פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

סיגל שלום,
את מציינת כאן התפתחות מאוד מהירה של בתך וחשוב לי לברר איתך שזה לא בא על חשבון איכות של שלבי ההתפתחות.
מה עם זחילה? האם היא זוחלת?
מה שחשוב אצל התינוקות ה"ממהרים" זה לחזור וליישם את כל שלבי ההתפתחות מהתחלה כל יום וכל פעם מחדש. הייתי מרבה לתת לה חוויות של התהפכויות, של זחילה ולא של ישיבה ועמידה כי הגוף שלה למרות שיש בו את הרצון והמוטיבציה להתפתח עדיין לא בשל להתפתחות המהירה הזו.

מבחינת מסגרת - אני מאוד ממליצה ללכת לסדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות - שם היא ואת מאוד תהנו וגם תקבלי כלים התפתחותיים להמשך הדרך.

תעדכני אותי
בברכה,
אורנה

שלום רב
לצערי פורום זה אינו עוסק בנושא תזונת תינוקות ואינני מומחית בתחום. תוכלו לפנות לפורום תזונת תינוקות בתוך אתר נbeok ולקבל מענה.
בברכה,
אורנה

הי אמאל'ה,
נתחיל מכך שישיבה של רגל קדימה ורגל אחורה (ישיבה משוכלת) היא ישיבה נכונה וטובה. לעומתה ישיבת ה-W אינה מומלצת. קשה לאבחן לעומק מרחוק, אך נראה כי יש לו קושי בשיווי משקל ותתכן גם בעיה של חגורת כתפיים או גב חלשים. אפשר לעזור לו על ידי עבודה על שיווי המשקל, מה שבהחרכ גם מחזק את השרירים הרצויים. ניתן להושיבו על כדור פיזיו. בהתחלה עם שתי רגליים קדימה. עימדי מאחוריו והחזיקי כך ששתי רגליו צמודות. סביר להניח כי תהיה לו נטיה לפסק את הרגליים על מנת להגדיל את בסיס הישיבה בכדי להקל בשמירה על שיווי המשקל (זה גם מה שקורה בישיבת W). כשהוא יושב כך, הטי את הכדור באיטיות לכל הכיוונים (קדימה אחורה ולצדדים). עשי זאת לאט ותני לו שהות להגיב עם גופו על מנת לאזן אותו. בהמשך ניתן לעשות את אותו התרגיל אבל בישיבה משוכלת על הכדור. אפשר לתרגל באופן דומה על ידי הושבתו על הכתפיים שלכם. לרוב זה תרגיל שהאבות אוהבים לעשות. כמו כן בזמן שהוא יושב את יכולה לעבור על חוליות הגב מלמטה למעלה על מנת לעורר את המודעות לזקיפת הגב.
אם אינך מגיעה לתוצאות אני ממליצה על שיעור פרטי.

בברכה,
שירי קאשי

הי אביטל,
ישנן סוגים שונים של טרמפולינות ובכל אחת זוית הישיבה שונה. ישנן כאלו אשר ניתן לכוון את זוית השכיבה עד לכמעט 180 מעלות. לרוב הטרמפולינות מיועדות ומומלצות על ידי היצרנים מגיל לידה, אך כמובן חשוב לראות האם היא לא זקופה מידי עבור התינוק שלך והאם הוא נופל הצידה. מעבר לכך מההיבט ההתפתחותי, הטרמפולינה, כמו כל שאר המשטחים המוטים אינה מומלצת כלל. הישיבה בשיפוע גם מעודדת התישבות דרך שרירי הבטן וגם מביאה לעומס רב על השלד והשרירים ולדיאלוג לא נכון בין פלג גוף עליון לתחתון. לכן מהבחינה הזו מומלץ להשתמש במשטחים מוטים רק כשחייבים. למשל בנסיעה בסל-קל, ולאחר הנסיעה להוציא את התינוק ולא לקחת אותו ממקו למקום בסל-קל. כך גם עם טרמפולינה, אם יש צורך להרים את הראש למשל לאחר ארוחה או שמשמש להרגעה, אך לא להשאיר לאורך זמן ותמיד להעדיף את המשטח הישר.

