פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי שירה,
טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן כולל כתיבה רבה וביצוע משימות בבית. "איך זה מתבצע בדיוק" היא שאלה גדולה וקצרה היריעה כאן מלענות עליה בהרחבה. את יכולה לקרוא הסברים מפורטים יותר במקומות המיועדים לכך, כמו באתר שלי למשל. באופן כללי, אפשר לומר שודם כל מאתרים את דפוסי החשיבה השליליים, מוצאים להם "הוכחות"- כלומר מדוע את חושבת כך, איפה למדת לחשוב כך. לאחר מכן, מוצאים "הוכחות נגד", כגון: אילו הוכחות סותרות את המחשבה הזו, מה היית אומרת לאדם אחר שיש לו את המחשבה הזו, מה אנשים אחרים היו אומרים וכו'. אם דפוס החשיבה מאוד נוקשים, אני בדרך כלל פונה לכיוון של סכמה תרפיה, שהוא סוג של CBT שבו החלק הקוגניטיבי מאוד מעמיק ויסודי.
אנחנו גם משנים חשיבה על ידי שינוי ההתנהגות. למשל: אדם שחושב שהוא לעולם לא ימצא עבודה, מתבקש במהלך הטיפול לשלוח קורות חיים, מקבל זימון לראיון עבודה ועובר אותו בהצלחה, וכך מקבל "הוכחת נגד" לחשיבתו השלילית.

בברכה,

היי אורי,
לצערי, לא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום.

בברכה,

היי ליזה,
אני משערת שהתכוונת לחוסר מנוחה. מובן מאליו, הרי חרדה מוגדרת על ידי חוסר מנוחה.
אסור בשום אופן לקחת תרופות על דעת עצמך, רק בהוראתו של פסיכיאטר (או רופא משפחה). טגרטול אינו תרופה נגד חרדות או דיכאון, והוא יכול רק להזיק לך אם תקחי אותו של בהוראת רופא. חשוב מאוד לזכור שכל חרדה נקודתית, כולל כל הסימפטומים שלה חולפת בסופו של דבר. כלומר, גם אם את רועדת עכשיו, תוך זמן מה זה יעבור.

בברכה,

שלום רב! תודה רבה על תגובתך! אני כלל לא מבינה קורה לגופי
אני התחלתי היום רסיטל, כבר חודשיים אני עם בחילות אן סופיות, רזיתי, אני מאוד מכווה שתרופה תעזור לי
מ פ ח ד ת מה יהיה? כך מגיע סוף של אדם?

טיגרטול נתן לי רופא פסיכיאטר( לפני חן הוא ניסה דפלפט ). חשבתי כל הבחילות מכדורים
התברר שלא

הבחילות יכולות להיות תוצאה של החרדה, בייחוד אם לא מצאת סיבה פיזית להן. זה ממש לא "הסוף", בכלל לא קרוב אפילו.
טגרטול ודפאלפט הנם מייצבי מצב רוח, כלומר משמשים במצבים של הפרעה אפקטיבית (מדיכאון ל"היי" וחוזר חלילה). אני מסיקה מכך, שככל הנראה יש בתמונה גורמים נוספים פרט לדיכאון וחרדה, אם קיבלת מייצבים.

בברכה,

אין תמונה אחרת כלל- מהתחלה כשבאתי לרופא אמרתי שאני הפסקי לחייך - שום דבר לא מעניין אותי, לחוצה וחרדה - הוא נתן פדלפט
חצי שנה היה בסדר אחרי ריב בבית זה החריף וכבר לא דפלפט ולא טגרטול לא עזרו
בדיקות שעשיתי לפני חודש תקינות
אני חרדה ומפוחדת ולא מצליחה לעצור את עצמי
רסיטל - זה אמור לעזור?
תודה

רסיטל אמור להפחית סימפטומים של דיכאון וחרדה. יש לציין שקיימת משפחה שלמה של תרופות שאליה התרופה הזו שייכת, ואם היא אינה משפיעה לטובה, ניתן לנסות תרופה אחרת ממשפחה זו.
כדאי שתשאלי את הרופא מדוע נתן לך מייצבי מצב רוח, מאחר שהם ממש לא מיועדים לטיפול בדיכאון וחרדה "נטו".

