפנות בוקר , בעקבות תחושה של אי שקט.אני נירגעת רק לאחר אכילת 3,4 פרוסות לחם עם כמיהה גדולה ל"קינוח" במתוק. יש לציין שאני נתונה בתקופה של מתח נפשי גדול בעקבות תהליך גירושין של בתי. כמו כן אני סובלת מבעיות שינה (אותרה תסמונת דום נשימה - יש לי CPAP אך בתקופה האחרונה אני לא משתמשת בו בשל אי השקט שלי). אני מטופלת בציפרלקס. עליתי בחודש האחרון 3 ק"ג. מה אפשר להציע לי ע"מ לצאת מהמעגל הנוראי הזה. תודה על התייחסות.

בת 18 בולמית 5שנים שוקלת 45 ,מטר 65 הייתי מאושפזת שלושה חודשים וחזרתי הייתי מטופלת אצל כל רופא אפשרי פסיכיאטר פיסכולוג הומופט קבליסטים למינהם שום דבר כרגע אין לי מה לעשות עם זה ,וזה חזק ממני.. אם יש מישהו שרואה את ההודעה הזו והיה לו הפרעה כזו ויצא ממנה שיכתוב על זה למה גם תקווה לא נשארה בכלל.

שלום, אני מנסה כבר 4 חודשים לרדת במשקל ולא מצליח, יש לי חיבה עזה לאוכל, קשה לי לעמוד בפיתוי ולכן אני לא מצליח לרדת, לפעמים זה לא מתיאבון, אלא משעמום, אפילו בעבודה אני מנשנש כל היום, אילך אפשר להפסיק עם זה?

שלום לבעלי כנראה יש הפרעת אכילה. הוא כיעקרון שמן. הוא היה בעבר מאוד משן, עשה דיאטה חריפה, הוריד המון במשקל. ועכשיו שוב עלה חזרה. לי אישית זה לא מפריע אבל הוא בתיסכולים קשים מזה. וזה מתבטא בכל דבר במהלך חיינו , הוא מתעצבן, מאבד זסלנות, שינויים במצבי רוח, אומר שתחיל דיאטה ואז אוכל בלי הפסקה - כאילו "בורח" מהמצב. אני יודעת שכל התנהגותו נובעת מהתסכול הזה. מה עושים? איך מתמודדים ?