בברכה,
שירי קאשי

הי ורה,
אין פה כללים ברורים. גם תינוק בן חצי שנה יכול להחזיק לבד לרוב כשהוא שוכב על משטח מוטה כמו עגלה או טרמפולינה, אך זה בבדר גם אם עדיין אינו מסוגל. לאחר שהתינוק למד לשבת בכוחות עצמו באופן יציב הוא יכול להתחיל ללמוד להרים לבד את הבקבוק ולשתות תוך כדי שהוא שומר על יציבות. אצל אחד זה יקרה עד שמונה חודשים ואילו אצל אחר זה יכול לקרות גם לקראת גיל שנה הכל תלוי במוטוריקה של התינוק וכמובן במידת הפינוק. ישנם תינוקות רבים שמוטורית יכולים להחזיק לבד אך לא רוצים כיוון שאינם מוותרים על ההאכלה של אמא.

בברכה,
שירי קאשי

ראשית תודה רבה על התגובה המהירה :)
שאלתי היא האם על פי הספרות האם ילד בן חצי שנה יכול לשתות עצמאית מבקבוק?

הי ורה,
כפי שציינתי אין גיל אחיד בנושא. לרוב התינוקות זה גיל עדיין מוקדם. לרוב זה יקרה קרוב יותר ל-9 חודשים אך גם מאוחר יותר זה בסדר.

בברכה,
שירי קאשי

הי אא
1. לפעמים אי החזקת בקבוק היא עניין של אי רצון ולא של אי יכולת או הרגל שנטבע בתינוק. המשיכי להתעקש על זה, הוסיפי ידיות לבקבוק או שתנסי באמת שימוש בכוס. בכל מקרה, אם אין בעיה של הבאת ידיים אל קו האמצע הרי שאין שם קושי מוטורי.
2. לצערי אין דרך קלה להרגלי שינה חדשים חוץ מאשר התעקשות, החלטיות ועכביות. אם את מחליטה שאת הולכת על זה הרי שצריך להתחיל להשכיב אותה גם בשעות הצהריים במיטתה ולוותר לגמרי על ההרגלים הישנים. ואז להתחיל בשיטת ה"הרם הורד" בה את משכיבה אותה במיטה, מרימה כשהיא בוכה אבל מחזירה שוב למיטה. התעקשות על זה בבית ובגן ישנו זאת לבסוף.
בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט

אם אני ארים אותה ואוריד חזרה הבכי יגבר לכדי היסטריה (ניסיתי)
האם אני צריכה להישאר כל העת בחדר ליד המיטה?
זה מה שעשיתי והיא פשוט לא נרגעה ממש התחרפנה מבכי ( וגם אני)

תודה מראש

הי
אין לזה חוקים קבועים, כדאי לעשות מה שנכון לכם. רצוי להשאר בחדר כל הזמן עד שהיא תתרגל על מנת לא להגביר את הבכי. אין ספק שהדבר כרוך בבכי בהתחלה אבל ההבנה של התינוק לגבי ההרגלים החדשים מגיעה די מהר. בהצלחה.
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט

הי מיכלי
1. בנך אכן "לוקח את הזמן שלו" בזחילה על 6 ושוהה כבר הרבה זמן באותו מקום ללא התקדמות. יחד עם זאת הוא כבר למד להתישב ומנענע עצמו על 6 לקראת זחילה. יתכן ויש בו חשש שקשור לשיווי המשקל שלו, את זה ניתן גם לראות בנסיונות הישיבה שלו. כדי לגרות את חוש שיווי המשקל תרגלי איתו:
א. הרבה תנועה במרחב- הנפות, גלגולים עדינים ושינוי מיקום הראש במרחב תוך כדי ריקוד.
ב. הושיבי אותו על כדור פזיו, החזיקי בו מאחור באזור המותניים ותני תנועה של הכדור קדימה ואחורה ולצדדים, כך ישתפר שיווי המשקל שלו ויעודד תנועתיות של עמוד השדרה לקראת ישיבה עצמאית.
ג. כדי לעודד התקדמות בזחילת 6 העמידי בפניו מכשולים שונים כגון כריות, הרגליים שלך וכו, תרגיל זה יעודד התקדמות שאיננה על הגחון.