בברכה,

הרופא אמר שהוא פוחד שדיכאון יחריף. ובנתיים אני מבינה שהייתי כל זמן זה ללא טיפול כלל... אני כל כך מודע לך על תשומת לב . תוך כמה זמן להערכתך אני ארגיש יותר טוב? לא להתייש?

תרופה יכולה לא לעזור כלל או הטבה תהיה בכל מקרא? מה לצפות? הבנתי שזה לוקח זמן?את מחזקת אותי

מתה מבחילות

אם תהיה הטבה, היא צפויה להתרחש תוך מספר שבועות מתחילת נטילת המינון המלא של התרופה (לפחות כדור אחד). לא כל תרופה עוזרת לכל אדם. אם אין שינוי, יש לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ איתו.

בברכה,

עייפות חולשה רעידות בברכיים זה גם התופעות?

בוודאי, אני מאמינה שכל הסימפטומים הגופניים שאת חווה קשורים בחרדה.

שלום לך,
אני מציעה שתפנה את השאלות לפסיכיאטר שלך. איני רופאה ולא אוכל לומר לך בוודאות.

חג שמח,

היי הילה,
השיפור בעקבות הטיפול התרופתי אמור רק להתחיל לאחר כחודש מאז שהתחלת ליטול מינון מלא (כלומר, כדור שלם אחד לפחות). אם את נוטלת כבר למעלה מחודש מינון מלא, ועדיין לא חשה שום השפעה, פני בהקדם לפסיכיאטר שלך להתייעצות והתאמת הטיפול.
בנוסף, מאוד מומלץ פנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לגרום להתקפי החרדה לחלוף כלעומת שבאו, ללא כל צורך בתרופות. הטיפול מלמד אותך להתמודד עם ההתקפים ולא לפחד מהם, מאחר שהדבר שגורם להם לחזור שוב ושוב הוא הפחד שלך מהם. גם בנושא ההיפוכונדריה, תלמדי להתמודד עם הפחד ממחלות ולא לנסות כל הזמן להרגיע את הסימפטומים. בסופו של דבר זה יחלוף.

חג שמח,

יש לי כמובן מיילים אבל אני לא יכולה לתת. את יכלה לחפש באתר עצמו, כשמחפשים בעמוד הראשי באזורים של "צור קשר" מוצאים.

היי יהויכין,
אתה צודק בהחלט. המפתח להתגברות על הפחד היא ההתמודדות איתו, ולהפסיק "לפחד מהפחד". הדרך הטובה ביותר ללמוד לעשות זאת היא בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שמלמד בדיוק את זה- איך לא לפחד מהפחד, להתמודד איתו ואפיו לזמן אותו באופן מכוון, כך שהשליטה תהיה אצלך.

חג שמח,

שלום לך,
אני מבינה שאתה לכוד בסוג של מעגל שלילי שקשה לצאת ממנו. הרצון לתקן את העבר מוביל אותך להסתגרות ולחוסר תפקוד, שהוא בתורו מוביל אותך לראות רק את העבר (כי ההווה מאוד דל) ולהתמקד בו. יהיה לך קשה מאוד לצאת ממצב זה ללא עזרה מקצועית. יש צורך במציאת מטפל שיהיה מודע לנטייה שלך לפתח בו תלות, ויידע להתגבר על המכשול הזה. אם קשה לך להשיג תקציב לטיפול, אפשר לפנות למרפאה ציבורית לבריאות הנפש (השירות אמור להיות זמין יותר לאחר הרפורמה שנכנסה לתוקף לאחרונה).
לדעתי, בהחלט לא כדאי ללכת לפסיכולוג בלי לדעת כיצד הוא עובד ואיך הוא יכול לעזור לך מעבר לתמיכה הרגשית והאמפתיה. עבור הבעיות המורכבות שמהן אתה סובל, הייתי ממליצה על טיפול DBT (טיפול התנהגותי דיאלקטי המותאם במיוחד להפרעת אישיות גבולית). טיפול כזה יכול לעזור לך להפסיק עם ההרס העצמי ולהתחיל לבנות את חייך שלב אחרי שלב. יש כנראה צורך בעבודה יסודית ומעמיקה, מאחר שככל הנראה, במשך כל חייך חווית הסתגרות וחוסר מגע עם הסביבה.