2. לפעמים לוקח לתינוק זמן להיצב בישיבה. תרגלי איתו את תרגילי שיווי המשקל הנ"ל ובנוסף אפשר גם להושיב אותו על הכתפיים שלכם ולתת לו אותה תנועה כמו על כדור הפזיו- לצדדים ולאחור וקדימה.
בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

הי לימור,
הקושי בהסתגלות ליציאה מהבית קיים ולא ניתן להעלים אותו. בהרבה מקרים לנו האמהות קשה יותר מלילד. אם אין בעיה מיוחדת לרוב ילדים מסתגלים מהר. זה לא אומר שלא תהיה תקופה של בכי וקושי בפרידה בבוקר. בדרך כלל לאחר בבכי הראשוני הילדים נרגעים ואם יש צוות טוב הם גם נהנים. מה שחשוב הוא שיהיו יחסי אמון עם הצוות על מנת ל'דעת באמת האם בכתה ונרגעה או שיש קושי מעבר לכך והבכי נמשך רוב היום. בכל מקרה הכניסה לגן צריכה להיות הדרגתית, לתת לילדה קודם להכיר את הצוות לפני שמשאירים אותה לבד ובימים הראשונים להשאיר למעט זמן. בהדרגה ניתן להגדיל את מספר השעות בהתאם להמלצת הצוות ואופן ההסתגלות שלה.
אינני עוסקת בפסיכולוגיה, אך מנסיוני האישי וכן ממפגש עם אמהות רבות, המעבר לגן עם כל הקושיים הכרוכים בכך לא פוגע בקשר של אמא עם התינוק. הילדים יודעים היטב מי היא אמא וגם אם את רוב שעות הערות שלהם הם מבלים בגן הרי שאמא זו אמא והיא תמיד זו שהכי אוהבת והכי דואגת ואת זה השהות בגן לא תשנה.

אני מאחלת לכם המון בהצלחה וקליטה קלה,
שירי קאשי

הי אביטל,
ננסה לעשות סדר בדברים. נתחיל מכך שבנך החל להתהפך מהבטן לגב וגם להתקדם במעין זחילה בגיל מאוד צעיר. מצב זה לרוב מעיד על מתח מסויים בגוף אשר בעקבותיו הילד יותר פעיל, שריריו יותר חזקים ולכן תנועתיות זו מתאפשרת. ביחד עם ההתפתחות המהירה ישנם גם מספר חסרונות. מתח זה לרוב מביא לכך שהתנועה המתפתחת היא תנועה יותר גלובלית של הגוף ופחות תנועה מאורגנת ונכונה. כמו כן כשיש מתח התינוק לרוב פחות רגוע גם בערות וכמובן במעבר לשינה אשר מצריך הרגעות ונינוחות שזה מצב שקשה לו להגיע אליו. כמו כן התופעה של הרמת האגן קשורה באותו המתח. כשם שפעילות הדחיפה שעושה מביאה אותו להתקדם בזחילה כך גם הרמות אגן אלו יכולות להביא להתהפכויות אקראיות אך סביר להניח שזו לא תהיה תנועה מאורגנת ורכה. אני ממליצה להתחיל ולתרגל התהפכויות באופן כללי. גם על מנת לשפר את התנועתיות, ללמד תנועה רכה מאורגנת וכן על מנת להביא לסימטריה בתנועה.
תרגילים:
1.חוויות של תנועה במרחב. תוך כדי משחק איתו, לשנות את האופן בו מחזיקים אותו בקצב מהיר, להרים לאווירון, לרקוד איתו.
2.גלגול ג'ודו - התינוק שוכב על הבטן. רוכנים מעליו מכניסים יד אחת מתחת לבית השחי ואוחזים בזרוע הנגדית. עם היד השנייה מכופפים את הרגל הנגדית ליד שאוחזים ולאט מתחילים גלגול עד לחצי שכיבה. לשים לב שהראש לא נופל אלא מונח על הרצפה. לתת מעט שהות שהתינוק ישלים את הגלגול בעצמו.
3.גלגולים במזרון-התינוק במרכז המזרון מרימים משני צדדים וכל פעם על ידי הרמת צד אחר מגלגלים את התינוק מבטן לגב ומגב לבטן. יש לשים לב שהראש נתמך ולא נופל וכן שהידיים קרובות לקו האמצע כך שהן לא מפריעות לגלגול.
4.בשכיבה על הבטן נגרה עם צעצוע את היד ונרים את הצעצוע כך שתנועת היד המושטת אליו תוביל להעברת משקל ולהתהפכות.
5.בשכיבה על הגב לגלגל מצד לצד תוך כדי החזקת כל יד עם הרגל בצד שלה.
6.גלגול פסיבי-בשכיבה על הגב לכופף רגל אחת ולגלגל לצד של הרגל הישרה (לבצע לשני הצדדים).
7.בשכיבה על הגב נגרה עם צעצוע הושטת יד הצידה ומעבר לראש כך שתנועת היד תוביל להתהפכות. להגברת הגירוי יש לגרות את פנים כף היד ואת הפה.

בהצלחה,
שירי קאשי

לא כ"כ הבנתי. אפשר לפרט מה בדיוק מרימים תינוק יד רגל מיזרון?
ודבר נוסף האם אני פועלת נכון כשאני מתרגלת אותו על כדור פיזיו כשהוא על מרפקים קדימה אחרוה ימינה ושמאלה. ועל הגב אותו דבר?
בתודה מראש,
אביטל

הי אביטל,
מרימים את המזרון כל פעם בצד אחר על מנת להביא לגילגול של התינוק בתוכו.
התנועה על הכדור על המרפקים טובה ללימוד של העברות משקל וכן פיתוח שיווי המשקל. גם תנועה על הגב קדימה ואחורה יכולה לעזור אך חשוב לעשות זאת בזהירות.

בברכה,
שירי קאשי

הי דליה,
הכל בסדר, תהיה רגועה. אין פה כללים ברורים אילו הברות יש לומר. הדוגמאות הניתנות הן ההברות שרוב התינוקות אומרים אך בהחלט יש גם אופציה אחרת. מה שחשוב הוא שהיא מתחילה לומר מספר הברות וזה בסדר גמור לשלב זה.

בברכה,
שירי קאשי

הי ויקי,
התופעה של עמידה והליכה על קצוות האצבעות נובעת משרירים אחוריים מקוצרים. אינני יודעת אילו תרגילים קיבלת, אך העבודה צריכה להיות על התארכות כל השרירים האחוריים (צואר, גב ורגליים) ולא רק על הרגליים. אני ממליצה על שיעור פרטי בנושא על מנת ללמוד כיצד לעבוד עם הילד.
לגבי השפה לא מדובר בעיכוב. הוא מדבר מספר מילים ומבין מה שאומרים לו. סביר להניח כי לאחר שהליכתו תתבסס תהיה גם קפיצה מבחינה קוגניטיבית ומבחינת התפתחות השפה (ברגע שהוא פחות עסוק ביציבה המוח פנוי יותר ללימוד נוסף).

בברכה,
שירי קאשי

אני מניחה שאורטופד שיש לו ראיה כוללת ידע להתיחס גם לכך.

הטלויזיה מביאה להצפה חושית אשר בהחלט יכולה להביא את הילד לפאסיביות מסויימת גם מבחינה תנועתית וגם מבחינת התפתחות הדיבור.