בהצלחה וחג שמח!

התנסיתי בטיפול DBT, לא התחברתי... סתם ישבה מולי עו"ס שתיקפה את כל מה שיש לי להגיד.

אני הולך לאשפז את עצמי בבית חולים כי אין לי איפה לגור, איפה שאני גר כרגע אני מרגיש כל הזמן חוויה של אונס ואלימות.

אני מבינה שאתה חש ייאוש. אולי לא התחברת למטפלת, אך אין זה אומר שהטיפול אינו יעיל ושאי אשר לעור לך.
אשפוז פסיכיאטרי מיועד לשם השגת/ החזרת איזון תרופתי אצל אנשים שחווים הזיות ו/או מסוכנים לעצמם או לסביבתם. אני לא חושבת שאפשר להתאשפז כפתרון למקום מגורים...

בברכה,

ההורים שלי בימים האחרונים כמעט ולא נמצאים, אז אני חווה איזשהי רגיעה ונחת.

במכון DBT הייתי מטופל אצל 3 מטפלות... לא התחברתי לרוח הטיפול והמקום, לכל אחד יש את המטרות שלו... והם לא תומכות במטרות וערכים שלי.. אין לי שום עניין להיות במקום שמנסה "לנרמל" אותי, חוץ מזה שזה טיפול מאוד מאוד שטחי ששם דגש רק על ההתנהגות, לא בשבילי.
מצאתי טיפול שנקרא ממוקד סכמה שמאוד מצא חן בעיניי- אבל הוא מאוד יקר.

לגבי האשפוז בבית חולים, כל הפעמיים שהתאשפזתי היו מהסיבות האלה... ברור שיש לי גם מחשבות אובדניות.. אבל אני לא חושב שאני במצב מסוכן לעשות אותם.

אני שונא להיות חלק מהבית חולים... אבל לדעתי זאת הברירה היחידה כרגע לקבל את השקט והמנוחה שאני צריך... אז לשבועיים שלושה להנמיך פרופיל ולהקריב, אבל לצאת םע הזדמנות לחיים שלמים

סכמה תרפיה זה אכן טיפול מדהים ויעיל מאוד. חשוב להבין שמחיר טיפול אינו תלוי בסוג הטיפול, אלא במטפל עצמו ובתעריף שהוא מחליט לגבות. יש מטפלים שעוסקים בסכמה תרפיה וגובים תעריף סביר. שווה לבדוק את העניין.

בברכה,

היי טובה,
מצער מאוד לשמוע שבגלל ענייני כספים נהרסים קשרים משפחתיים. מובן גם, שמצבך הפיזי מוסיף לתחושת הדכדוך הקשה. אני במקומך הייתי מחפשת כל דרך לחידוש הקשר עם הילדים, למרות שבעלך אינו מעוניין בכך. הקשר שלך איתם הוא שלך ולא שלו, ולדעתי את יכולה לקיים אותו בלי תלות ביחס שלו כלפיהם.
בנוסף, כדאי למלא את החיים בתוכן ובפעילויות שכן נגישות לך. החיים יכולים להיות מלאים ומעניינים מאוד גם כאשר יש נכות. גם קשרים חברתיים, מחוץ למשפחה, יכולים להועיל מאוד (כולל קבוצות תמיכה אם צריך).
איני יודעת איך את מטפלת בדיכאון שלך, אבל יש כיום כל מיני דרכי טיפול יעילות, ואם דרך אחת אינה עובדת, כדאי לנסות דרכים אחרות. אני באופן אישי מאוד מאמינה בטיפול פסיכולוגי. מעבר לטכניקות היעילות לטיפול בדיכאון שקיימות כיום בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הקשר הטיפולי מספק לך תמיכה ואוזן קשבת שאף תרופה או טיפול רפואי אחר לא יוכל לספק.