בברכה,
שירי קאשי

צבעים יחידים שאת צריכה לדאוג, זה שחור- אבל ממש שחור(תלכי לרופא להראות פשוט תקחי את החיתול ותראי לו)- מעיד על פצע בקיבה , ממה שאת מתארת זה שחור ירוק אז אין לך מה לדאוג
לבן - שמעיד על התייבשות
ואדום- שמעיד על דם (אם אני לא טועה)

הי ענת,
אם התחלת לאחרונה לתת תוסף ברזל לתינוק (כפי שנותנים בגיל זה) הרי שאחת מתופעות הלוואי הן קקי שחור. בכל מקרה מומלץ לשאול את הרופא ובמקרה הצורך להביא חיתול לדוגמא.
לגבי הפריחה, מנסיוני האישי יש משחה מעולה של ולדה. היא מעט יקרה אך עושה פלאים.

בברכה,
שירי קאשי

לבני היתה תפרחת חיתולים מזעזעת (!!!!!!) ממש כוויתית, וקיבלנו המלצה על משחה של רוקח בר"ג. המשחה עזרה כבר אחרי שתי מריחות!!!!! מומלצת בחום!!!!

(וזה אחרי שלא עזרו משחות סטריאודיות ואחרות).

למי שמעוניינת - בית מרקחת "התיכון" רחוב עוזיאל פינת נגבה בר"ג.

איך קוראים למשחה הזאת???

וולדה אחלה משחה ויש גם את המשחה הפלא ופלא שאני שמעלימה כל תפרחת

הי גל,
חששותיך טבעיים ומובנים. אין פה נכון או לא נכון מבחינה רגשית מה צריך לעשות. כמובן שלתינוק לרוב טוב יותר עם אמא או עם טיפול צמוד אחר אך ברוב המקרים מצב זה אינו אפשרי לאורך זמן. מבחינה זו הכנסה לגן היא לעיתים אילוץ. גם סוג הגן מהווה אילוץ בדרך כלל מההיבט הכלכלי. יחד עם זאת כמובן שגם אם יש אילוצים מסויימים, לא מתפשרים על בטיחות וטיפול נאות בתינוק. כמובן שככל שיש יותר מטפלות ופחות ילדים היחס יהיה אישי יותר וזמין יותר. במעונות הפרטיים לרוב היחס של מספר המטפלות לכל ילד הוא גבוה יותר אך כאמור התשלום בהתאם. ישנם חוקים ברורים בנושא שנקבעו על ידי משרד החינוך ואני מאמינה שמעון מפוקח עומד בהם. לגבי המשטחים, כמעט אין גנים בהם כל הרצפה מצופה במשטח גומי. המצב צריך להיות כמו בבית, תינוק שעדיין לא מספיק יציב נמצא במקום בטוח או תחת השגחה ממש כפי שכל אמא היתה עושה. צריך גם לזכור שתקופה זו של חוסר יציבות היא יחסית קצרה ולא ניתן לשמור את הילדים בצמר גפן כל הזמן. פרט לרצפה, כמובן שצריך לשים לב שהסביבה בטוחה, שאין מכשולים, חוטי חשמל, צעצועים קטנים או שבורים ושהמקום נקי. מעבר לכך הכי חשוב היחס. מעט מטפלות טובות עושות עבודה טובה יותר מהרבה שאינן חמות ואוהבות מספיק.

בהצלחה,
שירי קאשי

הי נועה,
המתח שאת מתארת שישנו בגופה בהחלט אינו שלב התפתחותי (אם כי הוא אופייני להרבה תינוקות, בעיקר אצל אלו שישנים על הגב). מתח זה הוא אחד הגורמים הבולטים ביותר בחוסר היכולת להרפות, להרגע ולעבור ממצב ערות למצב שינה.
תנסי את הדרכים הבאות על מנת לעזור לה להגיע לנינוחות:
1. בתוך פוף גדול (כזה עם הבד הנמתח) להשקיע אותה כך שתיהיה מעורסלת. אם אתם שניים בבית אז כל אחד מחזיק בשתי פינות ומנדנדים מצד לצד, קצת מעלה ומטה. עם מעט יותר מאמץ ניתן גם לעשות לבד על ידי הרמת הפוף מלמטה כך שנשען על שתי הידיים. אם את לבד ניתן גם להניע את הפוף על הרצפה קדימה ואחורה במעין תנועות חתירה. התנועה של הפוף עוברת לאורך כל עמוד השדרה ועד לראש, מרגיעה מאוד ומרפה מאוד. בסדנאות של תינוקות רבות משתתפים 90% מהתינוקות נרדמים בתהליך הזה.
בתוך הפוף התינוק נמצא מעורסל, עם תמיכה מלאה בגופו (מה שאין על הידיים). כל זה בשילוב עם תנועה מאפשר את אותה רגיעה מוחלטת והרפיית כל השרירים.
2. אפשר להגיע לרגיעה גם מתוך ערור המערכת. שימי מוסיקה קצבית וריקדי איתה בבית. תוך כדי תבצעי העברה שלה מתנוחה לתנוחה בידיים שלך. כל פעילות שמעוררת את מערכת שיווי המשקל מעייפת מאוד ועוזרת לשינה עמוקה יותר.
3. אם יש בבית כדור פיזיו גדול - לשבת עליו עם התינוקת בידיים בערסול ולקפוץ מעלה מטה בעדינות. ככל שהתינוק פחות רגוע להגביר את קצב ועצמת התנועה וככל שהוא נרגע להוריד עוצמות. לאחר שאת מרגישה שהשינה כבר עמוקה להעביר למיטה בתנועה בטוחה ומהירה ולא איטית ומהססת. במיטה אם הוא על הבטן לטפוח על הישבן לכיוון הראש כך שתהיה תנועה לאורך כל עמוד השדרה. אם על הגב להמשיך בשפשופים של בית החזה.
4. עיסוי במגע עמוק לפני השינה.

בכבוד רב,
שירי קאשי

נסי אחרי 30 דקות שינה ללטף אותה שתעורר קלות והמשיכי ללטף עד שתשקע שוב בשינה עמוקה זה עשוי להאריך את התנומה. עם בני שעמיו יש אותה בעיה זה לעיתים הצליח.

הי גיל,
התופעה של נסיונות להרמת הראש על הגב והצד נובעת ממתח בשרירי הגב והצואר המביא לקושי לשהות בצורה רפויה ונוחה על גבי המשטח ומביאה לרצון לנסות להגיע למצב זקוף של ישיבה. במצב כזה יש תינוקות שיחוו עיכוב בשלבי ההתפתחות כיוון שיש פחות גמישות תנועתית של הגוף ועמוד השדרה בפרט ואילו אחרים דוקא יהי זריזים יותר כיוון שהם כל הזמן שואפים להזדקפות ולכן הם עשויים להגיע להליכה מוקדם יותר. שני המצבים אינם מומלצים כיוון שהם מעידים על קושי שישנו במערכת. גם אם תינוק זריז ומתפתח מהר הרי שההתפתות אינה מיטבית ומתבצעת תוך כדי קיצורי דרך ופיתוח של תנועתיות לא נכונה. כמו כן המתח בגוף יכול גם להשפיע על מצב הרוח של התינוק. כשיש מתח בגוף לרוב התינוקות נינוחים פחות, ישנים פחות טוב וכו'. גם עניין מציצת המומץ במשך שעות רבות תורמת למתח זה כיוון שהפה כל הזמן קפוץ ועובד ולעולם בעצם אין הרפייה מלאה ושחרור של כל שרירי הגוף. חשוב להתחיל מהקניית תנועתיות טובה לגב אשר תאפשר יותר נינוחות בשכיבה וכמובן רצוי להמעיט את השימוש במוצץ. תינוק משחק אינו זקוק למוצץ. כדאי לשמור את המוצץ רק למצבים שמבחינתכם הכרחיים.
תרגילים:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית והתארכות שרירי הגב.
2. להשכיב את התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה.

אם יש קושי להגיע לתוצאות אני ממליצה מאוד על פגישה עם מדריכת התפתחות.

בברכה,
שירי קאשי