בברכה,

תודה על התגובה.אני מטופלת על ידי כדור בשם פריזמה 20
ממ"ג וגם הולכת לפסיכולוג. את הכדור אני לוקחת כבר מעל חודשיים אבל עוד אין פתרון לחרדות לקחת כדור לוריואן אבל זה לא ממש עוזר. אני בקשר עם הילדים שלי לא התנתקתי מהם אבל קשה מאד לנהל איתם קשר כשאין אפשרות להזמין אותם בסופי שבוע בחגים-לאור התנגדותו הנחרצת של בעלי.אני גם לא ניידת כי בעלי אסר עלי לנהוג לאחר הארוע המוחי?אני מרגישה חסרת אונים ולא מוצאת פתרון למצבי.

אפשר למצוא פתרונות יצירתיים למגבלות הללו. אפשר, למשל, להיפגש עם ילדייך אצלם או בחוץ, במקום נייטרלי. ניידות אפשרית לא רק ברכב פרטי בו את נוהגת (הוא יכול, למשל, להסיע אותך, וגם שווה לברר בביטוח הלאומי אם מגיע לך סיוע).

לילדים שלך בלבד?

אמא שלי חושבת שהיאא עוזרת בכך להבטחת עתידם של ילדי והיות ואני בת יחידה ומסודרת כלכלית.

תדברי איתה. תסבירי לה שזה יוצר מתחים אצלכם בזוגיות. שזה מרחיק אותם ממך. שעכשיו את חולה וזקוקה ליותר משאבים. אולי היא תשנה את דעתה. באמת מרגיז!

הצוואה הגיונית ואם בעלה של הגברת רודף בצע -יש לו בעיה.

שלום לך,
מציעה להפנות את השאלות לפסיכיאטר. איני יודעת בוודאות מאחר שאיני רופאה. אינטואיטיבית, אני מניחה שכאשר ההשפעה של התרופה או של האלכוהול חולפת.

שלום לך,
שינויים בחיים, ובייחוד שינויים כואבים כמו פרידה מבן זוג, יכולים לגרום לירידה במצב הרוח. ייתכן שזה יחלוף לבד, וייתכן שתצטרכי להיעזר בטיפול פסיכולוגי לשם כך. בכל אופן, כדי לשפר את מצב הרוח שלך, כדאי להעסיק את עצמך כמה שיותר. רצוי בדברים נעימים, אך גם "סתם" מטלות יכולות לגרום לתחושה של עשייה (בניגוד לחוסר המעש המוביל לירידה נוספת במצב), ולשיפור מצב הרוח. בנוסף, כדאי שתקיפי את עצמך באנשים שאת אוהבת, ללא קשר למחשבה שלך אם באמת אכפת להם או לא. המטרה היא להרים את עצמך, ואת לא עושה את זה בשביל אף אחד אחר. נוכחות של אנשים תעזור לך להתרומם, והרצון לשפר את מצב הרוח הוא זה שצריך להוביל את מעשייך.
מאוד מומלץ לעסוק גם בפעילות גופנית, היא משפרת פלאים את מצב הרוח בטווח הקצר והארוך גם יחד.

בהצלחה!

שמלהסתגר בבית נהיים חולים בסוף. לכי לטבע. אל תוותרי על החיים.

לא, אי אפשר.

אפשר להיות בדכאון. לאבד את הבטחון העצמי. להיות אאוטסיידר. מהזנחה של הבריאות אפשר להיות חולים. מהזנחה של.הנפש אפשר להשתגע. מהבדידות אפשר להיות חולים. הקיצר חא טוב להסתגר בבית. מוות יכול להיות תוצאה עקיפה של זה.

גמר חתימה טובה,מתוקה לא פגעת בי.גם אני מאחלת לך הרבה אושר בריאות שתגשימי את כל חלומותייך,באהבה.